קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

הישרדות VIP

כל האמת על השקעות מנוהלות
 

מהי הטיית השרידות ואיך היא משפיעה על תוצאות מנהלי ההשקעות.

בעולם הספורט יש שחקנים שמקובל לומר עליהם שהם עושים דברים ש"לא רואים בסטטיסטיקה". מדידות סטטיסטיות מטבען מודדות רק את הנתונים אליהם התייחסו עורכי המדגם/בדיקה/מחקר, ומתעלמות מנתונים אחרים.

כך למשל שחקן שלא קולע המון נקודות, לא מוסר המון אסיסטים ולא קולט המון ריבאונדים, פחות יבלוט, למרות שיכול להיות שהוא תורם המון לשטף ההתקפי של הקבוצה שלו, ותורם רבות למשחק ההגנה שלה גם בלי לחטוף ולחסום את היריב. סטטיסטיקות מתקדמות, כמו מדד הפלוס-מינוס, יכולות להראות למשל שבדקות שבהן אותו שחקן פחות בולט משחק, הקבוצה שלו מובילה בהפרש הכי גדול בממוצע על יריבותיה לעומת שאר השחקנים בקבוצה.

גם בסטטיסטיקות של מנהלי ההשקעות יש את "מה שלא רואים בסטטיסטיקה". גופי השקעות רבים מנפיקים פעמים רבות שתי קרנות מנוהלות עם אותם מאפיינים (למשל שתי קרנות מניות ארה"ב, שתי קרנות שווקים מתפתחים וכו'), ממנות מנהל השקעות לכל קרן, ומתחילות לגייס משקיעים. לאחר כשנתיים למשל אותו גוף השקעות ממזג את הקרן הפחות מוצלחת לתוך הקרן המוצלחת. איך זה ישפיע על הסטטיסטיקה? אותה קרן ששרדה רק שנתיים בכלל לא תופיע בסטטיסטיקה של 3 שנים, 5 שנים, עשור וכו'! והיא עוד הקרן הגרועה מבין השתיים. בנוסף, חלק מסוים מהקרנות נסגרות, וכל הזמן מתרחשים גם מיזוגים בין גופי השקעות מה שיוצר עוד מיזוגים בין קרנות.

בפוסט הקודם ראינו שרוב הקרנות הניבו תשואה נמוכה ממד הייחוס שלהם. המספרים נעים לרוב בין 60-95% מהקרנות שמפגרות אחרי מדד הייחוס שלהם, ועפ"י רוב ככל שפרקי הזמן ארוכים יותר, כך שיעור הקרנות שהצליחו לעקוף את תשואות המדדים נמוך יותר.

אבל כשלוקחים בחשבון את הטיית השרידות, המצב של מנהלי ההשקעות אפילו יותר גרוע, כפי שניתן לראות במחקר של ואנגארד. בטבלאות שלהלן מוצג אחוז הקרנות שמפגרות אחרי מדד הייחוס שלהן (העמודות הירוקות מתייחסות למניות אמריקאיות מסוגים שונים, העמודות הכחולות למניות מחוץ לארה"ב והעמודות הסגולות לאג"חים מסוגים שונים); התוספת הבהירה (ירוק בהיר, כחול בהיר וסגול בהיר בהתאמה) מתייחסת לקרנות שנסגרו או מוזגו לקרנות אחרות.

 

אחוז הקרנות שמפגרות אחרי מדד הייחוס שלהן

 

 

ניתן לראות שכאשר לוקחים בחשבון את הקרנות הללו, אחוז הקרנות שפיגרו אחרי המדדים גדל מאזור ה-70-80% לכיוון של 90-100%, במיוחד בטווחים של 10 ו-15 שנה. במילים אחרות, כשלוקחים בחשבון את הטיית השרידות רוב מוחלט של הקרנות המנוהלות פיגרו אחרי מדד הייחוס שלהן.

ומה לגבי הקרנות הבודדות שכן הצליחו להכות את המדדים? האם הן שמרו על ההובלה שלהן? עוד על כך בקרוב.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך לשמור על הכסף שלנו ממשבר כלכלי בישראל מה עושים כשהשווקים סוערים

איך לשמור על הכסף שלנו ממשבר כלכלי בישראל – וובינר מיוחד

בעקבות המצב בארץ, רבים חוששים ממה שיקרה לחסכונות שלהם אם הכלכלה הישראלית תיכנס למשבר. אנשים שוקלים להוציא כספים מישראל (או שכבר עשו זאת), לשנות מסלולי השקעה, להקטין חשיפה לשקל, וחלקם אף שוקלים למשוך את הפנסיות שלהם. מצד שני, כפי שראינו בימים האחרונים, גם בנקים זרים לא בהכרח חסינים. לכן החלטנו להרים וובינר שיתמקד באיך לשמור על הכסף שלנו ממשבר כלכלי בישראל, במטרה להבין את הסיכונים השונים, להעריך את הסבירות שלהם, ולמצוא פתרונות מתאימים.

להמשך קריאה
איך בונים תיק לפרישה פנסיה ופרישה מוקדמת

איך בונים תיק לפרישה

בפוסט הקודם הבנו איך חיים מתיק ההשקעות, הבנו למה ממוצע התשואה ההיסטורי של שוק המניות לא רלוונטי למשיכות שוטפות בפרישה, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו ששיעור משיכה של 4% מתאים לפרישה בגיל +60 וששיעור משיכה של 3% מתאים לפרישה מוקדמת. בפוסט הזה ניכנס יותר לעומק לבחינת שיעור המשיכה הבטוח ובניית התיק לפרישה – נבחן תקופות שונות, הרכבי תיק שונים, ושיעורי משיכה שונים, ונראה מה היו התוצאות בתרחישים הטובים, הגרועים והממוצעים.

