נכתב בתאריך 21.2.23, עודכן בתאריך 11.2.25
משקיעים ישראלים רבים בוחרים להשקיע אך ורק במדד ה-S&P500 הפופולרי, המייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב. אז למרות של-S&P 500 שמור מקום של כבוד בתיק ההשקעות שלנו, בפוסט הזה נבין מדוע לא כדאי להתמקד אך ורק בו.
לפני שנבין למה לא כדאי להתמקד רק ב-S&P 500, נתחיל מהסיבות למה כ"כ הרבה משקיעים בוחרים להשקיע בו:
- בגלל הפופולריות שלו: כמעט בכל מקום בו מזכירים מדדי מניות מזכירים את ה-S&P 500: בלוגים, כתבות, מחקרים, ספרים וכיוצ"ב. אמרתם מדד מניות אמרתם S&P500, כך לפחות הוא נתפס בקרב רבים. אין מה להגיד, ה-S&P 500 הוא מגה-סלב. כתוצאה מהפופולריות של המדד בציבור הישראלי, קמו בשנים האחרונות מסלולים מחקי S&P 500 בקרנות ההשתלמות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה של מרבית הגופים. אני מנחש שרבים מהמשקיעים שמתמקדים רק ב-S&P 500 פשוט לא מכירים מדדים אחרים.
- בגלל הביצועים היפים בשנים האחרונות: אין ספק שהשוק האמריקאי הניב ביצועים יפים מאוד בהשוואה לשאר העולם ב-12 השנים האחרונות. אם נשמיט את 2022 השלילית, אז ב-11 השנים שבין 2011-2021 הניב ה-S&P 500 תשואה שנתית ממוצעת של 14.43%! (לינק למחשבון). לשם ההשוואה מדד MSCI World ex US, המייצג את העולם המפותח שמחוץ לארה"ב, הניב באותן שנים כמחצית מהתשואה: 7.58% בלבד בממוצע לשנה.
- בגלל הפיזור: ה-S&P 500 אמנם לא כולל את כל העולם, אבל הוא מכיל פיזור רחב של 500 חברות, מכל הסקטורים, כולל החברות והמותגים הכי מוכרים בעולם, ומכסה כ-80% מהשוק האמריקאי.
כשלוקחים בחשבון את 3 הסיבות האלה זה די ברור למה רבים בוחרים לבסס את כל התיק הפאסיבי שלהם על ה-S&P 500, ואולי אפילו בוחרים מסלול מחקה S&P 500 גם בקרן הפנסיה וההשתלמות שלהם.
אבל כאמור, אני לא פה בשביל לעודד אתכם להשקיע רק ב-S&P 500. יש מספר סיבות טובות מאוד לא לעשות את זה, אלא להשקיע בפיזור גלובלי:
- בגלל העיקרון הבסיסי של השקעה פאסיבית: כמו שאנחנו לא יודעים איזו מניה ואיזה סקטור יובילו באיזה תקופה, ככה אנחנו גם לא יודעים איזה שוק יוביל באיזה תקופה. כל המהות של ההשקעה הפאסיבית היא לא לנסות (וככל הנראה להיכשל) בבחירת סוסים מנצחים, ולכן אנחנו מפזרים בפיזור רחב. גם סקטוריאלית, אבל גם גיאוגרפית.
- בגלל שהטענה שה-S&P 500 תמיד מוביל היא שגויה! אם היינו מנהלים את אותו דיון ב-2011, יש מצב שהייתם שואלים אותי את השאלה ההפוכה – "בשביל מה בכלל להשקיע בשוק האמריקאי?". למשל, בין 1970-2010 מדד MSCI USA (שחופף מאוד ל-S&P 500) הניב תשואה שנתית ממוצעת של 9.67% בעוד שמדד MSCI World ex US הניב 10.22% בממוצע לשנה! מה תגידו על זה? במשך 41 שנה ברציפות שאר העולם הוביל על ארה"ב ביותר מ-0.5% לשנה. אז איזו תקופה יותר מייצגת? 41 השנים שבין 1970-2010 או מ-2011 ואילך?
- בגלל המחזוריות: אם נסתכל יותר לעומק החל משנות ה-70, נראה שלפעמים השוק האמריקאי הוביל בתשואות ולפעמים פיגר בתשואות בהשוואה לשאר העולם, וזה עניין מעגלי. אחרי 12 שנים של הובלה, סביר שבקרוב יגיע היפוך מגמה. אולי הוא בעצם כבר התחיל, כי השוק האמריקאי פיגר אחרי שאר העולם בכ-5% ב-2022.
