אחת הסוגיות החשובות בניתוח סיכונים היא לדעת להבחין בין סיכון השוק (market risk) לבין סיכון פרטני (idiosyncratic risk) של כל חברה. הסיכון של כל חברה הוא סיכון מאוד גבוה וקשה למדידה – חברות יכולות להשיג תשואה שלילית, הן יכולות לרדת בערכן ב-70% ללא התאוששות (40% מהמניות כפי שראינו בפוסטים קודמים), ובתרחיש קיצון אף לפשוט רגל. את הסיכון הפרטני של השקעה בחברות ספציפיות ניתן לנטרל ע"י פיזור רחב, כך שהסיכון היחיד שנהיה חשופים אליו הוא סיכון השוק. סיכון השוק, שמתבטא בתנודתיות הכוללת של שוק המניות, משותף לכל המניות והוא לא משהו שניתן למזער באמצעות פיזור. במילים אחרות, ככל שיהיו לנו יותר מניות בתיק כך הסיכון יילך ויפחת ויתכנס לסיכון השוק כולו.
מחקרים אקדמיים רצו לבחון את השאלה החשובה: כמה מניות לפחות צריכות להיות לי בתיק כדי למזער למינימום את הסיכון [הליכת אקראי בוול סטריט, הוצאת משכל, עמוד 203-209]. אז המחקרים גילו שאשכרה יש מספר זהב כזה והמספר הזה הוא 50 מניות מגוונות. הגרף הבא מציג את הסיכון כפונקציה של כמות המניות בתיק, וניתן לראות שסביב 50 מניות כבר ישנה התכנסות ל-market risk.
אבל מה שהגרף לא מראה הוא את הדגש על המילה מגוונות כשאנחנו אומרים מינימום 50 מניות. למה הכוונה מגוונות? הכוונה היא לכל היבטי הפיזור עליהם דיברנו בפוסט הקודם: פיזור סקטוריאלי (טכנולוגיה, תעשייה, פיננסים, מוצרי צריכה, בריאות, אנרגיה, תשתיות, נדל"ן, בידור ופנאי וכו'), פיזור לפי גודל, ופיזור בין מניות צמיחה למניות ערך.
סביר להניח שאם ארכיב תיק ע"י בחירת 50 מניות בעצמי, לא אגיע לפיזור מגוון בכל ההיבטים הנ"ל; כיוון שנדרש לבחור מניות ממדינות רבות, בסקטורים רבים, בגדלים שונים, ושהן גם מניות ערך ומניות צמיחה, כנראה שאפספס בחלק מתת הקטגוריות הללו. למשל: אולי אשכח מניה קטנה מסקטור הפיננסים בגרמניה.
וזה עוד לא הכל – אפילו אם אבחר מניה אחת מכל סוג במדינות שונות (מה שלא ממש אפשרי בתיק של 50 מניות), מי אמר שהמניה שבחרתי לאותו פלח תהיה מוצלחת? אולי אותו פלח שוק יהיה מאוד מוצלח אבל אני בחרתי דווקא את המניה הגרועה מבין האפשרויות, אחת כזאת שירדה ב-70% מערכה ולא התאוששה?
אז כדי לבחור כמה מניות מכל סקטור ומכל סוג בכל מדינה כבר נגיע למאות ואף אלפי מניות. זה כמובן בסדר, כי אין מניעה ואפילו מומלץ לפזר יותר מ-50 מניות, כי חשוב שהתיק יהיה מגוון דיו בכל ההיבטים שהזכרנו. לנהל תיק גדול שכזה שאכן נותן פיזור ראוי בעצמנו זה כבר מסובך מאוד, אבל בדיוק בשביל יש לנו קרנות סל פאסיביות וזולות שמאפשרות לנו לרכוש מספר מצומצם מאוד של קרנות ולהשיג את הפיזור הראוי.
מה דעכתם? איך אתם מעדיפים להשיג פיזור? מוזמנים לשתף בפוסט בקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
