נכתב ב-8.10.2019, עדכון אחרון ב-1.10.2025
אומרים שמילים יוצרות מציאות, ולבחירת המילים שלנו יש השפעה על האנשים איתם אנחנו מתקשרים. איך זה קשור לבתי ההשקעות והגופים הפיננסיים, ומדוע הם צריכים לבקש סליחה מהציבור לקראת יום כיפור? המשיכו לקרוא.
חטא #1: שמות מפתים ל"קופסאות השקעה" שגורמים להתמקד בקנקן ולא במה שבתוכו
העניין הראשון קשור לעובדה שבתי ההשקעות וחברות הביטוח מכווינים אותנו להשקיע במוצרים שונים ומשונים שאני נוהג לכנות "קופסאות השקעה", ונותנים להם שמות שנשמעים מאוד רציניים לחסרי הידע הפיננסי, כמו: קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון, best invest ושאר ירקות.
כל המוצרים הללו הם פשוט מכבסת מילים להשקעה מנוהלת שפשוט מחזיקה מוצרים פיננסיים כאלה ואחרים, בעיקר מניות ואג"חים, שכל אחד יכול לרכוש בקלות בעצמו בחשבון מסחר עצמאי.
מעצם בחירת השמות הללו, הגופים הפיננסיים גורמים לציבור לחשוב שהשקעות זה תחום מאוד מורכב, שאין סיכוי שיוכלו לבצע בעצמם, ואם רק יבחרו את "הקופסא הנכונה" אצל "הגוף הנכון", יוכלו להשיג תשואות יפות ובסיכון נמוך.
בכך הגופים הפיננסיים מסיטים את הדיון מהשאלות היחידות שבאמת חשוב לשאול – אילו מוצרים פיננסיים כדאי לרכוש ומה התמהיל הנכון עבורי, לשאלות אוויליות וחסרות משמעות כמו דרך איזה קופסא כדאי להשקיע ואיזה גוף כדאי שינהל אותה. זה פשוט בלבול בין הקנקן לבין מה שיש בתוכו – כלומר בין אפיקי השקעה למוצרי השקעה.
לגופים הפיננסיים נוח לשמר את התפיסה הזאת כי הם מרוויחים ממנה. בפועל, כאשר תבחרו בתיק שמנוהל ב"קופסא" כזו או אחרת, התוצאה במרבית המקרים תהיה תיק שלא מתאים לצרכיכם, שבסבירות גבוהה יהיה שמרני יתר על המידה, יושקע בפיזור נמוך, תשלמו עליו דמי ניהול גבוהים, ותיפגעו מעוד חסרונות נסתרים מן העין, כמו אחזקה מיותרת במזומן, ומיסוי עודף על דיבידנדים.
כל אלה מתורגמים לפערי תשואות של 1-3.5% בממוצע לשנה ולפערים כספיים של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים לטווח הארוך.
אם אתם לא מבינים בתחום וחושבים שאפילו אם המוצרים האלה לא אידיאלים, עדיין המומחים יוכלו להשיג לכם תשואה טובה יותר ממה שתוכלו לעשות בעצמכם, אז מחקרים של עשרות שנים מראים שלא כך הדבר והשקעה פשוטה ופאסיבית (עוקבת מדד), שכל אחד יכול לבצע בקלות בכוחות עצמו, תשיג בסבירות שקרובה ל-100% תשואה גבוהה יותר.
גם ההשוואה בין הגופים השונים ע"ס תוצאות השנים האחרונות חסרת משמעות, כי כמעט אף גוף לא שומר על ההובלה לאורך זמן, והרוב המוחלט מפסידים למדד גם בטווח הקצר ובמיוחד בטווח הארוך.
זה נכון שלמי שאין ידע בתחום גם השקעה פאסיבית נשמעת מסובכת, ואין לו מושג מאיפה להתחיל בכוחות עצמו. לפעמים זה נכון גם לאלה שכבר קראו, למדו וצברו ידע בעולם ההשקעות. אבל למרבה המזל תחום ההשקעות ממש לא מורכב כמו שמנסים לצייר אותו. כפי שציינתי קודם, השאלה החשובה היחידה שעליכם לענות עליה היא אילו מוצרים פיננסיים כדאי לרכוש ובאיזה תמהיל.
לכן, אין שום משמעות להשוואה בין שתי פוליסות חיסכון למשל שאחת במסלול מוטה מניות והשנייה במסלול כללי או סולידי. זו אמנם השוואה בין שתי קופסאות שנראות זהות מבחוץ, אבל אחת מכילה תפוחים והשנייה תפוזים.
