קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

קטנות, רווחיות, ומפוצצות בערך – האם לקרן האירית החדשה הזאת יש את פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם?

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה
 

יצרנית הקרנות האמריקאית המוערכת Avantis הקימה קרן אירית חדשה שעוקבת אחרי מניות ערך קטנות ורווחיות בכל העולם. מה כ"כ מיוחד בקרן הזאת והאם יש לה את פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם? יצאנו לבדוק.

אוואנטיס ידועה בתור יצרן קרנות מיוחד, ששם דגש על השקעה מבוססת נתונים ומחקרים. כצפוי, הם דוגלים בהשקעה פאסיבית בפיזור רחב, אבל גם על הגדלת התשואות באמצעות השקעה בפקטורים.

פקטורים הם מאפיינים ייחודיים שמאפשרים להבחין בין קבוצות של מניות מסוגים שונים. לאורך השנים חוקרים באקדמיה בחנו קבוצות מניות מסוגים שונים והשוו בין התשואות של הקבוצות השונות, ובין הקבוצות השונות אל מול שוק המניות הכולל.

שני הפקטורים המשמעותיים ביותר שהתגלו (ע"י זוכי פרס נובל יו'גין פאמה וקנט פרנץ') הם פקטור הגודל (size) ופקטור הערך (value), עליהם הרחבתי בפוסט הגודל כן קובע! (אבל גם הערך חשוב).

בקצרה, פקטור הגודל מראה שסגמנט המניות הקטנות (בעלות שווי שוק נמוך) משיג תשואה גבוהה יותר לטווח הארוך מסגמנט המניות הגדולות (בעלות שווי שוק גבוה). זה לא קורה בכל שנה ושנה, וגם לא בכל עשור וגם לא ב-15 השנים האחרונות, אבל זה כן קורה רוב הזמן, ובמיוחד אם מסתכלים על פרק זמן מספיק ארוך.

פקטור הערך (value) מראה שסגמנט המניות ה"זולות" (שמחירן בבורסה נמוך ביחס לרווחיות החברה בספרים), משיג תשואה גבוהה יותר לטווח הארוך ממניות "יקרות".

כמו שהראיתי בפוסט הזה, היתרון הגדול ביותר מושג ע"י שילוב של שני הפקטורים ביחד, כלומר מניות שהן גם קטנות וגם זולות. בין 1972-2022 האפיק שנקרא US Small Cap Value השיג תשואה ממוצעת של 13.5% לשנה, תשואה שגבוהה ביותר מ-3% מכלל השוק האמריקאי.

פקטור חשוב נוסף הוא פקטור הרווחיות (Profitability). הפקטור הראה שסגמנט המניות של החברות הרווחיות משיג תשואה גבוהה יותר לטווח הארוך מסגמנט המניות בעלות הרווחיות הנמוכה (או רווחיות שלילית, כלומר חברות הפסדיות).

חשוב להדגיש שהתשואה העודפת מהשקעה בפקטורים מגיעה עם תנודתיות מוגברת, אין ארוחות חינם.

 

חלופות השקעה קיימות ב-Small Cap Value

לצערנו לא קיימות קרנות שנסחרות בארץ בשקלים שעוקבות אחרי האפיקים הללו, אבל כן קיימות שתי קרנות איריות שעוקבות אחרי מדדי Small Value:

  1. הקרן USSC/ZPRV של SPDR שעוקבת אחרי מדד MSCI USA Small Cap Value Weighted Index. הקרן נסחרת בגרמניה ביורו תחת הסימול ZPRV וכן בדולרים בלונדון תחת הסימול USSC. 
  2. הקרן ZPRX של SPDR שעוקבת אחרי מדד MSCI Europe Small Cap Value Weighted Index. הקרן נסחרת בגרמניה ביורו.

השילוב של שתי הקרנות מאפשר להשקיע באפיק ה-Small Cap Value לא רק בארה"ב אלא גם באירופה, שגם שם התשואות של האפיק נאות ביותר, ועוקפות את תשואת כלל השוק.

ישנן גם חלופות שונות של קרנות אמריקאיות שעוקבות אחרי מדדי Small Cap Value, אבל לקרנות האמריקאיות יש חסרונות משל עצמן, בעיקר בהיבט של חשיפה למס עיזבון וחלוקת דיבידנדים שיוצרת אירועי מס מיותרים מדי שנה. עוד על ההשוואה בין קרנות איריות לאמריקאיות – בפוסט הזה.

