אחת ההמלצות הנפוצות, גם בציבור הרחב, וגם בקרב סוכנים פנסיוניים היא שכדאי לחסוך כמה שיותר לפנסיה. אני לא חולק על ההמלצה הזאת – בהחלט כדאי לחסוך, גם במסגרת החיסכון הפנסיוני שזוכה להטבות מס וגם באופן פרטי, ולא פחות חשוב זה לבחור את מסלול ההשקעה הנכון.
מה שאני חולק עליו זאת ההמלצה הנפוצה לכוון לקצבה כמה שיותר גדולה.
בפוסט קודם ראינו שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, ואם ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, עדיף לנו שהכסף יושקע בתיק השקעות ממנו נבצע משיכות שוטפות, מאשר לקבל ממנו קצבת פנסיה. זאת מפני שבמשיכות שוטפות מתיק ההשקעות יישאר לנו הרבה יותר ביד בעוד 20 שנה (לשימוש עתידי ו/או ירושה) בהשוואה לקבלת קצבת פנסיה.
אחת המסקנות מהתובנה הזאת היא שמי שחסכו כספים משמעותיים בחיסכון הפנסיוני שלהם, יכולים לשקול לא לקחת קצבה מכל הכסף שחסכו.
"מה??? אפשר לעשות את זה?! אבל החיסכון הפנסיוני מוגדר כחיסכון קצבתי מאז 2008, חשבתי שכל הכסף מיועד לקצבה".
אז זהו, שהכסף אמנם צבוע כ"קצבתי", אבל לא חייבים לקבל קצבה מכל הסכום, ואפשר דה-פקטו להפוך חלק מהחיסכון הקצבתי ל"הוני". יש לכך מספר דרכים:
- ניתן למשוך כספי פיצויים כסכום חד פעמי.
- ניתן להוון (=למשוך) כספי תגמולים כסכום חד פעמי. אחרי ההיוון יצטרך להישאר בחיסכון הפנסיוני סכום שמבטיח קצבה מינימלית של כ-5,000 ₪ לחודש, מדובר בצבירה של כמיליון ₪.
- ויש אפשרות נוספת של לנייד חלק מהכספים לקופ"ג לפני שתובעים קצבה מקרן הפנסיה. זאת ללא ספק האפשרות המועדפת ומיד נרחיב עליה.
למה בכל זאת לקבל קצבה?
רגע לפני שנצלול לפרטים לבניית תכנון פרישה יעיל מחוץ לקופסא, חשוב לי להדגיש שלמרות שמנגנון הקצבה אינו יעיל, עדיין יש יתרון בקבלת קצבה מסוימת, לא מאוד גדולה, אותה ניתן לשלב עם משיכות שוטפות מתיק ההשקעות. יש לכך מספר סיבות:
- קיים פטור ממס על הקצבה הפנסיונית של כ-6,300 ₪ לחודש לפורשים אחרי 2025, שיילך לאיבוד אם לא נקבל בכלל קצבה.
- בקרן הפנסיה המקיפה קיים מנגנון הבטחת תשואה שמבטיח 5.15% צמוד מדד על כ-60% מהכסף לגמלאים. אם נסתכל על כל החסכונות שלנו (חסכונות פרטיים, פנסיוניים, קרנות השתלמות) כמכלול שלם שגם משמש אותנו בפרישה, אז יש היגיון בלאזן חשיפה מנייתית גבוהה בתיק ההשקעות ובקרן ההשתלמות, עם השקעה סולידית יותר בקרן הפנסיה. ואם כבר השקעה סולידית – אין אפיקים סולידיים טובים יותר מ-5.15% צמוד מדד בערבות המדינה.
- הקצבה הפנסיונית היא עוגן שמובטח לכל החיים, ויכולה להיות מאוד משתלמת למי שמאריכים ימים.
פיצויים ממאדים תגמולים מנוגה
אז הבנו שיש היגיון בלקבל קצבה מסוימת, לא גבוהה במיוחד, מאשר לוותר עליה לחלוטין. אבל איך נדע איזה חלק לייעד לקצבה ואיזה לא? ומה כדאי לעשות עם החלק שאינו מיועד לקצבה?
כדי לענות על השאלות האלה, נצטרך להבין יותר לעומק כמה מאפיינים של כספי הפיצויים וכספי התגמולים, שביחד מרכיבים את החיסכון הפנסיוני:
- משיכה של כספי פיצויים פטורים אינה כדאית כיוון שהיא מקטינה עם קנס את סל הפטור הפנסיוני (זה שנותן פטור ממס של 6,300 ₪ לחודש): על כל שקל של כספי פיצויים פטורים שנמשוך, סל הפטור הפנסיוני יקטן ב-1.35 שקל. במילים אחרות – נשלם יותר מס על הקצבה כנגד הפיצויים הפטורים שמשכנו.
