קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

"השקעות פאסיביות זה למי שמבין, לציבור הרחב עדיף מוצר מנוהל"

כל האמת על השקעות מנוהלות
 

את המשפט שבכותרת שמעתי בגרסאות שונות עשרות פעמים, לרוב ממשווקים של מוצרי השקעות מנוהלים כאלה ואחרים. בשמיעה ראשונה הוא נשמע הגיוני, אבל כשנכנסים קצת לפרטים מבינים שזה קשקוש מקושקש. אם מעניין אתכם לדעת למה השקעה פאסיבית זה הפתרון הרצוי בכל מקרה, אפילו למי שאינו מבין בהשקעות, תמשיכו לקרוא.

אז למה גם חסרי ידע לא צריכים להשקיע בהשקעות מנוהלות?

  1. זה נכון שרוב גדול בציבור לא מבין יותר מדי, או בכלל לא, בהשקעות. הפתרון של רבים מהסוכנים ומשווקי המוצרים המנוהלים הוא משהו בסגנון הזה: "אם אתה לא מבין – אז בוא קח מוצר מנוהל במסלול כללי, תראה איזה יופי של תשואות עשתה חברה X בשנים האחרונות".
  2. לגבי "איזה יופי של תשואות" כבר הבנו בפוסטים קודמים שזה קשקוש חסר משמעות – הרוב המוחלט של הקרנות המנוהלות בארץ ובעולם מפגרות אחרי המדדים, הן לטווח הקצר ובמיוחד לטווח הארוך, וגם המובילות לא מצליחות לשמור על ההובלה.
  3. לגבי "מסלול כללי" – הרעיון מאחורי המסלול הזה הוא לנסות לייצר מסלול one size fits all. החשיפה המנייתית בו לא גבוהה (כדי שהציבור חסר הידע לא ייבהל מירידות חריפות), אך מנגד לא מאוד קטנה (לרוב כ-40%), כך שעדיין יהיה מנוע צמיחה לתיק. מסלול שכזה יכול לייצר תשואות בינוניות בתנודתיות לא מאוד גבוהה, ולענות על הצורך של הציבור חסר הידע. אבל בפועל המסלול הזה הוא לא one size fits all, כי אין דבר כזה, הוא יותר בכיוון של one size fits none.
  4. בואו ניקח שתי דוגמאות של זוגות צעירים שרוצים להשקיע את הכסף שלהם וקיבלו המלצה על מסלול כללי באחת החברות. הזוג הראשון מייעד את הכסף כהון עצמי לדירה בעוד שנתיים – ועבורם חשיפה מנייתית של 40% יכולה להיות גבוהה מדי לפרק זמן כ"כ קצר. הזוג השני מייעד את הכסף לטווח ארוך, ועבורם מדובר בפגיעה מטורפת בתשואה בגלל חשיפה מנייתית נמוכה די.
  5. מה שניתן להסיק מהדוגמאות היא שבעצם כל אחד חייב להגדיר עבור עצמו את התמהיל שמתאים עבורו, כלומר את החלוקה שתתאים לו בין הפלח המנייתי בתיק לפלח הסולידי. אין מנוס מלבצע את הצעד הזה וכל מי שמתעלם ממנו בעצם טומן את ראשו בחול, ומשקיע או במסלול סולידי מדי או אגרסיבי מדי עבורו. כך או כך, התוצאה עלולה להיות פגיעה משמעותית במטרות וביעדים שלו.
  6. איך מגדירים את התמהיל בין הפלח המנייתי לסולידי? כדי לעשות זאת צריך קודם כל לשבת ולתכנן יעדים ומטרות ואת סכומי הכסף וטווחי הזמן עבורם. לאחר מכן צריך להכיר את מאפייני התשואה והסיכון (תנודתיות) של אפיקי ההשקעה השונים. אחרי שעושים את שני אלה ניתן לעשות mix & match בין היעדים לבין אפיקי ההשקעה, וליצור תכנון מושכל.
  7. ברגע שחצינו את המשוכה החשובה (וההכרחית) של הגדרת התמהיל המנייתי-סולידי שמתאים לנו, השלב הבא צריך להיות בחירת מוצרי השקעה מתאימים. אלה יכולים להיות מוצרים מנוהלים כמו קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה או פוליסת חיסכון שיש בהם מסלול שמתאים לצרכים שלנו, או השקעה פאסיבית לפי אותו תמהיל.
  8. כפי שראינו באינספור מחקרים ונתונים סטטיסטיים (ראו פוסטים קודמים) – השקעה פאסיבית תהיה עדיפה במרבית הסיכויים, כיוון שהרוב המוחלט של ההשקעות המנוהלות מפגרות אחרי מדד הייחוס שלהן, הן בפלח המנייתי של התיק והן בפלח הסולידי.
  9. נקודה חשובה נוספת היא שהיתרון של השקעה פאסיבית עשוי להיות גבוה יותר ככל שהפלח המנייתי נמוך יותר. למה זה נכון? כיוון שדמי הניהול הגבוהים של המוצרים המנוהלים הם זהים (באותה חברה) ללא קשר למסלול. לכן, ככל שהמסלול יותר סולידי התשואה הממוצעת שלו נמוכה יותר, ודמי הניהול "אוכלים" חלק גדול יותר מהרווח. אם ניקח לדוגמא מוצר מנוהל שגובה 0.8% דמי ניהול, אז ממסלול מנייתי שמניב 8% בממוצע לשנה דמי הניהול מהווים 10% מהרווח, ואילו במסלול סולידי שמניב 4% בממוצע לשנה דמי הניהול מהווים 20% מהרווח. שלא לדבר על קרנות אג"חיות שמרשות לעצמן לגבות 1.5% דמי ניהול…
  10. אז אם משווק כלשהו אומר לכם ש"השקעה במדדים לא מתאימה לכל אחד ועדיף מסלול מנוהל יותר סולידי", תענו לו ש"השקעה במדדים" ו"השקעה במדדי מניות" זה לא אותו דבר, שניתן להשקיע פאסיבית גם באג"חים ונכסים אחרים, ושדווקא במסלולים הסולידיים עדיף עוד יותר להשקיע פאסיבית.
  11. אז הגדרנו את היעדים והמטרות שלנו, למדנו את מאפייני הסיכון והתשואה של אפיקי ההשקעה השונים, הגדרנו לעצמנו תמהיל עקרוני והבנו שעדיף שנשקיע פאסיבית עצמאית לפי התמהיל שמתאים לנו במקום לבחור מוצר מנוהל שמשקיע לפי אותו תמהיל. מה הלאה?
  12. השלב הבא יהיה לבחור מוצרים פאסיביים בפיזור רחב המתאימים לתמהיל שלנו. מדובר בשלב של למידה נוספת, אבל מי שלמד את מאפייני התשואה והסיכון של האפיקים השונים, וגם ישב לתכנן את היעדים והמטרות שלו, כבר מצוי גם ככה בשלב של למידה  ולקיחת אחריות. לעצור בנקודה הזו ולהעביר את המושכות למנהלי השקעות שישיגו לו תשואות חסר יהיה חבל מאוד. זה קצת כמו לרוץ מרתון ולפרוש קילומטרים ספורים לפני קו הגמר.
  13. מתי בכל זאת מסלול מנוהל כללי יכול להתאים? רק עבור אלה שגם לא מבינים כלום וגם מעדיפים לטמון את ראשם בחול ולא רוצים להבין כלום. במקרה הספציפי הזה, שלצערנו די נפוץ, עדיף להשקיע במוצר מנוהל במסלול כללי מאשר סתם להחזיק כסף בעו"ש.
  14. אז אל תתעלמו ואל תטמנו את ראשכם בחול. קחו אחריות, תלמדו, תתכננו ותיישמו. זה לא מסובך, לא מצריך יותר מדי למידה, והתועלת שווה לכם מאות אלפי שקלים עד מיליונים לטווח הארוך.

