בפוסטים קודמים התייחסנו למרכיב הסולידי של התיק עבור שימושים שונים. המרכיב הסולידי ה"קלאסי" הינו המרכיב האג"חי, שהתשואות עליו מושפעות מאוד מהריבית במשק, וכיום הן נמוכות במיוחד. בפוסט הזה נרחיב על אפשרות ההשקעה בחוב לא סחיר, על העקרונות החשובים בבחירת ההשקעה, ועל השימושים שלו.
בעבר אג"חים הניבו תשואות של כ-4-6%, שהיו בהחלט תשואות נאות ביחס לתנודתיות המופחתת שלהם. אך ב-13 השנים האחרונות הבנקים המרכזיים בארץ ובמרבית מדינות העולם קבעו ריבית אפסית, ובהתאם גם תשואות האג"חים הפכו לאפסיות, ובמקרים רבים אף שליליות מבחינה ריאלית. כפי שראינו בפוסטים קודמים, ישנם שימושים שעבורם השקעה פאסיבית במדדי מניות פחות מתאימה ואפיק סולידי יתאים יותר – ככרית ביטחון, ככספים למטרות ספציפיות בעוד פרק זמן קצר-בינוני, ולשם איזון האפיק המנייתי של התיק.
יכולים להיות כמובן גם שימושים נוספים לאפיקים סולידיים, למשל ההיבט הפסיכולוגי – גם אם מדובר בהשקעה לטווח ארוך, חלק מהמשקיעים יעדיפו להקצות חלק מסוים מהתיק לאפיקים יותר סולידיים כדי להקטין את התנודתיות הכוללת של התיק.
למה לא אג"חים ממשלתיים?
בטבלה הבאה, שנלקחה ב-25.4.22 מאתר ביזפורטל, ניתן לראות את האג"חים הממשלתיים צמודי המדד ממוינים לפי מח"מ, שהוא משך החיים של האג"ח. את משך החיים של אג"חים ממשלתיים ניתן לזהות גם לפי שמם, ממשלתי צמוד 0922 ייפרע בספטמבר 2022, והמח"מ שלו בהתאם הוא פחות מחצי שנה. מה שמעניין הוא שכל האג"חים עד מח"מ של 11.5 שנה מניבים תשואה ריאלית שלילית!
נשאלת השאלה למה שמישהו בכלל ישקיע באג"חים עם תשואה ריאלית שלילית? בגלל ההצמדה למדד, הציפיה היא שהאינפלציה תהיה גבוהה מהתשואה השלילית, כך שנומינלית יהיה רווח כלשהו, גם אם מזערי. כלומר ניתן להגיד שהשקעה כזו עדיפה על אחזקת מזומן שסופג את כל שחיקת הערך מול האינפלציה, אבל תשואה ממשית לא ממש רואים פה.
בנוסף, חשוב להזכיר שככל שהאג"ח ארוך יותר, כך הוא מושפע יותר מהשינויים בריבית במשק, וכל עלייה ב-1% של הריבית במשק מורידה את מחיר האג"ח בבורסה בערך באותו 1% כפול המח"מ, הרחבנו על כך בוידאו פוסט הזה.
אם ניקח למשל אג"ח ממשלתי צמוד ל-16 שנה (הראשון שמניב תשואה ריאלית חיובית), מחירו בבורסה צפוי לרדת בכ-16% על 1% של עליית ריבית, ולפי ציפיות בנק ישראל עליית הריבית צפויה להיות גבוהה יותר. כלומר אנחנו מקבלים פה שילוב של תשואה נמוכה (0.27% בלבד), עם ירידת ערך בסבירות גבוהה. נכון שחלק מירידת הערך כבר התרחשה לאחרונה בגלל הציפיות לעליית ריבית, אבל עדיין לא מדובר באפיק אטרקטיבי.
למה לא אג"חים קונצרניים?
בפוסט על אג"חים שפרסמנו בעבר, ציינו שמלבד המח"מ שמשפיע על תנודתיות האג"חים, יש חשיבות גם למנפיק ולדירוג האשראי שלו. אג"חים קונצרניים באופן טבעי מסוכנים יותר מאג"חים ממשלתיים, אבל אג"חים מחברות גדולות ויציבות עם מח"מ לא ארוך יכולים להיות בטוחים מספיק עבור האפיק הסולידי של התיק. כלומר הם יכולים להיות רק מעט יותר מסוכנים מאג"חים ממשלתיים, אבל לא יותר מדי, ולהניב תשואות יותר גבוהות.
בתור דוגמא לקחתי בטבלה הבאה את האג"חים שמרכיבים את מדד תל-בונד 20, מדד שכולל 20 אג"חים מהחברות הגדולות במשק בדירוג אשראי גבוה. בכוונה בחרתי במדד הזה ולא מדד אג"ח קונצרני רחב יוצר שכולל גם אג"חים בדירוגים נמוכים, שבעיניי פחות מתאימים לאפיק הסולידי של התיק. בטבלה ניתן לראות, מלבד התשואה והמח"מ, גם את המרווח מאג"ח ממשלתי במח"מ מקביל. מהסתכלות בנתונים ניתן לראות שבדומה לאג"חים הממשלתיים, 9 מתוך 20 אג"חים במדד מניבים תשואה ריאלית שלילית, והתשואה הממוצעת (לפי המשקל היחסי של כל אג"ח) היא 0.15% בלבד, עבור מח"מ ממוצע של 4.86%. התשואה אמנם קצת יותר גבוהה מאג"חים ממשלתיים (מרווח ממוצע של כ-1.5%), אך היא עדיין אפסית.
