לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב.
האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.
אז יאללה, בואו נרחיב.
- לפי המחקר האקדמי, פיזור מוצלח הוא כזה שמסתכל על כל השווקים, כל הסקטורים ועל מניות מכל הגדלים. הסנופי לעומת זאת כולל רק מניות גדולות מארה"ב.
- זה נכון שחלק מהחברות בו כוללות פעילות ומכירות בכל העולם, או כמעט בכל העולם. אבל אלה בעיקר מניות טכנולוגיה. אם נניח שסקטור הטכנולוגיה "מכסה" את כל העולם – מה עם שאר הסקטורים? תעשייה, פיננסים, ארנגיה, בריאות, מוצרי צריכה וכיוצ"ב?
- ברמה העקרונית – האם חברת רכב כמו General motors האמריקאית היא חברה טובה יותר מטויוטה היפנית או ממרצדס הגרמנית? והאם GE טובה יותר מסימנס? אנחנו לא באמת יודעים, וגם אם אנחנו יודעים, זה כל הזמן משתנה.
הדגש הוא שאף אחד לא יודע איזה מניה, איזה סקטור ואיזה שוק יובילו בעל תקופה, ולכן משקיעים פאסיביים מפזרים על כל השווקים וכל הסקטורים.
- יש גם את העניין של עיוותי תמחור. הסנופי מתומחר גבוה מאוד ביחס לרווחיות האמיתית של החברות, בעוד שבשאר העולם התמחור הרבה יותר נוח. החברות האמריקאיות, בדגש על ענקיות הטכנולוגיה, באמת הציגו ביצועים יפים בספרים ב-13 השנים האחרונות, אבל חלק ניכר מהתשואה העודפת של שוק המניות האמריקאי מגיע מתמחור יתר של המניות, או מניפוח מחירים אם תרצו.
דווקא כשהתשואות באפיק מסוים גבוהות מאוד, בטח אם הדבר נמשך זמן רב, ובמיוחד כשהתמחור גבוה ביחס לרווחיות האמיתית, יש סיכוי גבוה יותר לתשואות חסר בעתיד ולא לתשואות עודפות. זאת לדעתי הטעות הגדולה של רוב המשקיעים.
לא סתם כל בתי ההשקעות הגדולים צופים לסנופי תשואה שנתית ממוצעת של כ-5% לעשור הקרוב ולשאר העולם בערך 8%. אף אחד מהם לא מנחש סתם אן מתיימר לנבא משברים, הם מסתמכים בעיקר על מדד Shiller CAPE, שמסתכל על מחירי המניות ביחס לרווחיות הממוצעת עשור אחורה, והוכח כמנבא טוב של תשואות עשור קדימה.
- הסנופי כאמור מתעלם ממניות קטנות שהיסטורית הניבו תשואה גבוהה יותר ממניות גדולות לטווח הארוך.
- בנוסף הסנופי מוטה חזק למניות הצמיחה הגדולות, שאמנם הפציצו ב-13 השנים האחרונות, אבל היסטורית דווקא מניות הערך, ובמיוחד מניות הערך הקטנות, היו האפיק הרווחי ביותר.
- זה עובד גם הפוך – גם חברות מחוץ לארה"ב נהנות מרווחים מכל העולם (כולל ארה"ב), אז למה להגביל את ההשקעה שלנו לחברות אמריקאיות בלבד?
- להשקיע רק במדינה אחת, גדולה ככל שתהיה, חושף אותנו לסיכון מקומי ייחודי לאותה מדינה (פוליטי, מדיני, מטבעי, מלחמה, אסונות וכיו"ב), ופוגם במתאם בין הסיכון לבין התשואה.
לסיבות נוספות למה כדאי להשקיע בפיזור גלובלי ולא רק ב-S&P 500.
לסיכום, אני לא אומר לא להשקיע בסנופי. אבל אני כן אומר שבעיניי לא כדאי להשקיע רק בסנופי. אני בהחלט מאמין שמי שישקיע בפיזור גלובלי רחב ישיג תשואות גבוהות יותר בעשור הקרוב בהשוואה לסנופי, ולטווח הארוך ישיג תשואות דומות עם תנודתיות מופחתת. ומי שרוצה לשדרג תשואות – במקום להמר על שוק ספציפי, עדיף, שילך לאפיקים מוכחים יותר כמו small cap value.
אז נכון – אפשר "להסתפק" בסנופי כי בסה"כ הוא מדד רחב ומפוזר, ובמידה מסוימת גם מספק פיזור גלובלי. אבל אם הוא לא היה כזה פופולרי לא נראה לי שהדיון הזה של סנופי / מדד גלובלי בכלל היה מתקיים. הבסיס להשקעה פאסיבית בעיניי צריך להיות מדד גלובלי וכל ניסיון להצדיק למה לבחור סנופי ולא השקעה גלובלית מרגיש לי קצת מאולץ.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
