לפני כשנה נרשמתי לרשימת ההמתנה של הבנק הדיגיטלי החדש, One Zero, מתוך סקרנות לראות מה הם יציעו. ביום חמישי קיבלתי מהם מייל עם פירוט המסלולים שלהם. בפוסט הזה נבחן האם יש בשורה בבנק הדיגיטלי החדש ואיך אפשר למזער עמלות בבנקים.
מערכת הבנקאות הישראלית היא מיושנת, וכתוצאה מדרישות רגולציה מורכבות ומסובכות לא קם בנק חדש בישראל כבר יותר מ-50 שנה(!). לכן ההתרגשות מהשקת הבנק הדיגיטלי החדש ברורה.
יחד עם זאת, ואני נותן את הפאנץ' כבר בהתחלה, מבחינתי אין פה שום בשורה, ולמעט מקרים מאוד ספציפיים, אני לא רואה איך ניתן להצדיק עלות של 49 ₪ לחודש לחשבון יחיד או 59 ₪ לחודש לחשבון משותף. אני ואשתי לא משלמים שקל על חשבונות הבנק הפרטיים שלנו, ואני משלם פחות מחצי מזה בממוצע על חשבון הבנק העסקי. אז תודה על ההצעה One Zero, אבל לא תודה!
ועכשיו לנימוקים. בואו נעבור על כל סעיפי ההצעה, ונראה למה, לפחות בעיניי, אין בהם הרבה תועלת:
- מנהלי כספים אישיים ינהלו עבורכם את הכסף: לא תודה, אני לא צריך שום "ניהול" מצידכם. לא צריך שתכניסו לי את הכסף לפק"ם, לא צריך שתבנו לי תיק השקעות, לא צריך כלום. ניהול ההשקעות שלכם צפוי להיות לא מותאם לצרכיי, יקר, ומפגר אחרי מדדי הייחוס הן בפלח הסולידי של התיק והן בפלח המנייתי. את הכסף שנחסך אני מעביר לבית השקעות, ומשקיע אותו בקרנות סל זולות ויעילות.
- צ'ק אפ פיננסי יומי יזהה כל הזדמנות או בעיה: איזה הזדמנות בדיוק תזהו עבורי? הזדמנויות השקעה "חמות"? הרשו לי להטיל ספק. "הזדמנות חמה" לסגור את הכסף בפק"ם? לא תודה. ואיזה "בעיות" בדיוק תזהו? הבעיה המרכזית שעולה לי לראש היא אפשרות כניסה למינוס – אז אני כבר אדאג להתנהל מראש באופן מתוכנן ולא להיכנס למינוס, ואם מתישהו עשיתי טעות וכן נכנסתי למינוס, גם הבנק הלא דיגיטלי שלי ידאג ליצור איתי קשר.
- בנקאים ממתינים לכם למענה 24/6: לא זכור לי מתי פעם אחרונה הזדקקתי לשירות בנקאי, ובמקרים הנדירים שזה נחוץ, מספיקה לי גם זמינות בסיסית יותר.
- הפיקדונות האטרקטיביים ביותר בישראל: זה באמת יכול להיות נחמד עבור כספים שנדרש לשמור לטווח קצר או ככרית ביטחון. אבל האם זה שווה עלות שנתית של 708 ₪ בחשבון משותף? אני בספק. אפילו למי שמשאיר בפק"ם ע"ב קבוע סכום גבוה יחסית של 100,000 ₪, העלות השנתית שקולה לדמי ניהול של 0.7%, שזה גבוה מאוד עבור פיקדון שמניב תשואה ריאלית אפסית. יש חלופות אחרות עבור הכספים לטווח קצר, כמו לרכוש קרן כספית (הידועה בכינויה הדר מוכתר) או אג"ח קצר, או "להסתפק" בפיקדון פחות אטרקטיבי בבנק אחר, שעדיין ייצא משתלם יותר אם לא נשלם דמי חשבון.
- פטור מורחב ממגוון עמלות, דמי כרטיס, מט"ח ועוד: אחלה, אבל מבחינתי פטור מדמי חשבון, או דמי חשבון נמוכים במיוחד, שווים הרבה יותר. כיוון שאין לי יותר מדי פעולות, ואני לא נעזר בשירותי פקיד, גם ככה העמלות שאני משלם הן לרוב 0 עגול או קרוב לכך. ספציפית לגבי עמלת המרת מט"ח – העמלה בבנקים היא החלק הקטן יותר בעלות ההמרה! העלות המרכזית היא בעצם עמלה נסתרת שנקראת "מרווח שער". ברוב המקרים אתם תקנו בבנקים דולרים ב-3 אג' מעל השער היציג, ותמכרו ב-3 אגורות מתחת, מה שמגלם עלות של כ-0.9%(!) הן בקנייה והן במכירה, כאשר העמלה הרשמית נמוכה הרבה יותר. אני לא יודע, אבל אני מתאר לעצמי שגם ב-One Zero יש מרווח שער. מה שכן, הם מספקים כרטיס אשראי שמאפשר המרת מט"ח ב-0% עמלה לפי שער יציג, שזה ממש אחלה למי שקונה הרבה באתרים בחו"ל או נוסע הרבה, ואכן מצדיק את העלויות.
