כאשר מדברים על עצמאות פיננסית פעמים רבות עולה הטענה שכדי להגיע לפרישה מוקדמת נדרש לייצר מקורות הכנסה מרובים, וכן שלמיליונרים יש 7 מקורות הכנסה שונים.
בפוסט הזה אציג את 7 מקורות ההכנסה שלי, אך בגישה קצת שונה: עם הפרדה בין יצירת הכנסה רצויה (הכנסה עסקית) לבין יצירת הכנסה פחות רצויה (הכנסה מהשקעות שאינה יעילה ובאה ע"ח הגדלת ההון).
אז יאללה, מתחילים.
בעולם ההשקעות והעסקים מקובל לדבר על 7 מקורות הכנסה מרכזיים:
- הכנסה מיגיעה אישית – השקעת אנרגיה וזמן כדי לייצר הכנסה (עבודה).
- הכנסה מריבית – מתן הלוואה וקבלת ריבית.
- הכנסה מרווחים – מוכרים מוצר/נכס במחיר גבוה יותר ממה שהוא עלה לנו.
- הכנסה מדיבידנדים – השקעה במניות שמחלקות דיבידנדים.
- הכנסה מתמלוגים – למשל על השמעת שיר, ספר, מוצר דיגיטלי וכיוצ"ב.
- הכנסה מגידול בשווי – כתוצאה מהשבחה או עליית מחירים.
- הכנסה משכירות של נכס נדל"ן.
אני מעדיף להתייחס לנושא הזה בצורה קצת שונה, מפני שאני מפריד בצורה ברורה בין יצירת הכנסה לבין גידול של ההון.
בעסקים ויזמות נרצה להגדיל ככל הניתן את ההכנסות שלנו, אבל בהשקעות שלנו נשאף דווקא להגדיל את ההון ולא את ההכנסה – מהסיבה הפשוטה שמהון אפשר לייצר הכנסה מתי שרק נרצה, אבל קבלת הכנסה שאינה נחוצה פוגעת בהגדלת ההון!
לקבל הכנסה שאנחנו לא זקוקים לה זה אחד הדברים הכי פחות יעילים בעולם ההשקעות, גם בהיבט המיסוי (חבות מס מיותרת), וגם בפגיעה משמעותית בריבית-דריבית, שהוא האפקט החשוב ביותר בעולם ההשקעות. ארחיב עוד על ההבדל הזה תוך כדי הפירוט.
אז הנה 7 מקורות ההכנסה שלי, או יותר נכון: 5 מקורות גידול ההון + 2 מקורות ההכנסה שלי.
1. הכנסה הגדלת הון מגידול בשווי ההשקעה
ההון שלי מושקע כמעט ורק במדדי מניות בפיזור רחב. מדובר על חסכונות מכל הסוגים – תיק השקעות פרטי, תיק השקעות ע"ש החברה שבבעלותי, קרנות ההשתלמות שלי ושל אשתי שמושקעות בניהול אישי (IRA), הפנסיות שלנו במסלול מחקה מדד מניות, ויש גם קופ"ג בניהול אישי (IRA).
כיוון שאנחנו לא זקוקים להכנסה שוטפת מההשקעות שלנו, בחרנו להשקיע את הכספים בעיקר בקרנות איריות, שהיתרון הגדול שלהן הוא שהן צוברות (משקיעות מחדש) את הדיבידנדים ועושות את זה בחבות מס מופחתת (15% על דיבידנדים של מניות אמריקאיות, כ-12.5% בפיזור גלובלי) וחלקן אפילו בפטור מלא ממס דיבידנדים.
אני מעדיף להימנע ככל הניתן מאירועי מס מיותרים של הכנסה מהשקעות, ומתי שרק ארצה אוכל לממש חלק מההשקעה לצורך משיכה נקודתית, או לצורך תזרים שוטף כתיק לפרישה.
דרך נוספת להגדלת ההון היא ע"י הגדלת סיכון באופן מחושב, שמגובה במחקרים. למשל, מדדי מניות של מניות קטנות (ובמיוחד מניות ערך קטנות) מייצרים תשואה עודפת של כ-2-3% בממוצע לשנה על פני כלל השוק. לכן אני באופן אישי, אחרי שהשקעתי בכלל השוק העולמי בפיזור גלובלי, מעדיף להקצות משקל יתר מסוים מהתיק לאפיקים האלה, שאמנם יותר תנודתיים אבל גם יותר רווחיים.
