קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

מושג כלכלי נוסף שחשוב להכיר: עלות אלטרנטיבית

גישה כלכלית לחיים opportunity-cost
 

בפוסט הקודם דיברנו על תועלת שולית פוחתת, שאומרת שככל שנוציא עוד כסף על אותו דבר, אנחנו אמנם נפיק יותר אושר, אבל בקצב הולך ופוחת, כך עד שנגיע לנקודה האופטימלית, שמעבר לה הוצאה נוספת לא תספק לנו עוד אושר ואולי אף תקטין את כמות האושר.

בפוסט הזה נתייחס למושג חשוב נוסף: עלות אלטרנטיבית, או עלות ההזדמנות (opportunity cost). המושג מתייחס לוויתור שנגרם כתוצאה מבחירה כלכלית כלשהי – למשל אם מוציאים סכום מסוים לרכישת מוצר X, לא נוכל להשתמש בו לרכישת מוצר Y.

המושג רלוונטי גם לטרייד-אוף בין צריכה לבין השקעות. מי שלא משקיע בכלל אולי לא מודע לטרייד-אוף הזה, אבל זה לא אומר שהוא לא קיים, כיוון שעל כספים שמופנים לצריכה אנחנו מפסידים את העלות האלטרנטיבית שהיא התשואה מההשקעה.

בואו נמחיש זאת באמצעות דוגמא מספרית: אנחנו שוקלים אם לרכוש מוצר ב-1,000 שקלים. לא מדובר במוצר הכרחי והוא לא ישנה לנו את החיים, אלא הוא בגדר nice to have. ויתור על רכישת המוצר יאפשר לנו להשקיע את אותם 1,000 שקלים ולהפוך אותם ל-6,700 שקלים בעוד 20 שנה (באמצעות השקעה פאסיבית במדדי מניות). כך שבעצם רכישת המוצר אנחנו לא רק מוציאים 1,000 שקלים, אנחנו גם מוותרים על תשואה פוטנציאלית של 5,700 שקלים במשך 20 שנה. זה הוויתור שאנחנו מבצעים, זאת העלות האלטרנטיבית.

אפשר גם להרחיב את הדוגמא להוצאה חודשית קבועה של 1,000 שקלים. ויתור על הוצאה חודשית של 1,000 שקלים למשך 20 שנה משמעה קודם כל חיסכון של 240,000 ₪. אבל ויתור על ההוצאה הוא לא רק חיסכון, הוא גם מנוע צמיחה, ואותם 240,000 ₪ שחסכנו, יוכלו להיכנס במנות של 1,000 ₪ לחודש לשוק המניות (פעולה קלה יותר בעקבות הורדת המינימום בבורסה), ולהפוך ל-759,369 ₪ בעוד 20 שנה.

כשאנחנו לוקחים בחשבון את התועלת השולית הפוחתת (הגידול במידת ההנאה פוחת ככל שנוציא יותר כסף), ואת העלות האלטרנטיבית של התשואה מהשקעה, נוכל לשים על כף המאזניים את הערך שנוכל להפיק מהוצאה מסוימת, אל מול הוויתור בדמות התשואה העתידית שנפיק אם נשקיע את אותו כסף. ההסתכלות הזאת מאפשרת לנו להיות יותר יעילים בבחירת ההוצאות שלנו, לא "להתכלב" מצד אחד, אבל כן לוותר על הוצאות שלא נותנות לנו ערך, ובתמורה ליהנות מפירות ההשקעה על הסכומים שחסכנו.

גם מבחינה פסיכולוגית יש לכך יתרון – "חיסכון" היא מילה עם קונוטציה שלילית שמתקשרת לצמצום והקרבה. השקעה וצבירת תשואות לעומת זאת מרגשת ומציתה את הדמיון. בטרייד-אוף בין צריכה לבין השקעה אין "נכון" או "לא נכון", זה אינדיבידואלי לחלוטין. אבל חשוב מאוד להיות מודעים לעלות האלטרנטיבית לפני ששוקלים הוצאה מסוימת (במיוחד הוצאה משמעותית), ולקבל החלטה מושכלת.

