השקעה בקרנות איריות: החלופות למשקיע הישראלי

^{פורסם לראשונה בתאריך 3.1.21, עדכון אחרון ב-27.10.24}

למשקיעים פאסיביים ישראלים קיימות שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד – קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות. החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין שלושת החלופות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונבין בו למה השקעה בקרנות איריות היא לרוב החלופה הטובה ביותר למשקיעים ישראלים. המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים.

הקדמה – Israel vs US vs Ireland

חשוב להבין שבהשקעה בקרן ישראלית / אמריקאית / אירית אין כוונה להשקעה במדדים של הבורסה בישראל, בארה"ב או באירלנד, כיוון שאין קשר בין המדדים אחריהן עוקבות הקרנות לבין מקום ההתאגדות שלהם. במילים אחרות – אם משקיע ישראלי רוצה לעקוב אחרי מדד ה-S&P 500 או מדד MSCI World למשל, הוא יכול למצוא קרן ישראלית, אמריקאית ואירית העוקבות אחרי אותו מדד, ולמרות שלכאורה כולן עוקבות אחרי אותו מדד, עדיין קיימים הבדלים לא קטנים בין הקרנות. אז בואו נתחיל בלנתח את החלופות.

מה הבעיה בקרנות ישראליות?

לקרנות הישראליות שתי בעיות מרכזיות:

1. קרנות ישראליות גובות לרוב דמי ניהול גבוהים יותר בהשוואה לקרנות זרות כמו איריות ואמריקאיות. תופעה רווחת בקרב קרנות ישראליות היא שהן מונפקות עם דמי ניהול אפסיים כדי להיראות אטרקטיביות, אך מעלות את דמי הניהול לאחר שנה/שנתיים. זאת לעומת היסטוריה של יציבות ואף הורדת דמי ניהול בקרב הגופים המובילים לקרנות איריות ואמריקאיות.
2. קרנות ישראליות על מדדי חו"ל נחשפות למדדים באמצעות חוזים עתידיים, כאשר העקיבה היא אחרי גרסת ה-NTR של המדד (Net Total Return). מדד (TR (Total Return כולל השקעה מחדש של הדיבידנדים, ו-NTR אומר שהדיבידנדים הושקעו מחדש אחרי ניכוי מס במקור של 30% בגינם. כמה זה משמעותי? תשואת הדיבידנדים של מרבית מדדי המניות עומדת על כ-2% בממוצע לשנה. קחו 30% מזה, ותקבלו כ-0.6% מכל התיק, כל שנה. לא מעט. בקרנות הישראליות אמנם אין בפועל ניכוי מס במקור על דיבידנדים, אבל קיימים "דמי ניהול משתנים" שנגבים אם הקרן עקפה את תשואת מדד הייחוס, שהוא כאמור גרסת ה-NTR של המדד, והקרנות כמעט תמיד עוקפות אותה לפני דמי ניהול. כך יוצא שהשילוב של דמי הניהול הרגילים יחד עם דמי הניהול המשתנים, מביא פעמים רבות לכך שהקרנות משיגות בפועל תשואה הקרובה לגרסת ה-NTR של המדד, שזה שקול לניכוי מס במקור.

מה הבעיה בקרנות אמריקאיות?

קיימות המון קרנות פאסיביות אמריקאיות בדמי ניהול נמוכים מאוד, כך שמבחינת המבחר אין בעיה. אבל גם לקרנות האמריקאיות יש שתי בעיות מרכזיות:

1. כל הקרנות האמריקאיות מחוייבות רגולטורית לחלק דיבידנד, ועל הדיבידנד המחולק בית ההשקעות מנכה 25% מס במקור לממשלת ארה"ב, שהמשמעות שלו היא אובדן תשואה של כ-0.5% לשנה. במילים אחרות, זה כאילו מישהו החליט בשבילכם "קחו קצת כסף" (ותחטפו עליו אירוע מס), גם אם אתם לא רוצים לקבל תקבולים מהתיק ומעדיפים שהדיבידנדים יישארו מושקעים וימשיכו לייצר תשואה עם ריבית-דריבית. החיסרון הזה עוד יותר משמעותי באפיקים פטורים ממס או עם הטבות מס, כמו קה"ש/קופ"ג IRA.
2. במקרה והלכתם לעולמכם בעודכם מחזיקים קרנות אמריקאיות – ייגבה מיורשיכם מס עיזבון בגובה 40% מתוך שווי התיק ולא מתוך הרווח (קיים פטור עד כ-$60,000). חיסרון זה לכשעצמו מספיק למשקיעים רבים (בעיקר בעלי ילדים, ואפילו רווקים צעירים שחושבים לטווח ארוך) להימנע מלהשקיע בקרנות אמריקאיות. מס העיזבון חל על החשבון הפרטי בלבד, ובחשבון משותף לשני בני הזוג יחול מס עיזבון על חצי מהתיק במקרה פטירה של אחד מבני הזוג. ב-IRA אין מס עיזבון כי הבעלים של החשבון הוא החברה המנהלת ולא העמית, והחברה המנהלת כאילו מעניקה יפוי כח לעמית לביצוע פעולות בחשבון.