שתי קרנות אמריקאיות שראויות לציון הן AVUV ו-AVDV של אוואנטיס. הקרנות הללו עוקבות אחרי מניות small cap value בארה"ב ובשאר העולם המפותח בהתאמה, ובנוסף הן מתייחסות גם לפקטור ה-profitability.

בעצם הקרנות האלה לא עוקבות אחרי מדד מסוים, אלא לוקחות את המניות מתוך מדד הייחוס שלהן (למשל מדד הייחוס של AVUV הוא מדד Russel 2000 Value), וקובעות בו את המשקולות של כל מניה מחדש לא רק עפ"י שווי השוק של המניה כמו במדד הייחוס, אלא גם לפי מאפייני ה-value וה-profitability של החברה.

במילים אחרות ככל שהמניה זולה יותר ורווחית יותר (וכמובן בעלת שווי שוק גבוה יותר), כך המשקל שלה בקרן יהיה גבוה יותר. בפרט, חלק מהמניות יכולות גם לקבל משקל 0 ובעצם לא להיכלל בכלל בקרן, למשל חברות שלא עברו את רף הרווחיות המינימלי שהוגדר ע"י אוואנטיס.

בגלל אופן הפעולה הזה, הקרנות של אוואנטיס נחשבות לקרנות בניהול אקטיבי.

 

מה קרה, נהיינו משקיעים אקטיביים?

ממש לא. פורמלית הקרנות של אוואנטיס אכן מוגדרות כקרנות אקטיביות, אבל בפועל הן פועלות לפי סט חוקים ונוסחאות מוגדר מראש שקובע את המשקולות של המניות מתוך מדד הייחוס, תוך נטרול שיקול הדעת של מנהל הקרן.

לשם ההשוואה, גם מדד MSCI USA Small Cap Value Weighted Index, ש-USSC עוקבת אחריו, פועל באופן דומה. הוא מבוסס על המדד MSCI USA Small Cap Index, ובונה את המשקולות של המניות מחדש בהתאם למאפייני ה-value שלהן. אז זה שלקרן אחת יש "מדד רשמי" שהיא פועלת לפיו, ולקרן אחרת יש "רק" סט חוקים שעוזר לה לבנות סוג של מדד לא רשמי, זה לא הבדל מהותי בעיניי.

בפועל הקרנות של אוואנטיס פועלות בצורה מאוד פאסיבית – לפי חוקים ברורים, ללא שיקול דעת של מנהל ההשקעות, ובדמי ניהול נמוכים. אז הסירו דאגה מליבכם.

ההבדל המרכזי בין USSC לבין AVUV הוא ההתייחסות לפקטור ה-profitability שקיימת ב-AVUV ולא ב-USSC, התייחסות שבינתיים בהחלט הוכיחה את עצמה.

ב-5 השנים מאז ש-AVUV הונפקה, הניבה הקרן תשואה שנתית ממוצעת של 15.76% לשנה. לעומת זאת USSC הניבה תשואה של 14.23% בממוצע לשנה. תשואה נאה, אבל כ-1.5% מתחת ל-AVUV. חשוב להדגיש ש-5 שנים זה לא פרק זמן מספיק ארוך בשביל לקבל מסקנות מרחיקות לכת, אבל:

  • זה מה שיש לנו, וגם זה משהו.
  • אין סיבה להאמין ששילוב פקטור ה-profitability יפגע בתשואות לטווח הארוך. בסבירות גבוהה מאוד הוא רק ישפר אותן.

 

אז מה מיוחד בקרן האירית החדשה של Avantis ומה היתרונות שלה?

הקרן האירית החדשה של אוואנטיס נקראת AVWS והיא נסחרת בבורסה בגרמניה ביורו מה-1.10.24.

ל-AVWS יש כמה יתרונות מיוחדים:

