פוסטים

לאחרונה השקל התחזק מול הדולר. אז האם כדאי להשקיע בקרנות מגודרות מט"ח שמגינות עלינו מתרחיש של התחזקות השקל? בואו ננתח.

השגנו הצעות מיוחדות לתלמידים ולעוקבים שלנו לחשבון מסחר עצמאי עם העמלות הזולות ביותר בארץ! המשיכו לקרוא להשוואה ולהצטרפות בתנאים שלא ניתן להשיג עצמאית. משקיעים פאסיביים כבר מכירים את היתרון הגדול ברכישת קרנות סל זולות ויעילות כמו קרנות איריות, שחוסכות לנו המון בעלויות לעומת מוצרים מנוהלים, ומגדילות את התשואה אף יותר. לטווח הארוך מדובר בתשואה עודפת של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים.

לפתיחת חשבון ב-IB עבור משקיעים פאסיביים ישראלים יש יתרונות וחסרונות. לבקשת הקהל – הנה פוסט מרכז בנושא.

היה לי הכבוד להשתתף בפאנל המרכזי בערב שוק ההון על הבר של ביזפורטל. בפאנל חשפתי את התיק האישי שלי ואת עקרונות ההשקעה שלפיהם אני פועל.

האם כדי להגיע לפרישה מוקדמת נדרש לייצר מקורות הכנסה מרובים? בפוסט הזה אציג את 7 מקורות ההכנסה שלי, עם הפרדה בין הכנסה עסקית רצויה להכנסה פחות רצויה מהשקעות. בפוסט הזה אציג את 7 מקורות ההכנסה שלי, אך בגישה קצת שונה: עם הפרדה בין יצירת הכנסה רצויה (הכנסה עסקית) לבין יצירת הכנסה פחות רצויה (הכנסה מהשקעות שאינה יעילה ובאה ע"ח הגדלת ההון).

שמחתי להתארח בפודקאסט של תומר אליהו ולשוחח על איך משקיעים נכון ואיך ניתן לפרוש מוקדם. הנושאים עליהם דיברנו: 👈 סוגי קרנות פאסיביות וההבדלים ביניהם 👈 סוגיות מיסוי בהשקעות פאסיביות 👈 איך התיק שלנו יכול לשמש אותנו להכנסה שוטפת? 👈 האם כדאי להשקיע במניות או קרנות מחלקות דיבידנדים לפני הפרישה? 👈 האם כדאי להשקיע במניות או קרנות מחלקות דיבידנדים אחרי הפרישה? 👈 מה מבטיח את הנזילות בקרנות סל?

ירידות חדות בשווקים? ה-S&P יורד 11% ביומיים? הנאסד"ק יותר מ-20% מתחת לשיא? גם שאר שווקי העולם נופלים, וסין בכלל קורסת ב-13% ביום? המשקיעים הפרטיים לא מתרגשים ונוהרים למדדים.

הוויכוח האם כדאי להשקיע במדד מניות עולמי או ב-S&P 500 נידון כבר בהזדמנויות רבות. לכל צד יש את הנימוקים שלו, שרבים מהם מסתמכים על נתוני העבר וההווה. אבל מה שבאמת מעניין זה מה יקרה בעתיד! אז אחרי שהרבע הראשון של המאה ה-21 (2000-2024) הסתיים לו, עם תקופה מעניינת מאוד בשווקים שכללה 12 שנים אבודות ל-S&P 500 (עם תשואה מצטברת 0), ואחריהן 13 שנים מעולות, אנחנו מצויים בנקודה מעניינת להשוואה צופה פני עתיד. לכן יצאנו לפרויקט חדש – ארה"ב נגד העולם: מעקב ארוך טווח שישווה במשך עשור בין השוק האמריקאי לשוק המניות העולמי. על הדרך נצרף למעקב עוד שני "מדדי לווין" מעניינים. תמשיכו לקרוא, בטוח שיהיה מעניין!

