כמה אחוזי תשואה אנחנו באמת מאבדים על השקעות מנוהלות?

בפוסטים קודמים הזכרנו את הסיבות המרכזיות לחוסר היעילות של השקעות מנוהלות בהשוואה להשקעה פאסיבית יעילה. בפוסט הזה נקבץ את כולם ביחד ונבין כמה אחוזי תשואה אנחנו באמת מאבדים במסלולי השקעה מנוהלים שונים בהשוואה להשקעה עצמאית יעילה, לרבות מסלול מחקה מדד מובנה. ספוילר: זה ממש לא מעט!

גורמי חוסר היעילות של השקעות מנוהלות

החסרונות המרכזיים של השקעה מנוהלת בהשוואה להשקעה פאסיבית עצמאית יעילה הינם:

1. מסלול שמרני מדי (למרבית המשקיעים), הכולל חשיפה מנייתית נמוכה מדי. 
2. דמי ניהול גבוהים ששוחקים את התשואה וגורמים לפיגור מול מדד הייחוס, הן בחלק המנייתי של התיק והן בחלק הסולידי. המון מחקרים בנושא מראים שהרוב המוחלט של הקרנות המנוהלות בכל העולם מפגרות אחרי מדדי הייחוס, וגם אלה שמצליחות לעקוף את המדד (במזל?) לא מצליחות לשמור על התמדה לאורך זמן.
3. פספוס תשואה על אחזקה במזומן.
4. ניכוי מס במקור על דיבידנדים בהשוואה להשקעה יעילה בקרנות איריות.

* בנוסף, חשוב לקחת בחשבון גם את הסיכוי הסביר לפיגור אחרי המדדים גם בלי קשר לדמי הניהול. אמנם בניכוי דמי הניהול, אליהם התייחסנו בסעיף 2, ממוצע התשואה של כל הגופים אמור להתכנס לתשואת מדד הייחוס, אבל הבעיה היא שאנחנו לא משקיעים בממוצע של כל הגופים אלא בגוף אחד ספציפי, שבהחלט יכול לפגר משמעותית מול המדד. כיוון שטווח האפשרויות רחב מאוד, לצורך הסימולציה נתעלם מהפרמטר הזה, ונניח שהגוף הרנדומלי בו בחרנו להשקיע משיג בניכוי דמי הניהול בדיוק את תשואת המדד.

לאילו סוגי חסכונות אנחנו מתייחסים בהשוואה?

בקצרה, לכל החסכונות שלנו, מכל הסוגים! זה אולי יישמע מפתיע לחלקכם, אבל ניתן להשקיע עצמאית ביעילות גם את קרנות ההשתלמות ואפילו את החיסכון הפנסיוני שלנו!

1. כספים פרטיים: במקום קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון או תיק מנוהל – אפשר להשקיע עצמאית בקרנות סל זולות בתיק השקעות.
2. קרנות השתלמות: ניהול אישי ב-IRA, בו נרכוש קרנות סל זולות.
3. חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופ"ג): אפשר להעביר אותו לקופ"ג IRA ולהשקיע בקרנות סל זולות.

הפער באחוזים

הטבלה שלהלן משווה בין מספר מסלולים מנוהלים לבין ניהול אישי, בו אנו, כמשקיעי טווח ארוך, נשקיע עצמאית במדדי מניות. הטבלה היא טבלה כללית שמתייחסת לכל סוגי החסכונות כפי שציינתי, כלומר השקעה עצמאית בתיק השקעות של כספים פרטיים, וניהול אישי ב-IRA של כספים פנסיוניים וקרנות השתלמות.

במסלול הכללי אנו מניחים 40% חשיפה למניות ב-10% תשואה ממוצעת ו-60% באג"ח ונכסים סולידיים ב-5% תשואה. סה"כ תשואה כוללת של 7%. זאת לעומת תשואה ממוצעת של 10% בהשקעה במדדי מניות בניהול אישי, כלומר פער של 3% לטובת ניהול אישי.

בסעיף דמי הניהול לקחנו הנחה של 0.6% למסלול המנוהל (0.5% דמי ניהול + 0.1% הוצאות ניהול השקעות). ההנחה סבירה מאוד לקרנות השתלמות, קופות גמל פנסיוניות, קופות גמל להשקעה, ובוודאי גם לביטוחי מנהלים ופוליסות חיסכון שלעיתים גובים דמי ניהול גבוהים אף יותר. בקרנות הפנסיה דמי הניהול אמנם נמוכים יותר, אך מנגד 30% מנכסי קרנות הפנסיה מצויים במנגנון הבטחת תשואה של 5.15% צמוד מדד, המפגר בכ-1.85% מול המדדים בממוצע. הפיגור בתשואה של החלק הזה די קרוב לדמי הניהול העודפים של שאר המוצרים.

