אתמול השתתפתי, יחד עם מספר מנהלי קהילות נוספים, בדיון במשרד האוצר בירושלים, בהשתתפות הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, ויועצים בכירים ברשות ובמשרד האוצר. רוצים לשמוע מה עלה בדיון ומה מתוכנן להמשך? המשיכו לקרוא.
הדיון הוא דיון המשך לדיון קודם מלפני כחודש בהשתתפות שר האוצר ובכירי משרדו. בדיון הקודם הועלו המון סוגיות הקשורות לשוק ההון והעולם הפנסיוני, ונקבע כי ייקבע דיון המשך עם הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שלשמחתי יצא לפועל אתמול למרות אי היציבות הפוליטית.
לשני הדיונים האלה קדמה פעילות ציבורית ענפה שלנו לשיפור הפנסיה ושוק ההון בישראל, שכללה פגישות ודיונים עם אנשי האוצר ורשות שוק ההון, ניירות עמדה והצעות שכתבנו, תגובות שהעברנו במסגרת הערות הציבור וכו'. אתם מוזמנים לעקוב אחרי הפעילות בקטגוריית פעילות ציבורית לשיפור הפנסיה ושוק ההון בישראל פה בקבוצה, שהוא בעצם יומן מסע מתגלגל. אנחנו מקווים שהמאמצים יישאו פרי כדי שהציבור בארץ ייהנה ממוצרים ומסלולים טובים, רווחים וזולים יותר, שישאירו לו יותר כסף בכיס (לפרישה ובכלל), שהעיוותים יתוקנו, ושהבירוקרטיה תהפוך לפשוטה הרבה יותר.
מה עלה בדיון אתמול?
הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, פתח במס' מסרים, שדווקא יותר קשורות לתחום הביטוח מאשר לשוק ההון. אציין כאן את עיקרי הדברים של ד"ר ברקת, אני מניח שהם יועילו לפחות לחלקכם:
- הוא טען שהרשות הפכה את הפנסיה בארץ לאחת הטובות בעולם. במובנים רבים זה נכון, אבל בכל מה שקשור למסלול ברירת המחדל ולניהול אישי – יש לנו עוד המון מה להשתפר, במיוחד אם נשווה לארה"ב ובריטניה.
- הוא ציין רפורמה משמעותית של הרשות בביטוח הבריאות, עם מוצר אחיד המכסה קטסטרופות רפואיות, ותוספות בצורה מודולורית, שקל להשוות בין חברות הביטוח השונות. בעיניי זאת אכן רפורמה חשובה לטובת הצרכן.
- רפורמה בביטוח הרכב שהפתיעה את רוב המשתתפים שלא היו מודעים לקיומה: תביעות קטנות עד 6,000 ₪ לא נספרות בגיליון התביעות, וכתוצאה מכך לא תהיה התייקרות פרמיה.
- הרשות דוחפת למודל של סוכן ביטוח אובייקטיבי, שעובד עם מספר חברות ביטוח ולא רק עם אחת או שתיים, ומקבל עמלה אחידה מכולן. הלוואי וגם בתחום הפנסיוני לא יהיה ניגוד עניינים כ"כ בולט בין הסוכנים לחוסכים, ככה שלצערי הרב סוכנים רבים פועלים בניגוד לטובת החוסכים ו"דוחפים" להם מוצרים יקרים ולא יעילים. אין לי מושג איך עדיין משווקים את ביטוחי המנהלים החדשים…
- טען שהוא רואה בנו, מנהלי הקהילות, כגורמים מתווכים שעוזרים להנגיש את הידע הפיננסי לציבור.
ההתייחסות שלי בדיון בתחום החיסכון הפנסיוני
לדיון הגעתי מוכן עם כל הסוגיות החשובות שגיבשנו ביחד בקהילה, בנושאי הפנסיה, שיפור הבירוקרטיה והמיסוי. השתדלתי להרחיב ככל האפשר, ומיד אחרי שסיימתי את דבריי התחילו לקצוב זמן לשאר הדוברים. למרות זאת הצלחתי "להשחיל" עוד שני נושאים בסוף הדיון.
בדבריי התמקדתי בשינוי מסלול ברירת המחדל בפנסיה (במסגרת הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל), כך שיהיה מבוסס על העקרונות שציינו בהצעה שהעברתי עוד לפני כן לרשות, וקיימתי מס' פגישות עם בכירים ברשות בנוגע אליה. עקרונות ההצעה כוללים:
- חשיפה מנייתית גבוהה לצעירים, הרבה יותר מ-45% חשיפה למניות לצעירים מתחת לגיל 50 שמוגדרת כיום במסלול "תלוי גיל".
- הקטנה בחשיפה המנייתית עם הגיל, אך באופן מותנה ולא אוטומטי – כי אם מתרחש משבר בשוק המניות רגע לפני הקטנה מתוכננת בחשיפה המנייתית, אז החוסך בעצם מקבע את ההפסד ולא מאפשר לשוק להתאושש.
- השקעה שמבוססת, לפחות בעיקרה, על מסלולים מחקי מדד – הן בפלח המנייתי של התיק, והן בפלח הסולידי.