הפוסט הזה עוסק בשאלה שמעסיקה המון אנשים בארץ – האם כדאי לגור רק איפה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקנות דירה, או שקיימות חלופות נוספות? בפוסט נעסוק בסוגיה הזו מכמה כיוונים, כשדווקא ההיבט הכלכלי הוא בעיניי ההיבט המשני. אשתף גם מסיפור החיים האישי שלי והמסקנות שהסקתי ממנו. אז יאללה, מתחילים.

ב-15 השנים האחרונות (2010-2024) ה-S&P 500 הניב בממוצע כמעט 14% לשנה, שהם כ-4% מעל התשואה השנתית הממוצעת ארוכת הטווח. מתוך אותם 14 אחוזים, כ-10% מיוחסים לעלייה ברווחיות החברות (כלומר עלייה מוצדקת במחירי המניות), אבל כ-4% מיוחסים לניפוח מחירי המניות ביחס לרווחיות האמיתית של החברות. עלייה כזאת עשויה להעיד על תמחור יתר. מה הכוונה בתמחור יתר? מה קורה בשאר העולם? ומה המשמעות מבחינתנו כמשקיעים? כל הפרטים בפוסט.

חלק מהמשקיעים הפאסיביים שבוחרים להשקיע בפיזור גלובלי עושים זאת באמצעות מה שמכונה "השילוש הקדוש" – שילוש של 3 קרנות שעוקבות אחרי המדדים S&P 500, MSCI Europe והשווקים המתפתחים, או בואריאציה דומה, ולא באמצעות קרן עולמית אחת. ל"שילוש הקדוש" יש יתרונות וחסרונות מובנים, אבל כפי שנוכחתי לראות מהשאלות שעלו בקהילה בתקופה האחרונה, ובפרט בירידות האחרונות בארה"ב, יש לו גם חיסרון אחד גדול – כאב ראש והעלאת ספקות בקרב המשקיעים. בפוסט הזה נכיר טוב יותר את "השילוש הקדוש", ונראה שוב למה הפתרון הפשוט ביותר הוא לרוב גם הטוב ביותר.

מגזין "עולם המדדים" לסיכום 2024 שפורסם ע"י הבורסה שופך אור על העדפות המשקיעים הישראלים בהשקעה במדדי מניות. אז איזה אחוז מהמשקיעים משקיעים בפיזור גלובלי? למרות הפופולריות הרבה של מדד ה-S&P 500, ניתן לראות שסך ההשקעה בפיזור גלובלי מתקרבת לסך ההשקעה ב-S&P 500, כיוון מבורך בעיניי.

שמחתי להתארח בפודקאסט נדל"ן משפחתי לכבוד פרק ה-100 שלו. בפרק שוחחנו בין היתר על הנושאים הבאים: השפעת המצב הביטחוני על שוק ההון, הנדל"ן והמשכנתאות ב-2025. הטעויות הנפוצות בקרב משקיעים. עצות וטיפים למשפחות ל-2025. מה הסיכונים בשוק הישראלי לשנה הקרובה. ועוד תובנות רבות ומעניינות   » להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך […]

משקיעים ישראלים רבים בוחרים להשקיע אך ורק במדד ה-S&P500 הפופולרי, המייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב. אז למרות של-S&P 500 שמור מקום של כבוד בתיק ההשקעות שלנו, בפוסט הזה נבין מדוע לא כדאי להתמקד אך ורק בו. לפני שנבין למה לא כדאי להתמקד רק ב-S&P 500, נתחיל מהסיבות למה כ"כ הרבה משקיעים בוחרים להשקיע בו

מדד ישראלי חדש הושק לאחרונה: מדד S&P 100 Israel. כן, כן מה ששמעתם. מה מייחד את המדד החדש, האם כדאי להשקיע בו, ואיזה עוד מדדים יש ל-S&P – הכל בהמשך הפוסט. חברת המדדים S&P, ראשי תיבות של Standard and Poor’s, היא החברה שהגדירה את המדד הפופולרי בעולם, ה-S&P 500, שכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב. אבל בספר החוקים של ההשקעות הפאסיביות לא הוגדר אף פעם חוק שאמר שהשקעה פאסיבית בפיזור רחב היא השקעה ב-500 חברות אמריקאיות.

