רפורמת המסלולים בפנסיה: הדרך הנכונה לדאוג לפנסיה של הציבור

בפוסט הקודם תיארנו את הפספוס של רפורמת המסלולים של רשות שוק הון, שלא ממש פותרת את הבעיות שהיא מתיימרת לפתור, אינה מתייחסת לבעיות המרכזיות הקיימות בחיסכון הפנסיוני, ובאופן כללי לא מועילה לציבור כמעט בכלל. בפוסט הזה נציג את ההצעה שלנו לשיפור, ואיך גם אנחנו יכולים להשפיע.

ההצעה שלנו לשיפור שמה דגש על מסלול ברירת המחדל, שהוא המסלול החשוב ביותר שמשפיע על מרבית הציבור. בנוסף ההצעה כוללת גם הצעות לשיפורים במס' מסלולים מחקי מדד, בהגדלת החשיפה המנייתית הכוללת במסלולים מחקי המדד בקרנות הפנסיה, וכן במסלול בניהול אישי. למרות שיש לנו השגות על מידת נחיצותם ויעילותם של מסלולים רבים נוספים המופיעים בטיוטת החוזר, לא נתייחס אליהם בהצעה לשיפור כיוון שלראייתנו אין בעיה עם היצע רחב של מסלולים שהחוסך יכול לבחור בהם מיוזמתו.

 

מסלול ברירת המחדל

כפי שציינו בפוסט הקודם, הבעיה המהותית במסלול ברירת מחדל הנוכחי היא החשיפה המנייתית הנמוכה באופן שערורייתי לחוסכים מתחת לגיל 50, שעומדת על כ-53%. מדובר בחשיפה מנייתית כ"כ נמוכה באופן שנוגד את ההיגיון והנתונים האמפיריים, ופוגע משמעותית בכ-3.5 מיליון ישראלים בין גיל 20-50. מעבר מחשיפה מנייתית של 53% ל-100%, שהוא השיעור הרצוי לחוסכים הרחוקים מפרישה, משמעו הגדלת צבירת הפנסיה בקרוב ל-50%!

מסלול ברירת המחדל המוצע אינו מתייחס לבעיות המהותיות ביותר של מסלול ברירת המחדל הנוכחי. להלן סיכום הבעיות המהותיות שאינן נפתרות:

חשיפה מנייתית נמוכה מדי

כאמור, במודל הקיים החשיפה המנייתית לחוסכים צעירים נמוכה בצורה קיצונית, והמודל החדש אינו מגדיר קווים מנחים או טווחים של חשיפה מנייתית רצויה בהתאם לגיל החוסך. הציבור בישראל ברובו חסר השכלה פיננסית, ולכן סביר שהגופים המוסדיים יחששו לאבד בעת משברים לקוחות שהיו במסלול עם חשיפה מנייתית גבוהה. ניתן להניח כי החשיפה המנייתית לחוסכים הצעירים תישאר נמוכה מאוד, הרי המוסדיים נוהגים כך במסלולי ברירת המחדל של כל מוצרי החיסכון. גם בקרן הפנסיה של מנורה, שכבר היום מציעה מסלול תלוי גיל מבוסס קוהורטות, החשיפה המנייתית לחוסכים צעירים היא נמוכה ביותר.

תפקידה של הרשות הוא לפעול לטובת החוסכים ולהגן עליהם️. מסלול ברירת מחדל שלא מגדיר חשיפה מנייתית גבוהה לחוסכים צעירים פוגע פגיעה קשה בתשואת הפנסיה שלהם, ובכך הרשות בעיניי פשוט חוטאת לתפקידה. רק לאחרונה אישרה ועדת הכספים שהמסלול ב"חיסכון לכל ילד" יהיה מסלול בסיכון מוגבר, הכולל חשיפה מנייתית גבוהה, מתוך הבנה שמדובר בחיסכון לטווח ארוך שחשיפה מנייתית גבוהה מתאימה עבורו. מן הראוי שגם בחיסכון הפנסיוני, שהוא חיסכון לטווח ארוך אף יותר, תהיה ברירת מחדל דומה.

