קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

פאסיבי, פאסיבי, עד שמדגדג לנו להיות קצת אקטיביים

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה
 

Breaking News: מנורה, שקרן הפנסיה שלהם היא הגדולה בישראל, והיחידים פרט לאינפיניטי שמציעים מסלול פאסיבי מדדי מניות חו"ל בפיזור גלובלי (ולא רק S&P 500 כמו רוב הגופים האחרים), החליטו לשנות את הרכב המדדים שלהם. מה ההשפעה והאם כדאי לעשות שינוי כלשהו? הפרטים בפנים.

 

למה לעשות שינויים במסלול מחקה מדד?
 

עד היום מנורה הציעו מסלול פאסיבי עוקב מדדי מניות חו"ל שכלל את המדדים הבאים:

  • 60% במדד S&P 500 (מתוך החלק המנייתי, 44% אם מחשיבים גם את האג"ח המיועדות).
  • 20% במדד MSCI Emerging Markets (15%).
  • 10% במדד MSCI Europe (7%).
  • 10% במדד טופיקס היפני (7%).

בסה"כ מדובר באחלה של מסלול בפנסיה, שבעיניי עדיף על המסלולים עוקבי S&P 500 שמציעים רוב הגופים האחרים. למה? קראו כאן (לינק) על חשיבות הפיזור הגלובלי, על כך שהשוק האמריקאי לא תמיד מוביל, ועל כך שהתשואות הצפויות בו לעשור הקרוב נמוכות משל שאר העולם. המסלול הזה הוא אמנם לא מדד עולמי מלא שכולל ממש את כל המדינות בעולם, כמו מדד MSCI ACWI למשל, אבל הוא מאוד קרוב לכך.

בנוסף, הוא מאפשר לפשט את איזון כלל החסכונות שלנו (יחד עם התיק הפרטי), באמצעות הקרן של בלאקרוק עוקבת מדד ACWI, כיוון שגם בפנסיה וגם בתיק הפרטי נוכל להשקיע בחשיפה גלובלית. מי שרוצה פיזור גלובלי על כל החסכונות שלו כמכלול, והפנסיה שלו במסלול S&P 500, צריך לאזן בתיק הפרטי עם שווקים נוספים, למשל באמצעות הקרנות של בלאקרוק עוקבות MSCI Emerging Markets ו-MSCI Europe. זה כמובן אפשרי, אבל מוסיף קצת מורכבות לתיק.

[מי שהלך לאיבוד בפסקה האחרונה – הפוסט על קרנות איריות יעשה הרבה סדר בראש].

 

אז מה השתנה עכשיו?

מנורה החליטו שלא בא להם להיצמד יותר לתיק השוק העולמי, ובא להם לנסות להתחכם קצת. הם שינו את המדדים במסלול הפאסיבי העולמי ל:

  • 40% במדד מניות ערך גלובלי (מתוך החלק המנייתי, 29% אם מחשיבים גם את האג"ח המיועדות).
  • 40% במדד מניות צמיחה גלובלי (29%).
  • 20% במדד מומנטום מניות ארה"ב (14.6%).

 

מה משמעות השינוי?

בעצם השינוי הוא לא דרמטי במיוחד.

תיק השוק העולמי כולל בערך חצי-חצי מניות ערך ומניות צמיחה, ועכשיו כ-80% מהתיק יושקע פשוט במדד עולמי כזה, שמתחלק בין שני מדדים נפרדים. אני חושב שהמטרה שלהם היא לנסות להשיג תשואות עודפות מהמשחק בין המדדים במקום ללכת פשוט על מדד עולמי, כי הם הולכים על אחוז קבוע למניות ערך ומניות צמיחה, וכך הם ישקיעו יותר במדד שמצוי במשקל חסר בכל חודש. לא בטוח בכלל אם זה יועיל לעומת השקעה במדד עולמי פשוט ושלום על ישראל, אבל שיהיה, ההבדל בין כה לא מהותי.

השינוי המרכזי הוא בחשיפה לפקטור המומנטום. השקעה בפקטורים היא בעצם השקעה בקבוצת מניות עם מאפיינים מסוימים, במטרה להשיג תשואה עודפת על כלל השוק. הפקטורים המרכזיים שהראו תשואה עודפת על פני כלל השוק במשך עשורים הם פקטור הגודל (מניות קטנות רווחיות יותר ממניות גדולות) ופקטור הערך (מניות ערך רווחיות יותר ממניות צמיחה), ובמיוחד השילוב בין שניהם. כתבנו על כך בהרחבה כאן (לינק).

