בעקבות המצב השקל נחלש מאוד ביחס לדולר, ליורו ולמטבעות נוספים, ככה שאם נשקיע במדדים בחו"ל השקלים שלנו יקנו פחות יחידות של קרן הסל.
אחרי תחילת המלחמה שער הדולר-שקל קפץ מאזור ה-3.8 שקלים לדולר למעל 4 שקלים לדולר, אבל הדולר במגמת התחזקות כבר מתחילת 2022, אז הוא נסחר סביב 3.1 שקלים, כלומר מדובר על שינוי של כ-30% בפחות משנתיים.
אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו מקבלים לאחרונה, אם לא ה-, הולכת בערך ככה:
האם כדאי לחכות שהשקל יתאושש לפני שנקנה קרן סל עוקבת S&P 500 או מדד עולמי?
התשובה בגדול היא שבכל מקרה מדובר בספקולציה ואף אחד לא יודע מה כדאי לעשות. בעצם גם השינוי בשקל-דולר הוא בגדר נעלם, וגם ביצועי שוק המניות הן בגדר נעלם. בתור משקיעים פאסיביים נשתדל להימנע מספקולציות ולהשקיע בהתאם לתכנית שמתאימה לצרכינו.
לכן אני באופן אישי ממשיך להשקיע כל שקל פנוי במדדי מניות, כרגיל, בלי קשר למצב השוק, לאינפלציה, לשער השקל-דולר, ובלי קשר לכל נתון אחר. כמובן שההשקעה במדדי מניות מגיעה אחרי שהקציתי כרית ביטחון סולידית, וכספים באפיקים סולידיים עבור יעדים לטווח קצר, אם יש לי כאלה.
אבל מה לעשות, התשובה הכללית הזאת לא מספקת את כולם, אז נכנסתי קצת יותר לעובי הקורה. הנה עוד כמה זוויות לבחינת הנושא.
שער הדולר ה"נכון"
התחושה הרווחת הוא ששער הדולר הוא לרוב באזור ה-3.5 שקלים, כי זה מה שהתרגלנו מהשנים האחרונות, ו-4 שקלים לדולר מרגיש לנו כמו שער "גבוה". אבל התחושה הזאת לא ממש נכונה, ואפשר לראות את זה בקלות ע"י הסתכלות על גרף של שער הדולר מול השקל. תבחרו למעלה M1 ולמטה את תקופת המקסימום, ותקבלו נתונים של 30 שנה, החל מ-1993.
מהתבוננות בגרף אפשר לראות ששער הדולר נע בין פחות מ-3 שקלים (לפני 1995) לכמעט 5 שקלים ב-2002. גם ב-15 השנים האחרונות הדולר הגיע לשער של 4 שקלים ב-2023, 2015, 2011, 2009 ו-2007.
אז מהו שער הדולר ה"נכון"?
אף אחד לא יודע. השער יכול להתקבע סביב ה-4 שקלים למשך תקופה ארוכה, או אולי בכלל להאמיר לכיוון של 4.2 ויותר, או לרדת מעט לכיוון ה-3.8.
או בכלל לנוע ולנוד מעלה-מטה בלי מגמה ברורה לאורך השנים, כמו שקורה בין מרבית צמדי המטבעות של מדינות מפותחות. הנתונים מראים שבין המטבעות יש כל הזמן תנודתיות אבל אין כמעט שום מגמה ארוכת טווח של התחזקות מטבע אחד על חשבון האחר.
כיוון שלא ידוע מהו שער הדולר "הנכון", ואם בכלל תהיה התקבעות סביב שער כלשהו, זה מחזק את הטיעון שככל הנראה עדיף לא להמתין ולהמשיך להשקיע כרגיל.
ואולי הדולר בכלל ימשיך להתחזק?
בבסיס הרעיון של להמתין לירידת הדולר ואז לחזור להשקיע עומדת האמונה ששער הדולר יירד. אבל האם הציפייה הזאת בכלל נכונה?
תרחיש בו הלחימה תימשך שנים, אולי חלילה גם בגזרות נוספות, הוא בהחלט אפשרי. במצב כזה המשק עלול להיכנס למיתון, משקיעים זרים יעדיפו שלא להשקיע בישראל בגלל חוסר הוודאות, ושער הדולר ימשיך לעלות.