במידה והרשות חוששת מכך שחלק מהחוסכים יעברו בעת משברים ממסלול בחשיפה מנייתית גבוהה למסלול סולידי יותר, ולא יחזרו בזמן כדי ליהנות מהתיקון בשוק, אזי מדובר בגישה פטרנליסטית יתר על המידה, אשר פוגעת במרבית החוסכים (ומונעת מהם להגדיל את צבירת הפנסיה שלהם בכ-50%) כדי להגן על מעטים. רק מעטים משנים את המסלולים שלהם בעת משבר – החלק העיקרי בציבור כלל אינו בודק את דו"חות הפנסיה, והציבור המודע לנתונים ההיסטוריים של שוק ההון ודאי שלא ישנה מסלול בעת משברים. כדי להסיר גם את החשש הזה, יש לפעול להשכלה פיננסית של הציבור, ובמיוחד של הסוכנים ונציגי השירות בגופים המוסדיים. אלו יוכלו להציג לחוסכים נתונים היסטוריים על השוק, במטרה לסייע לחוסכים לקבל החלטה מושכלת.

פיגור בתשואות מול המדדים

המסלול החדש אינו מגדיר לגופים המוסדיים כיצד להשקיע את כספי החוסכים, ולכן סביר שהכספים ינוהלו באופן אקטיבי, שצפוי לפי כל המחקרים, לפגר אחרי מדדי הייחוס, הן בפלח המנייתי של התיק והן בפלח הסולידי. תפקידה של הרשות הוא לפעול לטובת החוסכים ולהגן עליהם, והיא אכן עשתה זאת עבור חוסכים שמנהלים את כספי הפנסיה שלהם בניהול אישי (באמצעות קופ"ג IRA). ההנחיות מגדירות כי כספים קצבתיים המנוהלים בניהול אישי מוגבלים להשקאה במוצרים מחקי מדד בלבד. כפי שהרשות מגנה על החוסכים בניהול אישי כדי שלא יפגעו בכספי הפנסיה שלהם, כך על הרשות להגן על החוסכים מפני ביצועי החסר של הגופים המוסדיים. צריך להודות על האמת, אף גוף מוסדי בישראל (או בעולם) לא מסוגל להכות באופן עקבי את מדדי הייחוס! לכן יש לשאוף לכך שהחיסכון הפנסיוני של הציבור הרחב, קרי מסלול ברירת המחדל, יושקע, לפחות ברובו, באופן פאסיבי ובפיזור רחב, הן בפלח המנייתי שלו והן בפלח הסולידי.

הפחתה אוטומטית בחשיפה המנייתית וקיבוע הפסדים

כאמור המודל החדש אינו מגדיר קווים מנחים או טווחים של חשיפה מנייתית רצויה בהתאם לגיל החוסך, וכל גוף יכול לבחור לפי ראות עיניו את החשיפה המנייתית לכל גיל. הדבר אף עלול להוביל להקטנה משמעותית בחשיפה המנייתית באופן אוטומטי וללא קשר לתנאי השוק – בדיוק הבעיה שהרשות מנסה לפתור. בפרט, אין שום דבר שמונע מהגופים המוסדיים מלחלק את מסלולי יעד לפרישה ל-3 מדרגות כמו היום (מתחת לגיל 50, 50-60, מעל גיל 60), ולנהל את כל מסלולי היעד לפרישה שבאותה מדרגה באותו אופן, כך שהמצב הנוכחי יישאר ללא שינוי. במילים אחרות, החלוקה עשויה להיות כך:

• מסלולי יעד לפרישה 2045 עד יעד לפרישה 2070 ינוהלו כולם כמו המסלול הנוכחי לחוסכים עד גיל 50.
• מסלולי יעד לפרישה 2035 ויעד לפרישה 2040 ינוהלו שניהם כמו המסלול הנוכחי לבני 50-60.
• מסלול יעד לפרישה 2030 ינוהל כמו המסלול הנוכחי לחוסכים מעל גיל 60.

העובדה שלשני מסלולים יש שם שונה, לא אומר שתמהיל ההשקעות שלהם בהכרח יהיה שונה.

