בפוסט הקודם הבנו שהשקעה במנות יוצרת מיצוע על ציר הזמן, מה שגורם להתכנסות מהירה יותר לממוצע התשואות. גם אם התחלנו להשקיע במועד גרוע ביותר, רגע לפני משבר ממושך, שהשוק התאושש ממנו רק אחרי שנים רבות, במידה ומדובר בהשקעה במנות הנפילה תהיה פחות כואבת וההתאוששות הרבה יותר מהירה. מכאן עולה השאלה: במידה ויש לי סכום גדול להשקעה, האם כדאי להשקיע אותו בבת אחת או במנות? יצאנו לבדוק.
קצת סמנטיקה
בפוסט הקודם נתנו מספר דוגמאות להשקעה במנות – למשל הפקדת כספים כל חודש לחיסכון הפנסיוני ולקה"ש שלנו, וכן רכישת קרנות סל בתיק הפרטי ממה שחסכנו בנטו באותו חודש. בעוד שדפוס השקעה מסוג זה הוא אכן השקעה במנות, לא מדובר ברצון לייצר מיצוע באופן מלאכותי, אלא מיצוע שמתרחש באופן טבעי. בהשקעה שכזו אנחנו בעצם מכניסים לשוק בבת אחת את כל הכסף שפנוי לרשותנו בכל חודש, כלומר מדובר במופעים רבים של Lump Sum ולא בחלוקה מכוונת למנות של סכום גדול של כסף (Dollar Cost Averaging), כאשר יתר הסכום ממתין במזומן או באפיק סולידי כלשהו. כיוון שמדובר לרוב בסכומים לא גדולים מדי חודש, אנחנו לא מרגישים סיכון מיוחד להכניס אותם לשוק.
בפוסט הזה נתמקד במצב שיש לנו סכום גדול של כסף שמיועד להשקעה ואנחנו קצת חוששים להכניס את כולו בבת אחת לשוק, ושוקלים למצע את הכניסה באופן מכוון. מתי מצב כזה יכול להתרחש? הנה מספר אפשרויות:
- משקיעים מתחילים: התרחיש הנפוץ ביותר מדבר על משקיעים מתחילים שצברו סכומים משמעותיים של כסף וטרם השקיעו אותו בגלל חוסר ידע וחששות. פעמים רבות מדובר על סכומים גדולים במיוחד שהצטברו בעו"ש, לעיתים מאות אלפי שקלים, עד שהמשקיע התעורר ועלה במוחו הרעיון שכדאי לו להשקיע את הכסף, לתת לו לעבוד בשבילו, ולהתחיל להרוויח סופסוף.
- תסמונת הסטודנט הנצחי: השלב הבא באבולוציה של המשקיע המתחיל, אחרי ההפנמה שחשוב להשקיע את כספו, היא שלב לימוד שמטרתו להבין את עולם ההשקעות ולבחור השקעה שמתאימה עבורו. לצערנו משקיעים רבים "נתקעים" בשלב הלימוד זמן רב ואפילו שנים – בקריאה בבלוגים, ספרים, קבוצות פייסבוק, התייעצויות עם חברים ובני משפחה וכו', וגם אחרי שהם מבינים את העקרונות החשובים וכבר יש להם כיוון לאפיקים שירצו להשקיע בהם, הם עדיין לא מתחילים להשקיע כיוון שעוד לא מרגישים בשלים מספיק. בכל אותו זמן, הם מפספסים תשואה פוטנציאלית גם על הכספים שצברו בעבר ועדיין לא מושקעים, וגם על הכספים המצטברים לאורך התקופה. בינתיים העו"ש ממשיך לצמוח, הכסף מעלה אבק ונשחק עם האינפלציה, אובדן התשואות משמעותי מאוד, והתסכול הולך וגובר.
- שינוי מסלול של כספים המושקעים באפיק סולידי: מבין אלה שכן משקיעים את כספם, חלק גדול מאוד בציבור משקיע באופן שמרני מדי לצרכיו, בין אם מדובר בכספיהם הפרטיים או בחסכונות הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות שלהם. משקיעים רבים מגיעים לתובנה שכדאי להם לעבור למסלול עם חשיפה מנייתית גבוהה יותר (הרציניים יותר גם מבינים שעדיף מסלול מחקה מדד), ומעבר ממסלול סולידי למסלול מנייתי של חסכונות גדולים אומר שסכום גדול של כסף נכנס בבת אחת לשוק.
- מענק/בונוס חד פעמי: גם משקיעים שכבר משקיעים את כספם באופן שוטף עשויים לקבל מענק או בונוס חד פעמי וגדול.
- פיצויים מוגדלים/פרישה מוקדמת: במגזר הציבורי, הבנקאי, ובחלק מהחברות הגדולות במשק, מוצעים לעיתים לעובדים פיצויי פיטורין מוגדלים ו/או מענקים עבור פרישה מוקדמת.
- ירושה: לעיתים מתקבל סכום כסף גדול בירושה שאותו היורשים ירצו להכניס לשוק (בהנחה ואותו כסף ישב במזומן/פק"ם/מסלול השקעה סולידי ולא היה מושקע בעצמו במניות).