 

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

כל האמת על השקעות מנוהלות

5 חסרונות נסתרים מן העין בחשבונות מנוהלים

בהמשך לפוסט שהסביר מדוע, בהתבסס על מחקרים אקדמיים שכללו אלפי אנליסטים ומנהלי השקעות ונמדדו על פני עשורים רבים, השקעות מנוהלות מניבות תשואה נמוכה יותר מהמדד לאורך זמן, בפוסט הזה אני רוצה לדבר על 5 חסרונות נוספים, שלרוב נסתרים מן העין בנוגע לחשבונות מנוהלים.

להמשך קריאה
מה עושים כשהשווקים סוערים

איך הבורסה מתגוננת בפני תנודות שערים חדות ומהו מנתק הזרם?

המסחר בבורסה פועל, ובצדק, גם בשעות קשות כמו מלחמה. למשקיעים צריכה להיות גישה בכל עת לניירות הערך שברשותם אם הם רוצים למכור אותם, וכן לרכוש ניירות ערך כאוות נפשם. יחד עם זאת, כדי להתמודד עם מצבים של תנודות מחיר קיצוניות – לבורסה יש שני מנגנוני הגנה מרכזיים שמטרתם למתן את התנודות. כדי להבין אותם, נצטרך תחילה להבין איך טכנית עובד המסחר בבורסה.

להמשך קריאה
אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה כל האמת על השקעות מנוהלות

אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה – וידאו פוסט

חכמינו אמרו, ובצדק: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו". איך זה קשור לעולם ההשקעות? הקשר נובע מהבלבול הנפוץ בין אפיקי ההשקעה השונים לבין המוצרים/החשבונות בהם הם יושבים.

להמשך קריאה
אשליית העושר מיתוסים שחשוב לנפץ

אשליית העושר

הדולר, היורו וסל המטבעות העולמי מתחזקים מול השקל בזמן האחרון. כמו שראינו בפוסטים קודמים, התיק של מי שמשקיע בפיזור גלובלי לא נפגע מהיחלשות השקל בגלל שמטבע ההשקעה הוא לא מטבע החשיפה, והפיזור הגלובלי גם מגן עלינו בפני חלק מהתרחישים של אפוקליפסה פיננסית.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

האם ה-S&P 500 מפוזר מספיק?

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

להמשך קריאה
האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם? קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם?

בפוסט קודם הזכרנו שרשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על מסלול "עוקב מדדי מניות" שכולל 3 מדדי מניות – מגבלת חשיפה של עד 50% לכל מדד, וכן הגדרה שעל המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר. המגבלות הצפויות החדשות יחייבו מסלולים קיימים עם הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה לשנות את מדיניות ההשקעה שלהן. אז מצד אחד יש כאן משהו חיובי (שגם אנחנו שותפים לו בשיחותינו עם הרשות): האפשרות לייצר מסלולי השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500.

להמשך קריאה