 

הצעה לתיקון מסלול ברירת המחדל

כדי לטפל בכל הבעיות שהזכרנו, אנו מציעים את השינויים הבאים:

1. יש לשלב את מסלול ברירת המחדל עם מסלול עוקב מדדים גמיש, כך שבכל קבוצה יהיה שילוב של מדדי מניות ומדדי אג"חים בהתאם ליעד לפרישה.
2. נדרש להגדיר קווים מנחים, ואף טווחים רצויים, של החשיפה המנייתית הרצויה לכל קבוצה.
3. בכל הקוהורטות המצויות לפחות 15 שנה ליעד הפרישה, קרי כל הקוהורטות מ"יעד לפרישה 2040" ואילך, רצוי כי תהיה 100% חשיפה למדדי מניות.
4. החל מ-15 שנה לפרישה תתבצע הפחתה מדורגת של החשיפה המנייתית מ-100% לכ-25% ע"י הפחתה בהקצאה של מדדי המניות ועלייה בהקצאה של מדדי האג"ח, ויש להגדיר קווים מנחים לקצב ההפחתה בחשיפה המנייתית. ניתן להנחות כי ההפחתה בחשיפה המנייתית תהיה כ-5% מדי שנה כדי ליצור "החלקה" ולהימנע מהפחתה משמעותית בחשיפה המנייתית בתקופות משבר, שעשויה לקבע הפסדים. לחילופין ניתן לבצע הפחתה מדורגת משמעותית יותר לפי שיקול דעת הגוף המוסדי (למשל אחת ל-5 שנים), אך הפחתה זו תתבצע באופן מותנה, ורק במידה ושוק המניות אינו נמצא משמעותית מתחת לשיאו. במידה והשוק אכן נמצא משמעותית מתחת לשיאו, יש להמתין להתאוששות השוק לפני ביצוע ההפחתה. פירוט נרחב יותר בנושא זה מופיע בהצעה למסלול ברירת מחדל מעודכן בקרנות הפנסיה שהעברנו לרשות.
5. יש להנחות סוכנים פנסיוניים ונציגי שירות בגופים המוסדיים למסור לחוסכים מעט נתונים היסטוריים על שוק המניות, במטרה לסייע להם לקבל החלטה מושכלת בנוגע לבחירת המסלול, הן בעיתות שגרה ובמיוחד בעיתות משבר. נתונים אלה מוצגים בקצרה ובצורה פשוטה בהצעה למסלול ברירת מחדל מעודכן בקרנות הפנסיה שהעברנו לרשות.

 

הצעה לתיקון באשכול 4 – מסלולי השקעה עוקבי מדדים

בטיוטה מצוין כי הגוף המוסדי מחויב להציע מתוך אשכול זה לכל הפחות מסלול עוקב מדדים גמיש, הכולל שילוב של מדדי מניות, מדדי אג"ח ממשלתי ומדדי אג"ח קונצרני. גופים מוסדיים שמציעים כבר כיום מסלול מחקה מדד מניות (במרבית הגופים יש מסלול מחקה S&P 500 ובמנורה יש מסלול מדדי מניות עולמי) יחויבו כעת להציע מסלול אחר ומורכב יותר, שכולל לכל הפחות 3 מדדים.

בהחלט סביר שלפחות חלק מהגופים יחליטו לסגור את המסלול מחקה מדד מניות הקיים ולהחליפו במסלול הגמיש החדש. בכך ההצעה שלהלן עשויה אפילו לגרום ליותר נזק מתועלת, ולהקטין את האפשרויות של חוסכים צעירים להשקיע את כספי הפנסיה שלהם במסלול מחקה מדד מניות. לכן אנו מציעים לחייב את הגופים להציע גם מסלול עוקב מדדי מניות גמיש, וגם מסלול נוסף לבחירתם מבין מסלול עוקב מדדי מניות או מסלול עוקב S&P 500.

 

הצעה לתיקון במסלול עוקב מדדי מניות

מדוע מוגדר בטיוטה שנכסי המסלול יושקעו לכל הפחות בשלושה מדדים? אם המטרה כאן היא לדאוג לפיזור, אזי המטרה טובה אך ההגדרה אינה נכונה. למשל: מדד MSCI All Country World Index יספק יותר פיזור ממדד S&P 500, מדד ת"א 35 ומדד הדאקס גם יחד, מפני שהוא מדד עולמי שכולל בתוכו את שלושת המדדים הללו, יחד עם מדדים נוספים מכל שאר המדינות המפותחות והמתפתחות. יש להסיר את המגבלה כיוון שהיא מיותרת ומסבכת שלא לצורך, ובמקום לעודד הצעת מסלולים עוקבי מדדי מניות בפיזור גלובלי, היא עלולה דווקא לדכא הצעת מסלולים אלה.

