קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

האם ה-S&P 500 מפוזר מספיק?

מיתוסים שחשוב לנפץ
 

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב.

האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

אז יאללה, בואו נרחיב.

  1. לפי המחקר האקדמי, פיזור מוצלח הוא כזה שמסתכל על כל השווקים, כל הסקטורים ועל מניות מכל הגדלים. הסנופי לעומת זאת כולל רק מניות גדולות מארה"ב.
  2. זה נכון שחלק מהחברות בו כוללות פעילות ומכירות בכל העולם, או כמעט בכל העולם. אבל אלה בעיקר מניות טכנולוגיה. אם נניח שסקטור הטכנולוגיה "מכסה" את כל העולם – מה עם שאר הסקטורים? תעשייה, פיננסים, ארנגיה, בריאות, מוצרי צריכה וכיוצ"ב?
  3. ברמה העקרונית – האם חברת רכב כמו General motors האמריקאית היא חברה טובה יותר מטויוטה היפנית או ממרצדס הגרמנית? והאם GE טובה יותר מסימנס? אנחנו לא באמת יודעים, וגם אם אנחנו יודעים, זה כל הזמן משתנה.

    הדגש הוא שאף אחד לא יודע איזה מניה, איזה סקטור ואיזה שוק יובילו בעל תקופה, ולכן משקיעים פאסיביים מפזרים על כל השווקים וכל הסקטורים.
  1. יש גם את העניין של עיוותי תמחור. הסנופי מתומחר גבוה מאוד ביחס לרווחיות האמיתית של החברות, בעוד שבשאר העולם התמחור הרבה יותר נוח. החברות האמריקאיות, בדגש על ענקיות הטכנולוגיה, באמת הציגו ביצועים יפים בספרים ב-13 השנים האחרונות, אבל חלק ניכר מהתשואה העודפת של שוק המניות האמריקאי מגיע מתמחור יתר של המניות, או מניפוח מחירים אם תרצו.

    דווקא כשהתשואות באפיק מסוים גבוהות מאוד, בטח אם הדבר נמשך זמן רב, ובמיוחד כשהתמחור גבוה ביחס לרווחיות האמיתית, יש סיכוי גבוה יותר לתשואות חסר בעתיד ולא לתשואות עודפות. זאת לדעתי הטעות הגדולה של רוב המשקיעים.

    לא סתם כל בתי ההשקעות הגדולים צופים לסנופי תשואה שנתית ממוצעת של כ-5% לעשור הקרוב ולשאר העולם בערך 8%. אף אחד מהם לא מנחש סתם אן מתיימר לנבא משברים, הם מסתמכים בעיקר על מדד Shiller CAPE, שמסתכל על מחירי המניות ביחס לרווחיות הממוצעת עשור אחורה, והוכח כמנבא טוב של תשואות עשור קדימה.
  1. הסנופי כאמור מתעלם ממניות קטנות שהיסטורית הניבו תשואה גבוהה יותר ממניות גדולות לטווח הארוך.
  2. בנוסף הסנופי מוטה חזק למניות הצמיחה הגדולות, שאמנם הפציצו ב-13 השנים האחרונות, אבל היסטורית דווקא מניות הערך, ובמיוחד מניות הערך הקטנות, היו האפיק הרווחי ביותר.
  3. זה עובד גם הפוך – גם חברות מחוץ לארה"ב נהנות מרווחים מכל העולם (כולל ארה"ב), אז למה להגביל את ההשקעה שלנו לחברות אמריקאיות בלבד?
  4. להשקיע רק במדינה אחת, גדולה ככל שתהיה, חושף אותנו לסיכון מקומי ייחודי לאותה מדינה (פוליטי, מדיני, מטבעי, מלחמה, אסונות וכיו"ב), ופוגם במתאם בין הסיכון לבין התשואה. 

לסיבות נוספות למה כדאי להשקיע בפיזור גלובלי ולא רק ב-S&P 500.