  1. שילוב בין שלושה פקטור מובילים – גודל, ערך ורווחיות, מה שאמור לייצר תשואות גבוהות במיוחד בהשוואה לכלל השוק. יש גם מידע אמפירי שתומך בכך, וגם ברמה התפיסתית – חברה קטנה שיש לה הרבה לאן לצמוח, שהיא גם רווחית כבר היום, וגם נסחרת במחירים נמוכים ביחס לרווחיות האמיתית שלה, זה נשמע כמו ה-holy grail של עולם ההשקעות. אמנם אי אפשר לנבא שום דבר על העתיד של מניה ספציפית, אבל כשלוקחים סגמנט של יותר מ-1,000 מניות כאלה בפיזור רחב, זה נשמע בהחלט מבטיח.
  2. היתרונות המוכרים של קרנות איריות, בפרט: אין חשיפה למס עיזבון, ומיסוי מופחת על דיבידנדים.
  3. פיזור גלובלי רחב עבור סגמנט ה-Small Cap Value, שכולל כ-1,100 מניות ערך קטנות. במקום להשקיע במניות ערך קטנות רק מארה"ב, או לשלב בין שתי קרנות שונות (אחת לארה"ב והשנייה לאירופה/שאר העולם המפותח – כמו בחלופות שהזכרנו), AVWS נותנת לנו פיזור גלובלי בקרן אחת בלבד.
  4. שילוב קל וטבעי של הקרן בתיק ההשקעות: ניתן למשל לשלב בין קרן סל עולמית שמשקיעה במניות גדולות-בינוניות בתור העוגן של התיק, יחד עם AVWS שמשקיעה במניות ערך קטנות, וככה להשיג בשתי קרנות בלבד גם פיזור גלובלי רחב וגם הטיה לפקטורים הרווחיים יותר.
  5. התזמון: משקיעים פאסיביים טובים לא מתכננים את התיק בהתאם לתנאי השוק, אלא בהתאם ליעדים ולמטרות שלהם. בנוסף, אני חושב שזה תמיד זמן טוב לשלב מניות ערך קטנות (ורווחיות) בתיק, ולטווח הארוך האפיק הזה אמור לייצר תשואות עודפות על כלל השוק. יחד עם זאת, אני חושב שעכשיו זה זמן טוב במיוחד להשקיע בקרן הזו. למה? כי השוק האמריקאי בסבירות גבוהה מאוד סובל מתמחור יתר, וכשהתמחור היום גבוה, הצפי הוא לתשואות נמוכות מהממוצע בעתיד. לא סתם כל גופי ההשקעות הגדולים צופים לשוק האמריקאי תשואות של 4-6% לשנה בעשור הקרוב. ואם זה נכון לשוק האמריקאי כולו, זה נכון במיוחד למניות הצמיחה הגדולות שהובילו את השוק ב-15 השנים האחרונות. מהסיבות האלה, ייתכן ואנחנו עומדים בפני היפוך מגמה משמעותי, ובסבירות גבוהה פיזור גלובלי והטיה למניות ערך קטנות במקום מניות צמיחה גדולות, צפויים להניב תשואות גבוהות יותר בעשור הקרוב.

 

יש גם חסרונות?

כן, אבל היתרונות בעיניי גוברים על החסרונות. ל-AVWS יש שני חסרונות מרכזיים:

  1. דמי ניהול גבוהים יחסית של 0.39%.

אבל דמי הניהול הם לא כל התמונה וצריך לעשות השוואה רחבה יותר.

  • אם נשווה לחלופות האיריות USSC ו-ZPRX, נגלה שהן לא זולות יותר באופן משמעותי, לשתיהן יש דמי ניהול של 0.3%. בנוסף, ל-AVWS פוטנציאל תשואה גבוה יותר (בגלל פקטור הרווחיות), פיזור רחב יותר, ופשטות השקעה של קרן אחת במקום שתיים, ככה שבשקלול כל הגורמים נראה שהיתרון הוא דווקא אצל AVWS.
  • אם נשווה למקבילות האמריקאיות של אוונטיס, אז AVUV גובה 0.25% ו-AVDV גובה 0.36%. לפי חלוקה של 70%/30% לטובת AVUV נקבל דמי ניהול משוקללים של 0.28%. ככה שגם כאן הפער בדמי הניהול לא גבוה (0.11%), וכשלוקחים בחשבון את החיסכון במיסוי דיבידנדים בהשוואה ל-AVUV ו-AVDV, שיכול להגיע ל-0.25% לשנה, זה כבר נותן יתרון ל-AVWS.
  • אם נשווה לקרן סל עולמית ב-0.15% דמי ניהול, אז כמובן שהפער בדמי הניהול משמעותי, אבל פה הפרש התשואה הצפוי לטווח הארוך אמור להיות משמעותי פי כמה מהפער בדמי הניהול.
  1. עלות רכישה גבוהה יחסית. כיוון שהקרן נסחרת ביורו, אז בבתי ההשקעות בארץ תהיה עמלת מינימום גבוהה יחסית של 20-30€. ברכישה בסכום גבוה לא תהיה השלמה למינימום, ככה שבאחוזים העמלה לא תהיה גבוהה במיוחד, אבל ברכישות בסכומים קטנים תהיה השלמה למינימום מה שמגדיל את עמלת הקניה באחוזים. למשל ברכישה ב-€1,000 עמלה של €20 היא 2% משווי הקניה, שזה די גבוה.

