הדרכת מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

לאן נעלמו 4% מהמסלול מחקה מדד שלי???

יעילות בהשקעות ובצרכנות
 

מכירים מסלולים מחקי מדד? נכון שאומרים לכם "בשביל מה אתם צריכים להשקיע עצמאית? יש לנו קופ"ג/קה"ש/קרן פנסיה במסלול מחקה מדד". בפוסט קודם הסברנו למה כדאי לבחור במסלול מחקה מדד על פני מסלול מנוהל גם כאשר דמי הניהול זהים. בפוסט הזה נתמקד באחד החסרונות הנסתרים של מסלול מחקה מדד מובנה לעומת השקעה עצמאית – חשיפה לא מלאה (ברמה של 96%) למדד.

כאשר יש לנו כסף שמיועד להשקעה, אנחנו מצפים שהכסף יושקע. טריוויאלי, לא? מסתבר שלא כך הוא המצב בכל הקרנות והקופות המנוהלות, כולל במסלולים מחקי מדד מובנים. אז ערכתי בדיקה בפנסיה-נט ובגמל-נט כדי לבדוק את שיעור החשיפה למניות של המסלולים המנייתיים ומחקי מדדי מניות בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה הכלליות (משלימות). לא הכללתי קרנות פנסיה מקיפות כיוון שבהן יש מנגנון הבטחת תשואה על 27-30% מהכסף, כך שבכל מקרה אין חשיפה מלאה למניות.

מה מסתבר? שגם במסלולים המנייתיים וגם במסלולים מחקי מדד שיעור החשיפה למניות עומד על כ-96% בממוצע! המעוניינים בפרטי הבדיקה ובשיעור החשיפה למניות של כל קופה וקופה, מוזמנים לקרוא כאן.

מה זה אומר לנו?

בפשטות, ש-4% מהכסף שלנו לא עובד, וזה למרות שגובים עליו דמי ניהול. הסיבה היא ככל הנראה חוסר יעילות שנובע מכך שכספים חדשים (הפקדות וניודים) לא מושקעים מיידית, וכן מהצורך להשאיר רזרבות מזומנים עבור מי שמבקשים לנייד כספים החוצה (הנחיה רגולטורית שמחייבת ניוד מהיר). המשמעות הכספית היא אובדן תשואה ממוצעת של כ-0.4% לשנה (בהנחת תשואה נומינלית ממוצעת של 10%), בהשוואה להשקעה עצמאית שבה נדאג להשקיע את כל הכסף המיועד להשקעה.

אני חוזר שוב למקרה שזה לא היה ברור מספיק: מדובר על אובדן תשואה ממוצעת של כ-0.4% לשנה! זוכרים איך התמקחתם והצלחתם להוריד דמי ניהול ב-0.1% והרגשתם מבסוטים על כישורי הבזאר הטורקי שלכם? אז פה מדובר על פי 4 מזה! מדובר בהפסד כספי גבוה מאוד לטווח הארוך, שהוא פשוט סתם, על פארש, על חוסר יעילות.

איפה הפער הזה בא לידי ביטוי:

  1. בכספים הפרטיים: אם נשקיע עצמאית בקרנות סל לעומת בקופ"ג להשקעה במסלול מחקה מדד.
  2. בקרנות ההשתלמות: אם נשקיע עצמאית בקרנות סל דרך קה"ש IRA לעומת קה"ש במסלול מחקה מדד.
  3. בחיסכון הפנסיוני: אם נשקיע עצמאית בקרנות סל דרך קופ"ג IRA לעומת פנסיה במסלול מחקה מדד.

 

פרט לאחזקת המזומנים המיותרת, ישנן סיבות נוספות של חוסר יעילות עליהן נדון בפוסטים הבאים.

 

אז מה דעתכם? האם בגלל חוסר היעילות בהשקעות מנוהלות, כולל במסלולים מחקי מדד, שווה לקחת אחריות על החסכונות שלנו ולהשקיע אותם בעצמנו ביעילות רבה יותר? שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

100%-equity-from-birth-to-100 תכנון התיק

100% מניות מגיל 0 עד גיל 100

ישנן דרכים רבות לבנות תיק השקעות ע"י שילוב בין אפיקי השקעה שונים: מניות ומדדי מניות, אג"חים, נדל"ן, קרנות ריט, זהב, קריפטו ואפיקים נוספים. בפוסט הזה ננסה להבין למי יכול להתאים תיק שכולל 100% מניות, ללא שום אפיק אחר, מגיל צעיר, ולכל החיים. נתחיל מהמוטיבציה – למה בכלל ללכת על תיק 100% מנייתי? הסיבה היא שמדדי המניות הוא האפיק הרווחי ביותר עלי אדמות, רווחי יותר מאג"חים, קרנות כספיות ופיקדונות, וגם רווחי יותר מנדל"ן. כמובן שניתן להרוויח יותר מהמדדים באמצעות השקעה במניה ספציפית, או בפרויקט יזמי ספציפי, אבל מדובר בהשקעות בסיכון גבוה, שכוללות אפשרות לאובדן מוחלט של הכסף, אפשרות שפשוט לא קיימת בהשקעה במדדי מניות בפיזור גלובלי רחב.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

