קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

משקיעים פאסיביים מציעים, משרד האוצר שומע

פעילות ציבורית משקיעים פאסיביים מציעים, משרד האוצר שומע
 

חברים יקרים, קיבלתי הזמנה להשתתף מחר בצהריים בדיון במשרד האוצר בירושלים בנוגע לתקציב הדו-שנתי לשנים 2023-2024 וחוק ההסדרים, ואתם מוזמנים להציע הצעות שאוכל להעלות בדיון.

אז אחרי שהשתתפתי במספר דיונים עם בכירים באוצר וברשות שוק ההון בנוגע למסלולים בפנסיה, הוזמנתי גם לדיון בהשתתפות בכירים באוצר בנוגע לתקציב 2023-2024 וחוק ההסדרים. מי שלא מכיר, חוק ההסדרים עובר ביחד עם התקציב, וזאת בעצם הדרך של הממשלה להכניס בבת אחת מס' רב של תיקוני חקיקה ורפורמות כחלק מהתקציב, במקום להעביר חקיקה לכל אחד מהם בנפרד.

תקציב המדינה הוא תחום רחב מאוד ונוגע בנושאים רבים. מבחינה אישית יש לי הבנה עמוקה וגם דעה מגובשת היטב כמעט בכל מה שקשור למדיניות כלכלית ציבורית: התערבות ממשלתית במשק ורגולציה, גודל התקציב, גודל המגזר הציבורי, מיסים, קצבאות, ועדי עובדים, מונופולים ממשלתיים, ייבוא והסכמי סחר, יעילות מערכת החינוך הציבורית ועוד, ואני אשמח להביע את עמדתי בנושא, ככל שיתאפשר לי.

בכל הנוגע לנושאים הקשורים ישירות למשקיעים הפאסיביים בישראל, ארצה לדון בנושאים הבאים:

  1. הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפרט להמשיך לקדם את נושא שינוי מסלול ברירת המחדל בפנסיה למסלול מחקה מדד עם הפחתה הדרגתית בחשיפה המנייתית החל מ-15 שנה לפני הפרישה, וכן ביטול הפרשות קרנות הפנסיה לקרן הייעודית במקרה שתושג תשואה הגבוהה מהבטחת התשואה, כך שרק המדינה תשלים את הבטחת התשואה במידת הצורך. זה יאפשר לחוסכים ליהנות מרצפת תשואה, אבל לא להיפגע מ"תקרת תשואה". אם כל זה נשמע לכם כמו סינית, תקראו את הפוסטים הקודמים של ה #קמפיין_לשיפור_הפנסיה_בישראל.

  2. ביטול עיוות #1 במס רווחי הון: חיוב מס לפי FIFO. למה יש כאן עיוות? אם אדם רכש קרן סל מסוימת לפני 10 שנים, למשל קרן עוקבת מדד S&P 500, וקרן סל אחרת שעוקבת אחרי אותו מדד לפני שנה, ועכשיו הוא זקוק לחלק מהכסף – איזה קרן הוא ימכור? כמובן שאת הקרן השנייה שצברה פחות רווחים ותהיה חייבת בפחות מס רווחי הון. אבל אם הוא קנה את אותה קרן בדיוק בשתי נגלות – אחת לפני 10 שנים ואחת לפני שנה, יימכרו קודם היחידות הוותיקות יותר (FIFO) שצברו יותר תשואה וחייבות ביותר מס רווחי הון. בכך יש עיוות, שניתן גם לעקוף אותו באמצעות ניהול חשבון בברוקר זר כמו IB, או באמצעות העברת חלק מהיחידות בקרן לחשבון אחר, ואז למכור את היחידות שנותרו בחשבון (כיוון שהניוד עצמו מבוצע כ-FIFO). אז אם ניתן לעקוף אותו, מדוע מראש לא לאפשר למשקיע לבחור את השכבה הרצויה לצורך מיסוי? ואדרבא, למה שברירת המחדל לא תהיה מכירה קודם כל של היחידות שצברו הכי פחות רווח? למה שרק משקיעים מתוחכמים יוכלו להתחמק מחסרונות ה-FIFO?

  3. ביטול עיוות #2 במס רווחי הון – בסיס הצמדה למט"ח: ני"ע ממוסים על הרווח הריאלי שלהם, אך בעוד שבחלק מניירות הערך בסיס ההצמדה הוא למדד המחירים לצרכן, בני"ע אחרים (בפרט ני"ע זרים וחלק מהקרנות בארץ שעוקבות אחרי מדדי חו"ל) בסיס ההצמדה הוא למטבע המרכזי של הקרן או למטבע בו היא נסחרת. ההבדל במיסוי לטווח הארוך יכול להיות מאוד משמעותי. באופן אבסורדי, משקיע שרוכש קרן סל אירית שנסחרת בארץ בשקלים ימוסה באופן שונה ממשקיע אחר שרוכש את אותה קרן בדיוק בלונדון בדולרים. הפתרון לכך בעיניי הוא להצמיד תמיד את הרווח למדד המחירים לצרכן בישראל. הרי תושבי ישראל חיים וצורכים בשקלים, אז מה ההיגיון להצמיד את הרווח למט"ח?