אז כדי לא להתפשר בחלק הסולידי של התיק על אפיקים המניבים תשואה אפסית, ואף ריאלית שלילית, חוב לא סחיר המניב תשואה גבוהה יותר מאג"ח סחיר יכול לבוא בחשבון.
מה זה חוב לא סחיר?
חוב לא סחיר הוא בעצם הלוואה שניתנת על-ידינו, או על-ידי צד שלישי כמו קרן דרכה אנחנו משקיעים, רק שבניגוד לאג"ח סחיר לא נוכל למכור את החוב הלאה למישהו אחר, ונצטרך לחכות לפרעון ההלוואה. הלוואות יכולות להינתן בין היתר למשקי בית, לעסקים, וליזמי נדל"ן.
העקרונות שחשוב לשים אליהם לב בחוב לא סחיר
- משך הזמן להלוואה: ככל שהמח"מ קצר יותר כך הוודאות גבוהה יותר, ויש פחות השפעה לריבית במשק. מנגד גם התשואה נמוכה יותר. כיוון שמדובר בחלק הסולידי של התיק, נרצה להתמקד בהשקעה בחוב לטווחים קצרים יחסית.
- דירוג אשראי: בדיוק כמו באג"חים, נרצה להתמקד בהלוואות ללווים בעלי דירוג אשראי טוב, לתמחור נכון של הסיכון, ולביטחונות ראויים היכן שהעניין רלוונטי.
- פיזור: עקרון הפיזור חשוב להשקעה במניות וגם להשקעה בחוב. כאשר מדובר באג"חים, אם הולכים על אג"ח ממשלתי או על אג"ח של חברה גדולה ויציבה בדירוג גבוה ולפרק זמן קצר הפיזור פחות חשוב כיוון שהסיכוי לאי עמידה בהתחייבות הוא מזערי. בכל מקרה אחר, הסיכון של כשל חוב (default) הוא סיכון שצריך לקחת בחשבון, ופיזור רחב הוא אמצעי להקטנת הסיכון.
- פאסיביות מבחינת המשקיע: עקרון חשוב נוסף מבחינתנו כמשקיעים פאסיביים הוא שההשקעה תהיה פאסיבית מבחינת המשקיע. לרוב המוחלט של המשקיעים אין את היכולת (ולרוב גם לא את הזמן והמוטיבציה) לבדוק לעומק את תנאי ההלוואות, את איכות הלווים את הביטחונות, וכו'.
שימושים לחוב לא סחיר
חוב לא סחיר יכול לשמש אותנו לקטגוריות השניה, השלישית והרביעית שהגדרנו לבניית תמהיל התיק, ולצורך נוסף. הבה נרחיב:
- לא ככרית ביטחון (קטגוריה ראשונה), מעצם היותו לא סחיר.
- כן עבור יעדים ספציפיים לפרק זמן קצר-בינוני (קטגוריה שניה).
- כן עבור איזון מול הפלח המנייתי של התיק לשם הקטנת התנודתיות. השימוש הזה מתאים גם לצורך משיכות שוטפות בעת הפרישה (קטגוריה שלישית) או בתקופות אחרות בהן נדרשות משיכות, וגם כדי להרגיע את הנפש בהיבט הפסיכולוגי עבור הון חופשי לטווח ארוך (קטגוריה רביעית).
- עבור השקעה במינוף: מינוף יכול לחרב לנו את ההון אם עושים אותו בצורה לא חכמה מבלי להבין את הסיכונים, לייצר אשליה לא נכונה של תשואה עודפת כשהוא מבוצע באופן לא יעיל, ולהגדיל לנו את התשואות אפילו תוך הקטנת הסיכון כאשר עושים אותו בצורה יעילה וחכמה. בקרוב נרחיב במס' פוסטים על השקעה במינוף, אבל בינתיים נציין כי ניתן לייצר מינוף שקול וחכם כנגד השקעה מנייתית, כאשר את כספי ההלוואה נשקיע באפיק שאינו קורלטיבי לשוק המניות. אם ניקח הלוואה ונשקיע אותה באג"חים סחירים ככל הנראה נצא מופסדים כיוון שהריבית על ההלוואה כנראה תהיה גבוהה מתשואת האג"ח. אבל אם נשקיע את כספי ההלוואה בחוב לא סחיר, לפי העקרונות שציינו לעיל, נוכל לקבל Boost לתשואות שלנו, ללא הגדלה משמעותית של הסיכון, ואולי אפילו תוך הקטנת הסיכון.
שני אפיקי החוב הלא סחיר הנפוצים ביותר הם הלוואות P2P וחוב מגובה נדל"ן, עליהם נדבר בשני הפוסטים הקרובים.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