פקטור נוסף הוא פקטור המומנטום, שאומר בפשטות שיותר רווחי להשקיע במניות שנמצאות כרגע במומנטום חיובי (למשך זמן קצר ואז למכור אותן), בהשוואה להשקעה בכלל השוק. גם הפקטור הזה הוכח כמוצלח מבחינה היסטורית, אם כי הטיעון מאחוריו פחות חזק בהשוואה לפקטור הגודל ופקטור הערך, להם יש טיעונים משכנעים:

  • פקטור הגודל: למניות קטנות יש יותר לאן לצמוח בהשוואה למניות גדולות, ולכן הצפי הוא להמשך תשואה עודפת.
  • פקטור הערך: הביצועי של מניות שמתומחרות בזול (ביחס לרווחיות האמיתית שלהן) צפויים להיות גבוהים יותר בהשוואה למניות שמתומחרות ביוקר.
  • פקטור המומנטום: הפקטור מסתמך בעצם על התנהגות משקיעים בעבר, שהראו שמניות שנכנסות למומנטום חיובי ימשיכו בו זמן מה. אולי בהמשך יתבצע היפוך מגמה, אבל לפחות בטווח הקצר אפשר לרכב על המומנטום. בעיניי הנימוק הזה לא מאוד משכנע, כי הוא תלוי לגמרי בהתנהגות המשקיעים שיכולה להשתנות בעתיד מכל מיני סיבות.

שלושת הפקטורים האלה הראו תשואות עודפות על פני כלל השוק במשך תקופה ארוכה (הוכחה אמפירית), אבל הנימוקים התיאורטיים של פקטור הגודל והערך חזקים יותר בעיניי לעומת הנימוק התיאורטי של פקטור המומנטום, שמסתמך על התנהגות המשקיעים. גם דפוס סטטיסטי מובהק לאורך שנים יכול להשתנות אם אין מאחוריו נימוק תיאורטי חזק.

 

מה כדאי לעשות?

עצם השינוי הוא מעצבן כי המסלול אמור להיות פאסיבי ובלי שיקול דעת של מנהלי ההשקעות, והם הפכו אותו למעט אקטיבי. יחד עם זאת, 80% מהתיק יהיה במדד עולמי, והם "משחקים" קצת עם 20% מהתיק על פקטור המומנטום, שאולי לא יהיה רווחי יותר מכלל השוק, אבל הוכח כמוצלח בעבר. אז לדעתי לא צריך להתרגש יותר מדי.

  1. מי שהחיסכון הפנסיוני שלהם מצוי בניהול אישי (IRA) – אתם במצב הכי טוב! אתם יכולים להשקיע את החיסכון הפנסיוני שלכם ביעילות רבה, ולא תלויים בגחמותיהם של הגופים המוסדיים.
  2. מי שהפנסיה שלהם נמצאת היום במסלול הפאסיבי העולמי של מנורה ומשקיעים בפיזור גלובלי גם בתיק הפרטי – לטעמי אין באמת צורך בשינוי.
  3. מי שמצויים היום במסלול S&P 500 בפנסיה ומאזנים עם שווקים אחרים בתיק הפרטי – השינוי לא רלוונטי עבורם.
  4. מי שמשקיעים רק ב-S&P 500 בפנסיה ובתיק הפרטי – בחייאת, תשקלו לפזר יותר.
  5. מי שמשקיעים במסלול מנוהל או ברירת מחדל – זה הזמן להתחיל לקחת אחריות על הכסף שלכם!

 

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

מסלול פנסיה עם 100% חשיפה למדד - תשובת רשות שוק ההון פעילות ציבורית

מסלול פנסיה עם 100% חשיפה למדד – תשובת רשות שוק ההון

בפוסט לפני שבוע בדיוק הזכרנו את כוונת האוצר (רשות שוק ההון) לאסור מסלולים "ממונפים" (שהם לא באמת ממונפים) בקרנות הפנסיה, אשר מספקים 100% חשיפה למדד ה-S&P 500 עם תוספת תשואה של אג"ח מיועדות, וקראנו לחברי הקבוצה להגיש פנייה לרשות שוק ההון. היום התקבלה תשובה לפנייה ששלחתי, והתשובה מאכזבת.