הדיון על קרנות עוקבות S&P 500 עלה לאחרונה לכותרות פעמים רבות, בהקשר של קרנות ישראליות מול איריות, סיכונים, תשואות ועוד. היו גם הרבה דיסאינפורמציה, הפחדות של גורמים בעלי אינטרס ו"תחקירים" שטחיים. הפוסט הזה יעשה סדר בנושא, יפריך טענות שגויות, יחשוף את הנתונים שמנסים להסתיר מאיתנו, כולל עלייה סמויה של דמי ניהול, ויבצע השוואה כמותית ואיכותית ע"ס נתונים אובייקטיביים. כל הפרטים בפנים – תמשיכו לקרוא.

אתמול פורסמו בעיתונות הכלכלית שתי כתבות שהולידו חששות רבים בקרב המשקיעים הפאסיביים, והמון פניות אלינו בנושא: כתבה אחת באתר פאנדר בנוגע לקרנות איריות של אינבסקו, וכתבה שניה בכלכליסט על אפשרות מכירה של גלובלנט – חברת הגמל שמציעה ניהול אישי ב-IRA. למרות שהוצגו בכתבות פרטים נכונים, הן נוסחו לדעתי בכוונה באופן פרובוקטיבי כדי לייצר תבהלה מיותרת (וסליחה על השאלת המינוח ממקורביו של רוה"מ), כי כידוע תבהלה יוצרת עניין וטראפיק.

בסוף שנת 2007, וורן באפט, ככל הנראה המשקיע המפורסם והמוצלח בהיסטוריה, התערב עם טד סיידס, מנהל קרן גידור על סכום של מיליון דולר, שקרן פאסיבית זולה שעוקבת אחר מדד ה-S&P 500 (מדד הדגל האמריקאי), תשיג תוצאות טובות יותר מקבוצת קרנות הגידור של סיידס במשך עשור. באפט ניצח בהתערבות כאשר מדד ה-S&P 500 השיג תשואה של כ-85.4%, תוצאה גבוהה משמעותית מקרנות הגידור של סיידס, שהמוצלחת שבהן השיגה תשואה של 62.8% באותה תקופה. כעת, כשנתיים לאחר סיום ההתערבות של באפט וסיידס, אנחנו, יואב ורונן, מעוניינים לשחזר את ההתערבות הזו, עם שינוי קל בתנאים. עמוד זה יעקוב אחר תשואת התיקים של יואב ושל רונן והתוצאות יעודכנו אחת לחציון.

אתמול פורסם כי יותר מ-300(!) קרנות נאמנות יעלו את דמי הניהול שלהן היום (1.1.25). איך זה משפיע עלינו? קרנות הנאמנות מתחלקות ל-3 קטגוריות: קרנות מנוהלות (כולל קרנות כספיות). קרנות מחקות (עוקבות מדדים), שנסחרות פעם אחת ביום לפי השווי ההוגן (NAV). קרנות סל (שהן קרנות מחקות שנסחרות באופן רציף בבורסה).

לקראת סוף השנה אנחנו נתקלים בלא מעט פרסומים שמתריעים על ההזדמנות האחרונה(!) לבצע פעולות פיננסיות, ובפרט הפקדות למוצרי השקעה וחיסכון שונים. לא תמיד ברור אילו מההמלצות האלה אכן כדאית, ופעמים רבות גם מה שנראה נוצץ אינו באמת זהב. בפוסט הזה נסקור כמה מההמלצות הנפוצות, ונעשה זאת בכובעים של 3 משקיעים שונים: המשקיע הממוצע, המשקיע הפאסיבי המתחיל, והמשקיע הפאסיבי המודע והמנוסה.

בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר הצעת חוק בנוגע למיסוי רווחים "כלואים" בחברות, ופרטי ההצעה נידונים בסדרת דיונים בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר בהצעת חוק שלמיטב ידיעתי היא חסרת תקדים בעולם המערבי, משנה באופן מהותי את מבנה המיסוי של חברות בישראל, ועלולה לייצר נזקים ארוכי טווח. בפוסט הזה אתאר את הצעת החוק ואת הפעילות שלי בנושא – מגיבוש הצעה חלופית, השתתפות בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ושיח מול אנשי המקצוע באוצר, נציגי המגזר העסקי וחברי הכנסת. מנסים לשנות.

