לאורך השנים נתקלנו בהמון דוגמאות של לקוחות שלנו, שיועץ ההשקעות בבנק בנה להם תיק מנוהל. לצערנו עוד לא ראינו תיק מנוהל אחד שאפשר להגיד עליו שהוא אפילו קרוב להגדרה של תיק מוצלח, כזה שעונה על עקרונות ההשקעה הנכונים בשוק ההון. בפוסט הזה ננתח תיק לדוגמה ששיתף באופן אנונימי אחד מחברי קהילת המשקיעים הפאסיביים, על כל הבעיות שבו. מדובר בתיק שמייצג נאמנה את הבעיות בתיקים מנוהלים בבנקים.
פירוט התיק מופיע בתמונה, והנה רשימה של 13 הבעיות המרכזיות:
- התיק כולל המון קרנות נאמנות מנוהלות ויקרות ומעט מאוד קרנות פאסיביות עוקבות מדדים, וזה למרות שלפי כל המחקרים קרנות מנוהלות מפגרות אחרי מדדי הייחוס שלהן, הן בפלח המנייתי של התיק והן בפלח הסולידי, ולא מצדיקות את דמי הניהול המשולמים להן.
- בפרט, לשלם דמי ניהול גבוהים על קרנות אג"חיות (או קרנות 90/10 שכוללות 90% אג"חים) זה אפילו עוד פחות הגיוני מלעשות את זה על מניות, כי התשואה באג"חים נמוכה יותר, ודמי הניהול הגבוהים "אוכלים" חלק גדול יותר מהרווח.
- הלקוח אמר ליועץ שהתיק מיועד לטווח ארוך, אבל החלוקה שנבנתה עבורו היא של 50% מניות / 50% אג"ח, שככל הנראה לא מתאימה לו. סביר להניח שהיועץ בנה את התמהיל בין מניות לאג"חים ע"ס שאלון שבו הוא שאל את הלקוח "מה רמת הסיכון שאתה רוצה בין 1 ל-10?". והלקוח, שלא מכיר מספיק את העקרונות להשקעה בשוק ההון או את המשמעות של הסיכון, ענה כנראה 5 (סיכון ממוצע, שזה בסדר למי שלא מכיר). אבל אחרי שמגלים שבהשקעה מנייתית מפוזרת לטווח ארוך אין באמת סיכון, מבינים שהרבה יותר הגיוני לבנות תיק עם חשיפה מנייתית גבוהה. אולי אפילו תיק של 100% מניות.
- התיק מכיל הקצאה גבוהה מאוד לשוק המניות המקומי – 36% מהפלח המנייתי בתיק, שזה משקל יתר מטורף כי השוק הישראלי מהווה 0.2% בלבד משוק המניות העולמי. בנוסף, לישראל יש סיכונים גיאו-פוליטיים ייחודיים (שאנחנו רואים היטב לצערנו בשנה האחרונה), ולא פחות חשוב – הקטר של המשק הישראלי, ענף ההייטק, כמעט לא בא לידי ביטוי בבורסה בת"א, כי חברות הטכנולוגיה הישראליות הולכות להנפיק בעיקר בנאסד"'ק. להרחבה בנוגע לחסרונות ההשקעה בשוק המקומי – מכאן.
- התיק כולל מספר קרנות סקטוריאליות, ובכך הוא בעצם מהמר שסקטורים ספציפיים יהיו יותר טובים מאחרים בתקופה הקרובה, וזה בזמן שאף אחד לא יודע איזה שוק ואיזה סקטור יוביל בכל תקופה, והפתרון הטוב ביותר הוא פשוט לפזר על כל השווקים וכל הסקטורים.
- יש גם חפיפה רבה ומיותרת בין חלק מהקרנות.
- התיק לא צפוי להישאר סטטי לאורך השנים. כיוון שהוא כולל המון קרנות מנוהלות, סביר להניח שאחרי זמן מה יועץ ההשקעות ימליץ ללקוח לעבור מאחת הקרנות המנוהלות לקרן אחרת שבמקרה השיגה ביצועים טובים יותר בתקופה האחרונה. וזאת למרות שלפי מחקרים אין שום קשר בין תשואות העבר של קרנות מנוהלות לתשואות העתיד.
