לפני שבוע התראיינתי בערוץ הכלכלה על התכנית של הרשות לניירות ערך להגביל את השיח הפיננסי ברשתות.
לצפייה בריאיון:
מצד אחד הרשות רוצה להגן על המשקיעים, וזה מובן.
מצד שני – לחייב כל גורם שמדבר על השקעות ברשת להוציא רישיון זה צעד שהוא בעיניי ובעיני רבים אחרים מוגזם, פוגע בחופש הביטוי, וגם פוגע בהשכלה הפיננסית של הציבור.
יש כאלה, כמו ד"ר אמציה סמקאי שהשתתף איתי בפאנל, שבכלל חושבים שאין שום צורך בפיקוח, שהפיקוח עצמו לא מונע הונאות, והבעיה היא בכלל באכיפה – ודוגמה לכך היא מה שקרה בפרשת סלייס.
אני מסכים שהבעיה המרכזית היא באכיפה, אבל אני לא יודע אם צריך להרחיק לכת ולבטל את הפיקוח לחלוטין. אז לא לבטל לגמרי, אבל בוודאי לא להטיל הגבלות דרקוניות שיפגעו בהשכלה הפיננסית של הציבור.
איפה כן צריך להגביל?
לטעמי חשוב להגביל את אלו שיכולים לייצר נזק אמיתי:
- מריצי מניות למיניהן (למשל מניית OST) בשביל להרוויח מ-pump & dump.
- גורמים שמשווקים השקעות לא סחירות מסוכנות (למשל פרשת סלייס).
- טיקטוקרים שקוראים לאנשים למשוך את הפנסיה (ולשלם מס-קנס של 35%) כדי לקנות דירה "מתחת למחיר השוק" בדימונה.
- משפיענים שמשווקים קרנות וניירות ערך ומקבלים על כך תגמול בלי לתת גילוי נאות.
ואיפה לא צריך להגביל?
לטעמי לא צריך להגביל שיח אובייקטיבי, נטול אינטרסים, שנשען על מחקרים, שבו אנשים מפיצים ידע בעל ערך ומתייעצים אחד עם השני, כדוגמת הבלוג שלנו, קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, וכמובן בעוד בלוגים וקהילות אובייקטיביות אחרות.
אנחנו לא מקבלים תגמול מאף גורם מנפיק ומציגים רק מידע אובייקטיבי, ותמיד נמשיך לפעול באופן הזה.
גם אם יש גורמים מסוימים (למשל מנפיקים של קרנות ישראליות), שהדברים שנכתבים ברשתות לא מוצאים חן בעיניהם, כי קשה להם להתמודד עם טענות אובייקטיביות, זה לא מתפקידו של הרגולטור להגן עליהם. מטרת הרגולטור להגן על הציבור מהונאות ומרשלנות, ולא לחסום תחרות מול הגופים המוסדיים הישראלים.
אז מה דעתכם?
איפה עובר הגבול בין הגנה על הציבור לפגיעה בשיח הפיננסי ובחופש הביטוי?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