לסיכום, אני לא אומר לא להשקיע בסנופי. אבל אני כן אומר שבעיניי לא כדאי להשקיע רק בסנופי. אני בהחלט מאמין שמי שישקיע בפיזור גלובלי רחב ישיג תשואות גבוהות יותר בעשור הקרוב בהשוואה לסנופי, ולטווח הארוך ישיג תשואות דומות עם תנודתיות מופחתת. ומי שרוצה לשדרג תשואות – במקום להמר על שוק ספציפי, עדיף, שילך לאפיקים מוכחים יותר כמו small cap value.

אז נכון – אפשר "להסתפק" בסנופי כי בסה"כ הוא מדד רחב ומפוזר, ובמידה מסוימת גם מספק פיזור גלובלי. אבל אם הוא לא היה כזה פופולרי לא נראה לי שהדיון הזה של סנופי / מדד גלובלי בכלל היה מתקיים. הבסיס להשקעה פאסיבית בעיניי צריך להיות מדד גלובלי וכל ניסיון להצדיק למה לבחור סנופי ולא השקעה גלובלית מרגיש לי קצת מאולץ.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

במה משקיעים לטווח קצר

"רגע, מה?! להשקיע לטווח קצר? אבל חשבתי שהשקעות זה לטווח ארוך וכספים לטווח קצר עדיף לא להשקיע בכלל". אז זהו, שלא. גם את הכספים לטווח קצר כדאי מאוד להשקיע, אבל כמובן באפיקים המתאימים לכך. בפוסט הזה נעבור על האפשרויות השונות שמתאימות להשקעה לטווח קצר. וממש לא מדובר רק על קרנות כספיות. המון אנשים מתייחסים להשקעות רק לטווח הארוך, וסבורים שהשקעה לטווח קצר היא בעייתית, כי "שוק ההון תנודתי מדי לטווח הקצר" או כי "השקעה לטווח קצר היא מסוכנת". ובכן, מדובר בשטות מוחלטת שנובעת ככל הנראה מבלבול בין "שוק ההון" ל"שוק המניות". אז כדי ליישר קו, נתחיל בהדגשה – שוק ההון מכיל את שוק המניות, אבל גם עוד אפיקים

להמשך קריאה
השקעה במניות קטנות בארה קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

השקעה במניות קטנות בארה"ב – עכשיו גם בשקלים ועם חיסכון במיסים

לא מעט משקיעים פאסיביים ישראלים משקיעים רק במדדי מניות גדולות, בין אם ב-S&P 500 או במדד עולמי כמו MSCI World או MSCI ACWI, ומוותרים על השקעה במדדי מניות קטנות. זאת למרות שהיסטורית מדדי מניות קטנות הניבו תשואה גבוהה יותר בכ-2% בממוצע לשנה בהשוואה למניות גדולות. כמובן שהנתונים מתייחסים לטווח ארוך – זה לא קורה כך כל שנה ואפילו לא כל עשור.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

עקרונות על-זמניים לבניית תיק מנייתי פאסיבי: האם הם עומדים במבחן השנתיים האחרונות?

בעקבות הירידות האחרונות בשווקים, רציתי לבחון קצת את הביצועים של קרנות שונות שהזכרנו בפוסט קודם, יחד עם עוד שתי קרנות hype שנורא התלהבו מהן, במספר נקודות על פני השנתיים וקצת האחרונות

להמשך קריאה
מה בכלל כולל תיק ההשקעות שלי? מיתוסים שחשוב לנפץ

מה בכלל כולל תיק ההשקעות שלי?

לא מזמן דיבר איתי חבר ותיק ושאל אותי מה כדאי לעשות עם הפנסיה וקרנות ההשתלמות שלו ושל אשתו. עניתי לו כמובן, אבל באותה נשימה שאלתי אותו למה הוא שואל דווקא על הפנסיה וההשתלמות ולא על החסכונות הפרטיים שלהם? דוגמא נפוצה יותר היא של חבר'ה (בעיקר צעירים) שצברו סכום מכובד יחסית ורוצים לבנות תיק השקעות, אבל מתעלמים לחלוטין מהפנסיה וההשתלמות שלהם. אז האם הפנסיה וההשתלמות הם חלק מתיק ההשקעות הכולל שלנו או שצריך להתייחס אליהם בנפרד? ומה לגבי נדל"ן? נתחיל קודם כל מהתשובה לשאלות. בעיניי התשובה היא "כן" חד משמעי, הפנסיה, ההשתלמות והנדל"ן הם בהחלט חלק מהתיק הכולל שלנו.