- מכירת נדל"ן: בין אם מדובר בנדל"ן להשקעה, נדל"ן שהתקבל בירושה, מעבר מדירה גדולה לדירה קטנה יותר אחרי שהילדים עזבו את הבית וכיוצ"ב.
במידה ויש לנו סכום גדול של כסף, כתוצאה מאחת או יותר מהדוגמאות שהזכרתי, או מתרחיש אחר, ואנחנו מעוניינים להכניס אותו לשוק, ייתכן ונחשוש מהכנסת כל הסכום באופן חד פעמי. הרי אם בסמוך להכנסת הסכום הגדול לשוק תתרחש ירידה משמעותית ויעברו שנים רבות עד שההשקעה תחזור לנקודת ההתחלה, גם ניפגע כספית וגם נחוש תסכול רב על התזמון האומלל שלנו. בתור אלטרנטיבה יכולנו להכניס את הכסף במנות, למשל לחלק את הסכום ל-12 או ל-24 ולפרוס את הכניסה שלו לשוק כל חודש על פני שנה או שנתיים בהתאמה. בתרחיש כזה, רק חלק מהסכום היה מוכנס לשוק לפני המשבר, וסכומים נוספים היו נכנסים לאורך המשבר וסביב התחתית, וזוכים לתשואה גבוהה מהממוצע, ומחפים על הירידות של הסכומים שנכנסו בהתחלה. אבל זה רק תרחיש אחד, וישנן מספר תוצאות אפשריות להכנסת כספים לשוק במיצוע.
כניסה לשוק במיצוע – תוצאות אפשריות
כאשר אנחנו בוחרים להכניס את הכספים במיצוע, התוצאה שנשיג יכולה להיות אחת מהבאות (בהכללה ומבלי להתייחס לתתי מקרים):
- שוק עולה לתקופה ארוכה: במידה ותהליך המיצוע מתרחש תוך כדי שוק עולה שממשיך לעלות ברצף לתקופה ארוכה, נפסיד בעצם את התשואה שיכולנו להרוויח תוך כדי תקופת המיצוע עליה החלטנו (שנה, שנתיים או כל תקופה אחרת). אז יש כאן הפסד תשואה, אבל בסה"כ הוא לא דרמטי כיוון שהכספים בכל זאת נכנסו לשוק שעולה במשך תקופה ארוכה.
- שוק יורד: במידה ותהליך המיצוע מתרחש תוך כדי שוק יורד, אנו נרוויח מאוד מעצם המיצוע, כיוון שניכנס לשוק במחירים נמוכים יותר ויותר, ולמרות שנספוג ירידות בהתחלה, ההתאוששות תהיה מהירה ונזכה בשנים העוקבות לתשואה גבוהה מהממוצע. ככל שתקופת המיצוע תהיה קרובה יותר לתחתית (ורחוקה יותר מהשיא שלפני המשבר), כך נרוויח יותר. זה בעצם התרחיש האידיאלי למיצוע.
- שוק עולה ואז יורד: זה התרחיש הגרוע ביותר למיצוע – לאורך כל תקופת המיצוע התרחשו עליות, והירידות הגיעו בסמוך למועד שבו כבר הכנסנו את כל הכסף לשוק. במקרה הזה היה עדיף כמובן להשקיע את כל הכסף בהתחלה, הרי בשני המקרים היינו סופגים את הירידות, אבל לו היינו מכניסים את כל הכסף כבר בהתחלה, העליות שלפני הירידות היו מקטינים את הפגיעה.
- שוק מדשדש: בשוק מדשדש (קצת עולה וקצת יורד בלי כיוון ברור במשך זמן מה, זה קורה לפעמים) לא תהיה עדיפות ברורה להכנסת הכסף בבת אחת על פני מיצוע הכניסה. בשני המקרים התשואה צפויה להיות קרובה ל-0.
כפי שמשתמע מהנתונים, התוצאה האפשרית מהמיצוע תלויה מאוד בתזמון הכניסה לשוק, וכבר הבנו שאף אחד לא באמת יכול לתזמן את השוק. בנוסף אנחנו כבר יודעים שהמגמה ארוכת הטווח של השוק היא מגמת עלייה, וכן שרוב הזמן השוק עולה ולא יורד. גם בהסתכלות למשך שנה אחת בלבד, ב-3 מתוך 4 שנים בממוצע השוק יעלה ורק בשנה אחת הוא יירד. מכאן אנחנו מסיקים שסטטיסטית עדיף להכניס את כל הכסף בבת אחת מאשר למצע את הכניסה. אבל מה ההבדלים המספריים בין שתי האפשרויות? מה לגבי סיכונים? מה לגבי מצבי שוק שונים? ואיך המצב המנטלי שלנו קשור לעניין? על כך בפוסט הבא.
בינתיים, ולפני הכרת הנתונים – מה הנטייה שלכם? האם במצב שבו יש לכם סכום כסף גדול תעדיפו למצע את הכניסה לשוק, ואם כן – למשך איזה פרק זמן, או שבכלל תעדיפו להשקיע אותו בבת אחת? מוזמנים לשתף בפוסט בקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
