בתקופה של אירועי קיצון (כמו מלחמה) ייתכנו תנודות שערים חדות. לבורסה מספר מנגנונים להתמודדות עם תנודות שערים חדות, כולל "מנתקי זרם" ו"ממתני תנודות" שמופעלים באופן אוטומטי, הן בשעות שגרה והן בחירום. בפוסט הזה נסביר על המנגנונים האלה וגם באופן כללי על המסחר בבורסה.
המסחר בבורסה פועל, ובצדק, גם בשעות קשות כמו מלחמה. למשקיעים צריכה להיות גישה בכל עת לניירות הערך שברשותם אם הם רוצים למכור אותם, וכן לרכוש ניירות ערך כאוות נפשם.
יחד עם זאת, כדי להתמודד עם מצבים של תנודות מחיר קיצוניות – לבורסה יש שני מנגנוני הגנה מרכזיים שמטרתם למתן את התנודות.
כדי להבין אותם, נצטרך תחילה להבין איך טכנית עובד המסחר בבורסה.
המסחר בבורסה בקצרה
הבורסה, למי שלא מכיר, היא בסה"כ מחשב שמפגיש בין קונים למוכרים של ניירות ערך כמו מניות, אג"חים, וקרנות סל, והמסחר בבורסה הוא בסוף עניין טכני לחלוטין.
אני מתכנן לכתוב בקרוב פוסט שיסביר לעומק איך עובד המסחר בבורסה, אבל בינתיים אסביר את הדברים בקצרה.
הוראה לבורסה: הוראה לבורסה כוללת את מס' נייר הערך שמזהה אותו (או ticker אם זה בחו"ל), סימון אם מדובר בקניה או במכירה, את כמות היחידות שאנו מעוניינים לקנות/למכור, ואת המחיר (בהוראה מסוג LMT). שווי ההוראה שלנו הוא בעצם הכפלה של כמות היחידות במחיר. בבורסה בארץ המחיר נקוב באגורות, אז צריך לחלק ב-100 בשביל לתרגם לשקלים.
ספר הפקודות: לכל נייר ערך קיים "ספר פקודות" שהוא בעצם טבלה ממוינת של הוראות פתוחות בבורסה של קניה ומכירה.
הקונים בספר ממוינים בסדר יורד מהמחיר הגבוה לנמוך.
המוכרים בספר ממוינים בסדר עולה מהמחיר הגבוה לנמוך.
למה? כיוון שכך הם הכי אטרקטיביים כלפי הצד השני!
אם אני רוצה לקנות אעדיף כמובן לקנות מהמוכר שמציע את המחיר הנמוך ביותר, ולכן המוכר הנמוך ביותר הוא הראשון בספר הפקודות בצד המוכרים. וההיפך – אם אני רוצה למכור, אעדיף כמובן למכור לקונה שמציע את המחיר הגבוה ביותר, ולכן הקונה הגבוה ביותר הוא הראשון בספר הפקודות בצד הקונים.
המסחר הרציף: המסחר הרציף מתקיים בין השעות 10:00-17:14 בימים ב'-ה', ועד השעה 15:39 ביום א'. בזמן המסחר הרציף המוכר הראשון בבורסה תמיד יהיה במחיר גבוה יותר מהקונה הראשון בבורסה. למה? כי אם זה לא היה המצב כבר היתה עסקה ביניהם!
אם אני שולח הוראת קניה במחיר גדול או שווה למוכר הראשון בספר – ההוראה שלי תבוצע. לעומת זאת, אם אני נותן הוראת קניה במחיר נמוך יותר מהמוכר הראשון בספר (הזול ביותר) – ההוראה לא תבוצע כי אני מוכן לקנות במחיר נמוך יותר מהמוכר הזול ביותר. במקרה כזה ההוראה שלי תירשם בספר הפקודות בצד הקונים, ותישאר כהוראה פתוחה, עד שיגיע מוכר שמוכן לקנות ממני, או שאבטל/אעדכן את ההוראה, או שיגיע סיום המסחר – המוקדם מביניהם.
מכרז פתיחה/נעילה: לפני שמתחיל המסחר הרציף בבורסה קיים שלב "טרום פתיחה", בו ניתן לשלוח הוראות קניה או מכירה, אך בכל מקרה לא תבוצע עסקה, אפילו אם שלחתי הוראת קנייה שגבוהה מהמוכר הראשון בספר או הוראת מכירה שנמוכה מהקונה הראשון בספר.
מה שקורה בשלב טרום הפתיחה זה בעצם מכרז. מחשב הבורסה מאגד את כל הוראות הקניה והמכירה שנשלחות אליו ומחשב מה המחיר שבו הכי הרבה יחידות של אותו נייר ערך יחליפו ידיים. מחיר זה נקרא השער התיאורטי. לאורך שלב טרום הפתיחה ניתן לשלוח הוראות, לשנות אותן, לבטל אותן וכו', והמחיר התיאורטי מתעדכן דינמית.
בזמן אקראי כלשהו בין 9:59-10:00 יבוצעו כל העסקאות האפשרויות במחיר התיאורטי, כלומר מחשב הבורסה יפגיש את הקונים ששלחו הוראה במחיר גדול או שווה למחיר התיאורטי, עם המוכרים ששלחו הוראה במחיר קטן או שווה למחיר התיאורטי, והמחיר התיאורטי יהיה שער הפתיחה של יום המסחר. מיד אחרי הביצוע יתחיל המסחר הרציף בבורסה.