בכל דיון על קרן סל זרה שלא נסחרת בארץ, כמו למשל הקרן עם פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם, תמיד עולות שאלות וחששות בנוגע לאופן הרכישה של הקרנות. בפוסט הזה נעשה סדר, נבין שהשד לא נורא בכלל, גם מבחינת עלויות וגם בפן הטכני של הרכישה, ונכיר טריק שממש מקל על החיים.   נתחיל בלהפריך כמה מיתוסים קודם […]

לא מזמן כתבנו על קרן אירית חדשה של Avantis בשם AVWS, שיכול להיות מאוד שהיא הקרן עם פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם. למה? כיוון שהיא נותנת חשיפה ל-3 פקטורים חשובים בעת ובעונה אחת: פקטור הגודל, הערך והרווחיות. במילים אחרות היא משקיעה במניות של חברות קטנות (עם פוטנציאל צמיחה גבוה ממניות של חברות גדולות), זולות (עם פוטנציאל צמיחה גבוה ממניות יקרות), ורווחיות (עם פוטנציאל צמיחה גבוה מחברות בעלות רווחיות נמוכה/הפסדיות). שילוב מושלם שבסבירות גבוהה, וע"ס ההיסטוריה, אמור לעקוף את תשואת כלל השוק.

בפוסט קודם הזכרנו את הקרן האירית החדשה והמאוד מעניינת של אוואנטיס, AVWS, שמאפשרת חשיפה למניות ערך קטנות ורווחיות מכל העולם, שייתכן שהיא הקרן עם פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם. אבל לאוואנטיס יש גם קרן אירית חדשה נוספת בשם AVWC, שהיא קרן סל עולמית עם טוויסט, ובה נתמקד בפוסט הזה. הקרן AVWC משקיעה בכ-3,000 מניות מכל הגדלים (גדולות, בינוניות וקטנות) מכל העולם המפותח, כשמדד הייחוס שלה הוא MSCI World IMI. בדומה ל-AVWS, גם AVWC נסחרת בגרמניה ביורו, ודמי הניהול שלה הם 0.22%.

הרבה דברים קרו בעולם הפיננסי והפוליטי בימים האחרונים. אז הגיע הזמן לברך את מי שהגיעו להישגים מרשימים!

הנה זה מתחיל. אנליסט משנים את מדיניות ההשקעה במסלול עוקב מדדים גמיש, שמשלב בין מדדי מניות לאג"חים, ממדדים בחו"ל עם השקעה בטכנולוגיה, למדדים בישראל. אז רק תזכורת: השקעה עוקבת מדד היא תנאי הכרחי להשקעה פאסיבית, אבל היא לא תנאי מספק. תנאי נוסף לכך שהשקעה תיחשב כפאסיבית הוא שלא משנים את תמהיל ההשקעה ולא מחליפים מדדים חדשות לבקרים. ואני לא מדבר על שינוי טקטי כמו החלפה בין קרן עולמית אחת לקרן עולמית אחרת וזולה יותר, שעוקבת אחרי מדד אחר אבל מאוד חופף, אלא על שינוי מהותי של בחירה במדדים שנותנים חשיפה לאפיקים או שווקים שונים לגמרי.

למשקיעים פאסיביים ישראלים קיימות שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד – קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות. החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין שלושת החלופות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונבין בו למה השקעה בקרנות איריות היא לרוב החלופה הטובה ביותר למשקיעים ישראלים. המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים.

איך נוכל להגדיל את תשואת התיק לטווח הארוך באופן פאסיבי, מושכל, ומבוסס על נתונים? השימוש בפקטורים הוא עיקרון חשוב בתכנון התיק שלנו, והוא מאפשר לנו להגדיל את הסיכון באופן מושכל, כך שבסבירות גבוהה מאוד נגדיל גם את התשואה. מה זה בכלל פקטורים? פקטורים הם מאפיינים ייחודיים שמאפשרים להבחין בין קבוצות של מניות מסוגים שונים. לאורך השנים חוקרים באקדמיה בחנו קבוצות מניות מסוגים שונים והשוו בין התשואות והתנודתיות שלהן, ובפרט בין הקבוצות השונות אל מול שוק המניות הכולל.

