הדרכת מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

הוראת קבע להשקעה – זה משתלם?

יעילות בהשקעות ובצרכנות הוראת קבע להשקעה - זה משתלם?
 

לא מזמן זוג חברים שלנו שלחו לנו דו"חות מקופות הגמל להשקעה שלהם, שהראה שהם צפויים לשלם עשרות אלפי שקלים במצטבר של דמי ניהול אם ישאירו את הכספים בקופה עד הפרישה. הם ממש נחרדו מהמחשבה הזאת, והרגישו פראיירים. אז האם הנוחות של הוראת קבע למוצר מנוהל כמו קופ"ג להשקעה גוברת על העלויות העודפות וחוסר היעילות? יצאנו לבדוק.

בפוסט הקודם הרחבנו על כך שקופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע, כיוון שהיתרונות שלו הם יתרונות על הנייר בלבד, והחסרונות עולים על היתרונות. אותו זוג חברים שלנו היו מודעים לחסרונות אבל העדיפו את הנוחות של הוראת קבע חודשית, במקום לפתוח חשבון מסחר עצמאי ולרכוש קרן סל בכוחות עצמם.
 
אז נכון, הוראת קבע (הו"ק) מקלה עלינו את החיים, ויש לה מספר יתרונות:
  • הו"ק מחייבת אותנו לחסוך ולהשקיע כל חודש, ומונעת אפשרות שהכסף יתבזבז.
  • היא חוסכת לנו זמן.
  • היא מנטרלת לנו את שיקול הדעת ממחשבות כמו "האם עכשיו זה זמן טוב להשקיע"?

יחד עם זאת, ישנם גם חסרונות משמעותיים להוראת קבע:
  • הו"ק מגדירה אמנם סכום רצפה להשקעה חודשית, אבל מנגד מגדירה גם תקרה להשקעה, ועלולה להשיג את האפקט ההפוך – לדחוף אותנו לבזבוזים מיותרים! מי שמתנהל כלכלית נכון לא מונע מעצמו הוצאות שמסבות לו ערך, ומנגד לא מבזבז סתם. כך, מי שמתנהל כלכלית נכון וסיגל לעצמו שגרה בריאה של חיסכון והשקעה, ישאיר סכום מסוים בחשבון הבנק אחרי קבלת משכורות וירידת חיובי האשראי ושאר התשלומים, וישקיע את כל היתר, לא משנה כמה זה כל היתר. במילים אחרות, גם אם יכולנו לחסוך ולהשקיע יותר, הוראת קבע מונעת זאת מאיתנו.
  • חוסר גמישות בסכום ההשקעה – ההכנסות וההוצאות שלנו לא קבועות כל הזמן. אז כמו שבחודשים מסוימים אנחנו יכולים לחסוך ולהשקיע יותר, בחודשים אחרים נוכל לחסוך ולהשקיע פחות (למשל אם רוצים לחסוך עבור חופשה, קניית ריהוט וכיוצ"ב). כשאין הו"ק יש לנו את כל הגמישות לבחור את הסכום אותו אנחנו יכולים להשקיע בכל חודש.

 

סיכום ביניים

אז ראינו שהו"ק מצד אחד יותר נוחה, מחייבת אותנו לחסוך ולהשקיע, וחוסכת לנו זמן, אבל מנגד פוגעת לנו משמעותית בתשואות, ופוגעת בגמישות שלנו להשקיע יותר או פחות בהתאם לצרכים שלנו.
כדי לשים על כף המאזניים את היתרונות מול החסרונות, נצטרך להבין אותם טוב יותר.
מי שקרא את הלינקים שהפניתי אליהם – החסרונות מאוד ברורים לו, במיוחד הפערים העצומים בתשואות ששווים לנו לטווח הארוך מאות אלפי שקלים ואף מיליונים.
 
עכשיו בואו ננסה להבין טוב יותר עד כמה היתרונות הם באמת כאלה משמעותיים.