הרשות פועלת לשנות את מסלול ברירת המחדל למסלול עם "יעד לפרישה" מבוסס קוהורטות, כלומר קבוצות חוסכים שיהיו באותו מסלול לפי תאריך הפרישה המתוכנן שלהם, והמסלול יהיה עם חשיפה מנייתית דינמית בהתאם לגיל. מדבריו של ד"ר ברקת אני מסיק כי שני העקרונות הראשונים אכן יאומצו, כלומר תגדל החשיפה המנייתית לחוסכים הצעירים, והחשיפה תקטן עם הגיל באופן מותנה, שזה מצוין. מנגד נראה שהם לא מתכוונים להכתיב למוסדיים כיצד להשקיע – כלומר לא בטוח שיגדירו טווח מינימלי לחשיפה מנייתית בכל גיל, ולא יחייבו שההשקעה במסלול תלוי גיל תהיה מחקת מדד. ד"ר ברקת ציין את החשש מטעויות של הציבור, שבמידה והציבור הרחב יהיה בחשיפה מנייתית יחסית גבוהה במסלול תלוי גיל, רבים עלולים לשנות מסלול לסולידי בעת משברים, ובכך גם לקבע את ההפסד וגם לחזור מאוחר מדי למסלול תלוי גיל, ולפספס חלק ניכר מהעליות.
לטעמי מדובר בטעות, כיוון שמסלול ברירת המחדל הוא בעיניי המקום המרכזי של הרגולטור להתערב ולהגדיר את המסלול היעיל ביותר לחוסך. מניעת טעויות אפשרית ע"י חינוך, ובין כה מרבית הציבור כלל אינו טורח לבחון את המסלול שלו או לשנות דבר, כך שאין היגיון בפגיעה ברבים בשביל להגן על מעטים. בקרוב תפרסם הרשות להערות הציבור את הצעתה בנוגע למסלולי החיסכון הפנסיוני, אנחנו נבחן אותה ונגיב בצורה מסודרת בהתאם, וכמובן שנשתף אתכם – לחץ ציבורי בהחלט יכול להועיל! נזכיר כי בפרסום עדכני של הרשות, צוין כי היא מתכוונת לחייב את כל הגופים המוסדיים להציע מסלול מחקה מדד, כך שלכל הפחות ניתן יהיה לבחור באופן יזום במסלול זה, גם אם הוא לא יהיה חלק ממסלול ברירת המחדל.
ההתייחסות שלי בדיון בתחום הבירוקרטיה והמיסוי
הזכרתי גם את הקשיים הבירוקרטיים בנוגע לניהול אישי (IRA) של כספי הפנסיה וההשתלמות, ושצריך למצוא דרך להקל על הגופים לעשות זאת. נעניתי כי אין מגבלה רגולטורית לפתוח מסלולי IRA, וציינתי שהבעיה המרכזית היא שסוכנים לא עוסקים בכך והגופים לא נותנים שירות, ככה שהתפעול מסביב מאוד מורכב, והשוויתי זאת אל מול הקלות של 401K IRA בארה"ב ו-Self-Investment Pension בבריטניה. נמסר לי שיבדקו את הנושא, אך הוא (כצפוי) אינו בראש סדר העדיפויות של הרשות, כיוון שחלק קטן מאוד בציבור מעוניין בכך.
לקראת סוף הדיון ביקשתי להתייחס בקצרה לשני נושאים רגולטוריים נוספים שעלו בקהילה, שבמקרה קשורים שניהם לגיל 60:
- שאלתי מדוע לא ניתן לנייד כספי פיצויים בלבד ממוצר למוצר לפני גיל 60, והצעתי לבטל את המגבלה התמוהה הזאת. נראה שאנשי הרשות לא הכירו את המגבלה, ואמרו שיבחנו אותה.
- שאלתי מדוע ניתן להתחיל לקבל קצבה רק מגיל 60, והצעתי, בהתאם להצעת אחד מחברי הקהילה, שגם בגיל צעיר יותר כל מי שזכאי לקבצה מינימלית (כ-4,500 ₪) יוכל להתחיל לקבל קצבה אם הוא חפץ בכך.
סוגיות המיסוי שגיבשנו אינן רלוונטיות לרשות שוק ההון. לאחר הדיון שאלתי את אחד מיועציו של שר האוצר בנוגע להמשך. הוא מסר לי כי הם מתכננים לארגן מפגש נוסף עם רשות המיסים, שזה מצוין!
נושאים נוספים שעלו בדיון
- הוצע להקטין את מס רווחי הון, למרות שאין זה מסמכותה של הרשות. ד"ר ברקת ציין את המוצר קופ"ג להשקעה בתור אפשרות לקבל הקלת מיסוי כקצבה פטורה ממס, אך בפועל אנחנו יודעים שעדיף יותר להשקיע בתיק השקעות פאסיבי ולייצר "קצבה עצמאית" ע"י משיכות שוטפות. זה משאיר למשקיע יותר כסף ביד גם בלי הפטור ממס, ואחרי גיל 60 יש גם הקלות על מס רווחי הון בתנאים מסוימים.
- נשאלה שאלה בנוגע לאחריות הרשות/האוצר לחינוך פיננסי. התשובה שנאמרה היא שישנה החלטת ממשלה לתקצב את הרשות ב-20 מיליון ₪ לטובת חינוך פיננסי, אך ההחלטה לא יושמה. בפועל גם אם ההחלטה תיושם, מדובר בטיפה בים, והציבור צריך לרכוש חינוך פיננסי מגופים פרטיים, חלקם אמינים יותר וחלקם פחות (ואני עדין), ומקריאה בבלוגים, ספרים וברשתות החברתיות – גם שם למידע שמסופק יש טווח רחב של רמות אמינות. אנחנו פה בשביל לספק לכם מידע אמין, בעל ערך פרקטי, שמבוסס על נתונים ומחקרים ולא על שמועות, טרנדים חמים שמתפוצצים לנו בפנים ושאר ירקות.
מה דעתכם? באילו עוד דרכים כדאי לנסות להשפיע לשיפור הפנסיה ושוק ההון בישראל?
והאם יש עוד נושאים שאינם ברשימה שהייתם מעלים? שתפו אותנו בפוסט שבקהילה ⇓
בתמונה: סלפי לא מוצלח במיוחד שצילמתי בטלפון של האיש והפנסיה, Nadav Tesler.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