בדומה מתקיים גם מכרז נעילה בסוף יום המסחר. המסחר הרציף מסתיים בזמן אקראי כלשהו בין 17:14-17:15 בימים ב'-ה' (15:39-15:40 ביום א'), ומיד אחריו מתחיל מכרז טרום הנעילה שיימשך כ-10 דקות ויסתיים בזמן אקראי כלשהו בין 17:24-17:25. גם בשלב טרום הנעילה יחושב המחיר התיאורטי, והמסחר יינעל עם כל העסקאות האפשריות במחיר התיאורטי. שער העסקה האחרונה נקרא שער הנעילה, והוא גם שער הבסיס ליום המסחר הבא.
מנתקי זרם להתמודדות עם תנודות מחיר קיצוניות
- פתיחה אנגלית: לפני פתיחת המסחר בבורסה, אם המחיר התיאורטי של המניות הנכללות בת"א-35 מגלם תנודה של 2.5% ומעלה במדד ת"א-35, או שהמחיר התיאורטי של אחת ממניות ת"א-35 מגלם תנודה של 7% ומעלה, יידחה מסחר הפתיחה בשוק המניות בפרק זמן אקראי של בין 3-4 דקות.
- פתיחה אנגלית – הארכה שניה: אם לאחר הארכת הזמן שבסעיף הקודם עדיין יתקיימו התנאים שהביאו להארכה (קרי, שינוי של 2.5% ומעלה במדד ת"א-35 ו/או שינוי של 7% ומעלה באחת מהמניות במדד), תהיה דחייה נוספת של 3-4 דקות.
- מנתק זרם ראשון: אם לאחר שתי ההארכות התנודה במדד היא 5% ומעלה תינתן הארכה נוספת של בין 29-30 דקות. אם התנודה היא 12% או יותר מנכ"ל הבורסה רשאי לדחות את פתיחת המסחר ביותר מ-30 דקות, ואפילו עד סוף יום המסחר (כלומר לא יתקיים בכלל מסחר במניות באותו יום).
- מנתק זרם שני: אם לקראת תום מנתק הזרם הראשון התנודה במדד תהיה פחות מ-12%, המסחר ייפתח ויעבור למסחר הרציף. אם התנודה תהיה גבוהה יותר, מנכ"ל הבורסה רשאי לדחות את המסחר לאחר התייעצות עם יו"ר הבורסה בחצי שעה נוספת, או עד תום יום המסחר.
- מנתק זרם ראשון בשלב המסחר הרציף: אחרי שהתחיל המסחר הרציף, אם מדד ת"א-35 משלים תנודה של 8% או יותר ביחס למדד הבסיס, תתקיים הפסקת מסחר של 29-30 דקות. בזמן הפסקת המסחר ייערך מכרז בדומה למכרז הפתיחה והנעילה שתיארתי קודם, ויחושב שער תיאורטי.
- מנתק זרם שני בשלב המסחר הרציף: במידה ולקראת סיום הפסקת המסחר של מנתק הזרם הראשון השער התיאורטי יגלם שינוי במדד של 12% או יותר – יופסק המסחר במניות עד תום יום המסחר.
- מנתק זרם לקראת הנעילה: במידה ולקראת הנעילה בשלב מסחר הנעילה (כלומר לקראת 17:24-17:25) השער התיאורטי יגלם שינוי במדד של 12% או יותר – יסתיים המסחר ולא תהיה עסקה בשלב הנעילה.
ממתן תנודות
מנגנון נוסף שמיישמת הבורסה נקרא ממתן תנודות. בניגוד למנתקי הזרם שעוצרים את המסחר בכל שוק המניות, ממתן התנודות מופעל על ניירות ערך ספציפיים בלבד. הוא מופעל כאשר עומדת להתבצע עסקה שתגרום לתנועה חריגה בנייר ערך כלשהו. התנועה החריגה נמדדת ביחס לעסקה האחרונה (תנודה דינמית) וגם ביחס לשלב המכרז האחרון בו השתתף הנייר, שהוא לרוב מסחר טרום הפתיחה (תנודה סטטית).
התנודות לעצירת המסחר בניירות ערך כתוצאה מהפעלת ממתן התנודות משתנים בין סוגי ניירות הערך, בהתאם לכמה הם תנודתיים:
- במניות וקרנות סל מדובר לרוב על תנודה סטטית של 7% או יותר שתעצור את המסחר, או תנודה דינמית של 4% או יותר.
- באג"ח ממשלתיות תנודה סטטית של 2.5% או תנודה דינמית של 1% יעצרו את המסחר.
- באג"ח קונצרניות תנודה סטטית של 8% או תנודה דינמית של 3% יעצרו את המסחר.
לסיכום
הבורסה נוקטת בצעדים שנועדו למתן תנודות מחירים חריפות, כתוצאה מפאניקה או אפילו כתוצאה משליחת פקודת מסחר שגויה וגדולה במיוחד, אבל חשוב לזכור שאין באפשרות הבורסה להתערב במחירי ניירות הערך ולמנוע מהם לקרוס או לנסוק, אלא רק לעכב קלות את השינוי במחירים. אפשר להסתכל על המנגנונים האלה כעל ברקסים בירידה.
כמשקיעים פאסיביים כדאי להכיר את המנגנונים האלה, אבל אם השקענו את כספנו בצורה נבונה וחילקנו אותו בין השקעה סולידית לטווח הקצר להשקעה מנייתית פאסיבית ומפוזרת לטווח הארוך, אז תנודות חריגות בימי מסחר מסוימים לא אמורים לעניין אותנו יותר מדי.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