- כנ"ל לגבי הקרנות הסקטוריאליות – סביר להניח שהלקוח יקבל המלצה להחליף קרנות מסוימות בקרנות מסקטורים אחרים, שהבנק חושב שיובילו בתקופה הקרובה. הוא כנראה גם יטעה, ובסבירות ששואפת ל-100% לא יהיה צודק בעקביות בתחזיות שלו לטווח הארוך.
- בנוסף, מהלך של מכירת קרן ומעבר לקרן אחרת יגרור חבות מס מיותרת. משקיעים פאסיביים יכולים להימנע ממיסוי לחלוטין (או לפחות כמעט לחלוטין) במשך עשורים! בינתיים הרווחים שלא מוסו נשארים מושקעים וממשיכים לצבור תשואה עם ריבית-דריבית. זה כמו הלוואה ממס הכנסה ב-0% ריבית!
- עצם העובדה שאותו חבר בקהילת המשקיעים הפאסיביים התייעץ בקהילה בנוגע לתיק (שזה מעולה!) מראה שהתיק כולו נראה לו, כמו לרוב המוחלט של הלקוחות עם תיקים מנוהלים, כמו "קופסה שחורה" שלא ברור בכלל מה יש בתוכה ומה הרציונל מאחורי הבנייה שלו. תיק כזה מייצר רתיעה מלנסות בכלל להבין אותו, וגורם לתלות של הלקוח ביועץ. לבנק זה טוב, למשקיע ממש לא.
- אם נקביל את זה לעולם הנהיגה – מה עדיף? ללמוד פעם אחת איך לנהוג, לעבור תיאוריה וטסט, ולהיות אדון לעצמנו, או לשלם הון תועפות על מוניות כל החיים. רוב האנשים מעדיפים, ובצדק, ללמוד נהיגה ולא להיות תלויים באחרים, אבל מוותרים על ללמוד איך להשקיע נכון, למרות שהלימוד הוא הרבה יותר קצר ופשוט מללמוד נהיגה!
- בנוסף, התיק גם מאוד מסורבל, שלא לצורך, עם לא פחות מ- 15 ניירות ערך שונים. ולמרות ריבוי ניירות הערך שבו, הוא הרבה פחות מפוזר מתיק שכולל קרן סל אחת שעוקבת אחרי מדד מניות גלובלי וקרן סל נוספת עוקבת מדד אג"ח, לפי החלוקה הרצויה בין מניות לאג"חים.
- ועוד לא דיברנו על העלויות העודפות. בנוסף לדמי הניהול היקרים של הקרנות המנוהלות, הבנק גם גובה מהלקוח דמי משמרת, שזאת עמלה שערורייתית שנגבית כאחוז מסוים משווי התיק, והם בעצם כמו תוספת דמי ניהול. דמי המשמרת נגבים מכל התיק כל שנה, הולכים ותופחים ככל שהתיק גדל, ויכולים להגיע לאלפי שקלים בשנה ואף יותר. לעומת זאת בבתי ההשקעות משלמים רק דמי חשבון חודשיים פיקס פרייס של 15-20 ₪, ובחלק מבתי ההשקעות יש אפילו קיזוז של דמי החשבון מעמלות המסחר (שגם הן נמוכות בהשוואה לבנקים). הנה השוואת בתי השקעות עם העמלות הזולות ביותר בארץ.
לסיכום, במקום ללכת ליועץ השקעות בבנק ולקבל תיק שהוא קופסה שחורה, יקרה, לא יעילה, לא מפוזרת, ולא מתאימה לצרכים שלנו, עדיף להבין קודם כל את מה שבאמת חשוב לדעת על שוק ההון, והדרך הקלה ביותר לעשות את זה היא באמצעות קורס קצר ללא עלות שמלמד בדיוק את זה.
משם, הדרך להשקעה פאסיבית, זולה, יעילה, רווחית, ושמתאימה לצרכים שלנו, הופכת להרבה יותר קצרה.
נ.ב: אחרי שמצאנו 13 בעיות בתיק מנוהל בבנק, מי שחושבים שיועץ השקעות וירטואלי (מה שנקרא Robo Advisor) יהיה יותר מוצלח, שיחשבו שוב. לפני מספר שנים ביצענו case study לתיק האוטומטי של וידאה מבית בנק לאומי, וגם בתיק הכביכול אופטימלי שלהם מצאנו לא פחות מ-13 בעיות!
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
