"רגע, מה?! להשקיע לטווח קצר? אבל חשבתי שהשקעות זה לטווח ארוך וכספים לטווח קצר עדיף לא להשקיע בכלל". אז זהו, שלא. גם את הכספים לטווח קצר כדאי מאוד להשקיע, אבל כמובן באפיקים המתאימים לכך. בפוסט הזה נעבור על האפשרויות השונות שמתאימות להשקעה לטווח קצר. וממש לא מדובר רק על קרנות כספיות.
המון אנשים מתייחסים להשקעות רק לטווח הארוך, וסבורים שהשקעה לטווח קצר היא בעייתית, כי "שוק ההון תנודתי מדי לטווח הקצר" או כי "השקעה לטווח קצר היא מסוכנת". ובכן, מדובר בשטות מוחלטת שנובעת ככל הנראה מבלבול בין "שוק ההון" ל"שוק המניות". אז כדי ליישר קו, נתחיל בהדגשה – שוק ההון מכיל את שוק המניות, אבל גם עוד אפיקים:
שוק ההון > שוק המניות
בעולם ההשקעות, ובשוק ההון בפרט, ישנם אפיקי השקעה סולידיים יותר שמתאימים להשקעה לטווח קצר. ככלל, קיים מתאם בין תשואה לבין סיכון, המתבטא בתנודתיות. אפיקי השקעה רווחיים, כמו מדדי מניות, מגיעים עם תנודתיות גבוהה, מה שאומר שבטווח הארוך כמעט בטוח שנרוויח יפה מאוד (ע"ס 150 שנות סטטיסטיקה), אבל אם נמכור אחרי זמן קצר אנחנו עלולים לצאת בהפסד משמעותי.
אפיקי השקעה סולידיים יותר אמנם לא יספקו לנו תשואה גבוהה, אבל מנגד ההפסד הפוטנציאלי מהשקעה בהם לטווח הקצר יהיה נמוך, ובחלקם אפסי.
איזה כסף משקיעים לטווח קצר?
הכספים שמתאימים להשקעה לטווח קצר הם הכספים שנקצה עבור כרית ביטחון סולידית ועבור יעדים לטווח קצר-בינוני. בכספים שמיועדים לצרכים האלה נהיה מוכנים להתפשר על התשואה שהכספים הללו ישיגו, אבל חשוב שלא נחטוף קריסה רגע לפני שנזדקק לכסף.
במה להשקיע את הכספים לטווח קצר?
ישנן מספר אפשרויות שמתאימות להשקעת כספים לטווח קצר, אדרג אותן בהתאם לרמת הסיכון שלהן:
1. עו"ש: כספים שיושבים בעו"ש נשחקים בערכם עם האינפלציה, כלומר על אחזקה במזומן אנחנו מפסידים כסף בוודאות, במיוחד בתקופה של אינפלציה גבוהה. זה לא אידיאלי, אבל אם מדובר בהחזקה לטווח קצר, ובמיוחד אם לא מדובר בסכום גבוה, זה גם לא פתרון כזה גרוע.
2. פיקדון בבנק/מק"ם*/קרן כספית*: כסף שנסגור בפיקדון בבנק ייתן לנו ריבית מובטחת (כל עוד הבנק לא פושט רגל…), וככל שנסגור סכום גבוה יותר ולתקופה ארוכה יותר, יהיה לנו יותר כוח מיקוח מול הבנק כדי להשיג ריבית גבוהה יותר.
חשוב להדגיש שעבור כרית הביטחון הפיקדון צריך להיות נזיל, כי מדובר בכסף שנצטרך מעכשיו לעכשיו. ניתן לסגור אותו בפיקדון יומי מתחדש, או בפיקדון "נעול" אבל כזה שניתן "לשבור" אותו עם קנס יציאה (אובדן של הריבית או חלקה).
עבור יעדים לטווח קצר אין בעיה "לנעול" את הכסף בהתאם למועד בו נצטרך את הכסף. למשל הון עצמי לדירה בעוד שנתיים – אין בעיה לסגור בפיקדון לשנתיים.
*מק"ם: אגרת חוב ממשלתית קצרה (עד שנה) שמונפקת ע"י בנק ישראל.
*קרן כספית: במקום שריקי כהן מחדרה תסגור 20,000 ₪ בפיקדון, אז 1,000 ריקי כהן ביחד יוכלו לסגור 20 מיליון ₪ בפיקדונות בבנקים ולקבל עליהם ריבית גבוהה יותר. זה בעצם הרעיון בקרן כספית, היא בעצם איגוד של פיקדונות, וניתן למכור יחידות של הקרן בכל רגע. בנוסף לפיקדונות, קרנות כספיות משקיעות גם במק"מים ובאג"חים קצרי טווח (במח"מ ממוצע של עד 3 חודשים).
בחודשים האחרונים יש שיח ער בתקשורת וברשתות החברתיות על פקדונות ועל קרנות כספיות. השיח הזה עושה לי חום, כי לצערי כל השיח נובע מבורות.