עוד אופטימיזציה בהקשר הזה: להשקיע באותם אפיקים דווקא בחשבונות הפטורים ממס (כמו קה"ש IRA), כך אפשר להגדיל את הטבת המס (פשוט כי יותר תשואה תהיה פטורה ממס).
2. הכנסה הגדלת הון מדיבידנדים – השקעה במניות שמחלקות דיבידנדים
כאמור אני מעדיף להימנע ככל הניתן מקבלת תשלומי דיבידנד כדי להימנע מאירוע המס הכפוי. אפשר לחשוב על זה כך: אתם משקיעים, רוצים שההשקעה תייצר תשואה ותגדל בערכה, ופתאום מישהו אומר לכם "קחו קצת כסף מהרווח, גם אם אתם לא רוצים. אה, וגם תשלמו מיסים על הכסף הזה שלא ביקשתם 😊".
זה נכון כמובן למי שלא זקוק להכנסה שוטפת מההשקעות שלו. אבל מה שמעניין זה שגם למי שכבר הגיע לשלב בו הוא מחליט לפרוש באופן מלא או חלקי ולחיות מהתשואה של ההשקעות שלו, עדיף להימנע מקבלת דיבידנדים! הסיבה היא שדיבידנדים הם חסרי משמעות לחלוטין, אמחיש זאת באמצעות דוגמה:
בואו נסתכל על חברת XYZ שמחלקת לרוב דיבידנד רבעוני של 1% (כלומר תשואת דיבידנד שנתית של 4%). לצורך הדוגמא נניח שקנינו 1,000 מניות של החברה בשווי 100 ₪ למניה רגע לפני תשלום הדיבידנד, כלומר השקענו 100,000 ₪.
לאחר חלוקת הדיבידנד מחיר המניה בבורסה תמיד יורד בשיעור הדיבידנד. זה עניין טכני שלא קשור להיצע והביקוש, והוא גם הגיוני כי אחרי שהחברה מחלקת מזומן למשקיעים שלה, שווי החברה הופך להיות נמוך יותר באותו שיעור. הרי אם כל ההבדל בחברה בין יום ב' ליום ג' הוא חלוקת הדיבידנד – אז ביום ג' היא תהיה שווה פחות ממה שהיתה שווה ביום ב' כי יש לחברה פחות מזומנים.
אם החברה חילקה 1% דיבידנד, זה אומר שהיא חילקה שקל למניה. בעצם קיבלנו ליד 1,000 ₪ ונותרנו עם 1,000 מניות ששוות 99 ₪ כל אחת, כלומר נותרנו עם שווי השקעה של 99,000 ₪.
לעומת זאת, אם החברה החליטה לא לחלק דיבידנד ואנחנו עדיין רוצים לקבל 1,000 ₪, מה שנעשה זה למכור 10 מניות בשווי 100 ₪ למניה. גם במקרה הזה קיבלנו ליד 1,000 ₪ ונותרנו עם 990 מניות בשווי 100 ₪ כל אחת, כלומר השקעה בשווי של 99,000 ₪.
במילים אחרות, בשני המקרים קיבלנו ליד 1,000 ₪ ונשארנו עם אחזקה מנייתית ששווה 99,000 ₪. כלומר המסקנה, שלפעמים קשה להפנמה, היא שדיבידנדים הם חסרי משמעות לחלוטין.
אבל בכל זאת יש הבדל בין שני המקרים. ההבדל הוא שבמקרה הראשון נשלם מס של 25% על כל הכסף שקיבלנו, ובמקרה השני לא נשלם בכלל מס כי ההשקעה עוד לא צברה רווח, כלומר מכרנו חלק מסכום ההשקעה המקורי (הקרן).
הדבר נכון אגב לא רק למניות אלא גם להשוואה בין קרנות שמחלקות דיבידנדים לבין קרנות צוברות דיבידנדים.
גם במצב בו ההשקעה צברה רווח עדיין משתלם יותר למכור מאשר לקבל דיבידנד, כי בקבלת דיבידנד כל סכום הדיבידנד ממוסה ובמכירה רק הרווח ממוסה. למשל אם ההשקעה צברה כבר רווח מכובד של 100%, אז על כל שקל שנקבל כתוצאה ממכירה נשלם 12.5% מס ולא 25% (כי רק חצי ממנו זה הרווח).
בעצם ניתן להסיק שבמכירה תמיד נשלם פחות מס מאשר בקבלת דיבידנד, כי תמיד חלק מהסכום שהתקבל כתוצאה מהמכירה הוא סכום ההשקעה המקורי (הקרן), שאינו ממוסה.
