קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

על ענווה ובעיית חוסר הידע

מיתוסים שחשוב לנפץ על ענווה ובעיית חוסר הידע
 

כדי לבחון אם השקעה מסוימת, למשל במניה ספציפית, היא הזדמנות טובה, צריך קודם כל להכיר טוב את החברה והמרחב בו היא פועלת, לנתח דו"חות כספיים משנים קודמות, להכיר את המוצרים והשירותים שלה, את איכות ההנהלה, את בסיס הלקוחות שלה ואת המתחרים שלה.

אבל, גם אם מכירים את כל הנתונים האלה, זה אפילו לא קרוב להיות מספיק! הנתונים הללו מעידים על העבר ויכולים לספק הערכה יחסית מושכלת לגבי העתיד הקרוב, אבל הידע הדרוש כדי להחליט לגבי טיב ההשקעה הוא רחב הרבה יותר וכולל כ"כ הרבה משתנים שגם אנליסט מוכשר ששוחה בנתוני החברה והסקטור בה היא פועלת לא יכול להכיר. הידע הדרוש כולל גם נתונים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים, וגם נתונים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים. בין היתר ניתן לציין תנאים מאקרו כלכליים עתידיים שישפיעו על פעילות החברה, שינויים עתידיים בהעדפות הלקוחות, הגבלות רגולטוריות עתידיות, וכן תחרות בלתי צפויה או טכנולוגיה עתידית שתשנה את כל התעשייה ותפגע משמעותית בחברה. בדקו למשל את מניית נוקיה (NOK), בעבר יצרנית הסלולר המובילה בעולם, ומה קרה לה מאז שיצאו לשוק הסמאטרפונים הראשונים. חישבו גם על חברות שמוכרות מכשירי GPS ומצלמות דיגיטליות זולות מאז הגעת הסמארטפונים לחיינו. כל הערכה כלכלית מתעלמת מברבורים שחורים בלתי צפויים, מהסיבה הפשוטה שהם באמת בלתי צפויים…

במדינות בהן יש תכנון מרכזי ושליטה על הייצור ועל מרבית ההיבטים הכלכליים בחברה, מדיניות השלטון המרכזי נוחלת כישלון פעם אחר פעם בגלל בעיית חוסר הידע. זה פשוט בלתי אפשרי לשקלל את כל הנתונים, הצרכים והעדפות האזרחים בשביל שתכנון מרכזי יצליח, וכל יומרה של פוליטיקאי או פקיד ציבורי כזה או אחר להנדס את השוק, נובעת מיהירות, בורות או שילוב של שתיהן.

כך גם בהשקעות. ניסיון לבחור סוסים מנצחים נידון לכישלון, וגם אם אסטרטגיית בחירה מסוימת הצליחה זמן מה, אין כל ערובה להצלחתה בעתיד. היא ככל הנראה הצליחה יותר מממוצע השוק מסיבות של מזל בלבד, והרי המזל ידוע בהפכפכותו.

אז מה הפתרון?

  • צניעות והכרה בחוסר יכולתנו להבין את התמונה המלאה ולחזות את העתיד.
  • ויתור על ניסיונות לזהות מנצחים שאנו צופים שיצליחו יותר מכלל השוק.
  • פיזור – באמצעות מוצרים שמפזרים את ההשקעה על פני מניות, סקטורים ומדינות רבות, ובכך עוקבים אחר השוק עצמו, מבלי לנסות לעשות cherry picking למנצחים.
רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך משווים תשואות בין קרנות כל האמת על השקעות מנוהלות

איך משווים תשואות בין קרנות

מנהלי ההשקעות מתחרים ביניהם מי ישיג תשואות גבוהות יותר, מתוך מטרה למשוך לקוחות רבים יותר, וכן לנצל את הצלחתם כתירוץ להעלאת דמי הניהול. אז איך נכון למדוד את הצלחתם? ניתן להסתכל על התוצאות שהשיגו מנהלי ההשקעות ב-3 אופנים: הדרך הנאיבית – במנותק משאר העולם: לצערנו זו הדרך בה חלק גדול מהציבור פועל. בדרך זו לא מבצעים כל השוואה ולא יודעים כלל איזו השוואה לבצע. לרוב מדובר במשהו כזה: המשקיע/החוסך לא מגלה עניין מיוחד בחסכונות שלו, אחת לתקופה הוא מקבל דו"ח, ואם בכלל יטרח לפתוח אותו, יסתכל על התשואות ויגיד לעצמו משהו בסגנון: "אה, נחמד היו כאן רווחים של 6% בשנה האחרונה". אם רק היה יודע שבאותה שנה השוק עשה 20% תשואה…

