מדד ישראלי חדש הושק לאחרונה: מדד S&P 100 Israel. כן, כן מה ששמעתם. מה מייחד את המדד החדש, האם כדאי להשקיע בו, ואיזה עוד מדדים יש ל-S&P – הכל בהמשך הפוסט.
חברת המדדים S&P, ראשי תיבות של Standard and Poor’s, היא החברה שהגדירה את המדד הפופולרי בעולם, ה-S&P 500, שכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב. אבל בספר החוקים של ההשקעות הפאסיביות לא הוגדר אף פעם חוק שאמר שהשקעה פאסיבית בפיזור רחב היא השקעה ב-500 חברות אמריקאיות.
אז חשוב לדעת של-S&P יש עוד לא מעט מדדים, גם בארה"ב וגם בשווקים שונים. וחוץ מזה היא גם חברת דירוג אשראי שהורידה לאחרונה את דירוג האשראי של ישראל, בדומה לחברות הדירוג פיץ' ומודי'ס.
מדדים חשובים נוספים של S&P שכדאי להכיר, שמקבילים למדדים דומים של MSCI ושל FTSE:
- המדד הגלובלי S&P Global.
- המדד האירופאי S&P Europe 350.
- המדד היפני S&P Japan 500
- המדד הקנדי S&P/TSX Composite
- המדד האוסטרלי S&P/ASX 200
- והמדד הישראלי החדש S&P Israel 100, שכולל את 100 החברות הישראליות, שהתאגדו בישראל ורשומות למסחר בישראל, בעלות שווי השוק הגדול ביותר. כ-29% מתוכן הן חברות מסקטור הפיננסים, 19% חברות טכנולוגיה, 13% חברות נדל"ן, 10% חברות פארמה ובריאות, 9% תעשייה, 6% אנרגיה, 5% מוצרי צריכה וכ-3% בתחומי התקשורת, השירותים והחומרים.
מדד S&P Israel 100 דומה וחופף במידה רבה למדד הוותיק והמוכר יותר ת"א 125, שכולל את 125 החברות הישראליות הגדולות ביותר.
האם כדאי להשקיע בשוק המקומי
באופן כללי אני חושב שאין סיבה מיוחדת להשקיע באף מדינה יותר ממשקלה היחסי בשוק המניות העולמי, גם אם מדובר במדינה שאנחנו גרים בה, כי כל סטייה תיק השוק העולמי היא הימור.
ישראל היא מדינה קטנה שתופסת כ-0.2% בלבד משוק המנית העולמי. ואם להמר על ישראל, אז למה לא להמר על שוויץ? או אוסטריה? או שבדיה? (מדינות מפותחות עם כמות תושבים דומה לשלנו).
לישראל כמו שאנחנו מכירים היטב לצערנו, יש גם סיכונים גיאו-פוליטיים ייחודיים, שהובילו לתשואות חסר בהשוואה לעולם ב-2023.
בנוסף, הקטר של המשק הישראלי, ענף ההיי-טק, לא מקבל ייצוג נכבד בשוק המניות המקומי. במקום זאת – חברות הטכנולוגיה הישראליות שלא עשו אקזיט והלכו להנפקה, עושות את זה לרוב בנאסד"ק, כאשר ישראל היא המדינה השלישית עם הכי הרבה הנפקות בנאסד"ק, אחרי ארה"ב וסין (ולא ביחס לגודל האוכלוסייה, אלא אבסולוטית).
לכן מדדי המניות המקומיים בעיניי לא מייצגים בצורה כ"כ טובה את המשק המקומי, וקיים בהן עיוות סקטוריאלי, במיוחד בענפי הפיננסים והפארמה שמקבלים משקל גבוה משמעותית ממשקלם היחסי בתמ"ג.
מנגד, יש שיעדיפו לתת משקל יתר מסוים לשוק המקומי כדי להקטין סיכון מטבע, וגם בגלל הנחה שאחרי המלחמה יש הזדמנויות טובות לשוק המקומי, שהתבטאו בתשואות יתר בהשוואה לעולם ב-2024. חשוב רק לזכור שגם אם זה נכון, זה עדיין בגדר הימור, ומי שבוחרים להקצות משקל יתר לשוק המקומי, כדאי בעיניי לעשות את זה במתינות.
עוד על השיקולים האם להשקיע בשוק המקומי בפוסט הזה.
מי שמחליט להשקיע חלק מהתיק שלו בשוק המקומי ומתלבט בין השקעה במדד ת"א 125 הוותיק או במדד S&P Israel 100 החדש, יכול לקחת בחשבון שמדד S&P Israel 100 הניב תשואה גבוהה יותר ב-10 השנים האחרונות:
מצד שני, כיוון שאין הבדל מהותי בין המדדים, אני לא חושב שיש סיבה טובה לחשוב שהפערים בהכרח יישמרו. ישנן קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחרי שני המדדים, ולדעתי השיקול המרכזי בבחירה צריך להיות גובה דמי הניהול.
הפוסט נכתב בהמשך לפרסום של מגדל שוקי הון.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