דרך אגב, סדנת ערך הכסף שלנו מלמדת בדיוק את זה. זאת סדנה קצרה, שכאשר מתרגלים את העקרונות שלה עושה שינוי גדול בחיים של אלו שמיישמים אותה, ומאפשרת להם לקצץ הוצאות מיותרות מבלי לחוש הקרבה. בוגרים שלנו ציינו שהיא לבד הייתה הרבה יותר אפקטיבית עבורם מתהליך ארוך ומייגע של כלכלת המשפחה.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

100%-equity-from-birth-to-100 תכנון התיק

100% מניות מגיל 0 עד גיל 100

ישנן דרכים רבות לבנות תיק השקעות ע"י שילוב בין אפיקי השקעה שונים: מניות ומדדי מניות, אג"חים, נדל"ן, קרנות ריט, זהב, קריפטו ואפיקים נוספים. בפוסט הזה ננסה להבין למי יכול להתאים תיק שכולל 100% מניות, ללא שום אפיק אחר, מגיל צעיר, ולכל החיים. נתחיל מהמוטיבציה – למה בכלל ללכת על תיק 100% מנייתי? הסיבה היא שמדדי המניות הוא האפיק הרווחי ביותר עלי אדמות, רווחי יותר מאג"חים, קרנות כספיות ופיקדונות, וגם רווחי יותר מנדל"ן. כמובן שניתן להרוויח יותר מהמדדים באמצעות השקעה במניה ספציפית, או בפרויקט יזמי ספציפי, אבל מדובר בהשקעות בסיכון גבוה, שכוללות אפשרות לאובדן מוחלט של הכסף, אפשרות שפשוט לא קיימת בהשקעה במדדי מניות בפיזור גלובלי רחב.

להמשך קריאה
אשליית קיבוע ההפסד במעבר בין השקעות מיתוסים שחשוב לנפץ

אשליית קיבוע ההפסד במעבר בין השקעות

בפוסט הזה אני רוצה להתייחס לנקודה עליה נשאלתי פעמים רבות: החשש ממעבר בין השקעות בגלל האפשרות לקיבוע הפסד של השקעות מופסדות. אני מניח שרובכם כבר מכירים את היתרונות הגדולים בהשקעה פאסיבית עצמאית על חשבון מוצר מנוהל כזה או אחר כמו קופ"ג להשקעה, יתרונות שמתבטאים ב: חיסכון ניכר בדמי ניהול ובמיסוי על דיבידנדים. תמהיל השקעה שמותאם לצרכים האישיים, בניגוד למסלול "כללי" גנרי שלא מתאים למרבית האנשים ובפרט שמרני מדי לרובם. השקעה של כל הכסף ללא יתרות מזומנים מיותרות. השגת תשואת השוק באמצעות מעקב אחרי מדדים, לעומת השקעה מנוהלת שאין לנו מושג מה תהיה התשואה בה, ועשויה לפגר משמעותית אחרי המדדים גם בלי קשר לדמי הניהול.

להמשך קריאה
מה עושים כשהשווקים סוערים

אפוקליפסה עכשיו

אחת הסוגיות שעולה לאחרונה פעמים רבות בשיח הישראלי היא מה יהיה עם הכסף והחסכונות שלנו אם הכלכלה הישראלית תקרוס. הנושא עלה כתוצאה מהרפורמה המשפטית המתגבשת, ומחשש מצעדים אחרים שהממשלה עשויה לבצע. אחרי שקיבלנו שאלות רבות בנושא מחברי הקהילה ומהבוגרים שלנו, הבנו שכדאי להתייחס לנושא בהרחבה. בפוסט הזה לא ניכנס לדיון על עצם הרפורמה המתגבשת והשפעתה על הכלכלה, אלא ננתח את המשמעויות והסבירות של תרחישים שונים לפגיעה בהשקעות והחסכונות שלנו, ננסה להבין מה אפשר לעשות בנדון, ומה יהיו ההשלכות.

להמשך קריאה
אם אני צריך לקנות בעצמי – איך זה בדיוק פאסיבי? מיתוסים שחשוב לנפץ

אם אני צריך לקנות בעצמי – איך זה בדיוק פאסיבי?