בואו נדבר על היתרונות והחסרונות של קרנות איריות סינטטיות, או בעצם קרנות פיזיות "עם ציפוי סינטטי". בפוסט על קרנות איריות הזכרנו את היתרונות שהופכות אותן לאפשרות ההשקעה האידיאלית למשקיעים ישראלים: צבירת דיבידנדים בחבות מס מופחתת, הצמדה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, הימנעות מחשיפה למס עיזבון אמריקאי, ודמי ניהול נמוכים יותר בהשוואה לקרנות ישראליות. בפוסט הזה נדון בקרנות איריות פיזיות "עם ציפוי סינטטי", שמאפשר להן להשיג יתרון נוסף במיסוי על דיבידנדים – ביטול מלא של המיסוי על דיבידנדים של מניות אמריקאיות, תמורת תוספת סיכון קטנה לזמן מוגבל. אם אתם מוכנים להוסיף מעט סיכון לזמן מוגבל במטרה להגדיל את תשואת התיק – המשיכו לקרוא.

יצרנית הקרנות האמריקאית המוערכת Avantis הקימה קרן אירית חדשה שעוקבת אחרי מניות ערך קטנות ורווחיות בכל העולם. מה כ"כ מיוחד בקרן הזאת והאם יש לה את פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם? יצאנו לבדוק. אוואנטיס ידועה בתור יצרן קרנות מיוחד, ששם דגש על השקעה מבוססת נתונים ומחקרים. כצפוי, הם דוגלים בהשקעה פאסיבית בפיזור רחב, אבל גם על הגדלת התשואות באמצעות השקעה בפקטורים.

15 השנים האחרונות היו בסימן של תשואות גבוהות במיוחד של מניות הצמיחה הגדולות בארה"ב, בדגש על ענקיות הטכנולוגיה, שמשכו למעלה את ה-S&P 500 ובעצם את שוק המניות העולמי כולו. מדד הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה הניב בין 2009-2023 תשואה שנתית ממוצעת מהממת של 19%. האם ניתן לצפות שהנאסד"ק יפגיז גם בעשור הקרוב, או שדווקא אפיקים אחרים צפויים לקחת את ההובלה? הפרטים בפנים.

לפני כמעט שנה, בסוכות 2023, ממש לפני שהתחיל כל הבלאגן של המלחמה, יצאנו כל המשפחה לחופשה כיפית ביעד לא שגרתי. החופשה התקיימה בארץ, לחוף הים התיכון, לא רחוק מהמרכז (מזהים איפה לפי התמונה?), ועלותה היתה נמוכה משמעותית מחופשה ביעדי התיירות המרכזיים כמו ת"א, אילת או ים המלח. אז אם אתם רוצים לצאת לחופשה, אבל: נרתעים מהמחירים הגבוהים ברבים מהמלונות בארץ. פוחדים מביטול טיסות לחופשה בחו"ל. חוששים (בצדק) לנסוע לחופשה בצפון. מעדיפים להימנע מנסיעות/טיסות ארוכות (למשל עם קטנטנים). תמשיכו לקרוא את הפוסט, זה יפתח לכם קצת את הראש לאפשרויות אחרות.

אז על מה דיברנו: כמה תשואה אפשר לעשות בשוק ההון? מה ההבדל בין מוצרי ההשקעה השונים ובאיזה מהם כדאי להשקיע? מה ההבדל בין ניהול הכסף דרך גוף מנהל לבין לנהל אותו לבד? האם מסובך להשקיע עצמאית? איך מתחילים? עם כמה כסף להתחיל? אילו סוגי קרנות קיימים? איך מתכננים את התיק בצורה נכונה? קצת על פנסיה וקרנות השתלמות, הטבות מס, איך לייצר תזרים משוק ההון? ועוד הרבה דברים טובים.