 

עד כמה היתרונות של הוראת קבע משמעותיים

חיסכון בזמן בהשוואה להשקעה עצמאית: הוראת קבע מתבצעת אוטומטית ולא עולה לנו בכלל בזמן. אבל כדי להשוות צריך להבין כמה זמן לוקח להשקיע עצמאית. הפעולה הזאת אולי נראית מאיימת למי שלא התנסה בה, אבל בפועל כל מה שהיא מצריכה, זה העברה בנקאית לחשבון בבית ההשקעות, דיווח הפקדה בטופס אינטרנטי, כניסה לחשבון ורכישת ני"ע בכמה קליקים. כל הסיפור הזה מסתכם בכ-2-3 דקות בלבד! אפשר גם לעשות אותו מכל מקום, ובמחילה – זה משהו שאפשר לעשות אפילו מהאפליקציה בזמן שאתם בשירותים.
הפעולה הזאת פשוטה במיוחד אם יש לכם תיק של קרן סל עולמית אחת בלבד. אבל אפילו אם יש לכם תיק שכולל מספר קרנות ואתם רוצים לאזן ביניהן – זה ייקח עוד 2 דקות למעקב על הסכומים הנוכחיים ובחירת הקרן הרצויה להשקעה, כך שבכל חודש תשקיעו רק בקרן אחת – זו שמצויה במשקל חסר ביחס לתמהיל המתוכנן.
 
אז האם 2-5 דקות בכל חודש שווים לכם מאות אלפי שקלים ואף מיליונים לטווח הארוך? אני חושב שזה "מחיר" שאפשר וצריך לשלם. ותכל'ס, אם לא בא לכם להשקיע כל חודש, גם פעם ברבעון או אפילו פעם בשנה זה בסדר גמור, זה עדיין יהיה עדיף עשרות מונים על מוצר מנוהל יקר ולא יעיל.
 
חיוב לחסוך ולהשקיע: זה כמובן תלוי באופי שלכם. למי שהוא בזבזן כרוני, שאם לא יהיה לו מנגנון אוטומטי שמפריש עבורו למוצר השקעה הוא לא יחסוך כלום, הוראת קבע זה אכן יתרון. אבל אם אתם לא כאלה, אני לא רואה פה יתרון. אדרבא – אחרי שמתנסים בהשקעה עצמאית, פסיכולוגית זה דווקא מגדיל לנו את הרצון להמשיך להכניס כספים לתיק ולהשקיע עוד, כפי יכולתנו ומבלי להגביל את הסכום מלמעלה.
 
נטרול שיקול הדעת: בדומה לסעיף הקודם – גם זה תלוי באופי שלכם, וגם בידע שלכם על עולם ההשקעות. מי שלא מכיר את הנתונים ההיסטוריים של תשואות ותנודתיות, עלול לחשוש להשקיע בתקופות של אי וודאות בשווקים. אבל מי שכן מכיר אותם יפעל בצורה הרבה יותר רציונלית, לא יחשוש מתקופות כאלה, וידבוק בתכנית. גם משמעת עצמית לא תזיק, אבל לטעמי היא אפילו לא ממש הכרחית ברגע שמבינים את הנתונים ההיסטוריים.

 

סיכום

לסיכום, ראינו שהיתרונות של הוראת קבע למוצר השקעה מנוהל הן יתרונות קלים מאוד עד כדי זניחים, אבל מנגד החסרונות בעלי השפעה עצומה על עתידנו הכלכלי.
אז אם אתם בזבזנים חסרי תקנה, לא מסוגלים להקדיש דקות ספורות בחודש או אפילו בשנה לטיפול בחסכונות שלכם, ולא מכירים וגם לא רוצים להכיר את הנתונים ההיסטוריים של תשואות ותנודתיות – הוראת קבע למוצר מנוהל זה הפתרון העדיף עבורכם.
אם אתם לא – הרווחתם. השקעה פאסיבית עצמאית הוא הפתרון האידיאלי עבורכם.
רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

כל האמת על השקעות מנוהלות

"השקעות פאסיביות זה למי שמבין, לציבור הרחב עדיף מוצר מנוהל"

את המשפט שבכותרת שמעתי בגרסאות שונות עשרות פעמים, לרוב ממשווקים של מוצרי השקעות מנוהלים כאלה ואחרים. בשמיעה ראשונה הוא נשמע הגיוני, אבל כשנכנסים קצת לפרטים מבינים שזה קשקוש מקושקש. אם מעניין אתכם לדעת למה השקעה פאסיבית זה הפתרון הרצוי בכל מקרה, אפילו למי שאינו מבין בהשקעות, תמשיכו לקרוא. אז למה גם חסרי ידע לא צריכים להשקיע בהשקעות מנוהלות?