להמשך קריאה
איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים

כל מי שחושב על פרישה, ובפרט על פרישה מוקדמת, זקוק לתזרים מזומנים שוטף למחיה. אז איך מייצרים תזרים כזה שיאפשר גם לנו וגם לכסף שלנו להאריך ימים בצורה בטוחה? כלומר שנוכל למשוך בצורה עקבית את הסכום הרצוי, גם כשהשוק יורד, שהכסף יישאר לנו לכל החיים, ובשאיפה אף יגדל? המשיכו לקרוא תזרים מזומנים שמשמש אותנו בפרישה יכול להגיע מ: קצבת פנסיה (שאפשרית רק אחרי גיל 60, כלומר לא רלוונטית לפורשים צעירים). תקבולים מהשקעות: שכ"ד מנכס נדל"ן, דיבידנדים ממניות וריביות מאג"חים. משיכות שוטפות מתיק ההשקעות.

להמשך קריאה
אם אני צריך לקנות בעצמי – איך זה בדיוק פאסיבי? מיתוסים שחשוב לנפץ

אם אני צריך לקנות בעצמי – איך זה בדיוק פאסיבי?

איך מגדירים השקעה פאסיבית? האם הפאסיביות היא מהצד של המשקיע או מהצד של מנהל ההשקעות? בואו נעשה סדר. משקיעים מתחילים רבים חושבים ש"השקעה פאסיבית" מתייחסת למוצרי השקעה שמאפשרים להם, המשקיעים, להיות פאסיביים ולא לעשות כלום. למשל: קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וגם קרן השתלמות, קרן פנסיה וכו'. במוצרים האלה הכסף מופקד אוטומטית, בין אם ע"י המעסיק (לפנסיה ולהשתלמות), ובין אם באמצעות הוראת קבע שהגדרנו בעצמנו (לקופ"ג להשקעה / פוליסת חיסכון).

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

האם ה-S&P 500 מפוזר מספיק?

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

להמשך קריאה
האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם? קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם?

בפוסט קודם הזכרנו שרשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על מסלול "עוקב מדדי מניות" שכולל 3 מדדי מניות – מגבלת חשיפה של עד 50% לכל מדד, וכן הגדרה שעל המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר. המגבלות הצפויות החדשות יחייבו מסלולים קיימים עם הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה לשנות את מדיניות ההשקעה שלהן. אז מצד אחד יש כאן משהו חיובי (שגם אנחנו שותפים לו בשיחותינו עם הרשות): האפשרות לייצר מסלולי השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500.

להמשך קריאה
פעילות ציבורית

האם רווחי החברות כלואים וצריך לשחרר אותם?

בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר הצעת חוק בנוגע למיסוי רווחים "כלואים" בחברות, ופרטי ההצעה נידונים בסדרת דיונים בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר בהצעת חוק שלמיטב ידיעתי היא חסרת תקדים בעולם המערבי, משנה באופן מהותי את מבנה המיסוי של חברות בישראל, ועלולה לייצר נזקים ארוכי טווח. בפוסט הזה אתאר את הצעת החוק ואת הפעילות שלי בנושא – מגיבוש הצעה חלופית, השתתפות בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ושיח מול אנשי המקצוע באוצר, נציגי המגזר העסקי וחברי הכנסת. מנסים לשנות.

להמשך קריאה
פעילות ציבורית

רפורמת המסלולים בפנסיה: הדרך הנכונה לדאוג לפנסיה של הציבור

בפוסט הקודם תיארנו את הפספוס של רפורמת המסלולים של רשות שוק הון, שלא ממש פותרת את הבעיות שהיא מתיימרת לפתור, אינה מתייחסת לבעיות המרכזיות הקיימות בחיסכון הפנסיוני, ובאופן כללי לא מועילה לציבור כמעט בכלל. בפוסט הזה נציג את ההצעה שלנו לשיפור, ואיך גם אנחנו יכולים להשפיע.

להמשך קריאה