מה היתרונות של הקרנות האיריות?

לקרנות האיריות מספר יתרונות בהשוואה לקרנות אמריקאיות וישראליות:

1. דמי הניהול לרוב יהיו מעט זולים יותר מהקרנות הישראליות (אך מעט יקרים יותר מהאמריקאיות).
2. קרנות איריות לא חשופות למס עיזבון אמריקאי, אפילו אם הקרן משקיעה במניות אמריקאיות. מה שקובע זה היכן הקרן נרשמה למסחר, ולכן קרן שנרשמה באירלנד לא נחשבת "נכס אמריקאי".
3. מרבית הקרנות האיריות הן קרנות צוברות אשר משקיעות מחדש את הדיבידנדים עם מיסוי מופחת. כמה מופחת? 15% ניכוי מס במקור על דיבידנדים של חברות אמריקאיות (בהתאם לאמנת המס בין אירלנד לארה"ב), וכ-8% בלבד בממוצע בשאר המדינות. אם נסתכל על מדד גלובלי הכולל כ-60% מניות אמריקאיות, אזי ממוצע ניכוי המס במקור על הדיבידנדים יעמוד על כ-12.5% בלבד, כמחצית המיסוי לעומת קרנות אמריקאיות.
4. בקרנות איריות מסוימות שמבצעות עקיבה פיזית עם "ציפוי" סינטטי, אין בכלל ניכוי מס במקור על דיבידנדים של חברות אמריקאיות. עוד על כך כאן.
5. רווחי הון נגבים מהרווח הריאלי, אבל אופן חישוב ההצמדה לצורך חישוב מס רווחי הון אינו זהה בין קרנות שונות. בחלק מהקרנות הישראליות שעוקבות אחרי מדדי חו"ל וכן בקרנות זרות (כמו קרנות אמריקאיות) ההצמדה היא לדולר או למטבע חוץ אחר, ואילו במרבית הקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים, ההצמדה היא למדד המחירים לצרכן.
   בהנחה הסבירה שלטווח הארוך האינפלציה בישראל תעלה יותר ממה שעלה הדולר מול השקל (אם הוא בכלל יעלה ולא יירד או יישאר ללא שינוי), יש כאן יתרון מיסויי גדול לקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים.

כאשר משקללים את כל גורמי המיסוי – פטור ממס עיזבון, מיסוי מופחת (ובחלק מהמקרים מאופס) על דיבידנדים, והצמדה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, מגיעים במרבית המקרים ליתרון מובהק לקרנות האיריות.

הערה חשובה לבעלי אזרחות אמריקאית: כדאי לכם מאוד להימנע מהשקעה בקרנות איריות, ישראליות ומכל קרן צוברת באשר היא. קרנות אלה מוגדרות קרנות PFIC והן ממוסות בכבדות, הרבה יותר מאשר החיסכון במיסוי על דיבידנדים, כלומר בעלי אזרחות אמריקאית צריכים להחזיק בקרנות אמריקאיות (או לנהל את החשבון ע"ש בן/בת הזוג בלבד אם אין להם אזרחות אמריקאית). אזרחים אמריקאים גם פטורים ממס עיזבון עד כ-11 מיליון דולר, כך שהחשש הזה מבוטל, אלא אם אתם טייקונים.

איך משקיעים בקרנות איריות

בעשור האחרון המנפיקים הגדולים בעולם של קרנות סל, ביניהן בלאקרוק (באמצעות המותג iShares), ואנגארד, אינבסקו, ספיידר ואחרים, פתחו חברות בנות באירלנד, שאיפשרו להן להנפיק קרנות איריות צוברות, עם כל היתרונות שצוינו בתחילת הפוסט.