להמשך קריאה
איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים

כל מי שחושב על פרישה, ובפרט על פרישה מוקדמת, זקוק לתזרים מזומנים שוטף למחיה. אז איך מייצרים תזרים כזה שיאפשר גם לנו וגם לכסף שלנו להאריך ימים בצורה בטוחה? כלומר שנוכל למשוך בצורה עקבית את הסכום הרצוי, גם כשהשוק יורד, שהכסף יישאר לנו לכל החיים, ובשאיפה אף יגדל? המשיכו לקרוא תזרים מזומנים שמשמש אותנו בפרישה יכול להגיע מ: קצבת פנסיה (שאפשרית רק אחרי גיל 60, כלומר לא רלוונטית לפורשים צעירים). תקבולים מהשקעות: שכ"ד מנכס נדל"ן, דיבידנדים ממניות וריביות מאג"חים. משיכות שוטפות מתיק ההשקעות.

להמשך קריאה
חשבון המסחר הזול ביותר בארץ חשבונות מסחר ופרקטיקה

איפה לפתוח את חשבון המסחר הזול ביותר – המדריך לכל תרחיש

השגנו הצעות מיוחדות לתלמידים ולעוקבים שלנו לחשבון מסחר עצמאי עם העמלות הזולות ביותר בארץ! המשיכו לקרוא להשוואה ולהצטרפות בתנאים שלא ניתן להשיג עצמאית. משקיעים פאסיביים כבר מכירים את היתרון הגדול ברכישת קרנות סל זולות ויעילות כמו קרנות איריות, שחוסכות לנו המון בעלויות לעומת מוצרים מנוהלים, ומגדילות את התשואה אף יותר. לטווח הארוך מדובר בתשואה עודפת של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים.

להמשך קריאה
אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה כל האמת על השקעות מנוהלות

אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה – וידאו פוסט

חכמינו אמרו, ובצדק: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו". איך זה קשור לעולם ההשקעות? הקשר נובע מהבלבול הנפוץ בין אפיקי ההשקעה השונים לבין המוצרים/החשבונות בהם הם יושבים.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

האם ה-S&P 500 מפוזר מספיק?

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

להמשך קריאה
האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות? פעילות ציבורית

האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות?

במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה, האוצר רוצה לבטל את האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה. האם זה מהלך חיובי? איך זה משפיע על החיסכון הפנסיוני של משקיעים פאסיביים? ואיך השינוי הזה מתקשר להודעה הקודמת של רשות שוק ההון על המסלולים מחקי מדד ה"ממונפים"? כל הפרטים בפנים. האוצר ורשות שוק ההון ממשיכים להציע רעיונות ותקנות בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלנו.

להמשך קריאה
פעילות ציבורית

הסוף למסלול הנאסד"ק – לקראת מסלול עוקב מדד עולמי חדש?

אז כמו שכבר ציינו, הבכיר ברשות איתו שוחחתי הסכים שהמסלולים הספציפיים המוצעים כרגע תחת מסלול עוקב מדדי מניות חוטאים לכוונה המקורית של הגדרת המסלול, ואמר שהם יעשו התייעצות פנימית אצלם. בינתיים נראה שהמאמצים החלו לשאת פרי, ורשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על "מסלול עוקב מדדי מניות" הקיים: מגבלת חשיפה לכל מדד של עד 50% לכל היותר. על המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר.

להמשך קריאה
מה משפיע על תשואות ומחירי האג עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

להבין את התנודתיות: מה משפיע על תשואות ומחירי האג"חים

אג"ח למי שלא מכיר זו איגרת חוב, או במילים אחרות הלוואה שניתנת למדינה (אג"ח ממשלתי) או לחברה (אג"ח קונצרני). לרוב כאשר הממשלה או חברה כלשהי מנפיקות אג"ח, בהנפקה משתתפים הגופים המוסדיים וגופים פיננסיים גדולים שרוכשים מהחברה את האג"ח, כלומר נותנים לה הלוואה.