  4. גם על גובה מס רווחי ההון אפשר לדבר, אבל לא בטוח שזה המס הראשון שצריך להוריד במדינה (עדיף בעיניי קודם כל להפחית משמעותית את המיסים על רכבים ועל דלק, וגם לבטל את חוק עידוד השקעות הון ולקבוע מס חברות אחיד ונמוך יחסית כמו באירלנד).
רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך משווים תשואות בין קרנות כל האמת על השקעות מנוהלות

איך משווים תשואות בין קרנות

מנהלי ההשקעות מתחרים ביניהם מי ישיג תשואות גבוהות יותר, מתוך מטרה למשוך לקוחות רבים יותר, וכן לנצל את הצלחתם כתירוץ להעלאת דמי הניהול. אז איך נכון למדוד את הצלחתם? ניתן להסתכל על התוצאות שהשיגו מנהלי ההשקעות ב-3 אופנים: הדרך הנאיבית – במנותק משאר העולם: לצערנו זו הדרך בה חלק גדול מהציבור פועל. בדרך זו לא מבצעים כל השוואה ולא יודעים כלל איזו השוואה לבצע. לרוב מדובר במשהו כזה: המשקיע/החוסך לא מגלה עניין מיוחד בחסכונות שלו, אחת לתקופה הוא מקבל דו"ח, ואם בכלל יטרח לפתוח אותו, יסתכל על התשואות ויגיד לעצמו משהו בסגנון: "אה, נחמד היו כאן רווחים של 6% בשנה האחרונה". אם רק היה יודע שבאותה שנה השוק עשה 20% תשואה…

להמשך קריאה
קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – פניה לאוצר ולרשות שוק ההון פעילות ציבורית

הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – עדכון #1

לפני חודשיים יצאנו בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפוסט הזה נעדכן מה הספקנו לעשות בחודשיים האחרונים בנושא בדיונים עם האוצר ורשות שוק ההון.   תזכורת: הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל עלה בעקבות אישור ועדת הכספים של הכנסת להחליף את מנגנון האג"ח המיועדות במנגנון הבטחת תשואה, שיקטין את הוצאות המדינה מחד, ולא יפגע בחוסכים בהשוואה למצב הקיים מאידך. […]

להמשך קריאה
הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – עדכון #2 פעילות ציבורית

הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – עדכון #2

בפוסט הקודם עדכנו בנוגע ל קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל, וציינו את השיחות שקיימנו עם גורמים במשרד האוצר, ואת ההצעה שלנו לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה, שהופנתה לצוות עבודה ברשות שוק ההון שדן בנושא זה ממש. בפוסט הזה נעדכן בנוגע לדיונים שלנו עם רשות שוק ההון. למי שלא מכיר, רשות שוק ההון היא הגוף הרגולטורי שאחראי על הרגולציה, הפיקוח וההנחיות לגופים המוסדיים בכלל, ועל קרנות הפנסיה בפרט. ההצעה שלי לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה הועברה לשני בכירים ברשות, עימם קיימתי מספר דיוני זום מקצועיים (יחד עם יועץ כלכלי בכיר לשר האוצר). באופן כללי התרשמתי שגם הגורמים ברשות שוק ההון התחברו, לפחות באופן חלקי, לגישה שהצגתי, אך העלו מספר נקודות שיכולות להיות להן השלכות משמעותיות וחשוב להתייחס אליה

להמשך קריאה
הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – עדכון #3 פעילות ציבורית

הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – עדכון #3

בפוסטים הקודמים תיארתי את השיחות והדיונים שלנו עם משרד האוצר ורשות שוק ההון בנוגע לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה, במסגרת הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפוסט הזה אתאר את הדיון בנושא בו הוזמנתי להשתתף, שנערך ב"פורום שווי הוגן" באוניברסיטת רייכמן, בהשתתפות בכירי ראשות שוק ההון, נציגי המוסדיים וקרנות ההשקעה השונות, אנשי אקדמיה וגורמים נוספים.   […]

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

לגדר (מט"ח) או לא לגדר – זאת השאלה

משקיעים רבים חוששים מההתחזקות האחרונה של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות העולמי. השקעות בנכסים מחוץ לישראל, ובפרט במדדי מניות עולמיים הן השקעות במט"ח, והתחזקות השקל שוחקת את הרווחיות שלהן. אז האם יש סיבה לחשוש מהתחזקות השקל והאם כדאי לגדר את ההשקעות שלנו? בפוסט הזה נעשה סדר.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

מטבע ההשקעה הוא לא מטבע החשיפה!

יש הרבה בלבול בנושא החשיפה למט"ח כאשר רוכשים ניירות ערך, וקרנות סל בפרט. בפוסט הזה נעשה סדר. הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים להבין הוא שהחשיפה למט"ח נקבעת לפי הנכסים שהקרן מחזיקה ולא לפי המטבע בו היא נסחרת! כך למשל, קרן עוקבת S&P 500 תהיה בכל מקרה חשופה לדולר1, לא משנה אם רכשנו אותה בשקלים, בדולרים, ביורו, בליש"ט או בדינר ירדני. בפרט קרן שנסחרת בשקלים ועוקבת אחרי מדדים בחו"ל תהיה חשופה למט"ח ולא לשקל (אלא אם היא קרן מגודרת מט"ח).

להמשך קריאה