- משיכה של כספי פיצויים חייבים במס גם היא אינה כדאית כיוון שהיא חייבת בחבות מס גבוהה. כל הכספים שנמשוך יתווספו להכנסה של אותה שנה ויגיעו מהר מאוד למדרגות המס הגבוהות, לעיתים אף למדרגה הגבוהה ביותר של 50%. בתנאים מסוימים ניתן לפרוס את חבות המס על משיכת הפיצויים עד 6 שנים קדימה, מה שיכול להקטין את חבות המס, אבל בשביל כל שנה של פריסה קדימה צריך 4 שנות וותק אצל המעסיק האחרון, כלומר נדרשות 24 שנות וותק בשביל פריסה של 6 שנים קדימה. לא משהו כ"כ סביר בשוק העבודה של היום.
- בנוסף, אפילו אם נוכל לפרוס את חבות המס על כספי הפיצויים ל-6 שנים קדימה, חבות המס עדיין יכולה להיות גבוהה למדי, גם אם לא במדגה הגבוהה ביותר.
- לעומת זאת, אם נייעד את כספי הפיצויים לקצבה – הפריסה תהיה ל-20 שנה בערך ולא ל-6 שנים, מה שיקטין משמעותית את חבות המס ויאפשר לנצל את הפטור ממס על 6,300 ₪ לחודש וכן את נקודות הזיכוי. כך סביר שמרבית הקצבה מכספי הפיצויים, ואולי אף כולה, תהיה פטורה ממס.
- ועכשיו לנקודה שרוב הציבור כלל לא מכירים לגבי כספי התגמולים – במקרה פטירה כספי תגמולים יהיו פטורים ממס ליורשים!
אז איך נזקק את כל המידע הזה לתכנית פעולה פרקטית לפרישה?
התכנית בסופו של דבר די פשוטה – בעת הפרישה ננייד את כספי התגמולים מקרן הפנסיה לקופת גמל, נשאיר בקרן הפנסיה את כספי הפיצויים ונתבע קצבה מקרן הפנסיה, כלומר רק כספי הפיצויים ישמשו לקצבה.
התכנית הזאת תאפשר לנו לקבל את כספי הפיצויים כקצבה בחבות מס נמוכה בהשוואה למשיכה שלהם, ולנצל את סל הפטור הפנסיוני על כספי הפיצויים.
את כספי התגמולים אמנם ניתן להוון ולהשקיע בתיק הפרטי, אבל זאת תהיה טעות! עדיף לנייד אותם לקופת גמל IRA, ולהשקיע אותם ביעילות בקרנות סל איריות בדיוק כפי שהיינו משקיעים אותם בתיק הפרטי. כך ההשקעה תהיה זהה, אבל הכספים שומרים על "הצבע שלהם" ככספי תגמולים. זה מאפשר לנו את כל הגמישות בעתיד:
- אם נרצה להגדיל בעתיד את הקצבה – נוכל להחזיר כספי תגמולים לקרן הפנסיה ולהגדיל את הקצבה בהתאם.
- אם נרצה להוון חלק מהסכום – נוכל לעשות זאת (היוון בפטור ממס יבוא על חשבון הפטור ממס על הקצבה, מדובר באותו סל פטור פנסיוני).
- והשוס הגדול: אם נשאיר את הכספים או את חלקם לירושה הם יהיו פטורים לחלוטין ממס!
תחשבו על זה – כספי התגמולים הם הכלי האולטימטיבי להעברה בין דורית פטורה ממס:
- לאורך שנות העבודה כספי התגמולים היו פטורים, לפחות ברובם, ממס הכנסה.
- הרווחים שצברו כספי התגמולים לאורך שנות העבודה לא היו חייבים במס רווחי הון.
- גם אחרי הפרישה ועד ה-120 הרווחים יהיו פטורים ממס רווחי הון, במידה ונייעד את הכספים לירושה. אם נשקיע את הכספים במדדי מניות בקופ"ג IRA הכסף יוכל להכפיל את עצמו כמעט פי 7 במשך 20 שנה, וכל זה יהיה פטור ממס!
ואם קצבה מכספי הפיצויים לא תספיק? במידה ויש גם תיק השקעות בצד, ניתן יהיה להשלים את הקצבה ממרכיב הפיצויים עם משיכות שוטפות מהתיק הפרטי לפי כלל ה-3-4% שראינו בפוסט קודם.
למשל, חיסכון פרטי של 3,000 ₪ בחודש שמושקע במדדי מניות במשך 30 שנה, יגיע לסכום של 3.4 מיליון ₪ בתום התקופה. מהסכום הזה ניתן לייצר "קצבה עצמאית" של כ-8,500 ₪ לחודש לפי שיעור משיכה שמרני של 3% מההון. ואם נלך על שיעור משיכה של 4% מההון, ששורד 30 שנה ב-95% מהמקרים, נוכל לייצר ממנו קצבה של יותר מ-11,000 ₪ לחודש.
בעיניי יש 3 סוגי חסכונות שלא כדאי לגעת בהם בכלל, להשקיע אותם לטווח ארוך ב-100% חשיפה מנייתית, ואפילו להשאיר לירושה במידת האפשר: קרנות השתלמות, קופות גמל הוניות (כספים לפני 2008), וכספי תגמולים. שני הראשונים פטורים ממס רווחי הון בכל מקרה, וכספי התגמולים פטורים ממס במקרה של ירושה.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
