קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

מיתוס המסלול הכללי: השקעות זה לא One Size Fits All

מיתוסים שחשוב לנפץ מיתוס המסלול הכללי: השקעות זה לא One Size Fits All
 

ברוב המוצרים המנוהלים (כמו קרן השתלמות, קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וכיוצ"ב) קיים "מסלול כללי" שאמור לכאורה להתאים לרוב הציבור. אבל מה לעשות, השקעות זה לא one size fits all, ולא ניתן לבנות תמהיל תיק אחיד שמתאים לכל המשקיעים. בפוסט הזה נבין למה המסלול הכללי, שמתיימר להתאים לכולם, לא באמת מתאים לאף אחד.

כשאנחנו באים להחליט על תמהיל שמתאים לנו, חשוב מאוד להבין תחילה את מאפייני התשואה והתנודתיות של אפיקי ההשקעה השונים – מניות, אג"חים וכיוצ"ב, את משך הזמן שלהם להתאוששות ממשברים ואת הסבירות להשיג תשואה חיובית בפרקי זמן שונים.

אחרי שמבינים את המאפיינים האלה, אפשר לגזור מספר עקרונות לתכנון תמהיל התיק:

  • כספים שמוקצים ליעדים לטווח קצר פחות מתאים להשקיע במדדי מניות כיוון שלא נרצה להסתכן בירידות משמעותיות רגע לפני שנזדקק לכסף. כספים מסוג זה עדיף להשקיע באפיק סולידי כמו פק"ם, קרן כספית, או אג"ח/קרן אג"חית לטווח קצר.
  • גם כרית ביטחון / קרן חירום, שצריכה להיות זמינה עבורנו באופן מיידי, רצוי להשקיע באפיק סולידי.
  • עבור כספים לטווח ארוך ההשקעה המתאימה ביותר היא השקעה במדדי מניות כמובן, כיוון שזה אפיק ההשקעה הרווחי ביותר, ולטווח הארוך אין משמעות לתנודתיות כי ישנה התכנסות לממוצע התשואה הרב-שנתי.

 

אז למה המסלול הכללי לא באמת מתאים לאף אחד?

המסלול הכללי כולל חשיפה מנייתית של כ-40%. את הסיבה למה הוא לא מתאים לאף אחד, נמחיש באמצעות שתי דוגמאות:

  1. משפחה א' מעוניינת לרכוש דירה בעוד שנה-שנתיים ושוקלת להשקיע חצי מיליון ₪ שמיועדים כהון עצמי לדירה בקופ"ג להשקעה במסלול כללי. אבל חשיפה מנייתית של 40% עשויה להיות בסיכון גבוה מדי עבורם, כיוון שבתרחיש של משבר בו השוק יורד 50%, שווי התיק יירד לפחות ב-20% (לפחות כי סביר שגם החלק הסולידי יירד בערכו במידה מסוימת). במצב כזה יהיו להם רק 400,000 ₪ כהון עצמי, מה שמקטין את שווי הדירה שהם יוכלו לרכוש מ-2 מיליון ₪ ל-1.6 מיליון ₪ בלבד.
  2. משפחה ב' מעוניינת להשקיע לטווח ארוך של לפחות 20 שנה. עבורם השקעה במסלול כללי פשוט תחרב את התשואה, בעיקר בגלל חשיפה מנייתית נמוכה מדי, אבל גם בגלל דמי ניהול גבוהים, אחזקה מיותרת במזומן וחוסר יעילות מיסויית, שכולם ביחד מובילים לפיגור ממוצע בתשואות של כ-3.5% לשנה. במונחים כספיים זה עוד יותר משמעותי, ומדובר על פער של מיליוני שקלים לטווח הארוך.

 

גם מי שלא מבין כמעט כלום בהשקעות, ולא מעוניין להשקיע את כספו באופן עצמאי, חשוב שיבין לכל הפחות את מאפייני התשואה והתנודתיות ויתכנן מהו התמהיל המתאים עבורו, אפילו אם הכסף שלו מושקע במוצר מנוהל כזה או אחר.