- בגלל התנודתיות: הבנו שיש מחזוריות, לפעמים השוק האמריקאי מוביל ולפעמים הוא מפגר בתשואות. אבל מה שיפה זה שפיזור גלובלי מגיע לאותן תשואות כמו השוק האמריקאי בטווח הארוך, אך בתנודתיות מופחתת.
- בגלל התמחור הגבוה של השוק האמריקאי: באופן כללי, כאשר המחיר הנוכחי של מניה גבוה ביחס לרווחיות האמיתית של החברה, הצפי הוא לתשואות נמוכות יותר בעתיד. כאשר ישנה ההתלהבות מוגזמת של אנשים מחברה מסוימת (ואפילו משוק מסוים), הביקושים הגבוהים מנפחים את מחיר המניה, לפעמים תוך ניתוק מהביצועים האמיתיים של החברה. כאשר נוצר ניתוק שכזה – גם אם החברה עצמה תמשיך להציג ביצועים טובים בעתיד, ביצועי המניה שלה יכולים לדשדש מאוד ואף להיות שליליים, כי מחיר המניה יתכנס במוקדם או במאוחר לביצועים האמיתיים של החברה. המצב הנוכחי הוא שהשוק האמריקאי כמכלול מתומחר ברמות גבוהות בהשוואה לשאר העולם, ולכן סביר להניח שבעשור הקרוב נראה ביצועי חסר של השוק האמריקאי בהשוואה לשאר העולם.
- בגלל התחזיות: ה-Shiller CAPE, של זוכה פרס נובל רוברט שילר, הוא שכלול של מכפיל הרווח. ה-Shiller CAPE מסתכל על המחיר הנוכחי ביחס לרווחיות ממוצעת של 10 שנים אחורה, וכך "מחליק" חריגות סטטיסטיות. בגלל שהוא מסתכל 10 שנים אחורה, הוא אמנם לא יודע לנבא במדויק התחלה וסיום של משברים, אבל הוא הוכח כאינדיקטור מוצלח למדי לתחזית תשואה ל-10 שנים קדימה. בהתאם לנתון הזה ולנתונים נוספים, כל הגופים בסקר שערך מורנינגסטאר צופים שהשווקים מחוץ לארה"ב יניבו תשואות עודפות משמעותית ביחס לשוק האמריקאי בעשור הקרוב.
- בגלל הגודל: ה-S&P 500 כולל את 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב, ומתעלם מאלפי חברות קטנות יותר, בארה"ב ובשאר העולם כמובן. הנתונים ההיסטוריים מראים שמדדי המניות הקטנות, ובמיוחד מניות הערך הקטנות, מניבים לטווח הארוך תשואה גבוהה יותר מהמניות הגדולות אז מי שמעדיף את המניות הגדולות בארה"ב בגלל תשואות עודפות – כנראה מבצע את הבחירה הלא נכונה. כבר הבנו שאין לשוק האמריקאי תשואות עודפות לטווח הארוך, אבל למדדי מניות קטנות ובמיוחד מדדי מניות ערך קטנות – יש גם יש תשואות עודפות, באופן מובהק סטטיסטית.
כמשקיעים פאסיביים אנחנו אמנם לא מנסים לתזמן את השוק או לנבא מי יוביל באיזה תקופה. אבל אם תצמידו לי אקדח לרקה ותדרשו ממני לנבא, אני אהמר שהשוק האמריקאי דווקא יפגר בעשור הקרוב אחרי שאר העולם!
כל זה לא אומר שאנחנו צריכים למכור עכשיו את השוק האמריקאי ולעבור להשקיע בשאר העולם, ומתישהו בעתיד לנסות "לקפוץ בחזרה" לשוק האמריקאי. כמו תזמון השוק – גם זה נידון לכישלון.
אבל זה כן אומר שיש היגיון רב לא להשקיע רק ב-S&P 500, אלא בפיזור גלובלי, ואולי גם לתת משקל מסוים בתיק למדדי מניות קטנות / מניות ערך קטנות.
מה זה אומר מבחינה פרקטית
למשל:
- לבחור קרן סל עולמית במקום קרן מחקה S&P 500.
- להעביר את הפנסיה ממסלול מחקה S&P 500 למסלול פאסיבי עולמי. לחילופין ניתן לאזן פנסיה שמצויה במסלול S&P 500 עם שווקים אחרים בתיק הפרטי.
- להעביר את קרן ההשתלמות ממסלול מחקה S&P 500 ל-IRA, שם נשקיע בפיזור רחב יותר. זה כדאי מאוד גם בלי קשר, כדי לחסוך בדמי ניהול ובכל גורמי חוסר היעילות הנוספים שהזכרנו בעבר.
בתמונה: הכלב סנופי (הכינוי ל-S&P 500) זוכה בתואר Miss Popularity.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