 

הצעה לתיקון שיעור החשיפה המנייתית במסלול עוקב מדדי מניות ומסלול עוקב S&P 500

בטיוטה מוגדר כי נכסי המסלול יעקבו אחרי המדד(ים) בשיעור שלא יעלה על 100%. לעומת זאת, במסלול מניות בניהול אקטיבי, מוגדר כי שיעור החשיפה לא יעלה על 120%. אנו לא מעודדים השקעה ממונפת בשוק ההון, אך צריך לזכור שבכל הנוגע לקרנות הפנסיה המקיפות, חשיפה של 100% למדד מניות אינה באמת חשיפה מלאה כיוון ש-27% מהחיסכון של חוסכים צעירים מצוי בהבטחת תשואה, ככה שהחשיפה האפקטיבית למדדי מניות לחוסכים צעירים היא לכל היותר 73%.

אי לכך, אנו מציעים להשוות את שיעור החשיפה המקסימלי למניות של המסלול מחקה מדדי מניות והמסלול מחקה S&P 500 לזה של מסלול מניות בניהול אקטיבי, כלומר ל-120%. הדבר יאפשר להשיג חשיפה אפקטיבית למדד המניות של 73%*120%=88%. כיוון שהחשיפה האפקטיבית למניות פחותה מ-100% לא נכון להתייחס להשקעה זו כהשקעה ממונפת, וצריך לזכור כי חלק משמעותי מהכספים זוכים להבטחת תשואה. כך או כך מתבקש להשוות בין שיעור החשיפה המקסימלי של מסלול מניות מנוהל לאלה של מסלול מחקה מדדי מניות ומסלול מחקה S&P 500, אין סיבה שיהיה הבדל בשיעור החשיפה בין המסלולים.

 

הצעה לתיקון במסלול בניהול אישי

חוסכים המעוניינים בניהול אישי של כספי החיסכון הפנסיוני שלהם נדרשים כיום לנייד את הצבירה שלהם לקופ"ג, ולניוד זה יש מס' חסרונות משמעותיים:

1. כדי לשמור על כיסוי ביטוחי יש להמשיך להפקיד לקרן הפנסיה, ואם רוצים לנהל את הכספים בניהול אישי, אחת לתקופה יש לנייד את הצבירה לקופ"ג בניהול אישי. מדובר בהתעסקות בירוקרטית מיותרת, שמקשה הן על החוסכים והן על הגופים המוסדיים, וחשופה לתקלות ועיכובים בניוד הכספים.
2. ברגע שמניידים החוצה את הצבירה מקרן הפנסיה, פרמיית הביטוח בקרן הפנסיה מתייקרת.
3. השכר המבוטח בקרן הפנסיה של גברים מגיל 41 שמניידים את הצבירה לקופת גמל קטן, כלומר גברים מגיל 41 נדרשים לבחור בין ניהול אישי של כספם לבין פגיעה בכיסוי הביטוחי.
4. ישנה תקופת אכשרה חדשה למקרה מוות ממחלה קיימת עבור הסכום שנויד מקרן הפנסיה.
5. לא כל הכספים שנוידו מקרן פנסיה מקיפה לקופ"ג בניהול אישי יוכלו לחזור חזרה לקרן הפנסיה המקיפה לצורך קבלת קצבה. קיימת מגבלה של תקרת ההפקדה השנתית * מס' שנות הוותק בקופת הגמל, כלומר מגבלה שמתייחסת לגובה ההפקדות ולא לתשואה שצברו החסכונות.

כדי לפתור את הבעיות הללו, יש לאפשר מסלול בניהול אישי לא רק עבור קרנות השתלמות וקופות גמל, אלא גם עבור קרנות פנסיה, תחת אותן מגבלות של ניהול כספי קצבה בקופ"ג בניהול אישי, המחייבות השקעה במוצרים מחקי מדד בלבד. עקרונית אין סיבה לא לאפשר פנסיה בניהול אישי, והשיקולים היחידים הם שיקולים תפעוליים. יחד עם זאת, ניתן להגדיר תהליך תפעולי פשוט לשם כך:

1. עבור כל חוסך במסלול קרן פנסיה בניהול אישי ייפתח חשבון מסחר בדומה למצב הקיים בקופות גמל וקרנות השתלמות, רק ש"המוצר העוטף" את חשבון המסחר יהיה קרן פנסיה.
2. כספי הבטחת התשואה בפנסיה המקיפה לא ינותבו מלכתחילה לחשבונות המסחר, אלא ינוהלו בנפרד ע"י הקרן יחד עם כספי הבטחת התשואה של כל שאר החוסכים.
3. קרן הפנסיה תגבה מתוך חשבונות המסחר את דמי הניהול (כמו בקרנות השתלמות וקופות גמל), ובנוסף תגבה גירעון אקטוארי / תפריש עודף אקטוארי.