לאורך השנים נתקלנו בהמון דוגמאות של לקוחות שלנו, שיועץ ההשקעות בבנק בנה להם תיק מנוהל. לצערנו עוד לא ראינו תיק מנוהל אחד שאפשר להגיד עליו שהוא אפילו קרוב להגדרה של תיק מוצלח, כזה שעונה על עקרונות ההשקעה הנכונים בשוק ההון. בפוסט הזה ננתח תיק לדוגמה ששיתף באופן אנונימי אחד מחברי קהילת המשקיעים הפאסיביים, על כל […]

משקיעים או רוצים להשקיע בפיזור גלובלי רחב ובזול? הפוסט הזה הוא קריאת חובה, כי קרן סל חדשה שתתחיל להיסחר בקרוב בארץ מסתמנת כמועמדת מובילה לאפשרות ההשקעה הטובה ביותר. בתור משקיעים פאסיביים, הבסיס לפלח המנייתי של תיק ההשקעות שלנו הוא שוק המניות העולמי. למה? כי אנחנו מספיק צנועים לדעת שאף אחד לא יודע איזו מניה, איזה שוק ואיזה סקטור יובילו בכל תקופה, ולכן מפזרים על כל המניות, כל השווקים וכל הסקטורים.

המסכים בכל העולם נצבעו היום באדום, עם ירידות בכל השווקים, וירידות חריגות במיוחד באסיה ובסקטור השבבים. מה הסיבות לירידות? ומה כדאי לעשות עכשיו? התשובות בפנים. נתחיל בתיאור כרונולוגי של מה שקרה, תחילה לשווקים באסיה שנסחרים מוקדם יותר מהשווקים באירופה ובארה"ב. מדד הניקיי היפני צנח היום בלא פחות מ-13.5%! מדובר ביום המסחר הגרוע ביותר מ-1987, והירידות מחקו את כל העליות במדד מתחילת השנה.

קמלה האריס, שמסתמנת כמועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב במקומו של ג'ו ביידן הפורש, פרסמה לציבור את הצהרת ההון שלה ושל בעלה, כפי שנבחרי ציבור אמריקאים מחויבים לעשות. מה כולל תיק ההשקעות של האריס? האם הוא מתאים לצרכים שלה? ומה זה אומר עליה כמועמדת להנהיג את העולם החופשי? הפרטים בפנים. בפרסום שעלה לאחרונה, התיק של האריס ובעלה […]

למי שלא יודע, ב-1.7.24 נכנסה לתוקף רפורמה של רשות שוק ההון על המסלולים בפנסיה, גמל והשתלמות, מה שגרר שינוי במספר מסלולים ויצירת מסלולי השקעה חדשים. הפוסט הזה יסכם את עיקרי השינויים, בדגש על מסלולים פאסיביים – עוקבי S&P 500, מוטי טכנולוגיה, ובפיזור גלובלי.

השבוע דווח שעומר אדם השקיע 650,000 ₪ בחברה קטנה בשם "בלייד ריינג'ר" שמייצרת פתרונות לניקוי פאנלים סולריים. החברה יצאה להנפקה בבורסה בת"א, בה גייסה סכום קטן מאוד במונחי שוק ההון של 6.4 מיליון שקלים, מתוכו כעשירית הושקעו ע"י עומר אדם.

בעקבות הפרסומים האחרונים על פרשת סלייס ועל קרנות השקעה לא סחירות שהמשקיעים בהן איבדו את כספם, עלו דאגות רבות בנוגע להשקעה ב-IRA בכלל, ודרך חברות גמל קטנות יחסית כמו סלייס או גלובלנט בפרט. הפוסט הזה יעשה סדר בנושא.

אתמול קיבלתי מייל מהבורסה לניירות ערך שמסכם את חצי השנה הראשונה בתעשיית הקרנות. ומה אני אגיד לכם? נדהמתי מהנתונים! (לפחות במבט ראשון). זה ידוע שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מכירים את היתרונות של השקעות פאסיביות על פני השקעות מנוהלות, ועוברים להשקיע את החסכונות שלהם בצורה פאסיבית. אבל לפחות בתעשיית הקרנות (קרנות סל וקרנות נאמנות) נראה שהמהפך הושלם בצורה מרשימה לטובת ההשקעות הפאסיביות!