מרבית הקרנות נסחרות במקביל במספר בורסות אירופאיות, כדוגמת הבורסה בלונדון, אמסטרדם, שוויץ, גרמניה ואיטליה, ובמטבעות שונים. זה אומר שמרבית הקרנות הן דואליות – ואם קנינו קרן מסוימת שנסחרת בבורסת לונדון בדולרים או בליש"ט, זה בדיוק אותו דבר כמו לרכוש אותה בגרמניה ביורו, וגם דמי הניהול זהים כי זו בדיוק אותה קרן.

ב-2019 חלק מהקרנות האיריות של בלאקרוק התחילו להיסחר בארץ בשקלים, וב-2021 הצטרפו למסחר בארץ גם חלק מהקרנות האיריות של אינבסקו, שאף הוסיפה קרנות חדשות למסחר בארץ ב-2024. הכניסה של הקרנות האיריות למסחר בארץ מאפשרת לנו לרכוש קרנות איריות מצוינות דרך הבנקים ובתי ההשקעות בארץ בעלות נמוכה יותר בהשוואה לרכישה בחו"ל, וליהנות מהצמדה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.

בדומה למניות דואליות – ניתן גם לרכוש יחידות של הקרן בארץ בשקלים, להמיר אותה באמצעות בית ההשקעות למקבילה שלה בלונדון בדולרים או ביורו בגרמניה, ולמכור אותה שם. ממש כמו שאפשר לקנות מניות של טבע בארץ בשקלים, ואח"כ למכור אותן בניו-יורק בדולרים.

איך רוכשים קרנות איריות?

קודם כל חשוב להדגיש שניתן לרכוש קרנות איריות, בין אם הן נסחרות בארץ או רק בחו"ל, דרך כל בנק או בית השקעות ישראלי, ולא נדרש חשבון בברוקר זר. ברוב המוחלט של המקרים כדאי לנהל את התיק הפרטי בבית השקעות ולא בבנק, כי בבתי ההשקעות אין דמי משמרת, ועלויות הקנייה והמרת המט"ח זולות יותר.

מהי החשיפה למט"ח?

כיוון שקרנות רבות נסחרות במטבעות שונים, קיימת שגיאה תפיסתית נפוצה בנוגע לחשיפה למט"ח, שחשוב מאוד להפריך אותה. אז ככה: אין שום קשר בין המטבע בו קניתם קרן מסוימת לבין החשיפה שלכם למט"ח. מה שקובע את החשיפה שלכם למט"ח זה המניות שהקרן מחזיקה ולא המטבע בו רכשתם אותה, כך שאם קניתם למשל קרן של ה-S&P 500 בשקלים, ביורו או בליש"ט, אתם לא חשופים לאף אחד מהמטבעות האלה, אלא רק לדולר! כאשר רכשתם יחידות של הקרן, נכנס כסף לקופת הקרן ומנהל הקרן ירכוש באמצעות הכסף הזה את המניות שמרכיבות את המדד. לכן אם הקרן עוקבת S&P 500, מנהל הקרן יצטרך לרכוש 500 מניות אמריקאיות בדולרים. ככה שאם רכשתם במטבע ששונה מהדולר, מנהל הקרן ימיר את הכסף לדולרים כדי לרכוש את המניות במדד. לכן קרן הנקובה בליש"ט או ביורו לא חושפת אותנו בכלל לליש"ט או ליורו.

שגיאה נוספת באותו עניין נובעת מהסתכלות על תשואות הקרן במטבע השונה מהחשיפה המטבעית שלה והשוואה למדד. למשל, רכשתם קרן עוקבת S&P 500 (שחשופה כאמור לדולר) בשקלים, וכאשר אתם מסתכלים על התשואה בחשבון שלכם, שמופיעה בשקלים, אתם רואים שהיא שונה מתשואת המדד שבדקתם ביאהו פייננס. למשל מצב שבו המדד עלה ב-20% ושווי האחזקה השקלי שלכם בשקלים עלה רק ב-10%. הפער בתשואות נובע מהפער בשקל מול הדולר – במונחים דולריים הקרן שלכם עלתה ב-20%, אבל אם השקל התחזק מול הדולר אתם תראו עליה נמוכה יותר במונחים שקליים.

לסיכום

קרנות איריות הן בעיניי, לפחות במרבית המקרים, האפשרות הטובה ביותר למשקיעים ישראלים להשקיע במדדי מניות בפיזור רחב.

רוצה לקבל במהירות את הכלים לבנות תיק פאסיבי, רווחי ויעיל שמתאים לצרכים שלך? קורס השקעות ופנסיה ביעילות ובפשטות עם מעטפת התמיכה הנרחבת שלו, או תכנון פיננסי, יתאימו לך בול.

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

---

_{התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.}

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך