בפוסט הקודם דיברנו על חשיבות הפיזור הגלובלי והימנעות מהסתמכות על ה-S&P 500 בלבד. ראינו שהשוק האמריקאי לא תמיד מוביל, שההובלה בין ארה"ב לשאר העולם מתהפכת באופן מחזורי, ושבגלל שהשוק האמריקאי הוביל תקופה ארוכה ומתומחר גבוה בהשוואה לשאר העולם – הצפי הוא ששאר העולם יוביל על השוק האמריקאי בעשור הקרוב.
בפוסט הזה נתמקד באחת הטעויות הנפוצות של משקיעים שכן רוצים לפזר מחוץ לשוק האמריקאי, אך מתכננים את התיק שלהם באופן לא יעיל, או שאינו תואם את הכוונה המקורית שלהם, וכולל קרנות חופפות.
תכנון תיק שכזה כולל מספר שילובים חופפים. הנה כמה דוגמאות נפוצות לתכנון תיק שראינו מהבוגרים שלנו ומחברי הקהילה:
- תכנון התמהיל כך שיכלול גם קרן עוקבת S&P 500 וגם קרן עולמית, למשל כזאת שעוקבת אחרי מדד MSCI ACWI (All Country World Index) שכולל את כל העולם או MSCI World שכולל את כל העולם המפותח. הבעיה היא שהשוק האמריקאי כבר מוכל בקרן סל העולמית ואף תופס כ-60% ממנו. לכן שילוב שכזה מיותר לגמרי! בעצם אם נרכוש גם קרן עולמית וגם קרן עוקבת S&P 500 זה אומר שאנחנו נותנים משקל יתר לשוק האמריקאי, כי השילוב בין הקרן העולמית לקרן עוקבת S&P 500 יקצה לשוק האמריקאי יותר ממשקלו בתיק השוק העולמי. מי שעושה זאת במודע כי הוא רוצה לתת משקל יתר לשוק האמריקאי זה כמובן בסדר. רק שלא יצפה לתשואות עודפות, כי כמו שראינו, סביר להניח שהוא לא יקבל אותן.
- תכנון התמהיל כך שיכלול קרנות ממספר שווקים יחד עם קרן עולמית – למשל שילוב בין קרנות שעוקבות אחרי הסנופי, וגם שווקים נוספים כמו אירופה והשווקים המתפתחים, ביחד עם קרן עולמית. גם פה זה מיותר לגמרי – כל השווקים הללו כבר כלולים בקרן העולמית! התיק סתם הופך למסובך ומורכב יותר, ללא סיבה.
- שילוב בין ה-S&P 500 לנאסד"ק, ולעיתים גם יחד עם קרן עולמית: בין ה-S&P 500 לנאסד"ק ישנה חפיפה רבה של כמעט 50%, כך שזה די מיותר להשקיע בשני המדדים במקביל. אני אישית גם חושב שהשקעה בנאסד"ק, מדד שמוטה לסקטור הטכנולוגיה, היא לא רעיון כ"כ מוצלח, למרות שהניבה תשואות עודפות ב-12 השנים האחרונות. אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד. ושני המדדים האלה גם חופפים במידה רבה עם הקרן העולמית.
- התעלמות מהפנסיה ו/או ההשתלמות: אצל רבים קרן הפנסיה ו/או ההשתלמות מצויה במסלול מחקה S&P 500, ובתיק הפרטי הם רוכשים קרן סל עולמית. במקרה כזה, בהסתכלות הכוללת על כלל החסכונות עדיין קיים משקל יתר לשוק האמריקאי. כדי לפתור זאת ניתן לאזן עם שווקים מחוץ לארה"ב (כמו אירופה ושווקים מתפתחים) בתיק הפרטי, או להישאר עם הקרן העולמית בתיק הפרטי ולעבור למסלול פאסיבי עולמי בפנסיה, כמו זה שבמנורה או באינפיניטי למשל (רוצים להוזיל עלויות ולעבור למסלול מוצלח יותר בחיסכון הפנסיוני שלכם? ניתן לתאם פגישה עם סוכן מומלץ ומקצועי). חשוב להבין שזה גם לא סוף העולם לתת משקל יתר לשוק האמריקאי, בעיקר אם אתם יכולים להשיג תנאים טובים בפנסיה בגוף שמציע מסלול מחקה S&P 500 ואתם לא רוצים להיכנס למעקב ואיזונים עם שווקים נוספים. זאת בניגוד לסעיפים הקודמים – שבהם באופן מודע הכנסנו סיבוך לתיק, והסיבוך הזה גם לא הועיל לנו.
אין לי הסבר יותר מדי טוב למה השילובים החופפים האלה כ"כ נפוצים, אבל אני משער שהם נובעים מבעיית תרגום מבלוגים, כתבות וספרים שנכתבו בארה"ב.
בעגה האמריקאית נהוג לכנות את שוק המניות האמריקאי כ-US Stocks, ומניות מחוץ לארה"ב כ-International Stocks. המילה International מתורגמת אמנם לבינלאומי בעברית, אבל מבחינת האמריקאים בינלאומי זה לא מדד גלובלי, ושוק המניות הגלובלי שכולל גם את ארה"ב וגם את המדינות שמחוץ לארה"ב מכונה Global Stocks.
במקורות אמריקאים רבים ממליצים (ובצדק) לשלב בין US Stocks לבין International Stocks וזו אולי סיבה לבלבול בקרב משקיעים ישראלים, שחושבים שקרן עולמית אולי מחזיקה רק מניות משווקים שמחוץ לארה"ב.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.