להמשך קריאה
8 המלצות והנחות יסוד הרסניות של יועצים פיננסיים ופנסיוניים, שהציבור נוטה לאמץ מיתוסים שחשוב לנפץ

8 המלצות והנחות יסוד הרסניות של יועצים פיננסיים ופנסיוניים, שהציבור נוטה לאמץ

לאחר שיחות עם לא מעט יועצים פיננסיים נוכחתי לדעת שההבנה של רבים מהם בהשקעות ותשואה, וכן הבנת הסיכונים והתנודתיות בשוק ומשמעותם, נמוכה באופן מפתיע, והם פועלים לפי איזושהי תבנית גנרית ורחוקה מאופטימלית. לגבי יועצים פנסיוניים/סוכני ביטוח – המצב עוד יותר גרוע, ומהתרשמותי רובם המוחלט מבין טוב בביטוח אבל לא מבין כמעט דבר וחצי דבר בכל הנוגע להשקעות ותשואה.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

איך האינפלציה משפיעה על מס רווחי ההון שנשלם? פוסט עם השלכות משמעותיות

כידוע, מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. אבל מה שלא כולם יודעים זה שהמיסוי הוא על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי הצמדה למשהו. מה זה המשהו הזה? לפעמים זה מדד המחירים לצרכן בישראל ולפעמים מטבע זר כלשהו. ההבדלים בין שתי האפשרויות מאוד משמעותיים, עד כדי כך שהם מהווים שיקול מרכזי בבחירת הקרנות בהן נשקיע ואף בבחירת בית ההשקעות! אז באילו קרנות ודרך איזה ברוקר כדאי להשקיע? קראו עוד כדי לקבל את התשובה.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

איך המרתי את אבא שלי (ממשקיע במניות למשקיע במדדים)

אבא שלי התעניין בשוק ההון שנים רבות. הוא עשה שני קורסים במסחר, עקב אחרי אנליסטים בעיתונות, ונרשם כמנוי בתשלום להמלצות של The Motley Fool. מהקורסים במסחר הוא הפיק בעיקר בזבוז זמן וכסף (זה גם לא מפתיע, רוב "שיטות המסחר" הוכחו במחקרים אקדמיים ככאלה שלא מחזיקות מים ולא מצליחות להרוויח בעקביות). אבל מההמלצות של Motely Fool הוא דווקא היה מבסוט – כי המניות בהם הוא השקיע בעקבות ההמלצות הרוויחו. אבל כמו שכבר הזכרנו בעבר, לא צריך למדוד הצלחות של מנהלי השקעות במנותק משאר העולם, אלא תוך השוואה למדד הייחוס הרלוונטי עבורם.

להמשך קריאה
אם אני צריך לקנות בעצמי – איך זה בדיוק פאסיבי? מיתוסים שחשוב לנפץ

אם אני צריך לקנות בעצמי – איך זה בדיוק פאסיבי?

איך מגדירים השקעה פאסיבית? האם הפאסיביות היא מהצד של המשקיע או מהצד של מנהל ההשקעות? בואו נעשה סדר. משקיעים מתחילים רבים חושבים ש"השקעה פאסיבית" מתייחסת למוצרי השקעה שמאפשרים להם, המשקיעים, להיות פאסיביים ולא לעשות כלום. למשל: קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וגם קרן השתלמות, קרן פנסיה וכו'. במוצרים האלה הכסף מופקד אוטומטית, בין אם ע"י המעסיק (לפנסיה ולהשתלמות), ובין אם באמצעות הוראת קבע שהגדרנו בעצמנו (לקופ"ג להשקעה / פוליסת חיסכון).

להמשך קריאה
אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה כל האמת על השקעות מנוהלות

אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה – וידאו פוסט

חכמינו אמרו, ובצדק: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו". איך זה קשור לעולם ההשקעות? הקשר נובע מהבלבול הנפוץ בין אפיקי ההשקעה השונים לבין המוצרים/החשבונות בהם הם יושבים.

להמשך קריאה