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

כמו בכל טורניר גדול, ההתרגשות בשיאה, תעשיית ההימורים משגשגת, ורבים מנסים לחזות אילו נבחרות יגיעו לשלבים המאוחרים ומי תניף את הגביע. האם אנגליה הפייבוריטית תצליח סופסוף לזכות אחרי שהגיעה לגמר ביורו הקודם? האם סגנית אלופת העולם צרפת תניב שוב את הגביע אחרי 24 שנה? האם גרמניה תנצל את הביתיות כדי ללכת עד הסוף? ואולי ביורו של 24 נבחרות דווקא אחת הסינדרלות תפתיע ותגיע עד הגמר? התשובות לכל השאלות האלה קשות מאוד לחיזוי. לאוהדים יש הסברים מפה ועד הודעה חדשה למה דווקא הם צודקים בהימורים שלהם, וככל שהם יחזרו באזני חבריהם על הטיעונים הללו, הם יעברו תהליך של שכנוע עצמי ויתאהבו בטיעון של עצמם. חלקם גם יהמרו על כספם בהתאם לאותו תהליך שכנוע עצמי.

היום פורסם כי הקרן האלטרנטיבית מונטרו, שרוכשת, מנהלת ומשביחה בתי אבות בבריטניה, וגייסה יותר מחצי מיליארד שקל(!) ממשקיעים ישראלים, איבדה את כל נכסיה, וכספי המשקיעים עלולים להימחק לחלוטין. איך זה קרה, אילו עוד קרנות אלטרנטיביות נפגעו לאחרונה, ומה ניתן להסיק מכל זה? הפרסום על קרן מונטרו, מתאר מצב קיצוני במיוחד לקרן אלטרנטיבית לא סחירה, עד כדי אובדן מוחלט של כספי המשקיעים. הקרן שווקה בארץ בעיקר ע"י סוכני ביטוח וכן ע"י בתי ההשקעות גלובלנט ואינווסטור 360. למרות האפשרות לאובדן מוחלט של כספי ההשקעה, הקרן הוצגה ע"י רבים מהמשווקים כקרן המספקת תשואה גבוהה בסיכון נמוך, לעיתים אף תוארה כקרן "ללא סיכון". מה עמד מאחורי ההבטחה?

לא מעט משקיעים פאסיביים ישראלים משקיעים רק במדדי מניות גדולות, בין אם ב-S&P 500 או במדד עולמי כמו MSCI World או MSCI ACWI, ומוותרים על השקעה במדדי מניות קטנות. זאת למרות שהיסטורית מדדי מניות קטנות הניבו תשואה גבוהה יותר בכ-2% בממוצע לשנה בהשוואה למניות גדולות. כמובן שהנתונים מתייחסים לטווח ארוך – זה לא קורה כך כל שנה ואפילו לא כל עשור.

לאחרונה שמעתי ממספר חברים בקהילה חשש מכך שההשקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד, שהיא מדינה עויינת לישראל, בתקופה האחרונה במיוחד. האם יש ממש בחשש הזה? אז חשוב להבין שהתרומה לכלכלת אירלנד היא ממש זניחה. מתוך דמי הניהול (הנמוכים ממילא) שהקרנות האיריות גובות, אחרי ניכוי ההוצאות שלהן נשאר לחברות (בלאקרוק, אינבסקו, ואנגארד) רווח מסוים. על הרווח הזה הן תשלמנה לאירלנד מס חברות. אבל מס החברות באירלנד נמוך (הלוואי ויאמצו את זה גם אצלנו – זה יתרום רבות למשק ולכלל הצרכנים!), זאת אחת הסיבות שמלכתחילה הן בחרו להנפיק שם. ממש כמו שגוגל ומטה קבעו את ה-headquarters שלהן באירלנד.