3. הכנסה הגדלת הון מריבית – מתן הלוואה וקבלת ריבית
חלק קטן מהתיק שלי כולל קרן אג"ח שמשמשת ככרית ביטחון. הקרן עוקבת אחר מדד אג"ח לטווח קצר שמייצר תשואת ריבית, והריבית מושקעת מחדש במדד, בדומה לדיבידנדים שמושקעים מחדש בקרנות המנייתיות. איך בוחרים קרן אג"ח? הפוסט הזה שופך אור על הנושא.
גם בקרנות הפנסיה שלנו יש (בינתיים) שימוש באג"ח מיועדות של המדינה כחלק ממנגנון הבטחת התשואה שמבטיח 5.15% תשואה ריאלית שנתית.
בשני המקרים אינני מקבל, בכוונה תחילה, הכנסה שוטפת מריבית, כיוון שאינני זקוק לה.
4. הכנסה מרווחים – מוכרים מוצר/נכס במחיר גבוה יותר ממה שהוא עלה לנו
כאשר אפרוש או אזדקק לסכום כלשהו מעבר להכנסה השוטפת שלנו (סעיף 7), אוכל לממש חלק מהתיק לפי הסכום הדרוש, ויש הרבה דרכים לעשות זאת בחבות מס מופחתת ואף אפסית.
בפרט, לאחר הפרישה (המוקדמת) ניתן להסתמך על כלל ה-3%: מחשבים כמה זה 3% מההון שלנו ומקבלים סכום שקלי. אם הסכום הזה מספיק לנו למחיה למשך שנה – ניתן לפרוש גם בגיל צעיר, ולמשוך מהתיק את אותו סכום כל שנה, עם הצמדה לאינפלציה, ללא קשר למה שקורה בשוק, כלומר למשוך אותו דבר גם בשנים של ירידות חדות.
שיעור משיכה כזה של 3% הוכח כשורד אפילו 60 שנה ב-100% מהמקרים לאורך ההיסטוריה, כולל בנקודות קיצון של פרישה רגע לפני משבר ממושך בשוק ההון. זה קורה כי שיעור המשיכה נמוך מספיק כדי לאפשר לתיק להתאושש, וברוב מוחלט של המקרים הקרן גם תצמח משמעותית למרות המשיכות.
מי שפורש בגיל פרישה סטנדרטי יותר, סביב גיל +60, יכול גם למשוך 4% מהתיק. לפי מחקר טריניטי המפורסם, שיעור משיכה של 4% שורד 30 שנה ב-95% מהמקרים, וגם במקרה זה במרבית המקרים הקרן תצמח משמעותית למרות המשיכות השוטפות. שיעורי משיכה גבוהים יותר מהווים סכנה לשרידות התיק למי שפרש בתזמון לא מוצלח.
הסעיף הזה ממחיש בצורה טובה את התפיסה שמהון ניתן לייצר תזרים. כאמור משיכות מההון אפשר לעשות רק כשזה נדרש, וחבל מאוד לקבל תזרים לא נחוץ לאורך שנות צבירת ההון שלפני הפרישה / פרישה חלקית.
5. הכנסה הגדלת הון משכירות – הכנסה משכירות של נכסי נדל"ן
בכל הנוגע להשקעה בנדל"ן – עשיתי זאת בעבר והבנתי שזה לא כ"כ בשבילי בשלב הזה בחיים. אחזקה פשוטה של "קנה והחזק" כוללת יותר מדי כאב ראש תמורת תשואה נמוכה מדי, שבממוצע מפגרת מול תשואת שוק ההון. אני חלילה לא חושב שדירה להשקעה היא השקעה גרועה, אבל היא לא מתאימה לכל אחד, ולא לכל שלב בחיים.
אני בהחלט מכיר באפשרות לייצר תשואות גבוהות מנדל"ן, אבל במרבית המקרים מדובר בפעילות עסקית/יזמית, לפחות בחלקה, ולא בהשקעה פאסיבית. כלומר הרווח מגיע בעיקר מהזמן והמומחיות שמוקדשים לכך (איתור נכסים מתחת למחיר השוק, שיפוץ והשבחה וכו'). הנקודה הזו באה לידי ביטוי באופן ברור בדיבייט שוק ההון מול נדל"ן שקיימתי מול גיל רוזנברג.
מי שזה מתאים לו – מצוין ואפשר להרוויח מכך יפה מאוד. אני אישית מעדיף להשקיע את הזמן שלי בעסק ובמשפחה, ולהתמקד בהשקעות פאסיביות שלא מצריכות ממני יותר מכמה דקות בודדות בחודש.