חשוב להבין שפיקדונות, מק"מים וקרנות כספיות אינם השקעה ואינם מייצרים רווח. מדובר על פתרונות שמתאימים עבור כרית ביטחון או עבור חניית ביניים קצרה לכסף, והם אמנם ייתנו תשואה נומינלית חיובית, מה שהופך אותם ליותר טובים ממזומן, אבל במרבית המקרים התשואה הריאלית תהיה שלילית, כלומר הרווח יהיה נמוך מהאינפלציה.
רוב הציבור בוחר לשים כסף בפיקדון או בקרנות כספיות כי:
- תשואה כלשהי, גם אם נמוכה, עדיפה על כלום.
- רוב הציבור לא מבין דבר וחצי דבר בהשקעות, ופוחד לעשות טעויות ולהפסיד כסף. זה מה שהופך את הפיקדונות/קרנות כספיות לפתרון טוב לחסרי הידע.
במילים אחרות, הציבור הרחב "משקיע" את רוב הכסף הפנוי שלו בפיקדונות וקרנות כספיות, ולא מתכנן נכון את ההשקעות שלו לטווח קצר וארוך. אם גם אתם (עדיין) כאלה, אני ממליץ מאוד לצפות בקורס קצר (ללא עלות) שיעשה לכם המון סדר בנושא, וגם לקרוא במדריכים בקהילה. ואם אתם כבר לא כאלה והפכתם למשקיעים פאסיביים מוצלחים, אז תזמינו לקהילה את החברים ובני המשפחה שלכם שעדיין כאלה.
3. אג"ח קצר טווח: אג"חים הם אפיק ההשקעה הסולידי של שוק ההון, ובניגוד לפיקדונות, מק"מים וקרנות כספיות, הם אשכרה יכולים לייצר לנו רווח ריאלי! אבל – יש אג"חים ויש אג"חים.
אג"ח ממשלתי הרבה יותר בטוח מאג"ח של חברה קטנה ומסוכנת בדירוג נמוך (מה שמכונה אג"ח זבל).
אג"ח קצר טווח הרבה יותר בטוח מאג"ח ארוך טווח, כיוון שאג"חים קצרים לא מושפעים כמעט משינוי הריבית במשק והתנודתיות שלהם נמוכה מאוד. לעומת זאת, המחיר בבורסה של אג"ח ממשלתי ל-20 שנה צפוי לצנוח ב-40% בקירוב כאשר הריבית במשק עולה ב-2%! (ראו בלינק הזה איך שינויי הריבית במשק משפיעים על מחירי האג"חים).
אז בהשקעה לטווח קצר לא נרצה תנודתיות גבוהה וגם לא נרצה להמר על יכולת החזר החוב של חברות מסוכנות. לכן האפשרויות לבחירת אג"חים ככרית ביטחון או עבור יעדים לטווח קצר הם אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני בדירוג גבוה, או קרן אג"ח שכוללת אג"חים ממשלתיים/קונצרניים בדירוג גבוה. ובכל מקרה המח"מ (משך החיים) של האג"חים צריך להיות נמוך יחסית.
בפוסט הבא נרחיב על חיפוש ובחירת אג"חים, מדדי אג"ח וקרנות אג"ח.
4. מדדי מניות: רגע, מה? מדדי מניות הם ממש לא אפיק סולידי, אז איך זה הגיוני שנשקיע את כרית הביטחון במדדי מניות?!
זה יכול להיות הגיוני במידה וסך החיסכון שלכם גדול באופן יחסי, כך שלא מפריע לכם לממש בהפסד. למשל – מי שיש לו מיליון ₪ חסכונות פרטיים והגדיר לעצמו כרית ביטחון של 50,000 ₪, יכול להרגיש שלם עם להשקיע את כל הכסף במדדי מניות. נניח והתרחש משבר, שוק המניות ירד ב-50%, ולפי חוק מרפי דווקא באותו זמן הוא היה זקוק לכרית הביטחון שלו (שזה דווקא הגיוני – משבר כלכלי הוביל לפיטורין למשל). במקרה הזה, כדי להשתמש בכרית של 50,000 ₪ עליו לממש מניות שלפני רגע היו שוות 100,000 ₪. אבל כיוון שזה בסה"כ 10% מההון הפרטי שלו, אולי זה לא מטריד אותו יותר מדי.
גם עבור יעדים לטווח קצר-בינוני זה יכול לעבוד בתרחישים מסוימים, למשל:
- המועד בו נזדקק לכסף גמיש יחסית. למשל – אנחנו מתכננים לנצל את הכסף כהון עצמי לדירה בעוד שנתיים, אבל מוכנים לדחות את רכישת הדירה אפילו בכמה שנים אם יהיה משבר רגע לפני שנממש את הכסף, כדי לאפשר להשקעה להתאושש.
- ההשקעה היא לטווח לא מאוד קצר. למשל, בהשקעה ל-5 שנים יש רק 11% סיכוי לצאת בתשואה שלילית, וגם אז ההפסד לא יהיה גבוה במיוחד. בהשקעה ל-10 שנים יש רק 5% סיכוי לצאת בתשואה שלילית. וכאשר מוסיפים כספים כל חודש – ההתאוששות ממשברים מהירה הרבה יותר. (לינק להרחבה).
אז מה דעתכם? במה אתם בוחרים להשקיע לטווח קצר? שתפו אותנו בתגובות הפוסט בקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