להמשך קריאה
מה כדאי לעשות עם כסף שהתקבל בירושה? תכנון התיק

מה כדאי לעשות עם כסף שהתקבל בירושה? ראיון ברדיו החברתי הראשון

ובכלל מה כדאי לעשות עם סכום כסף משמעותי שקיבלנו? האם יש הבדל בין השקעה של 500 שקל, 500,000 שקל או 5 מיליון שקל? איך מתכננים במה כדאי להשקיע? ולמה כדאי לחתוך את גוזרי הקופון בדרך? מוזמנים לצפות בריאיון שלי אצל פרדי מוסקוביץ ב-הרדיו החברתי הראשון.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

מהו יתרון הקוטן ואיך הוא משפיע על קרנות מנוהלות?

בפוסט קודם לא פסלתי את האפשרות שקיימים מנהלי השקעות שאכן מצויה בידיהם היכולת להשיג תשואות עודפות על המדד הרלוונטי לאורך זמן. המחקרים הראו שלטווח הארוך יש מעט מאוד מקרים של קרנות כאלה, אבל הן קיימות – חלקן הצליחו ככל הנראה בגלל מזל וחלקן בגלל כישרון אמיתי. בפוסט הזה אני רוצה להתמקד באחת הסיבות המרכזיות לכך שקשה לשמור על הצלחה לאורך זמן גם בקרב משקיעים עם יכולות גבוהות. את הסיבה הזו ניתן לכנות "יתרון הקוטן". למה הכוונה? לכך שקל יותר לנהל השקעות בסכומים נמוכים מאשר בסכומים גבוהים.

להמשך קריאה
מיתוס הטווח הארוך מיתוסים שחשוב לנפץ

מיתוס הטווח הארוך

משקיעים רבים כבר יודעים שמדדי מניות הוא אפיק השקעה שמתאים מאוד לטווח ארוך, ככל הנראה יותר מכל אפיק אחר. אבל רבים מסיקים שלא לצורך שהשקעה במדדי מניות מתאימה רק לטווח הארוך מאוד. מישהו ששמע אותי פעם מציג גרף של 100 שנה הסיק בטעות שהשקעה במדדי מניות עובדת רק אם משקיעים ל-100 שנה.

להמשך קריאה
מיתוס המסלול הכללי: השקעות זה לא One Size Fits All מיתוסים שחשוב לנפץ

מיתוס המסלול הכללי: השקעות זה לא One Size Fits All

ברוב המוצרים המנוהלים (כמו קרן השתלמות, קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וכיוצ"ב) קיים "מסלול כללי" שאמור לכאורה להתאים לרוב הציבור. אבל מה לעשות, השקעות זה לא one size fits all, ולא ניתן לבנות תמהיל תיק אחיד שמתאים לכל המשקיעים. בפוסט הזה נבין למה המסלול הכללי, שמתיימר להתאים לכולם, לא באמת מתאים לאף אחד. כשאנחנו באים להחליט על תמהיל שמתאים לנו, חשוב מאוד להבין תחילה את מאפייני התשואה והתנודתיות של אפיקי ההשקעה השונים – מניות, אג"חים וכיוצ"ב, את משך הזמן שלהם להתאוששות ממשברים ואת הסבירות להשיג תשואה חיובית בפרקי זמן שונים.

להמשך קריאה
מיתוס מס העיזבון: זה תלוי בנכס, לא בחשבון מיתוסים שחשוב לנפץ

מיתוס מס העיזבון: זה תלוי בנכס, לא בחשבון

בעקבות "המצב" בארץ, משקיעים רבים שוקלים להוציא את הכספים וההשקעות שלהם לחו"ל, למשל לבנק או לברוקר זר כמו Interactive Brokers (IB). אם המעבר הזה מוצדק או לא זה נושא אחר. בפוסט הזה נתמקד בבלבול אחר בקרב משקיעים פאסיביים – החשיפה למס עיזבון אמריקאי. מס העיזבון האמריקאי אומר שיורשיו של בעלים של "נכס אמריקאי" שהלך לעולמו, צריכים לשלם לרשויות המס האמריקאיות מס בגובה 40% משווי הנכס לאחר פטירתו. שימו לב – זה משווי הנכס ולא מהרווח!

להמשך קריאה