הדרכת מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

סיכום כל המסלולים החדשים בפנסיה ובהשתלמות!

פנסיה ופרישה מוקדמת
 

למי שלא יודע, ב-1.7.24 נכנסה לתוקף רפורמה של רשות שוק ההון על המסלולים בפנסיה, גמל והשתלמות, מה שגרר שינוי במספר מסלולים ויצירת מסלולי השקעה חדשים. הפוסט הזה יסכם את עיקרי השינויים, בדגש על מסלולים פאסיביים – עוקבי S&P 500, מוטי טכנולוגיה, ובפיזור גלובלי.

 

תזכורת: מה היה עד כה ומה משמעות השינוי הנוכחי

מי שהרקע פחות חשוב לו מוזמן לקפוץ לחלק הבא בפוסט.

רפורמת המסלולים נכנסה לתוקף עוד בינואר 2023, והביאה עמה שורה של שינויים, בין היתר חיוב הגופים להציע מסלולים מחקי מדד. הרפורמה לא היתה חפה מבעיות, בפרט במסלול ברירת המחדל שכולל חשיפה מנייתית נמוכה מדי לחוסכים צעירים.

בנוסף, הרפורמה כללה הגדרה בעייתית של מסלול עוקב מדדי מניות, שמחייב שילוב של לפחות 3 מדדי מניות. המטרה במסלול היתה להציע מסלול מפוזר יותר מה-S&P 500, אך כיוון שהגדרת המסלול היתה כללית מדי, בפועל הגופים יצרו מסלולים מוטי טכנולוגיה עם פיזור נמוך יותר מה-S&P 500, מסלולים שכונו מסלולי נאסד"ק, שפשוט שילבו עוד מדדים טכנולוגיים פרט לנאסד"ק, רק כי הרגולציה חייבה 3 מדדים.

אם המטרה היתה פיזור רחב יותר, הרבה יותר הגיוני היה להגדיר מסלול נוסף עוקב מדד עולמי, פשוט ולא מתחכם, במקביל למסלול עוקב S&P 500, כמו שניסינו לקדם, ואני מקווה שעוד נצליח. בהגדרה, מדד עולמי יהיה תמיד מפוזר יותר מכל שילוב של 3 מדדים נפרדים, וגם יחסוך את הצורך במעקב ואיזונים.

במקביל אין סיבה לא לאפשר גם מסלולים מוטי טכנולוגיה, למרות שהם תנודתיים יותר, כל עוד החוסכים בוחרים אותם מיוזמתם ולא מדובר במסלול ברירת המחדל.

הרפורמה הנוכחית נבעה מהחשש של הרשות מכך שהפנסיה של החוסכים תיחשף למסלולים מוטי טכנולוגיה, גישה פטרנליסטית מדי לטעמי. הדרך של הרשות לעשות זאת היתה באמצעות שתי מגבלות חדשות על מסלול "עוקב מדדי מניות" (שכולל כאמור 3 מדדי מניות לפחות):

  1. מגבלת חשיפה של עד 50% לכל מדד.
  2. הגדרה שעל המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר.

כך הרשות קיוותה למנוע מסלולים שנותנים למשל 80% חשיפה לנאסד"ק וב-20% הנותרים בוחרים בשני מדדים טכנולוגיים נוספים שחופפים מאוד לנאסד"ק.

האם המגבלות החדשות השיגו את מטרת הרשות? הצחקתם אותנו.

בחלקים הבאים נסקור את המסלולים הפאסיביים החדשים העיקריים, בחלוקה למסלולים עוקבי S&P 500, מסלולים בפיזור גלובלי, מסלולים מוטי טכנולוגיה, ומסלולים פאסיביים נוספים.

 

מסלולים עוקבי S&P500

נתחיל במסלול בעל ההגדרה הפשוטה ביותר – מסלול עוקב S&P 500. המסלול הזה נותר ללא שינוי ומוצע בכל החברות, והוא בעצם המסלול הפאסיבי היחיד שלא ניתן לשנות את מדיניות ההשקעה שלו, כי הוא מחייב השקעה ב-S&P 500, וזהו.

אחת הבעיות המרכזיות בכל יתר המסלולים הפאסיביים היא שההגדרה שלהם כללית מדי. המסלולים הפאסיביים אמנם מחויבים להשקיע במדדים, אבל אין שום דבר שמחייב אותם לדבוק בתמהיל השקעות מסוים. זה מאפשר לגופים לשנות את מדיניות ההשקעה מתי שרק ירצו, ובפרט להחליף מדדים ו/או לשנות את המשקל שמוקצה לכל מדד. שינויים שכאלה, שקרו בעבר וסביר שיקרו בעתיד לפחות בחלק מהגופים, הופכים את שאר המסלולים הפאסיביים ל"חצי פאסיביים, חצי אקטיביים".

