קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

המהפכה הפאסיבית כבר כאן! (או לפחות בדרך)

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה
 

אתמול קיבלתי מייל מהבורסה לניירות ערך שמסכם את חצי השנה הראשונה בתעשיית הקרנות. ומה אני אגיד לכם? נדהמתי מהנתונים! (לפחות במבט ראשון).

זה ידוע שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מכירים את היתרונות של השקעות פאסיביות על פני השקעות מנוהלות, ועוברים להשקיע את החסכונות שלהם בצורה פאסיבית. אבל לפחות בתעשיית הקרנות (קרנות סל וקרנות נאמנות) נראה שהמהפך הושלם בצורה מרשימה לטובת ההשקעות הפאסיביות!

סיכום מחצית ראשונה 2024

הנתונים בחצי השנה הראשונה של 2024

13 מיליארד ₪ הושקעו בקרנות פאסיביות, ו-23 מיליארד ₪ הושקעו בקרנות האקטיביות, אך 19 מיליארד מתוכם זרמו לקרנות הכספיות ורק 4 מיליארד לקרנות נאמנות מנוהלות שאינן כספיות.

בעצם כשמנטרלים את הקרנות הכספיות ומסתכלים על קרנות שמיועדות להשקעה ולא רק לחניית ביניים זמנית, מגיעים לתוצאה שהקרנות הפאסיביות גייסו פי 3.25 יותר כסף מהקרנות המנוהלות. מדהים.

אבל בואו נצנן קצת את ההתלהבות

אז אולי בתעשיית הקרנות התחולל מהפך, אבל לצערנו זאת לא התמונה הכוללת:

  • בישראל חלק גדול מהחסכונות הפרטיים של הציבור לא מושקע דרך קרנות סל וקרנות נאמנות אלא דרך מוצרים מנוהלים למיניהם – קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון ותיקים מנוהלים בבנקים או בבתי ההשקעות. כשלוקחים את כל אלה בחשבון, החלק של ההשקעות הפאסיביות מתוך כלל הכספים הפרטיים של הציבור הוא עדיין קטן יחסית.
  • נכון שבקופות ובפוליסות יש גם מסלולים מחקי מדד, אבל רוב הציבור לא שם אלא במסלולים הכלליים.
  • בנוסף, להשקיע במסלול מחקה מדד דרך קופת גמל להשקעה זה לשלם דמי ניהול גבוהים לגוף המנהל בלי שהוא אפילו יתיימר לנסות להכות את המדד בשביל להצדיק את אותם דמי ניהול. וזה כבר הזוי בעיניי.
  • הכסף הגדול באמת של הציבור מצוי בחסכונות הפנסיוניים, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל. ושם החלק של הכספים במסלולים הפאסיביים, למרות העלייה בפופולריות שלהם, הוא עדיין מיעוט קטן.
  • מה נסגר עם הקרנות הכספיות? כאמור בחצי השנה האחרונה הכסף שזרם להשקעה אמיתית בקרנות היה 17 מיליארד ₪ (13 מיליארד לפאסיבי ו-4 מיליארד לאקטיבי), אבל לקרנות הכספיות זרמו 19 מיליארד שקלים! אנשים עדיין חושבים שלעשות כמה שקלים בריבית שבכלל לא בטוח שתדביק את האינפלציה, זאת השקעה וזה פשוט עצוב בעיניי. קרנות כספיות יכולות להתאים ככרית ביטחון או לחנייה זמנית של הכסף לטווח קצר, אבל הן ממש לא השקעה, בטח לא לטווח הארוך.
  • ומה עם בחירת המדדים? כצפוי ה-S&P 500 הפופולרי מושך אליו את רוב ההשקעות, ואחריו הנאסד"ק. אם התחזיות של כל גופי ההשקעות המובילים יתממשו וה-S&P 500 יפגר משמעותית בעשור הקרוב, גם ביחס לממוצע הרב-שנתי של עצמו (כ-10%) וגם ביחס לשאר העולם, יש סיכוי שנראה הרבה פדיונות של אנשים שיחליטו לא להשקיע יותר, אבל מהסיבות הלא נכונות. הפתרון לעניין הוא פיזור רחב יותר, באמצעות מדדים נוספים או באמצעות השקעה במדד עולמי כמו MSCI World או MSCI ACWI, שמשום מה היו בו יותר פדיונות מגיוסים בחצי השנה הראשונה. גם פה יש עוד הרבה מקום לשיפור בעיניי.

 

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

passive-investments-advantages יעילות בהשקעות ובצרכנות

כמה כסף אנחנו מפסידים בגלל שהחסכונות שלנו לא מושקעים בצורה יעילה?

יש רגעים בחיים שהם רגע מכונן, רגע שבו מפנימים לעומק רעיון מסוים, האסימון נופל, ואנחנו מבינים מה מידת ההשפעה שלו על החיים שלנו. באנגלית קוראים לזה A-Ha Moment, כלומר "א-הא, עכשיו הבנתי מה הפואנטה!". אני חושב שהפוסט הזה יכול להיות עבורכם, בסבירות מאוד גבוהה, אחד מאותם רגעים, פשוט כי הוא יראה כמה כסף אנחנו מפסידים מלהשאיר את החסכונות שלנו במצב הקיים (והלא יעיל) שלהם. ספוילר: יש מצב שאתם מפסידים יותר מ-300,000 שקל לעשור, ואפילו 10 מיליון ₪ במשך 30 שנה! נשמע הרבה? המשיכו לקרוא כדי לקבל את כל הפרטים.