6. הכנסה (עסקית) מתמלוגים
חלק משמעותי מההכנסות של החברה שלי היא ממכירת קורסים דיגיטליים. מדובר בעיקר על קורס הדגל שלנו, קורס השקעות ופנסיה ביעילות ובפשטות, שהוא קורס ההשקעות המוביל בישראל, וכן קורסים וסדנאות רבים נוספים, כגון: חיסכון במס והשקעות לבעלי עסקים, להשקיע בילדים, פיננסים בקבע, סדנת עצמאות פיננסית וסדנת ערך הכסף.
ההכנסות האלה מגיעות לקופת החברה, ומשמשות בעיקר לצבירת הון ולהשקעות במסגרת החברה.
בניגוד לתפיסה הרווחת, הכנסות עסקיות שנחשבות פאסיביות (כמו הכנסות מתמלוגים, מכירת קורסים ומוצרים דיגיטליים, חנות אינטרנטית וכו') הן לא משהו שאפשר לבנות עליו לטווח הארוך כהכנסה פאסיבית, כיוון שללא עבודת שיווק וביצוע עדכונים ושינויים, המכירות יירדו בהדרגה ואף יתאפסו.
לכן, למי שיש חנות באמזון, או שעושה אפיליאציה למוצרים, או מוכר מוצרים דיגיטליים, וכו' – כדאי שיתייחס להכנסות שלו כעל הכנסות מעסק ולא כהכנסות פאסיביות שימשיכו לעד. התנאים העסקיים תמיד משתנים, עסקים נפתחים, נסגרים ומשנים את אופיים כל הזמן, ואי אפשר לנוח על זרי הדפנה.
7. הכנסה מיגיעה אישית – משכורת מהעסק
עכשיו סופסוף הגענו לחלק של ההכנסה השוטפת של משק הבית 😊. היגיעה האישית שלי מתמקדת ביצירת תכנים מקצועיים, שיווק וגידול הפעילות של החברה, והניהול והפיקוח המקצועי השוטף. מבחינתי יש לעבודתי שלוש מטרות מרכזיות, שבגללן הקמתי את החברה מלכתחילה, ואחת משנית:
- שליחות לשיפור ההשכלה הפיננסית של הציבור בישראל.
- גידול ההון האישי.
- פרנסה יפה לעובדי החברה.
- משיכת משכורת למחיה שוטפת.
ההכנסה השוטפת שלי מגיעה ממשכורת צנועה שאני מושך מהחברה (צנועה בכוונה כדי להקטין את חבות המס כי עדיף לשלם רק מס חברות במקום הרבה מאוד מס הכנסה וביטוח לאומי), וכן הכנסה נוספת כעוסק פטור (אני משלב עוסק פטור עם שכיר בעל שליטה לשם חיסכון נוסף במיסים).
אנחנו לא בזבזנים גדולים, אבל כן דואגים למחיה ברמת חיים טובה במרכז ומשקיעים בילדים. נכון לעכשיו אנחנו פחות או יותר מאוזנים ברמת משק הבית, אבל בהחלט סביר שההכנסות ממשכורת (שאינה גבוהה בכוונה) תהיינה נמוכות מההוצאות שלנו בעתיד. זה לא מטריד אותי בכלל, כיוון שבהסתכלות הכוללת של צבירת חסכונות (כולל בחברה + פנסיות וקרנות השתלמות) אנחנו כמובן בתזרים חיובי.
אם זה יקרה, אז בעצם אממש חלק (קטן) מההשקעות בתיק הפרטי, במקום להגדיל את המשכורת ולשלם הרבה יותר מיסים. על מימוש רווחים מתיק ההשקעות משלמים רק 25% מס, וגם הוא כאמור משולם רק על הרווח, לעומת מס הכנסה + ביטוח לאומי שמגיעים ל-50% במדרגות הגבוהות.
כך החלק המושקע יישאר זהה, רק שהוא יושקע בחברה ע"ח התיק הפרטי. למשל אם יידרשו לי 5,000 ₪ נוספים כדי לסגור את החודש, אז במקום להגדיל את המשכורת ב-10,000 ₪ ברוטו כדי לקבל עוד 5,000 ₪ נטו, אממש מהתיק 5,000 ₪ ובחברה יישארו לי 5,000 ₪ נוספים להשקעות.
כזה אני, פריק של נתונים ואופטימיזציות, עם אלרגיה למיסים מיותרים ודמי ניהול גבוהים 😊.
אז מה איתכם? האם אתם מעדיפים לייצר מקורות הכנסה רבים מההשקעות שלכם, ואם כן איזה?
או שאתם דווקא מתמקדים בהגדלת ההון?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
