קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

עוגה או דיאטה: האם באמת חשוב לאזן את עוגת הנכסים לפי אחוזים

תכנון התיק
 

בפוסט הקודם תיארנו כיצד עובד המנגנון של הקצאת נכסים ושמירה על איזון. בפוסט הזה נרצה לקחת את הנושא צעד אחד קדימה, לאתגר את הגישה המקובלת של חלוקת העוגה לפי אחוזים, ולבחון האם היא אכן משרתת אותנו נאמנה.

כפי שראינו, ככל שההקצאה המנייתית בתיק גבוהה יותר כך התשואה הצפויה תהיה גבוהה יותר (עם תנודתיות גבוהה יותר). כמובן שלא כל התיק חייב להיות מושקע במדדי מניות – עלינו להתאים את התיק לצרכים שלנו. בפרט, כספים שנרצה להשתמש בהם תוך פרק זמן קצר פחות מתאימים להשקעה מנייתית, וכספים שמיועדים לטווח ארוך מתאימים מאוד להשקעה מנייתית.

לכן אני מציע אופן חלוקה מעט שונה – קביעת סכומים אבסולוטיים בהתאם לצרכים שלנו להקצאה סולידית, וכל היתר להקצאה מנייתית, ולא משנה כמה "כל היתר" מהווה באחוזים מהתיק. זה יכול להיות 5% מהתיק, זה יכול להיות 95% מהתיק, או כל מספר אחר.

אופן חלוקה זה תואם את הדרך הראשונה לבניית התיק לפי ה-Modern Portfolio Theory: מיקסום תשואה עבור רמת הסיכון הרצויה. אפשר להסתכל על כך בדרך הבאה: הכסף שאמור לשמש אותנו בעתיד הקרוב הוא זה שמכתיב את רמת הסיכון שלנו. את הכסף הזה לא נרצה לסכן באפיק תנודתי ולכן הוא יושקע באפיק סולידי, ואת כל היתר נשקיע באפיק מנייתי.

למה זה תואם את רמת הסיכון שלנו? כי גם אם מרבית התיק יושקע ב(מדדי) מניות, אפילו משבר חריף בשוק המניות לא אמור להטריד אותנו, כיוון שהכסף שאמור לשמש אותנו בקרוב מוגן ובכלל לא מושקע במניות. במילים אחרות, נוכל לישון בלילה בשקט אפילו בזמן משבר כי אנחנו יודעים שלא סיכנו את הכספים שנדרשים לנו בקרוב. לטווח הארוך – אנחנו כבר יודעים שההתאוששות אכן תגיע ושגם הפלח המנייתי יחזור לצמיחה.

חלוקה זו מאפשרת לנו גם "לעשות דיאטה" לחלק הסולידי בתיק, ולקבוע אותו בתור הסכום הקטן ביותר האפשרי עבור הצרכים שלנו. קביעת הסכום הקטן ביותר האפשרי להשקעה סולידית תשחרר יותר כספים להשקעה מנייתית, ותמקסם את התשואה הכוללת של התיק תוך התאמה לרמת הסיכון הרצויה.

נקודה חשובה נוספת לגבי חלוקת התיק בצורה הזו היא שהקצאת הנכסים בין הפלח המנייתי לסולידי היא דינמית, ולא סטטית כמקובל. אם יש לנו צורך בסכום כסף מסוים בקרוב – זה הסכום שיוקצה להשקעה סולידית וכל היתר למניות. כך, כל סכום נוסף שנחסוך ייכנס למניות, מה שיגדיל יותר ויותר (גם אבסולוטית וגם באחוזים) את החלק המנייתי בתיק. מנגד, אם עלו בחיינו צרכים נוספים, נגדיל את ההקצאה הסולידית בתיק ע"ח ההקצאה המנייתית. כפי שראינו בפוסט הקודם, זה לא אומר שנהיה חייבים למכור מניות ולהסיט את הכסף לאפיק סולידי, ניתן לעשות זאת גם באמצעות רכישות המשך שיופנו לאפיק הסולידי ולא למנייתי.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

איך בוחרים אג"חים וקרנות אג"ח

בפוסט הקודם סקרנו אפשרויות שונות להשקעה/החזקת כסף לטווח קצר. ראינו שאחזקה בעו"ש שוחקת את ערך הכסף עם האינפלציה, גם בפיקדון/מק"ם/קרן כספית לא נרוויח יותר מהאינפלציה במרבית המקרים, ומדדי מניות אמנם יכולים להתאים במקרים מסוימים, אבל לרוב יהיו תנודתיים מדי. לכן בעיניי הפתרון הטוב ביותר להשקעה לטווח קצר הוא אג"חים וקרנות אג"ח – ובהם נתמקד בפוסט הזה.