- ליווי מלא בכל הקשור לניהול הפיננסי של משק הבית: במה כבר תעזרו לי, בחייאת? מעקב הוצאות? זה קיים היום באתרים/אפליקציות של רוב הבנקים וחברות האשראי, יש אפליקציות רבות בנושא, ואפילו אקסל פשוט ומשעמם יעשה את העבודה. תכנון מושכל ובחירת הוצאות מושכלת זה נושא נרחב יותר, ולבנק אין באמת כלים לטפל בו באופן מקיף, אלא רק ככלי מסייע עם תועלת מוגבלת.
- מסלול Zero: לפי השמועות, יהיה בבנק גם מסלול Zero ללא עמלות עו"ש בכלל, שזה אחלה. השאלה איזה מהסעיפים של מסלול One יכללו גם במסלול Zero.
איך להתנהל נכון עם הכספים שלנו?
אני באופן אישי, ותכל'ס גם רוב הציבור, לא באמת צריכים "שירותים בנקאיים".
מבחינה תפיסתית עדיף להתייחס אל הבנק בתור פלטפורמה לכניסת ויציאת כספים, כלומר עו"ש ותו לא! בשביל זה לא צריך לשלם כמעט כלום.
אז איך עושים את כל היתר ביעילות? הנה רשימה של טיפים להתנהלות זולה בחשבון הבנק ובהשקעות:
- השקעות: פותחים חשבון בבית השקעות, מפקידים לשם כספים שחסכנו בבנק, ומשקיעים בקרנות פאסיביות יעילות וזולות. לא משקיעים דרך הבנק עם דמי משמרת מיותרים ועמלות יקרות.
- עמלות עו"ש בחשבון פרטי: ישנן כל מיני דרכים להשיג פטור מדמי חשבון ומעמלות עו"ש, או לפחות למזער אותן. הנה פוסט מצוין של ידידי אלון שמש בנושא.
- עמלות עו"ש בחשבון עסקי: בחשבון עסקי לא ניתן להשיג פטור מוחלט מעמלות עו"ש, אבל ניתן להגדיר מסלול זול יחסית שמכסה למשל 10-20 תנועות בחשבון, ולהקטין באופן מלאכותי את כמות התנועות בחשבון (אלו שבשליטתנו). מה שאני עושה למשל, זה פשוט להעביר סכום גדול אחת לחודש מחשבון החברה לחשבון האישי שלי, ואת כל התשלומים (משכורות לעובדים, תשלומים לספקים ושותפים, הפרשות לפנסיות וכיוצ"ב) אני עושה מהחשבון האישי! ככה במקום לשלם עמלת שורה על עשרות העברות, אני משלם עמלת שורה על העברה אחת בלבד, ואת כל ההעברות מבצע ללא עלות מהחשבון האישי. זה לא המון כסף, אבל זה עדיין חוסך כמה עשרות שקלים בחודש. תשלום מיותר של עמלות, דמי ניהול ומיסים עושה לי אלרגיה, אז אם אפשר להימנע מכך, למה לא בעצם? אפילו את תשלומי המיסים של החברה (מע"מ, מס חברות, מס הכנסה ניכויים, ביטוח לאומי) הרו"ח משלם באמצעות כרטיס האשראי שלי ולא מהבנק, ככה אני גם חוסך עמלות וגם צובר נקודות.
- ניהול פיננסי: קודם כל להיות מודעים על מה אנחנו מוציאים כסף, בשביל זה צריך רק רצון ולא נדרש כלי טכנולוגי כזה או אחר. אחרי זה נדרש לעבור על פירוט האשראי ולזהות את כל ההוצאות – זה לוקח דקה-שתיים ובעיניי זה א'-ב' של אחריות פיננסית אישית. אחרי זה אפשר לנתח יותר מה ה-value for money של ההוצאות שלנו, ובהתאם למצוא איפה להתייעל. הבסיס הוא לא לשלם סתם על ביטוחים מיותרים ועל שירותים ומנויים לא נחוצים. בסוף מגיע הכלל הפשוט של: "תכניסו יותר ממה שאתם מוציאים, ותשקיעו את היתר".
- הלוואות: קודם כל בהתנהלות תקינה ומתוכננת מראש אפשר להימנע לחלוטין מהלוואות (למעט הלוואות גדולות כמו משכנתאות ואולי הלוואה לרכישת רכב, או הלוואות עסקיות). אם תתנהלו באופן תקין, ההכנסה שלכם תהיה סדירה ויציבה, ולא תיכנסו כל שני וחמישי למינוס, תוכלו לקבל הלוואה נוחה יחסית מהבנק שלכם, לא משנה איזה.
- המרת מט"ח והעברות מט"ח: אם זה משהו שאתם עושים פעם בתדירות נמוכה – לא קריטי לשלם יותר בבנק. אבל אם זה משהו שאתם עושים בתדירות גבוהה, הדרך הזולה ביותר להמיר מט"ח היא באמצעות פתיחת חשבון ב-Interactive Brokers, אפילו אם אתם לא מתכוונים להשקיע דרכם, והדרך הזולה ביותר להעביר מט"ח היא באמצעות חשבון ב-wise. ניתן אף לשלב בין השניים, הנה מאמר מצוין של ידידי Ori Gutman בנושא.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.