אפילו אם אתם מעוניינים להתחיל להשקיע במוצר מובנה כזה או אחר לפני שתצברו את הידע (המועט יחסית) הדרוש כדי לעשות זאת בכוחות עצמכם, זה לא באמת אפשרי. הסיבה היא שבלי להכיר את אפיקי ההשקעה (כמו מניות ואג"חים) שאותה קופסא מחזיקה, ואת מאפייני הסיכון והתשואה שלהם (לינק), אתם פועלים "על עיוור" ובוחרים השקעה שכמעט בוודאות לא תתאים לצרכים שלכם. האם גם בשאר תחומי החיים אתם סומכים על זרים שיקבלו החלטות פיננסיות משמעותיות עבורכם?
חטא #2: חשבון מסחר עצמאי
אבל רגע, חלק מבתי ההשקעות מאפשרים לנו לנהל תיק השקעות בכוחות עצמנו, ולא רק "קופסאות השקעה". זה נכון, אבל גם כאן הם צריכים לבקש מהציבור סליחה בגלל בחירת המילים שלהם. כדי לנהל תיק השקעות עצמאי בבית השקעות צריך לפתוח "חשבון למסחר עצמאי".
כאשר הציבור הרחב שומע את המילים הללו, מה הוא חושב לעצמו? התפיסה היא שחשבון מסוג זה מתאים לסוחרי מניות מקצועיים, שיושבים על שולחן עם ארבעה מסכים, עשרות גרפים וטבלאות, ומגלגלים עשרות עסקאות ביום (אגב, לפי מחקרים רבים גם הרוב המוחלט של הסוחרים לא יכו את המדד לאורך זמן, על אף הזמן הרב שישקיעו בפעילות המסחר).
אבל זה כמובן לא חייב להיות ככה! בחשבון מסחר עצמאי לא חייבים לבצע מסחר אקטיבי בהיקפים גבוהים, וניתן גם לבצע השקעה פאסיבית פשוטה, שכוללת קניה של קרנות עוקבות מדדי מניות ואג"ח אחת לחודש או לרבעון, בפעולה פשוטה שאורכת 2 דקות בסה"כ. זו הסיבה שאני תמיד משתמש במילים "חשבון השקעות פרטי" ולא "חשבון מסחר עצמאי".
מה עומד מאחורי בחירת המילים?
לבתי ההשקעות נוח לחלק את הלקוחות הפוטנציאליים שלהם בשיטת "הפרד ומשול" – למרבית הציבור, שלא מעוניין לעסוק בהשקעות באופן שוטף ולא מבין בשוק ההון, יוצעו "קופסאות ההשקעה" המנוהלות עם השמות היפים, ולסוחרים המקצועיים (לפחות בעיני עצמם), יוצעו חשבונות למסחר עצמאי. כך יוכלו בתי ההשקעות לגבות דמי ניהול גבוהים מהראשונים, ועמלות מסחר רבות מהשניים. ההפרדה הזו היא win-win מבחינתם.
מה יעשה המשקיע החכם? יבחר במסלול שלישי! קודם כל, הוא לא ישקיע דרך מוצרים לא יעילים כמו פוליסת חיסכון או קופת גמל להשקעה או דרך שום "קופסא" אחרת.
שנית, הוא כן יפתח "חשבון למסחר עצמאי" אבל ישתמש בו כחשבון המיועד להשקעה פאסיבית ולא לפעילות מסחר בהיקפים גבוהים.
שלישית, ילמד את הידע הדרוש כדי לבנות לעצמו תיק השקעות פשוט, פאסיבי ורווחי המותאם לצרכיו.
ומי עוד צריך לבקש סליחה?
לפני סיום, אי אפשר שלא להזכיר גורם פיננסי נוסף שצריך לבקש סליחה מהציבור – הבנקים כמובן. קצרה היריעה מלפרט את כל הדרכים בהם הבנקים מנצלים את תמימותו של הציבור לגביית כספים רבים תוך עמימות וחוסר שקיפות. אך כיוון שהפוסט עוסק בהשקעות – נתייחס לעניין ספציפי שמשמש את הבנקים לגביית כספים רבים מהלקוחות שמנהלים את תיקי ההשקעות שלהם דרך הבנק.
מי שמחזיק ניירות ערך בחשבון הבנק שלו משלם לבנק דמי משמרת שמשמשים לשכירת חדרי כספות גדולים בהם מאוחסנים פיזית כל ניירות הערך של לקוחותיהם, ולתשלום משכורתם של מאבטחים חסונים ומיומנים יוצאי סיירת מטכ"ל.
אה, לא? זה לא מה שקורה בפועל? ניירות הערך שרוכשים הלקוחות נסלקים במסלקת הבורסה (בארץ או בחו"ל) ופשוט נשמרים כרשומה במסד הנתונים של הבנק, ולא נדרש "לשמור עליהם" בשום צורה? אז למה הם גובים "דמי משמרת" על ניירות ערך? תפסיקו עם זה מיד ותבקשו סליחה!
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