להמשך קריאה
איך להשקיע נכון בשוק ההון: רונן מרגוליס מתארח אצל גיל רוזנברג בפודקאסט משחקי הנדל עקרונות מנחים להשקעות

איך להשקיע נכון בשוק ההון: רונן מרגוליס מתארח בפודקאסט משחקי הנדל"ן

אז על מה דיברנו: כמה תשואה אפשר לעשות בשוק ההון? מה ההבדל בין מוצרי ההשקעה השונים ובאיזה מהם כדאי להשקיע? מה ההבדל בין ניהול הכסף דרך גוף מנהל לבין לנהל אותו לבד? האם מסובך להשקיע עצמאית? איך מתחילים? עם כמה כסף להתחיל? אילו סוגי קרנות קיימים? איך מתכננים את התיק בצורה נכונה? קצת על פנסיה וקרנות השתלמות, הטבות מס, איך לייצר תזרים משוק ההון? ועוד הרבה דברים טובים.

להמשך קריאה
האם השקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד? מיתוסים שחשוב לנפץ

האם השקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד?

לאחרונה שמעתי ממספר חברים בקהילה חשש מכך שההשקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד, שהיא מדינה עויינת לישראל, בתקופה האחרונה במיוחד. האם יש ממש בחשש הזה? אז חשוב להבין שהתרומה לכלכלת אירלנד היא ממש זניחה. מתוך דמי הניהול (הנמוכים ממילא) שהקרנות האיריות גובות, אחרי ניכוי ההוצאות שלהן נשאר לחברות (בלאקרוק, אינבסקו, ואנגארד) רווח מסוים. על הרווח הזה הן תשלמנה לאירלנד מס חברות. אבל מס החברות באירלנד נמוך (הלוואי ויאמצו את זה גם אצלנו – זה יתרום רבות למשק ולכלל הצרכנים!), זאת אחת הסיבות שמלכתחילה הן בחרו להנפיק שם. ממש כמו שגוגל ומטה קבעו את ה-headquarters שלהן באירלנד.

להמשך קריאה
השקעה בקרנות איריות: החלופות למשקיע הישראלי קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

השקעה בקרנות איריות: החלופות למשקיע הישראלי

למשקיעים פאסיביים ישראלים קיימות שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד – קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות. החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין שלושת החלופות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונבין בו למה השקעה בקרנות איריות היא לרוב החלופה הטובה ביותר למשקיעים ישראלים. המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים.

להמשך קריאה
אשליית קיבוע ההפסד במעבר בין השקעות מיתוסים שחשוב לנפץ

אשליית קיבוע ההפסד במעבר בין השקעות

בפוסט הזה אני רוצה להתייחס לנקודה עליה נשאלתי פעמים רבות: החשש ממעבר בין השקעות בגלל האפשרות לקיבוע הפסד של השקעות מופסדות. אני מניח שרובכם כבר מכירים את היתרונות הגדולים בהשקעה פאסיבית עצמאית על חשבון מוצר מנוהל כזה או אחר כמו קופ"ג להשקעה, יתרונות שמתבטאים ב: חיסכון ניכר בדמי ניהול ובמיסוי על דיבידנדים. תמהיל השקעה שמותאם לצרכים האישיים, בניגוד למסלול "כללי" גנרי שלא מתאים למרבית האנשים ובפרט שמרני מדי לרובם. השקעה של כל הכסף ללא יתרות מזומנים מיותרות. השגת תשואת השוק באמצעות מעקב אחרי מדדים, לעומת השקעה מנוהלת שאין לנו מושג מה תהיה התשואה בה, ועשויה לפגר משמעותית אחרי המדדים גם בלי קשר לדמי הניהול.

להמשך קריאה
אם אני צריך לקנות בעצמי – איך זה בדיוק פאסיבי? מיתוסים שחשוב לנפץ

אם אני צריך לקנות בעצמי – איך זה בדיוק פאסיבי?

איך מגדירים השקעה פאסיבית? האם הפאסיביות היא מהצד של המשקיע או מהצד של מנהל ההשקעות? בואו נעשה סדר. משקיעים מתחילים רבים חושבים ש"השקעה פאסיבית" מתייחסת למוצרי השקעה שמאפשרים להם, המשקיעים, להיות פאסיביים ולא לעשות כלום. למשל: קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וגם קרן השתלמות, קרן פנסיה וכו'. במוצרים האלה הכסף מופקד אוטומטית, בין אם ע"י המעסיק (לפנסיה ולהשתלמות), ובין אם באמצעות הוראת קבע שהגדרנו בעצמנו (לקופ"ג להשקעה / פוליסת חיסכון).

להמשך קריאה