מצד שני גם זה לא כ"כ נורא. אפשר להשוות את זה למשל לדמי ניהול מהפקדה בפנסיה, שהם לרוב בין 1-2%. בשני המקרים מדובר בעמלה חד פעמית על הסכום הנרכש בלבד, שהיא זניחה לטווח הארוך.

לשם ההשוואה, מי שיפתחו חשבון מסחר באקסלנס עם העמלות הזולות ביותר בארץ, יוכלו לרכוש את USSC בדולרים בעמלה נמוכה במיוחד של $5, ובקיזוז עם דמי החשבון החודשיים יוצא שנשלים 3 שקלים בלבד. אבל כאמור גם עמלת קניה גבוהה יותר היא לא כזה ביג דיל.

 

האם אתם משקיעים או שוקלים להשקיע במניות ערך קטנות? והאם הקרן החדשה נראית לכם כחלופה טובה? שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

השקעה במניות קטנות בארה קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

השקעה במניות קטנות בארה"ב – עכשיו גם בשקלים ועם חיסכון במיסים

לא מעט משקיעים פאסיביים ישראלים משקיעים רק במדדי מניות גדולות, בין אם ב-S&P 500 או במדד עולמי כמו MSCI World או MSCI ACWI, ומוותרים על השקעה במדדי מניות קטנות. זאת למרות שהיסטורית מדדי מניות קטנות הניבו תשואה גבוהה יותר בכ-2% בממוצע לשנה בהשוואה למניות גדולות. כמובן שהנתונים מתייחסים לטווח ארוך – זה לא קורה כך כל שנה ואפילו לא כל עשור.

להמשך קריאה
נגמרו התירוצים – מעכשיו אפשר לקנות מניות ערך קטנות ב-3 שקלים קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

נגמרו התירוצים – מעכשיו אפשר לקנות מניות ערך קטנות ב-3 שקלים

לא מזמן כתבנו על קרן אירית חדשה של Avantis בשם AVWS, שיכול להיות מאוד שהיא הקרן עם פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם. למה? כיוון שהיא נותנת חשיפה ל-3 פקטורים חשובים בעת ובעונה אחת: פקטור הגודל, הערך והרווחיות. במילים אחרות היא משקיעה במניות של חברות קטנות (עם פוטנציאל צמיחה גבוה ממניות של חברות גדולות), זולות (עם פוטנציאל צמיחה גבוה ממניות יקרות), ורווחיות (עם פוטנציאל צמיחה גבוה מחברות בעלות רווחיות נמוכה/הפסדיות). שילוב מושלם שבסבירות גבוהה, וע"ס ההיסטוריה, אמור לעקוף את תשואת כלל השוק.

להמשך קריאה
risk-yield-link עקרונות מנחים להשקעות

הקשר המובהק בין סיכון לבין תשואה – תשואות ותנודתיות של אפיקי השקעה

בפוסט הזה נתמקד בהבנת התשואות והתנודתיות של אפיקי השקעה שונים בשוק ההון, שההבנה שלהם היא הבסיס לתכנון תמהיל התיק שלנו באופן שיתאים למטרות שלנו.

להמשך קריאה
הציפוי הסינטטי שיחסוך לך במיסים קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

הציפוי הסינטטי שיחסוך לך במיסים

בואו נדבר על היתרונות והחסרונות של קרנות איריות סינטטיות, או בעצם קרנות פיזיות "עם ציפוי סינטטי". בפוסט על קרנות איריות הזכרנו את היתרונות שהופכות אותן לאפשרות ההשקעה האידיאלית למשקיעים ישראלים: צבירת דיבידנדים בחבות מס מופחתת, הצמדה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, הימנעות מחשיפה למס עיזבון אמריקאי, ודמי ניהול נמוכים יותר בהשוואה לקרנות ישראליות. בפוסט הזה נדון בקרנות איריות פיזיות "עם ציפוי סינטטי", שמאפשר להן להשיג יתרון נוסף במיסוי על דיבידנדים – ביטול מלא של המיסוי על דיבידנדים של מניות אמריקאיות, תמורת תוספת סיכון קטנה לזמן מוגבל. אם אתם מוכנים להוסיף מעט סיכון לזמן מוגבל במטרה להגדיל את תשואת התיק – המשיכו לקרוא.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

עקרונות על-זמניים לבניית תיק מנייתי פאסיבי: האם הם עומדים במבחן השנתיים האחרונות?