להמשך קריאה
האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם? קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם?

בפוסט קודם הזכרנו שרשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על מסלול "עוקב מדדי מניות" שכולל 3 מדדי מניות – מגבלת חשיפה של עד 50% לכל מדד, וכן הגדרה שעל המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר. המגבלות הצפויות החדשות יחייבו מסלולים קיימים עם הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה לשנות את מדיניות ההשקעה שלהן. אז מצד אחד יש כאן משהו חיובי (שגם אנחנו שותפים לו בשיחותינו עם הרשות): האפשרות לייצר מסלולי השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500.

להמשך קריאה
השקעה בקרנות איריות: החלופות למשקיע הישראלי קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

השקעה בקרנות איריות: החלופות למשקיע הישראלי

למשקיעים פאסיביים ישראלים קיימות שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד – קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות. החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין שלושת החלופות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונבין בו למה השקעה בקרנות איריות היא לרוב החלופה הטובה ביותר למשקיעים ישראלים. המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים.

להמשך קריאה
האם כדאי להשקיע בשוק הישראלי עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

אור לגויים: האם כדאי להשקיע בשוק הישראלי

שוק המניות הישראלי מהווה 0.2% משוק המניות העולמי. אנחנו אמנם חיים בישראל והשוק המקומי מוכר לנו יותר משווקים אחרים, אבל האם זאת סיבה מיוחדת להשקיע חלק ניכר מהתיק דווקא בו?

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

איך בוחרים אג"חים וקרנות אג"ח

בפוסט הקודם סקרנו אפשרויות שונות להשקעה/החזקת כסף לטווח קצר. ראינו שאחזקה בעו"ש שוחקת את ערך הכסף עם האינפלציה, גם בפיקדון/מק"ם/קרן כספית לא נרוויח יותר מהאינפלציה במרבית המקרים, ומדדי מניות אמנם יכולים להתאים במקרים מסוימים, אבל לרוב יהיו תנודתיים מדי. לכן בעיניי הפתרון הטוב ביותר להשקעה לטווח קצר הוא אג"חים וקרנות אג"ח – ובהם נתמקד בפוסט הזה.

להמשך קריאה
מה עושים כשהשווקים סוערים

האם כדאי לשנות מסלול בפנסיה ובקה"ש בתקופת אי וודאות?

בהמשך לשיתוף של Elishav Rabinovich מיום רביעי על השיעור הנמוך של החוסכים במסלול מנייתי, והכתבה של דה-מרקר שדנה בשאלה האם כדאי לשנות מסלול במוצרים הפנסיוניים בתקופות אי וודאות, ראיתי לנכון להתייחס מעט יותר בהרחבה לנושא. אז האם כדאי לשנות מסלול בפנסיה ובקה"ש בתקופת אי וודאות? לא מזמן התייחסנו לפרשנויות שונות לגבי מצב השווקים – חלקן ניבאו מיתון והמשך ירידות בשווקים, וחלקן ניבאו דווקא התאוששות. כמו תמיד – להמר זה קל, להיות צודק זה קשה, ומחקרים הראו שתחזיות שוק ברובן הגדול טועות!

להמשך קריאה
קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – פניה לאוצר ולרשות שוק ההון פעילות ציבורית

הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – עדכון #1

לפני חודשיים יצאנו בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפוסט הזה נעדכן מה הספקנו לעשות בחודשיים האחרונים בנושא בדיונים עם האוצר ורשות שוק ההון.   תזכורת: הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל עלה בעקבות אישור ועדת הכספים של הכנסת להחליף את מנגנון האג"ח המיועדות במנגנון הבטחת תשואה, שיקטין את הוצאות המדינה מחד, ולא יפגע בחוסכים בהשוואה למצב הקיים מאידך. […]

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

נראה לכם שבאמת נציע מסלול פאסיבי אמיתי?

הנה זה מתחיל. אנליסט משנים את מדיניות ההשקעה במסלול עוקב מדדים גמיש, שמשלב בין מדדי מניות לאג"חים, ממדדים בחו"ל עם השקעה בטכנולוגיה, למדדים בישראל. אז רק תזכורת: השקעה עוקבת מדד היא תנאי הכרחי להשקעה פאסיבית, אבל היא לא תנאי מספק. תנאי נוסף לכך שהשקעה תיחשב כפאסיבית הוא שלא משנים את תמהיל ההשקעה ולא מחליפים מדדים חדשות לבקרים. ואני לא מדבר על שינוי טקטי כמו החלפה בין קרן עולמית אחת לקרן עולמית אחרת וזולה יותר, שעוקבת אחרי מדד אחר אבל מאוד חופף, אלא על שינוי מהותי של בחירה במדדים שנותנים חשיפה לאפיקים או שווקים שונים לגמרי.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

מסלולים מחקי מדד – לא רק להייטקיסטים!

לפי הכתבה, מתחילת השנה קצב העברת הכספים של הציבור למסלולים מחקי מדדי מניות בחו"ל הכפיל את עצמו, שזאת חדשה משמחת למדי. 

להמשך קריאה