בימים שבשגרה, וביתר שאת אחרי הירידות בבורסה שלנו בעקבות המלחמה, משקיעים רבים בוחרים להשקיע רק בשוק המניות הישראלי, או להקצות משקל גבוה מאוד לשוק בישראל כחלק מפיזור רחב יותר. הדבר נכון במיוחד לגופים המוסדיים הישראלים שכמעט תמיד נותנים לו משקל יתר, לעיתים אפילו 100%. מדובר גם על קרנות מנוהלות וגם על חלק מהמסלולים הפאסיביים.
למה לא אוגנדה?
שוק המניות הישראלי מהווה 0.2% משוק המניות העולמי. אנחנו אמנם חיים בישראל והשוק המקומי מוכר לנו יותר משווקים אחרים, אבל האם זאת סיבה מיוחדת להשקיע חלק ניכר מהתיק דווקא בו?
במקום להקצות אחוזים גבוהים מהתיק לשוק המניות בישראל, יכולתי להציע לכם למשל להשקיע אחוזים דומים בשוק האוסטרי – מדובר על מדינה מפותחת עם מספר תושבים דומה לשל ישראל. במקרה הזה כנראה שהייתם שואלים אותי, ובצדק, למה דווקא בשוק האוסטרי? אז באותה מידה נוכל לשאול למה דווקא בשוק הישראלי?
ישנן מספר סיבות שמצדדות בהקצאת משקל יתר לשוק המקומי, וזה הזמן להפריך אותן:
- ההיכרות של מנהלי ההשקעות בארץ עם השוק המקומי. כאשר מדובר על השקעות מנוהלות, היכרות מוקדמת עם החברות ועם מצב המשק המקומי עשויה להיתפס כיתרון. אבל כבר למדנו שמנהלי ההשקעות בארץ ובחו"ל פשוט לא מוצלחים בבחירת סוסים מנצחים, ואינם עדיפים על תשואת המדד.
- נטרול מט"ח: השקעה במניות ישראליות אינה חשופה במיוחד לתנודות המט"ח. למה "במיוחד"? כי חלק מהחברות הישראליות פועלות בחו"ל ומוכרות לחו"ל ולכן חשופות במידה כזו או אחרת למט"ח. אבל אפילו אם החשיפה למט"ח מאוד נמוכה, זה לא טיעון כזה חשוב. הסיבה היא שבין צמדי המטבעות של העולם המפותח יש אמנם תנודתיות אבל אין כמעט שום מגמה ארוכת טווח של מטבע אחד שמתחזק מול האחר.
אם משקיעים במדדי חו"ל והשקל מתחזק בטווח הקצר תהיה לכך השפעה לרעה על התיק במונחים שקליים. אבל השקעה מנייתית לא מיועדת לטווח קצר, ולטווח הארוך לא סביר שהשקל יתחזק באופן מהותי.
- סטארט-אפ ניישן: ישראל נחשבת לאחת ממדינות ההיי-טק והטכנולוגיה המובילות והחדשניות בעולם, מה שנותן יתרון להשקעה בשוק המקומי. אז החלק הראשון של המשפט אמנם נכון, אבל חלקו השני שגוי מפני ששוק המניות הישראלי לא מייצג נאמנה את המשק המקומי. תסתכלו למשל על הרכב מדד הדגל של הבורסה בת"א, מדד ת"א 35, ותנסו למצוא שם את הקטר של המשק – ענף ההייטק.
אז אמנם תמצאו שם מספר חברות הייטק, אבל לא יותר מדי, מהסיבה הפשוטה שחברות ההייטק המקומיות או נרכשות ע"י ענקיות הטכנולוגיה או הולכות להנפיק בנאסד"ק, שהיא בורסה שכוללת בעיקר מניות טכנולוגיה וביוטכנולוגיה. סתם בשביל לסבר את האוזן – אחרי ארה"ב וסין המדינה עם הכי הרבה הנפקות בנאסד"ק היא ישראל, וזה לא ביחס למספר התושבים אלא באופן אבסולוטי!
אז אם לא הייטק, מה כן בולט במדד ת"א 35? סקטור הפארמה מקבל שם משקל גבוה, הרבה מעבר למשקלו במשק, וכך גם סקטור הפיננסים והביטוח. התוצאה היא שמדד הדגל שלנו הוא מדד מעוות סקטוריאלית שאינו מביא לידי ביטוי את החוזקה של ישראל בתחום ההייטק.
- התבססות על מדריכים שמייעצים להקצות חצי מהתיק לשוק המקומי: ספרים, בלוגים ומדריכים אינטרנטיים בעברית מזכירים לעיתים כלל אצבע של השקעת 50-60% מהתיק בשוק המקומי ו- 40-50% בשאר העולם. הבעיה במדריכים הללו היא שהם נלקחו ממדריכים וספרים שנכתבו ע"י אמריקאים, והשוק המקומי שלהם באמת תופס 50-60% מהכלכלה העולמית.
זה הגיוני להקצות 50-60% מהתיק לשוק המקומי אם הוא השוק האמריקאי, אבל פחות הגיוני לישראל, ותכלס גם לכל מדינה אחרת מלבד ארה"ב. במילים אחרות – כשמנסים לאמץ כללי אצבע בלי להבין מה עומד מאחוריהם, התוצאה יכולה להיות בעייתית…
ומה עם הסיכון?
מנגד קיים כמובן הסיכון של השקעה בשוק מאוד ספציפי, שהוא הסיכון הפרטני של אותו שוק. לישראל כידוע יש סיכונים גיאו-פוליטיים ייחודיים, וכמו שראינו הסיכון אף התממש עם פתיחת המלחמה, והשוק המקומי ירד במנותק לשאר שווקי המניות בעולם.
בינתיים השוק אמנם תיקן את רוב הירידות, אבל המלחמה עלולה להיגרר לתקופה ארוכה ואף להתפתח למלחמה אזורית. עסקים רבים כבר נפגעו, חלקם ממש נסגרו, ההוצאה הממשלתית עלתה משמעותית, ואנחנו עלולים לגלוש למשבר כלכלי שישפיע כמובן גם על הבורסה המקומית.
פיזור גלובלי רחב של ההשקעות שלנו הוא הפתרון לסיכונים הפרטניים של כל מניה, סקטור ומדינה.
לסיכום
עם ישראל הוא אולי אור לגויים, וצה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון, אבל שוק המניות של ישראל הוא קטן מאוד, ואין סיבה מיוחדת (לפחות בעיניי) להשקיע בו מעבר למשקלו בכלכלה העולמית, תוך הגדלה לא מוצדקת של הסיכון.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