להמשך קריאה
למה יקר בישראל יעילות בהשקעות ובצרכנות

למה יקר בישראל – רונן מרגוליס מארח את גלעד אלפר

קלטת הוובינר "למה יקר בישראל", בו אירחתי את גלעד אלפר, כלכלן ואנליסט בכיר, ומספר 3 ברשימת חופש כלכלי לכנסת. הוובינר אינו פוליטי במהותו. מדובר על וובינר מרתק, מעשיר ומלמד, שמבוסס על נתונים וסטטיסטיקה (כמו שאנחנו אוהבים), ולא על סיסמאות שטחיות וריקות מתוכן. בוובינר למדנו: מה זה חופש כלכלי וקפיטליזם, והאם מדובר בשיטה כלכלית מוצלחת? למה בישראל (יחסית) עובדים הרבה, מרוויחים מעט ומשלמים ביוקר? על המתאם בין שגשוג החברה (כולל השכבות החלשות) לבין חופש כלכלי, נתונים סטטיסטיים על כל מה שיקר בישראל, והסיבות לכך ועוד.

להמשך קריאה
מי רוצה לחפוף? הטעות הנפוצה של שילוב בין שווקים חופפים מיתוסים שחשוב לנפץ

מי רוצה לחפוף? הטעות הנפוצה של שילוב בין שווקים חופפים

בפוסט הקודם דיברנו על חשיבות הפיזור הגלובלי והימנעות מהסתמכות על ה-S&P 500 בלבד. ראינו שהשוק האמריקאי לא תמיד מוביל, שההובלה בין ארה"ב לשאר העולם מתהפכת באופן מחזורי, ושבגלל שהשוק האמריקאי הוביל תקופה ארוכה ומתומחר גבוה בהשוואה לשאר העולם – הצפי הוא ששאר העולם יוביל על השוק האמריקאי בעשור הקרוב. בפוסט הזה נתמקד באחת הטעויות הנפוצות של משקיעים שכן רוצים לפזר מחוץ לשוק האמריקאי, אך מתכננים את התיק שלהם באופן לא יעיל, או שאינו תואם את הכוונה המקורית שלהם, וכולל קרנות חופפות.

להמשך קריאה
מיתוס הטווח הארוך מיתוסים שחשוב לנפץ

מיתוס הטווח הארוך

משקיעים רבים כבר יודעים שמדדי מניות הוא אפיק השקעה שמתאים מאוד לטווח ארוך, ככל הנראה יותר מכל אפיק אחר. אבל רבים מסיקים שלא לצורך שהשקעה במדדי מניות מתאימה רק לטווח הארוך מאוד. מישהו ששמע אותי פעם מציג גרף של 100 שנה הסיק בטעות שהשקעה במדדי מניות עובדת רק אם משקיעים ל-100 שנה.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

מה? שננהל את כל הכסף שלנו בעצמנו?!

באחת מ"שיחות הנודניק" לבוגרים שלנו שעושה Kobi Turgi התותח-על-חלל, שמטרתן לסייע ולדחוף את הבוגרים שלנו ליישם את מה שלמדו (להגדיר תמהיל ותכנית פעולה, לפתוח תיק השקעות פרטי ולטפל בפנסיה ובהשתלמות), עלתה סוגיה מעניינת אצל אחד הבוגרים, שגם לו קוראים קובי. הוא ואשתו קצת חוששים לקחת אחריות ולנהל את כל הכסף שלהם בעצמם, כשהדגש הוא על "כל הכסף". כלומר אין להם בעיה להתחיל להשקיע עצמאית, אבל הם חוששים מלקחת אחריות על כל החסכונות, ומרגישים שבכל זאת כדאי להשאיר חלק מהכסף במסלול מנוהל. בין היתר הסיבה היא חוסר הוודאות בשווקים ו"טוב שיהיה גוף מקצועי שיקבל את ההחלטות עבורם".

להמשך קריאה