למוצרים המנוהלים יש מסלולים שונים, וחשוב להבין כי בחירת תמהיל לא מתאים זו טעות גדולה מאוד – מצד אחד היא יכולה לסכן את סכומי הכסף שנדרשים לשימוש בפרק זמן קצר, ומצד שני היא יכולה פשוט לחרב את התשואה ולפגוע פגיעה משמעותית בעתיד הפיננסי של המשפחה לטווח הארוך.

ומה יפה בכל הסיפור? מי שכבר עשה כמה צעדים של לימוד ותכנון תמהיל שיתאים עבורו, סביר להניח שיוותר לחלוטין על מוצרים מנוהלים. ההבנה והתכנון הם המשוכות המשמעותיות שצריך לדלג מעליהן, וברגע שמדלגים מעליהן, המעבר להשקעה פאסיבית עצמאית הופך להיות מאוד טבעי!

 

מה דעתכם? למי אתם חושבים שהמסלול הכללי יכול להתאים, אבל באמת להתאים?

שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

size-and-value-matter קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

הגודל כן קובע! (אבל גם הערך חשוב)

איך נוכל להגדיל את תשואת התיק לטווח הארוך באופן פאסיבי, מושכל, ומבוסס על נתונים? השימוש בפקטורים הוא עיקרון חשוב בתכנון התיק שלנו, והוא מאפשר לנו להגדיל את הסיכון באופן מושכל, כך שבסבירות גבוהה מאוד נגדיל גם את התשואה. מה זה בכלל פקטורים? פקטורים הם מאפיינים ייחודיים שמאפשרים להבחין בין קבוצות של מניות מסוגים שונים. לאורך השנים חוקרים באקדמיה בחנו קבוצות מניות מסוגים שונים והשוו בין התשואות והתנודתיות שלהן, ובפרט בין הקבוצות השונות אל מול שוק המניות הכולל.

להמשך קריאה
פעילות ציבורית

האם רווחי החברות כלואים וצריך לשחרר אותם?

בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר הצעת חוק בנוגע למיסוי רווחים "כלואים" בחברות, ופרטי ההצעה נידונים בסדרת דיונים בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר בהצעת חוק שלמיטב ידיעתי היא חסרת תקדים בעולם המערבי, משנה באופן מהותי את מבנה המיסוי של חברות בישראל, ועלולה לייצר נזקים ארוכי טווח. בפוסט הזה אתאר את הצעת החוק ואת הפעילות שלי בנושא – מגיבוש הצעה חלופית, השתתפות בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ושיח מול אנשי המקצוע באוצר, נציגי המגזר העסקי וחברי הכנסת. מנסים לשנות.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

בלאקרוק עדיין כאן!

מבירור נוסף שערכנו, הקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים לא הולכות לשום מקום. הפרטים בפנים. בפוסט קודם התייחסנו לכתבה שטחית של כלכליסט שציינה בלקוניות שאלטשולר שחם הפסיקו לשווק את הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים, וחביבות מאוד על המשקיעים הפאסיביים הגרים בציון. קיבלנו המון פניות ושאלות מודאגות בנושא, ומה שלא היה ברור זה מה בכלל המשמעות של "משווק" / "מפיץ" של קרנות סל, והאם הקרנות תפסקנה להיסחר בבורסה המקומית שלנו.

להמשך קריאה
איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים

כל מי שחושב על פרישה, ובפרט על פרישה מוקדמת, זקוק לתזרים מזומנים שוטף למחיה. אז איך מייצרים תזרים כזה שיאפשר גם לנו וגם לכסף שלנו להאריך ימים בצורה בטוחה? כלומר שנוכל למשוך בצורה עקבית את הסכום הרצוי, גם כשהשוק יורד, שהכסף יישאר לנו לכל החיים, ובשאיפה אף יגדל? המשיכו לקרוא תזרים מזומנים שמשמש אותנו בפרישה יכול להגיע מ: קצבת פנסיה (שאפשרית רק אחרי גיל 60, כלומר לא רלוונטית לפורשים צעירים). תקבולים מהשקעות: שכ"ד מנכס נדל"ן, דיבידנדים ממניות וריביות מאג"חים. משיכות שוטפות מתיק ההשקעות.