בניהול אישי לקחנו בחשבון דמי ניהול של 0.4%, שכוללים 0.2% לחשבון ה-IRA ו-0.2% לקרן הסל אותה נרכוש. חשוב להדגיש כי בחשבון השקעות פרטי אין כלל דמי ניהול לחשבון כאחוז מהתיק, אלא רק דמי חשבון חודשיים fix price, כלומר בכספים הפרטיים המצב טוב יותר מאשר בחישוב שלקחנו.

בכל הנוגע למיסוי על דיבידנדים חשוב להבין כי כאשר קרן מנוהלת עוקבת אחרי מדד בחו"ל היא עושה זאת באמצעות חוזים עתידיים, שמגלמים ניכוי מס במקור של 30% על הדיבידנדים המתקבלים (גם על אחזקה ישירה של מניות אמריקאיות יש ניכוי מס במקור). תשואת מניות שנתית ממוצעת עומדת על כ-10% (נומינלית), כאשר כ-2% מהתשואה הם דיבידנדים ו-8% עם עליית ערך. אם ניקח 30% מיסוי על 2% דיבידנדים, מדובר על כ-0.6% מהחלק המנייתי בתיק (כלומר 0.3% במסלול הכללי שמחזיק 50% במניות). בניהול אישי נבחר בקרנות איריות (שחלקן נסחרות בארץ בשקלים), אשר אצלן המיסוי במקור על הדיבידנדים הוא מופחת ועומד על כ-15% למניות אמריקאיות ו-כ-8% לשאר העולם, כלומר כ-12.5% בפיזור גלובלי.

הסעיף האחרון מדבר על פספוס תשואה על אחזקה במזומן. כפי שראינו, ניתן להניח ש-4% מכספי הקופה כלל אינם מושקעים ואינם צוברים תשואה.

כל אלו ביחד הניבו לנו תשואה עודפת של כ-3.5% לניהול אישי של הכספים בהשוואה למסלול הכללי.

מה לגבי מסלול מנייתי? גם שם כמובן יש פערים: אפילו מסלול שמוגדר מנייתי לא תמיד מספק חשיפה מנייתית מלאה, דמי הניהול עדיין גבוהים יותר, יש יותר ניכוי מס במקור על דיבידנדים, וחלק מהכסף עדיין יושב במזומן. כל אלה ביחד מייצרים פער של כמעט 2% לשנה לניהול אישי בהשוואה למסלול מנייתי.

ומה לגבי מסלול מחקה מדד מובנה, כדוגמת המסלולים מחקי S&P 500 או מדדים עולמיים? לכאורה כאן אין הבדל בינם לבין ניהול אישי, אבל בכל זאת קיים הבדל. בהשוואה זו החשיפה המנייתית זהה ואין פיגור בתשואות אחרי המדד, אך דמי הניהול עדיין גבוהים יותר, יש יותר ניכוי מס במקור על דיבידנדים, וחלק מהכסף עדיין יושב במזומן. כל אלה ביחד מייצרים פער של כ-1% לשנה לניהול אישי בהשוואה למסלול מחקה מדד, וזה כאשר שתי האפשרויות עוקבות אחרי אותו מדד בדיוק!

בנוסף, בניהול אישי אנחנו לא מוגבלים להשקעה במדדים ספציפיים כמו ה-S&P 500, שכולל את המניות הגדולות ביותר בארה"ב. כאשר אנו שולטים במה אנו משקיעים את חסכונותינו, נוכל לבחור להקצות חלק מהכסף למדדים של מניות קטנות או מניות ערך קטנות, שמניבות תשואה גבוהה יותר בכ-2% לשנה בהשוואה למניות גדולות באופן מובהק סטטיסטית. ההשקעה פשוטה באותה מידה, פשוט בוחרים בקרן שעוקבת אחרי מדד שונה. הכספים שנקצה למדדים אלו יוכלו לייצר פער של כ-3% לשנה בהשוואה למסלול מחקה מדד. כחלק מתכנון פיננסי יעיל שמסתכל על התמונה המלאה, קיים יתרון בהשקעה של האפיקים הרווחיים יותר דווקא באפיקים הפטורים ממס כמו קה"ש, כיוון שאסטרטגיה זו מגדילה את הטבת המס (כי יותר תשואה תהיה פטורה ממס).

לסיכום

כשלוקחים בחשבון את כל גורמי חוסר היעילות מקבלים פערים משמעותיים שנעים בין 1-3.5% בממוצע לשנה, שמתבטאים בעשרות אחוזים לטווח הארוך. אז אחרי שחישבנו את הפער באחוזים, בפוסט הבא נבחן את הפער המעניין לא פחות (וכנראה יותר) – הפער הכספי. אתם מוזמנים להוריד את האקסל אליכם ולשחק איתו איך שתרצו.

מה דעתכם? האם הפוסט הזה חידש לכם לגבי המשמעות של גורמי חוסר היעילות? שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

---

_{התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.}

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך