בשעה טובה ומוצלחת ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התקנות החדשות של האוצר שמונעות הפקדה לביטוחי מנהלים עבור הפקדות מתוך חלק שכר של עד פעמיים השכר הממוצע במשק, כלומר עד 23,740, קצת מעל תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה.
זה אומר שנפסיק לראות את התופעות הבאות (והדי בזויות בעיניי) שחלק מהסוכנים עדיין מכווינים אליהם:
- הפקדה רק לביטוחי מנהלים מבלי להפקיד בכלל לקרן פנסיה.
- לבעלי שכר גבוה (למשל 30,000) – הפקדה חצי-חצי בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים.
לצערנו עדיין נראה לא מעט בעלי שכר גבוה שמפקידים עבורם לפנסיה מקיפה עד תקרה ההפקדה (מתוך שכר של 23,363 ₪) ואת ההפקדות משאר השכר לביטוח מנהלים ולא לפנסיה משלימה.
למי שלא מכיר, ביטוחי מנהלים הם מוצר חיסכון יקר מאוד לפרישה, ונחות בהשוואה לקרנות הפנסיה:
- דמי הניהול בהם גבוהים משמעותית מבקרנות הפנסיה.
- הביטוחים בהם יקרים משמעותית מבקרנות הפנסיה (בקרנות הפנסיה הסיכון הוא לא על החברה המנהלת כיוון שיש ערבות הדדית בין העמיתים, לעומת ביטוח המנהלים שבו הסיכון חל על חברת הביטוח ולכן הפרמיה יקרה).
- הביטוח למקרה פטירה הוא ביטוח ריסק שמקנה סכום חד פעמי, בניגוד לביטוח השארים בקרן הפנסיה שמבטיח 60% מהשכר המבוטח לאלמן/ה לכל החיים + 40% מהשכר המבוטח לילדים עד גיל 21.
לכאורה יש יתרון קל לביטוחי המנהלים במקרה אובדן כושר עבודה (א.כ.ע) כיוון שהביטוח הוא מקצועי ולא תעסוקתי כמו בפנסיה, וסוכנים רבים אוהבים לתת דוגמא של רופא מרדים שאיבד יד ובפנסיה יגידו לו "הביטוח לא תופס, לך תהיה רופא מרדים", או של מהנדס שכבר לא יכול לעבוד כמהדס אבל כן בתור שומר בקניון (צריך להיות די יצירתיים כדי לחשוב על תרחיש כזה בכלל).
אבל גם הטיעון הזה לא מחזיק מים, כיוון שהתקנון (האחיד) של קרנות הפנסיה מגדיר א.כ.ע בתור אי יכולת לעבוד במקצוע התואם את השכלתך וכישוריך. אז לא – אף אחד לא ישלח את המהנדס לעבוד בתור שומר בקניון, או את הרופא המנתח שאיבד יד לעבוד כרופא מרדים. מה גם שקרנות הפנסיה יכולות לאשר תביעות יותר בקלות כיוון שהסיכון לא עליהן, בניגוד לביטוחי המנהלים.
ומי שעדיין חושש ממקרה קיצון שבו קרן הפנסיה לא תבטח אותו – יוכל לרכוש מטריה ביטוחית בזול, במקום ללכת על ביטוח מנהלים ולפגוע משמעותית בחיסכון הפנסיוני שלו.
לכן זה טוב מאוד בעיניי שחוסכים יפסיקו להפקיד לביטוחי מנהלים, ואם יפקידו – אז מתוך חלק שכר קטן יחסית.
האם אפשר לסמוך על הח"כים והרגולטורים?
בשנים האחרונות היו לא מעט רפורמות בעולם הפנסיוני, חלקן טובות וחלקן פחות טובות:
- רשות שוק ההון חייבה את קרנות הפנסיה להציע מסלול מחקה מדדי מניות, ואני מאמין שהפגישות שקיימתי עם בכירים ברשות (תראו כאן, כאן וכאן) נתנו רוח גבית לנושא.
- מנגד רשות שוק ההון ביטלה את המסלולים ה"ממונפים" שסיפקו 100% חשיפה למדדי מניות בתוספת תשואה של אג"ח מיועדות, למרות שהם לא באמת היו ממונפים.
- רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון שינתה את מסלול ברירת המחדל אבל לא פתרה את הבעיה האמיתית שלו, ולא חייבה את הגופים למסלול ברירת מחדל פאסיבי שמתחיל עם חשיפה מנייתית גבוהה ומקטין אותה בהדרגה לקראת הפרישה. ראו כאן להרחבה בנושא.
אז למרות שינויים טובים שמגיעים לאט מדי –מי שחושב שהח"כים והרגולטורים, שמושפעים מאוד מגורמים בעלי אינטרס, ידאגו לו, פשוט מתעלם מהמציאות.
אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו. כדאי מאוד שנשקיע בהשכלה הפיננסית שלנו, ונפעל לפי נתונים אמיתיים ואובייקטיביים, בלי להסתמך על אחרים שלא בהכרח דואגים לנו.
תמונה: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