אז מי שרוצה מסלול פאסיבי, פשוט וזול, עם וודאות ועקביות במדיניות ההשקעה, יכול לבחור במסלול מחקה S&P 500, שהחיסרון המרכזי שלו הוא חוסר פיזור.

אז אמנם אין שינוי במסלול עוקב S&P 500 בעקבות הרפורמה, אבל בכל זאת יש חידוש מסוים, שבא לידי ביטוי במסלול הקיימות של מיטב. המסלול עוקב מדד S&P 500 ESG שמפלטר החוצה חברות שלא עונות על קריטריונים של שמירה על הסביבה והקיימות לפי תקן ESG.

למי שפחות חשוב העניין הסביבתי ויותר מתעניין בתשואות – נציין שהתשואות של המדד דומות לאלה של מדד ה-S&P 500 הרגיל (לפעמים קצת יותר ולפעמים קצת פחות).

ההבדל המרכזי בין מסלול הקיימות למסלול ה-S&P 500 הרגיל הוא שמסלול הקיימות הוא מסלול מנוטרל מט"ח, ויכול להתאים בעיקר למי שרוצה להשקיע ב-S&P 500 מבלי להיות חשוף לשינויים בדולר מול השקל. בעיניי הנטרול הזה מיותר כיוון שיש לו עלויות ולטווח הארוך לא אמור להיות שינוי מהותי בשער הדולר מול השקל.

 

מסלולים בפיזור גלובלי

תחילה נזכיר את מסלול עוקב מדדי מניות של מנורה. מדובר במסלול הקרוב למדד העולמי עם הטיה קלה לשוק האמריקאי ולפקטור המומנטום, שהוכח אמפירית כפקטור המייצר תשואה עודפת על כלל השוק, בדומה לפקטור ה-size ופקטור ה-value.

מדיניות ההשקעה של המסלול לא השתנתה בעקבות הרפורמה שנכנסה לתוקף ב-1.7.24, רק שם המסלול השתנה מ"מדדי מניות חו"ל – פאסיבי" ל"עוקב מדדי מניות", כפי שהגדירה רשות שוק ההון.

בפנסיה המסלול כולל את המדדים הבאים: 40% אינדקס ערך עולמי, 40% אינדקס צמיחה עולמי (שניהם ביחד יחסית קרובים למדד העולמי) ו-20% אינדקס מומנטום ארה"ב.

מסלול עוקב מדדי מניות של מנורה

 

בהשתלמות המסלול כולל את אותם מדדים אבל עם 30% חשיפה לשוק הישראלי: 27% אינדקס ערך עולמי, 27% אינדקס צמיחה עולמי, 16% אינדקס מומנטום ארה"ב, 10% אינדקס מניות ערך ישראל, 10% אינדקס ישראל 100 משקל שווה ו-10% ת"א 125.

מסלול מניות סחיר מתמחה עולמי של מיטב גם הוא מסלול הקרוב למדד העולמי MSCI World (הכולל שווקים מפותחים בלבד), עם הטיה קלה לשוק האמריקאי וכן הטיה לפקטור ה-Quality (חברות העומדות במבחני איכות של תשואה על ההון, יציבות ברווחיות ויחס חוב להון). גם פקטור זה הוכח אמפירית כפקטור המייצר תשואה עודפת על פני כלל השוק.

מסלול מניות סחיר אינו מוגדר ע"י הרשות כמסלול פאסיבי אלא כמסלול המשקיע בנכסים סחירים בלבד (ללא קרנות אלטרנטיביות לא סחירות), אך מיטב בחרו להשתמש בו כמסלול פאסיבי.

המסלול כולל את המדדים הבאים: 50% ב-MSCI World, 30% ב-MSCI World Quality Index ו-20% ב-S&P 500 Quality Index.

מסלול מניות סחיר מתמחה עולמי של מיטב

 

 

מסלול הלכה של אינפיניטי הוא "המסלול העולמי האמיתי" כיוון שהוא פשוט עוקב אחרי המדד העולמי MSCI ACWI. החיסרון הוא בדמי הניהול של אינפיניטי שהם גבוהים יחסית למה שניתן להשיג בגופים אחרים: בפנסיה מדובר ב-0.195% מצבירה (1% מהפקדה), ובגמל והשתלמות בין 0.75-0.65% כתלות בגובה הצבירה.