מבחינה תפעולית אין כאן מורכבות יתרה בהשוואה לקופות גמל בניהול אישי, אך מנגד שינוי זה יהווה הסרת חסמים משמעותית לחוסכים המעוניינים בניהול אישי. ניהול אישי של כספי הפנסיה תחת המעטפת של קרן פנסיה הוא צעד משמעותי לטובת החוסך, שישים את ישראל בשורה אחת עם ארה"ב (המציעה 401K IRA) ובריטניה (המציעה Self-Investment Pension).

 

איך ניתן להשפיע?

את טיוטת החוזר הרשות לא הפיצה להערות הציבור, אלא רק למנהלי הגופים המוסדיים, ראו במכתב הנלווה. יחד עם זאת נמסר לי מהרשות כי טיוטת החוזר פתוחה גם להערות הציבור.

אז מה אנחנו יכולים לעשות:

עבדכם הנאמן: באופן אישי נפגשתי מס' פעמים עם בכירים בראשות בנוגע לנושאים אלה לפני פרסום טיוטת הרפורמה. לאחר פרסום הטיוטה ריכזתי את עיקרי הדברים בהצעה מסודרת לתיקון, אותה העברתי אליהם.

חברי הקהילה: אפילו שהטיוטה פורסמה במקור להתייחסות הגופים המוסדיים, היא עדיין פתוחה להערות הציבור ואנחנו בהחלט יכולים להעביר התייחסות. לחץ עוזר, וככה מתחילות מחאות ציבוריות.

חשוב להבין שרק להגיד מה לא בסדר, ולזרוק סיסמאות באוויר סטייל "העם דורש צדק חברתי", לא יביא לשינוי. לעומת זאת, כאשר יש הצעה כתובה ומנומקת על השולחן, קל לגורמים המוסמכים להתייחס אליה. לכן תוכלו לשלוח לרשות הצעה לתיקון משלכם, או לשלוח את ההצעה לתיקון שכתבנו ולציין שאתם באופן אישי מסכימים להצעה וחושבים שיש לפעול לפי האמור בה.

איך לעשות את זה? כפי שמופיע במכתב הנלווה לטיוטת החוזר, אתם מוזמנים לשלוח מייל לגב' יסמין אבודאלו לכתובת jasminea@mof.gov.il. בפתח המייל תוכלו גם להגיד שאתם אמנם לא מנהלים בגופים המוסדיים, אבל גם הדעה שלכם בתור חוסכים חשובה כיוון שהנושא נוגע לכם ולקרוביכם באופן אישי, ויש לכם הצעה לתיקון. תפיצו את הפוסט גם לחברים וקרובי המשפחה שלכם ותבקשו גם מהם לפנות לרשות. ככל שיהיו יותר פניות בנושא, הרשות תבין שזה חשוב להרבה אנשים, והסיכוי לשינוי יגבר. טיפ קטן למשתפים – ראיתי המון שיתופים שלכם על פוסטים חשובים שלנו וזה מחמם את הלב שההשקעה שלנו זוכה לתהודה. אבל כאשר משתפים פוסט, חשוב מאוד להוסיף משפט או שניים (או יותר) משלכם, ככה החברים שלכם יבינו במה מדובר וירצו לקרוא, בניגוד לשיתוף אוטומטי בלי הקדמה משלכם.

הציבור הרחב והתקשורת: כדי לקדם שינויים משמעותיים צריך לחץ ציבורי ותקשורתי. אם בנוסף לפניות של חברי הקהילה תהיה גם חשיפה תקשורתית נרחבת והנושא יעורר הדים, יש הרבה יותר סיכוי שדברים יתחילו לזוז. העיתונאים הכלכליים בקהילה, אתם מוזמנים לפנות אליי בפרטי, כדי לבחון ביחד איך להעלות את הנושא החשוב הזה לסדר היום הציבורי, ולתת לו במה תקשורתית.

בואו נשפר ביחד את הפנסיה של מיליוני אזרחים בישראל!

• 
•