להמשך קריאה
קצבת פנסיה מול משיכת כספים מהתיק הפרטי – מתי נעדיף כל חלופה פנסיה ופרישה מוקדמת

קצבת פנסיה מול משיכת כספים מהתיק הפרטי – מתי נעדיף כל חלופה

בפוסט קודם ראינו שכאשר ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, יש יתרון בביצוע משיכות מהתיק הפרטי על פני קבלת קצבת פנסיה, שהוא מנגנון לא כ"כ יעיל. זאת מפני שנבצע משיכות צנועות מתיק בחשיפה מנייתית גבוהה, מה שיאפשר לתיק להגדיל את עצמו למרות המשיכות, בממוצע פי 2.5 אחרי 20 שנה. לעומת זאת בעת קבלת קצבת פנסיה, החיסכון מושקע באופן סולידי, המשיכות גבוהות, ולאט-לאט אנחנו "מטפטפים" חלק מהכסף שנשאר אחרי הוצאות המחייה להשקעה בתיק ההשקעות. אבל כיוון שרוב הכסף מושקע סולידית, תיק ההשקעות יהיה קטן כמעט פי 2 בממוצע בהשוואה למשיכות מתיק ההשקעות.

להמשך קריאה
השקעה במינוף

פול גז בניוטרל: מינוף לא יעיל כנגד השקעה סולידית ויקרה

רבים מעוניינים לקחת הלוואה כנגד קה"ש, וכן כנגד מוצרים אחרים כמו קופ"ג להשקעה או פוליסת חיסכון. ברוב הגופים מאפשרים לקחת הלוואה של עד 80% מסך הצבירה כאשר מדובר במסלול סולידי (כמו מסלול כללי), ועד כ-30-50% מסך הצבירה אם מדובר במסלול מנייתי או מחקה מדד מניות. בחלק זה נתמקד באפשרות של לקיחת הלוואה של כ-80% כנגד מסלול סולידי יחסית.

להמשך קריאה
השקעה במינוף

איך משקיעים במינוף באופן שקול, יעיל ורווחי

בפוסטים הקודמים ראינו איך לא נכון להשקיע במינוף – בין אם מדובר במינוף לא יעיל, או במינוף מסוכן מדי. הדרך היעילה והרווחית להשקיע במינוף היא באמצעות השקעת ההון העצמי בקרנות סל מנייתיות בפיזור רחב דרך Interactive Brokers, לקיחת הלוואה זולה בשיעור לא גבוה במיוחד כנגד הכספים, והשקעת כספי ההלוואה באפיק שאינו קורלטיבי לשוק המניות. כשפועלים כך מנטרלים את כל החסרונות שציינו בפוסטים הקודמים

להמשך קריאה
ניתוח השקעה ישירה בפרויקט נדל נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות

ניתוח השקעה ישירה בפרויקט נדל"ן יזמי

יזמות נדל"ן שונה מהותית מאחזקה בנכס נדל"ן מניב. מדובר על פרויקטי בנייה מ-0, וגם על פרויקטים של קניה, השבחה ומכירה (fix&flip). פרויקטים כאלה הם בעלי פוטנציאל תשואה גבוה מנדל"ן מניב ואפילו ממדדי המניות, אך בהתאם הם בעלי סיכונים גבוהים יותר, כולל האפשרות לאובדן מוחלט או כמעט מוחלט של הכסף. בפוסט הזה ננתח את האפשרות של השקעה ישירה בפרויקט נדל"ן יזמי. פרויקטי נדל"ן יזמי כוללים כאמור בנייה מ-0 או שיפוץ והשבחה של נכס קיים (value add) ומכירתו. במרבית המקרים מטרת הפרויקטים היא לממש את הנכסים שנבנו/שופצו תוך זמן קצר יחסית, וליהנות מהרווח הנובע מהפעילות היזמית עצמה, בניגוד לרווח הנובע מאחזקה (Buy&Hold) של נכסי נדל"ן שמניבים תשואת שכירות שוטפת ועליית ערך מתונה לטווח הארוך.

להמשך קריאה
שירת הברבור של הקרנות האלטרנטיביות נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות

שירת הברבור של הקרנות האלטרנטיביות

היום פורסם כי הקרן האלטרנטיבית מונטרו, שרוכשת, מנהלת ומשביחה בתי אבות בבריטניה, וגייסה יותר מחצי מיליארד שקל(!) ממשקיעים ישראלים, איבדה את כל נכסיה, וכספי המשקיעים עלולים להימחק לחלוטין. איך זה קרה, אילו עוד קרנות אלטרנטיביות נפגעו לאחרונה, ומה ניתן להסיק מכל זה? הפרסום על קרן מונטרו, מתאר מצב קיצוני במיוחד לקרן אלטרנטיבית לא סחירה, עד כדי אובדן מוחלט של כספי המשקיעים. הקרן שווקה בארץ בעיקר ע"י סוכני ביטוח וכן ע"י בתי ההשקעות גלובלנט ואינווסטור 360. למרות האפשרות לאובדן מוחלט של כספי ההשקעה, הקרן הוצגה ע"י רבים מהמשווקים כקרן המספקת תשואה גבוהה בסיכון נמוך, לעיתים אף תוארה כקרן "ללא סיכון". מה עמד מאחורי ההבטחה?

להמשך קריאה