כהערת אגב נציין שלמרות שמסלול הלכה של אינפיניטי הוא אכן מסלול עוקב מדד עולמי אמיתי, אנחנו עדיין שואפים שרשות שוק ההון תגדיר מסלול ייעודי עוקב מדד מניות עולמי, בדומה למסלול S&P 500. הסיבה היא שכל עוד הגדרת המסלול לא מחייבת אותו לעקוב אחר מדד מסוים, מדיניות ההשקעה יכולה להשתנות בעתיד, והמטרה היא לייצר יציבות במדיניות ההשקעה ללא שינויים לטווח הארוך, וכן תחרות מול גופים אחרים.

עדכון (תודה לתום שטוקלמן): מסתבר שיש סיבה לחשש משינוי מדיניות ההשקעה, כי אפילו המסלול הזה כבר הקצה כ-5% לנאסד"ק.

 

מסלולים מוטי טכנולוגיה

אז נכון שהרשות ניסתה להגביל את המסלולים הטכנולוגיים, אבל ההגבלה הזאת לא הצליחה להם. למה? כי כשנותנים הגדרה כללית מדי למסלול, אפשר למצוא דרכים לעמוד ברגולציה ועדיין לעקוף את כוונת המשורר.

מה שעשו מיטב, הראל ומגדל, באופן יצירתי למדי, זה לייצר "מסלול דמי נאסדק" תחת מסלול עוקב מדדי מניות, ע"י פירוק מדד הנאסד"ק והרכבתו מחדש באמצעות מדדים שונים של הסקטורים שמרכיבים אותו.

אז רשות שוק ההון – במקום לבנות רגולציה טלאי על טלאי שלא עובדת, כדאי לכם פשוט לבטל לחלוטין את כל ההגבלות על מסלול עוקב מדדי מניות כדי שהגופים יציעו מה שבא להם, ובשביל להשיג את הפיזור הרחב שרציתם – תוסיפו פשוט מסלול נוסף עוקב מדד עולמי. כמה שיותר פשוט יותר טוב!

יאללה, בואו נעבור לפירוט המסלולים מוטי הטכנולוגיה.

 

מסלול "עוקב מדדי מניות ממוקד בטכנולוגיה" של מיטב כולל את המדדים הבאים: אינדקס תעשיית שבבים 30%, אינדקס צריכה מחזורית 25%, אינדקס שירותי תקשורת 20%, אינדקס תעשיית תוכנה ושירותים 15%, אינדקס תעשיית החומרה והשירותים הטכנולוגיים 10%. חשוב לשים לב שגם המסלול הזה של מיטב מנוטרל מט"ח.

מסלול

 

 

מסלול עוקב מדדי מניות של הראל נוקט במתודולוגיה דומה לזו של מיטב, אך הוא בנוי מ-11 מדדים לעומת חמישה במסלול של מיטב. הבדל נוסף הוא שהמסלול של הראל חשוף למט"ח.

מסלול עוקב מדדי מניות של הראל

 

 

גם מסלול עוקב מדדי מניות של מגדל נוקט במתודולוגיה דומה לזו של מיטב והראל, וכולל 3 מדדים: 49% טכנולוגיה (תוכנה, חומרה ושבבים), 36% שירותי תקשורת ו-15% צריכה מחזורית.

מסלול עוקב מדדי מניות של מגדל

 

 

מסלול עוקב מדדי מניות של כלל כולל חשיפה למדדי טכנולוגיה ולפקטור המומנטום, וכן פיזור גלובלי מחוץ לשוק האמריקאי.

המסלול כולל את המדדים הבאים: 44% נאסד"ק, 36% מדד STOXX 600 Europe Technology, ו-20% מדד MSCI World Momentum.

 

מסלולים פאסיביים נוספים

מסלול עוקב מדדי מניות ממוקד Global Tech של אלטשולר שחם הוא מסלול שבעיניי עדיף לקרוא לו: "מאמי אני לא יודע מה אני רוצה".

המסלול הזה רוצה להיות גם טכנולוגיה, אבל גם לא טכנולוגיה, גם שוק אמריקאי וגם השווקים מחוץ לארה"ב, ולא ברור בכלל מה המטרה בכל בליל המדדים שלו, שכולל: 47% בנאסד"ק, 10% ב-S&P 500, 10% במדד שבבים, 11% במניות מחוץ לארה"ב (מדד ACWI ex USA הכולל שווקים מפותחים ומתפתחים בניגוד למופיע בפרסום של אלטשולר), 10% ב-S&P 500 Technology ו-12% במניות ה-S&P 500 שאינן מסקטור הטכנולוגיה.