איך האינפלציה משפיעה על מס רווחי ההון שנשלם? פוסט עם השלכות משמעותיות

כידוע, מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. אבל מה שלא כולם יודעים זה שהמיסוי הוא על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי הצמדה למשהו. מה זה המשהו הזה? לפעמים זה מדד המחירים לצרכן בישראל ולפעמים מטבע זר כלשהו. ההבדלים בין שתי האפשרויות מאוד משמעותיים, עד כדי כך שהם מהווים שיקול מרכזי בבחירת הקרנות בהן נשקיע ואף בבחירת בית ההשקעות! אז באילו קרנות ודרך איזה ברוקר כדאי להשקיע? קראו עוד כדי לקבל את התשובה.

להמשך קריאה
איך משווים תשואות בין קרנות כל האמת על השקעות מנוהלות

איך משווים תשואות בין קרנות

מנהלי ההשקעות מתחרים ביניהם מי ישיג תשואות גבוהות יותר, מתוך מטרה למשוך לקוחות רבים יותר, וכן לנצל את הצלחתם כתירוץ להעלאת דמי הניהול. אז איך נכון למדוד את הצלחתם? ניתן להסתכל על התוצאות שהשיגו מנהלי ההשקעות ב-3 אופנים: הדרך הנאיבית – במנותק משאר העולם: לצערנו זו הדרך בה חלק גדול מהציבור פועל. בדרך זו לא מבצעים כל השוואה ולא יודעים כלל איזו השוואה לבצע. לרוב מדובר במשהו כזה: המשקיע/החוסך לא מגלה עניין מיוחד בחסכונות שלו, אחת לתקופה הוא מקבל דו"ח, ואם בכלל יטרח לפתוח אותו, יסתכל על התשואות ויגיד לעצמו משהו בסגנון: "אה, נחמד היו כאן רווחים של 6% בשנה האחרונה". אם רק היה יודע שבאותה שנה השוק עשה 20% תשואה…

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

במה משקיעים לטווח קצר

"רגע, מה?! להשקיע לטווח קצר? אבל חשבתי שהשקעות זה לטווח ארוך וכספים לטווח קצר עדיף לא להשקיע בכלל". אז זהו, שלא. גם את הכספים לטווח קצר כדאי מאוד להשקיע, אבל כמובן באפיקים המתאימים לכך. בפוסט הזה נעבור על האפשרויות השונות שמתאימות להשקעה לטווח קצר. וממש לא מדובר רק על קרנות כספיות. המון אנשים מתייחסים להשקעות רק לטווח הארוך, וסבורים שהשקעה לטווח קצר היא בעייתית, כי "שוק ההון תנודתי מדי לטווח הקצר" או כי "השקעה לטווח קצר היא מסוכנת". ובכן, מדובר בשטות מוחלטת שנובעת ככל הנראה מבלבול בין "שוק ההון" ל"שוק המניות". אז כדי ליישר קו, נתחיל בהדגשה – שוק ההון מכיל את שוק המניות, אבל גם עוד אפיקים

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

איך המרתי את אבא שלי (ממשקיע במניות למשקיע במדדים)

אבא שלי התעניין בשוק ההון שנים רבות. הוא עשה שני קורסים במסחר, עקב אחרי אנליסטים בעיתונות, ונרשם כמנוי בתשלום להמלצות של The Motley Fool. מהקורסים במסחר הוא הפיק בעיקר בזבוז זמן וכסף (זה גם לא מפתיע, רוב "שיטות המסחר" הוכחו במחקרים אקדמיים ככאלה שלא מחזיקות מים ולא מצליחות להרוויח בעקביות). אבל מההמלצות של Motely Fool הוא דווקא היה מבסוט – כי המניות בהם הוא השקיע בעקבות ההמלצות הרוויחו. אבל כמו שכבר הזכרנו בעבר, לא צריך למדוד הצלחות של מנהלי השקעות במנותק משאר העולם, אלא תוך השוואה למדד הייחוס הרלוונטי עבורם.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

איך להשקיע ולהיות מוגן בפני אינפלציה?

אינפלציה למי שלא מכיר היא שחיקה של ערך הכסף. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, וגופים מקבילים בעולם, מחשבים את סל הצריכה הממוצע במשק, שכולל את כל המוצרים והשירותים שהציבור צורך – מזון, ביגוד, דיור, מסעדות, חופשות, ריהוט, מוצרי חשמל וטכנולוגיה, תקשורת, אנרגיה, שירותים מקצועיים וכו', כאשר כל מרכיב מקבל את חלקו היחסי בסל הצריכה הממוצע במשק. הסל נדגם באופן רציף, ואחת לחודש מפורסם מדד המחירים לצרכן, שנקרא באנגלית CPI, ה-consumer price index. הערך המספרי של המדד בחודש מסוים לא מעניין במיוחד, מה שמעניין זה השינוי במדד לאורך זמן.

להמשך קריאה