אם המשק ייכנס למיתון – נגיד בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית, וכשהריבית על השקל נמוכה מהריבית על הדולר זה מתמרץ מכירת שקלים ורכישת דולרים, מה שיתרום להחלשת השקל. כנ"ל בנוגע ליורו ומטבעות אחרים.
כמובן שבתרחיש שבו הדולר ימשיך להתחזק – עדיף להשקיע במדדים כבר היום, בשער הדולר הנוכחי.
סטגנציה של שער הדולר
בואו נניח והלחימה תסתיים תוך מספר חודשים. האם זה אומר שבמטה קסם שער הדולר יירד חזרה? זה לא עובד ככה.
זה שהסתיימה המלחמה לא אומר שאין יותר איומים על ישראל, ומשקיעים זרים ירצו לראות יציבות כדי לבנות אמון מחדש ולחזור להשקיע בישראל.
נוסיף לזה את חוסר היציבות הפוליטית שנמשך כבר 4.5 שנים, את החקיקה המשפטית וההפגנות, שבעצמם תרמו להיחלשות השקל (יש שיגידו בגלל החקיקה ויש שיגידו בגלל ההפגנות – אני לא נכנס לזה).
כל אלה ביחד תורמים לכך שלא בהכרח סביר לצפות לירידה מהירה של הדולר בסיום הלחימה.
ירידה בשער הדולר
התרחיש האופטימי של מי שמעדיפים להמתין לפני השקעה במדדים בחו"ל הוא ששער הדולר יירד בסיום הלחימה. אבל אפילו בתרחיש כזה לא בטוח שכדאי לחכות היום! למה? כי זה יכול לקחת זמן, מהסיבות שציינתי בסעיף הקודם.
בואו ניקח דוגמא שבה הדולר יירד לשער שאולי נתפס כ"נורמלי" בשנים האחרונות – 3.5 שקלים לדולר. השינוי הזה מגלם ירידה של 12.5% משער של 4 שקלים לדולר.
אם השינוי הזה ייקח למשל שנתיים מסיום הלחימה, וחיכינו לירידת שער הדולר כדי להשקיע, אז הפסדנו את התשואה הפוטנציאלית של השוק בשנתיים האלה. כיוון שהתשואה הממוצעת של מדדי המניות היא 10%, אנחנו יכולים להפסיד תשואה של 21% (שנתיים עם ריבית-דריבית), בשביל *אולי* לחסוך ירידה של 12.5%. לא העסקה הכי מוצלחת בעיניי. וזה כאשר מדובר בשנתיים, אם זה ייקח 3 או 4 שנים כמובן שהמתנה תהיה עוד פחות כדאית.
מהי נקודת היציאה
מי שנמנע מלהשקיע כרגע בגלל שער הדולר הגבוה בעצם לוקח פוזיציה בהימור על שער החליפין. אם לוקחים פוזיציה בהימור, צריכה להיות Exit strategy – כלומר אסטרטגיה מתי יוצאים מהפוזיציה. במקרה שלנו מדובר בהימור על ירידת שער הדולר, וצריכה להיות אסטרטגיה מתי מפסיקים לחכות וחוזרים להשקיע.
על האפשרות ששער הדולר ימשיך לצמוח כבר דיברנו – במקרה כזה עשויות לעבור שנים עד שנתייאש מלהמתין לירידה ונחזור להשקיע, ובינתיים נפסיד את כל התשואה הפוטנציאלית של המדד.
אבל גם ירידה בשער הדולר לא צפויה בהכרח לעבוד לפי התכניות שלנו!
נניח שאתם מחכים לירידה בשער הדולר עד שער של כ-3.5, אולי 3.6. מה הייתם עושים במקרה הבא:
המלחמה מסתיימת (כמובן בניצחון שלנו!) ושער הדולר מתחיל לרדת מ-4 ל-3.75, ואז מתקבע שם לזמן מה. כלומר הוא לא השלים את הירידה שציפיתם והתקבע – אז תחזרו להשקיע או לא?
לאחר מכן שער הדולר מתפס מעט ועולה ל-3.8. תתייאשו מלהמתין ותחזרו להשקיע?
לאחר מכן שער הדולר ממשיך לרדת עד שהוא מגיע ל-3.65. פה אתם כבר בטח מבסוטים ואומרים לעצמכם ש"הנה, מכאן הוא ימשיך בירידה עד 3.5 לפחות".
אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד, והופס – שינוי מגמה ושער הדולר עולה שוב ל-3.75. תתייאשו או לא?
כפי שהדוגמא המחישה, קשה לחזות מה יקרה וקשה לחזות מה אנחנו נעשה ומתי נתייאש ונצא מהפוזיציה. אז אולי עדיף מלכתחילה לוותר על פוזיציה?
ההשפעה המיידית
נניח והימרתם נכון – בין אם חיכיתם ושער הדולר אכן ירד, ובין אם לא חיכיתם ושער הדולר המשיך לצמוח. חוץ מסכום מעט גבוה יותר לתיק ההשקעות – האם זה ישנה לכם משהו לטווח הזמן הנוכחי? כנראה שלא, כיוון שגם ככה כספים שהשקעתם במדדי מניות מיועדים לטווח הארוך.
נניח והימרתם לא נכון – בין אם חיכיתם ושער הדולר עלה, ובין אם לא חיכיתם ושער הדולר דווקא ירד. חוץ מסכום מעט נמוך יותר לתיק ההשקעות – האם זה ישנה לכם משהו לטווח הזמן הנוכחי? כנראה שלא, כיוון שגם ככה כספים שהשקעתם במדדי מניות מיועדים לטווח הארוך.
במילים אחרות, בין אם הימרתם נכון ובין אם טעיתם – לא באמת הושפעתם לטווח הזמן הנוכחי.
ההשפעה לטווח הארוך
אז בואו נסתכל לטווח ארוך, שזה טווח זמן ההשקעה המתוכנן מלכתחילה. ב-20 שנה השקעה במדדי מניות צפויה להניב תשואה של 573% במצטבר (עם ריבית-דריבית, לפי תשואה ממוצעת של 10% לשנה).
אז אם דנה, שהימרה נכון על שער הדולר ב-2023, ואיציק שהימר לא נכון, ייבחנו שוב את התיקים שלהם בעוד 20 שנה, שניהם יהיו הרבה יותר עשירים מהיום. נכון, יהיה הפרש קטן לטובת דנה, אבל הוא יהיה בטל בשישים ביחס לתשואה המצטברת הכוללת, כ"כ קטן שאיציק אפילו לא יתבאס ממנו.
ההשקעה בזמן הקרוב היא לא ההשקעה היחידה שתעשו!
דרך החיים שמסגל לעצמו המשקיע הפאסיבי הנבון היא להשקיע בעקביות כל כסף פנוי שהוא חוסך. זה אומר שהכספים שנשקיע (או לא נשקיע) בתקופה הקרובה הם ממש לא הכספים היחידים שנכניס לשוק לאורך השנים.
השקעה עקבית שכזאת גורמת לכך שלאורך זמן נכניס כספים לשוק כאשר השקל נמצא בממוצע ארוך הטווח שלו מול סל המטבעות העולמי, כיוון שנכניס כספים בנקודות בהן השקל נמוך, גבוה או ממוצע.
העובדה הזאת מסירה מעט מהחשש שביצענו הימור שגוי על שער השקל-דולר בנקודה ספציפית בזמן.
כמובן שהשקעה עקבית יוצרת מיצוע על ציר הזמן גם בנוגע לתשואת המדד עצמו – ואפילו אם נכנסנו לשוק בתזמון גרוע לפני ירידות, אם נמשיך להשקיע בעקביות, הכספים שנכניס אחרי הירידות יזכו לתשואה גבוהה מהממוצע, וכך נתכנס מהר יותר לממוצע התשואה הרב-שנתי.
לסיכום
לסיכום, ראינו שהימנעות מהשקעה כרגע בגלל שער הדולר הגבוה היא:
- הימור על שער הדולר העתידי.
- הימור הפסדי במידה והדולר ימשיך לעלות.
- תעבוד לרעתנו במקרה של סטגנציה בשער הדולר.
- יכולה לעבוד לרעתנו אפילו במקרה של ירידה בשער הדולר.
- הימור שקשה לקבוע לו אסטרטגיית יציאה.
- חסרת השפעה עלינו לטווח הקצר.
- בעלת השפעה נמוכה לטווח הארוך.
- מדובר בחלק קטן מסך כל ההשקעות שנעשה בחיים.
אז מה דעתכם? האם אתם ממשיכים להשקיע כרגיל או מחכים שהשקל יתאושש?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