מסלול עוקב מדדי מניות ממוקד Global Tech של אלטשולר שחם 

 

 

מסלול עוקב מדדי מניות של הפניקס הוא מסלול המשקיע בארה"ב בדגש על טכנולוגיה, ומשלב בין מניות גדולות לבינוניות.

המסלול כולל את המדדים הבאים: 50% נאסד"ק, 40% במדד S&P 500 Top 50, וכן 10% במדד S&P 400 Mid Cap של מניות בינוניות.

מסלול עוקב מדדי מניות של הפניקס

 

 

לא ברורה בעיניי ההתמקדות דווקא ב-Top 50 של ה-S&P 500, שגם ככה מהווים חלק ניכר במדד המלא, ובשילוב דווקא של מניות בינוניות ביחד איתו. בנוסף, המסלול על פניו בכלל לא עומד בדרישת רשות שוק ההון כיוון שיש חפיפה גבוהה בין הנאסד"ק לבין S&P 500 Top 50.

מסלול עוקב מדדים גמיש בכל הגופים הוא מסלול פאסיבי סולידי יחסית, הכולל שילוב של מדדי מניות ומדדי אג"ח, וכתבנו עליו בהרחבה כאן. בעיניי המסלול יכול להתאים בתור מסלול פאסיבי וזול למי שקרובים לפרישה, כתחליף למסלול תלוי גיל.

בעקבות הרפורמה לא היה שינוי במסלול, אך בחלק מהגופים היו מסלולים שנקראו "מסלול פאסיבי כללי" ושינו את שמם למסלול עוקב מדדים גמיש, בהתאם לדרישת הרגולציה.

 

לסיכום

להלן טבלה מרכזת של המסלולים שהזכרנו.

 

 

 

תודה לטל יבלון על הסיוע בהשגת החומרים.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך בונים תיק לפרישה פנסיה ופרישה מוקדמת

איך בונים תיק לפרישה

בפוסט הקודם הבנו איך חיים מתיק ההשקעות, הבנו למה ממוצע התשואה ההיסטורי של שוק המניות לא רלוונטי למשיכות שוטפות בפרישה, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו ששיעור משיכה של 4% מתאים לפרישה בגיל +60 וששיעור משיכה של 3% מתאים לפרישה מוקדמת. בפוסט הזה ניכנס יותר לעומק לבחינת שיעור המשיכה הבטוח ובניית התיק לפרישה – נבחן תקופות שונות, הרכבי תיק שונים, ושיעורי משיכה שונים, ונראה מה היו התוצאות בתרחישים הטובים, הגרועים והממוצעים.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

איך בוחרים אג"חים וקרנות אג"ח

בפוסט הקודם סקרנו אפשרויות שונות להשקעה/החזקת כסף לטווח קצר. ראינו שאחזקה בעו"ש שוחקת את ערך הכסף עם האינפלציה, גם בפיקדון/מק"ם/קרן כספית לא נרוויח יותר מהאינפלציה במרבית המקרים, ומדדי מניות אמנם יכולים להתאים במקרים מסוימים, אבל לרוב יהיו תנודתיים מדי. לכן בעיניי הפתרון הטוב ביותר להשקעה לטווח קצר הוא אג"חים וקרנות אג"ח – ובהם נתמקד בפוסט הזה.

להמשך קריאה
size-and-value-matter קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

הגודל כן קובע! (אבל גם הערך חשוב)

איך נוכל להגדיל את תשואת התיק לטווח הארוך באופן פאסיבי, מושכל, ומבוסס על נתונים? השימוש בפקטורים הוא עיקרון חשוב בתכנון התיק שלנו, והוא מאפשר לנו להגדיל את הסיכון באופן מושכל, כך שבסבירות גבוהה מאוד נגדיל גם את התשואה. מה זה בכלל פקטורים? פקטורים הם מאפיינים ייחודיים שמאפשרים להבחין בין קבוצות של מניות מסוגים שונים. לאורך השנים חוקרים באקדמיה בחנו קבוצות מניות מסוגים שונים והשוו בין התשואות והתנודתיות שלהן, ובפרט בין הקבוצות השונות אל מול שוק המניות הכולל.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

יכולת או מזל? דוגמת 10,000 האנליסטים – וידאו פוסט

אני אוהב לתת את דוגמת 10,000 האנליסטים מתוך הספר תעתועי האקראיות, אותה תוכלו לראות בווידאו הבא