איך מגדירים השקעה פאסיבית? האם הפאסיביות היא מהצד של המשקיע או מהצד של מנהל ההשקעות? בואו נעשה סדר. משקיעים מתחילים רבים חושבים ש"השקעה פאסיבית" מתייחסת למוצרי השקעה שמאפשרים להם, המשקיעים, להיות פאסיביים ולא לעשות כלום. למשל: קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וגם קרן השתלמות, קרן פנסיה וכו'. במוצרים האלה הכסף מופקד אוטומטית, בין אם ע"י המעסיק (לפנסיה ולהשתלמות), ובין אם באמצעות הוראת קבע שהגדרנו בעצמנו (לקופ"ג להשקעה / פוליסת חיסכון).

להמשך קריאה
האם כדאי להשקיע בשוק הישראלי עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

אור לגויים: האם כדאי להשקיע בשוק הישראלי

שוק המניות הישראלי מהווה 0.2% משוק המניות העולמי. אנחנו אמנם חיים בישראל והשוק המקומי מוכר לנו יותר משווקים אחרים, אבל האם זאת סיבה מיוחדת להשקיע חלק ניכר מהתיק דווקא בו?

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

האם ה-S&P 500 מפוזר מספיק?

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

המרדף אחרי התשואה האבודה

כתבה בדה-מרקר הראתה שבית ההשקעות אלטשולר שחם איבד 41 מיליארד שקלים למתחרים שלו מתחילת השנה, בעקבות ביצועים חלשים בתקופה האחרונה, ושהמרוויח העיקרי הוא בית ההשקעות מור, שגדל מאוד בהיקף הנכסים שלו. בפוסט הזה נראה למה כל הסיפור הזה הוא חרטא ברטא אחד גדול. מי שעוקב אחרי הקהילה זמן רב, או קרא את המדריכים שלנו, כבר יכול לתת את ההסברים למה הניסיונות לקפוץ מבית השקעות אחד לאחר הם בזבוז זמן אחד גדול, ומתמקדים בטפל ולא בעיקר.

להמשך קריאה
השקעה במינוף

המינוף שיפיל אתכם: מינוף מסוכן כנגד השקעה מנייתית

חלק מהגופים, לעיתים בהמלצת חלק מהסוכנים, מאפשרים לעשות "טריק" כדי לקבל הלוואה של עד 80% מסך הצבירה גם במסלול מנייתי/מחקה מדד מניות. איך? ע"י מעבר למסלול סולידי, לקיחת ההלוואה, ואז שינוי המסלול בחזרה למסלול מנייתי/מחקה מדד מניות. חלק מהגופים כבר סגרו את "הפרצה" הזו בשנים האחרונות, אבל גם אם משהו אפשרי, זה לא אומר שהוא כדאי! הסיבה היא שהקופה יכולה לפרוע את ההלוואה כנגד הכספים הצבורים במידה ושווי ההלוואה יעלה על סך הצבירה, או אפילו יגיע קרוב לכך. ירידות של 20% בשוק המניות הן תרחיש נפוץ ביותר ואפילו לא צריך משבר חריף במיוחד לשם כך.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

יכולת או מזל? נתונים מהחיים האמיתיים

באחד הפוסטים הקודמים, הצגנו נתונים מהמחקר של ואנגארד שמראים שרק חלק קטן ממנהלי ההשקעות הטובים ביותר בתקופה של 5 שנים, נשארו בטופ בתקופה העוקבת של 5 שנים. לכאורה אלה שנשארו בטופ באמת בעלי יכולות גבוהות, אבל גם זה לא נכון ברוב המוחלט של המקרים. קודם כל ראינו במחקרים אחרים שלטווחים ארוכים יותר היכולת לשמור על ההובלה, ולהכות את המדד בפרט, היא נמוכה מאוד. שנית, אם מנהל השקעות באמת בעל יכולות, הוא אמור לשמור על ההובלה לא רק כשמודדים את התשואה המצטברת שישיג בשנים העוקבות, אלא הוא אמור להישאר בטופ בכל שנה ושנה בשנים העוקבות. הרי אם הוא כזה מוצלח הוא אמור להוביל בכל מצב.

להמשך קריאה