בעקבות הירידות האחרונות בשווקים, רציתי לבחון קצת את הביצועים של קרנות שונות שהזכרנו בפוסט קודם, יחד עם עוד שתי קרנות hype שנורא התלהבו מהן, במספר נקודות על פני השנתיים וקצת האחרונות

להמשך קריאה
compound-interest-generational-wealth עקרונות מנחים להשקעות

ריבית-דריבית: מולטי מיליונרים ועושר בין דורי

בפוסט הקודם ראינו את המשמעות האדירה של אפקט הריבית-דריבית, שגורם לכסף שלנו לייצר עוד ועוד כסף, ובקצב הולך וגובר. בפוסט הזה נסתכל לפרקי זמן ארוכים יותר, כדי להמחיש את המשמעות של ריבית-דריבית על צבירת ההון האישי והבין-דורי. אם בפוסט הקודם הסתכלנו על גרף של 30 שנה, הפעם אני רוצה להתמקד בגרף דומה, רק ל-50 שנה. אתם שמים לב בתמונה שלמטה כמה התשואה של 30 שנה הרבה יותר קרובה לנקודת ההתחלה מאשר לנקודת הסיום אחרי 50 שנה? ככה עובדת פונקציה אקספוננציאלית, עיקר הגידול מופיע בצד הימני של הגרף.

להמשך קריאה
פנסיה ופרישה מוקדמת

שלא יאכלו לכם סלייס מהפנסיה

בעקבות הפרסומים האחרונים על פרשת סלייס ועל קרנות השקעה לא סחירות שהמשקיעים בהן איבדו את כספם, עלו דאגות רבות בנוגע להשקעה ב-IRA בכלל, ודרך חברות גמל קטנות יחסית כמו סלייס או גלובלנט בפרט. הפוסט הזה יעשה סדר בנושא.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

פיזור – ארוחת החינם היחידה בעולם ההשקעות

זה די ברור שתיק הכולל מספר מצומצם של מניות חשוף לסיכון משמעותי. הזכרנו בפוסט קודם מחקר של JP Morgan שהראה ש-40% מהמניות השיגו תשואה שלילית ממועד הנפקתן לאורך חייהן בשנות המחקר (1980-2014), וכן ש-40% מהמניות (לא אותם 40% בדיוק, אבל עם חפיפה רבה) סבלו מירידה של 70% ויותר מהשיא ללא התאוששות משמעותית לאורך שנות המחקר. לעומת זאת, מחקרים ארוכי טווח* הראו שתיק מפוזר המכיל מספר רב של נכסים (מניות, אג"חים, נכסים אחרים), מקטין משמעותית את הסיכון. למה זה קורה? כיוון שלא כל הנכסים בתיק מתנהגים דומה ונכסים מורווחים מחפים על נכסים מופסדים. אפילו מניה שירדה משמעותית (ואף פשטה רגל) לא תשפיע דרסטית על תיק בפיזור רחב.

להמשך קריאה
IRA השקעה במינוף

קה"ש במסלול מחקה מדד עם מינוף לעומת IRA – במה לבחור?

אחת הדילמות המרכזיות למשקיעים פאסיביים שמעוניינים במינוף היא האם כדאי להעביר את קרן ההשתלמות ל-IRA (מסלול ניהול אישי) ולהשקיע את הכספים בצורה היעילה והזולה ביותר, אך כזו שאינה מספקת מינוף, או לבחור במסלול מחקה מדד מניות, שהיא האפשרות השנייה בטיבה, אך כן מספקת מינוף. בפוסט הזה נבחן את הנושא. כפי שציינו בפוסט השלישי בסדרה, גם אם ניתן לקבל הלוואה של כ-80% כנגד קה"ש במסלול מחקה מדד מניות, זה עדיין לא אומר שכדאי לעשות זאת, בגלל הסבירות הגבוהה ל-margin call. הלוואה בשיעור של כ-30-40% משווי הצבירה היא הרבה יותר סבירה, ולצערנו לא ניתן לעשות זאת ב-IRA.

להמשך קריאה