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

יש לי סכום גדול – האם כדאי להשקיע אותו בבת אחת או למצע

גם אם התחלנו להשקיע במועד גרוע ביותר, רגע לפני משבר ממושך, שהשוק התאושש ממנו רק אחרי שנים רבות, במידה ומדובר בהשקעה במנות הנפילה תהיה פחות כואבת וההתאוששות הרבה יותר מהירה. מכאן עולה השאלה: במידה ויש לי סכום גדול להשקעה, האם כדאי להשקיע אותו בבת אחת או במנות? יצאנו לבדוק. קצת סמנטיקה בפוסט הקודם נתנו מספר דוגמאות להשקעה במנות – למשל הפקדת כספים כל חודש לחיסכון הפנסיוני ולקה"ש שלנו, וכן רכישת קרנות סל בתיק הפרטי ממה שחסכנו בנטו באותו חודש. בעוד שדפוס השקעה מסוג זה הוא אכן השקעה במנות, לא מדובר ברצון לייצר מיצוע באופן מלאכותי, אלא מיצוע שמתרחש באופן טבעי.

להמשך קריאה
תנודתיות עקרונות מנחים להשקעות

להבין את התנודתיות: התשואה האפשרית לפרקי זמן שונים – וידאו פוסט

באופן טבעי, סיכון התנודתיות קשור במועד ההשקעה. בהקשר הזה, מעניין לבחון את שני המשברים המשמעותיים האחרונים בשוק ההון

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

מהי עלות הרכישה של קרנות סל ואיך אפשר להוזיל אותה?

כפי שרובכם (אני מקווה) כבר יודעים, השקעה בקרנות איריות יעילות וזולות היא האפשרות הטובה ביותר למשקיעים ישראלים שאינם אזרחים אמריקאים, וקיים מגוון רחב יחסית של קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים, אותן קל וזול לקנות מכל בית השקעות ישראלי. ניתן לבסס את כל הפלח המנייתי של התיק שלנו, או את רובו, על קרן עולמית אחת, או על שילוב של 3 קרנות (S&P 500, אירופה והשווקים המתפתחים).

להמשך קריאה
קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – פניה לאוצר ולרשות שוק ההון פעילות ציבורית

קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – פניה לאוצר ולרשות שוק ההון

בקרנות הפנסיה בישראל יש הרבה דברים טובים, כמו הטבות מס, מסלולים מחקי מדד ודמי ניהול נמוכים, אך גם שתי בעיות מרכזיות לחוסכים הצעירים: מסלול ברירת מחדל שמרני ביותר ומנגנון הבטחת תשואה (שיחליף בקרוב את האג"ח המיועדות), שאמנם מבטיח "רצפת תשואה" של 5.15%, אך גם מהווה "תקרת תשואה" הנמוכה מתשואת מדדי המניות. אנחנו יוצאים בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל, לשם שינוי תקנות ועדכון חקיקה שתיטיב גם עם הציבור, וגם עם קופת המדינה. עד יום רביעי בחצות גם לכם יש הזדמנות להשפיע!

להמשך קריאה
forecast קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

תחזית שוק ההון ל-2024

בשאלון שהעלינו בקהילה לפני יומיים, רוב גדול מביניכם (75%) חזיתם שה-S&P 500 יניב תשואה חיובית של עד 20% ב-2024 (45% חזו בין 0-10% ו-30% נוספים חזו בין 10-20%). ומה חוזים האנליסטים? הם חוזים בממוצע תשואה של 5-10% לשוק האמריקאי בשנה הקרובה. כדי לשפוך עוד קצת אור על טווח התשואות האפשרי בשנה בודדת, כדאי להסתכל על הגרף המצוין שבתמונה הבאה מתוך visualcapitalist. בגרף ניתן לראות שהתשואות השנתיות נראות כמו הגרף של התפלגות נורמלית (פעמון גאוס).

להמשך קריאה
תכנון פרישה מחוץ לקופסא: למה עדיף לכם דווקא להקטין את הקצבה?! פנסיה ופרישה מוקדמת

תכנון פרישה מחוץ לקופסה: למה עדיף לכם דווקא להקטין את הקצבה?!

אחת ההמלצות הנפוצות, גם בציבור הרחב, וגם בקרב סוכנים פנסיוניים היא שכדאי לחסוך כמה שיותר לפנסיה. אני לא חולק על ההמלצה הזאת – בהחלט כדאי לחסוך, גם במסגרת החיסכון הפנסיוני שזוכה להטבות מס וגם באופן פרטי, ולא פחות חשוב זה לבחור את מסלול ההשקעה הנכון. מה שאני חולק עליו זאת ההמלצה הנפוצה לכוון לקצבה כמה שיותר גדולה. בפוסט קודם ראינו שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, ואם ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, עדיף לנו שהכסף יושקע בתיק השקעות ממנו נבצע משיכות שוטפות, מאשר לקבל ממנו קצבת פנסיה.

להמשך קריאה