להמשך קריאה
100%-equity-from-birth-to-100 תכנון התיק

100% מניות מגיל 0 עד גיל 100

ישנן דרכים רבות לבנות תיק השקעות ע"י שילוב בין אפיקי השקעה שונים: מניות ומדדי מניות, אג"חים, נדל"ן, קרנות ריט, זהב, קריפטו ואפיקים נוספים. בפוסט הזה ננסה להבין למי יכול להתאים תיק שכולל 100% מניות, ללא שום אפיק אחר, מגיל צעיר, ולכל החיים. נתחיל מהמוטיבציה – למה בכלל ללכת על תיק 100% מנייתי? הסיבה היא שמדדי המניות הוא האפיק הרווחי ביותר עלי אדמות, רווחי יותר מאג"חים, קרנות כספיות ופיקדונות, וגם רווחי יותר מנדל"ן. כמובן שניתן להרוויח יותר מהמדדים באמצעות השקעה במניה ספציפית, או בפרויקט יזמי ספציפי, אבל מדובר בהשקעות בסיכון גבוה, שכוללות אפשרות לאובדן מוחלט של הכסף, אפשרות שפשוט לא קיימת בהשקעה במדדי מניות בפיזור גלובלי רחב.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

איך האינפלציה משפיעה על מס רווחי ההון שנשלם? פוסט עם השלכות משמעותיות

כידוע, מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. אבל מה שלא כולם יודעים זה שהמיסוי הוא על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי הצמדה למשהו. מה זה המשהו הזה? לפעמים זה מדד המחירים לצרכן בישראל ולפעמים מטבע זר כלשהו. ההבדלים בין שתי האפשרויות מאוד משמעותיים, עד כדי כך שהם מהווים שיקול מרכזי בבחירת הקרנות בהן נשקיע ואף בבחירת בית ההשקעות! אז באילו קרנות ודרך איזה ברוקר כדאי להשקיע? קראו עוד כדי לקבל את התשובה.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

יתרונות וחסרונות לפתיחת חשבון מסחר ב-Interactive Brokers

לפתיחת חשבון ב-IB עבור משקיעים פאסיביים ישראלים יש יתרונות וחסרונות. לבקשת הקהל – הנה פוסט מרכז בנושא.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

רוצים להשקיע גם בימי שישי?

הבורסה, יחד עם רשות שוק ההון ובנק ישראל, מפרסמת היום (16.5.24) קול קורא לקבלת הערות מהציבור בנוגע להוספת יום שישי כיום מסחר. הסיבה המרכזית למהלך היא חוסר התאימות של ימי המסחר בארץ לשווקים הזרים, שמקשה על משקיעים זרים (כולל גופים מוסדיים) לפעול בישראל. קחו לדוגמא קרן סל זרה שמשקיעה במדד ת"א 125 או במדד רחב יותר שכולל בתוכו את ישראל – הקרן הזרה נסחרת ביום שישי בחו"ל, אבל מנהל הקרן לא יכול לרכוש את המניות ביום שישי, ואין לו עובדים שירכשו את המניות ביום ראשון. זה יוצר עיוותים בתמחור.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

מהי עלות הרכישה של קרנות סל ואיך אפשר להוזיל אותה?

כפי שרובכם (אני מקווה) כבר יודעים, השקעה בקרנות איריות יעילות וזולות היא האפשרות הטובה ביותר למשקיעים ישראלים שאינם אזרחים אמריקאים, וקיים מגוון רחב יחסית של קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים, אותן קל וזול לקנות מכל בית השקעות ישראלי. ניתן לבסס את כל הפלח המנייתי של התיק שלנו, או את רובו, על קרן עולמית אחת, או על שילוב של 3 קרנות (S&P 500, אירופה והשווקים המתפתחים).

להמשך קריאה