הבורסה, יחד עם רשות שוק ההון ובנק ישראל, מפרסמת היום (16.5.24) קול קורא לקבלת הערות מהציבור בנוגע להוספת יום שישי כיום מסחר. הסיבה המרכזית למהלך היא חוסר התאימות של ימי המסחר בארץ לשווקים הזרים, שמקשה על משקיעים זרים (כולל גופים מוסדיים) לפעול בישראל. קחו לדוגמא קרן סל זרה שמשקיעה במדד ת"א 125 או במדד רחב יותר שכולל בתוכו את ישראל – הקרן הזרה נסחרת ביום שישי בחו"ל, אבל מנהל הקרן לא יכול לרכוש את המניות ביום שישי, ואין לו עובדים שירכשו את המניות ביום ראשון. זה יוצר עיוותים בתמחור.

ישנן דרכים רבות לבנות תיק השקעות ע"י שילוב בין אפיקי השקעה שונים: מניות ומדדי מניות, אג"חים, נדל"ן, קרנות ריט, זהב, קריפטו ואפיקים נוספים. בפוסט הזה ננסה להבין למי יכול להתאים תיק שכולל 100% מניות, ללא שום אפיק אחר, מגיל צעיר, ולכל החיים. נתחיל מהמוטיבציה – למה בכלל ללכת על תיק 100% מנייתי? הסיבה היא שמדדי המניות הוא האפיק הרווחי ביותר עלי אדמות, רווחי יותר מאג"חים, קרנות כספיות ופיקדונות, וגם רווחי יותר מנדל"ן. כמובן שניתן להרוויח יותר מהמדדים באמצעות השקעה במניה ספציפית, או בפרויקט יזמי ספציפי, אבל מדובר בהשקעות בסיכון גבוה, שכוללות אפשרות לאובדן מוחלט של הכסף, אפשרות שפשוט לא קיימת בהשקעה במדדי מניות בפיזור גלובלי רחב.

אנחנו חיים בעידן של פייק ניוז – בתקשורת, בפוליטיקה, ברשתות החברתיות, ואפילו בעולם ההשקעות. בפרט, אחד מהפייק ניוזים הנפוצים ביותר מתייחס להשקעה עצמאית – האמונה הרווחת היא שמדובר במשהו מסובך, שמתאים ליודעי דבר ואינו מתאים למרבית הציבור. בפוסט הזה נוכיח בדיוק את ההיפך, ונעשה זאת ע"י בחינת הסטיגמות והנחות היסוד השגויות בקרב הציבור, שגורמות להימנעות מהשקעה עצמאית.

הראשון הוא החושש מהלא נודע – הוא זה שמרגיש שהוא עוד לא יודע מספיק על תחום ההשקעות ופוחד לעשות טעויות ולהפסיד כסף. אז או שהוא דוחה כרונית את עניין ההשקעה, "מתכנן להגיע לזה מתישהו" ובינתיים נשאר עם כסף שוכב בעו"ש, או שהוא "משקיע" בקרן כספית, שמרוויחה לו כמה גרושים, אבל התשואה הריאלית שיפיק ממנה קרובה ל-0. השני הוא המתלבט – הוא זה שיש לו כבר קצת ידע, אולי הוא קרא קצת בקהילה, בבלוגים שונים, ראה כמה סרטונים, ואפילו יש לו כיוון כללי במה להשקיע. אבל הוא עדיין לא בטוח מה לעשות – מה התמהיל המתאים עבורו, באילו קרנות כדאי להשקיע, איפה כדאי לפתוח חשבון, מה לשנות בפנסיה שלו, ומה העמלות ודמי הניהול שישלם.

בפוסט קודם הזכרנו שרשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על מסלול "עוקב מדדי מניות" שכולל 3 מדדי מניות – מגבלת חשיפה של עד 50% לכל מדד, וכן הגדרה שעל המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר. המגבלות הצפויות החדשות יחייבו מסלולים קיימים עם הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה לשנות את מדיניות ההשקעה שלהן. אז מצד אחד יש כאן משהו חיובי (שגם אנחנו שותפים לו בשיחותינו עם הרשות): האפשרות לייצר מסלולי השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500.

אז כמו שכבר ציינו, הבכיר ברשות איתו שוחחתי הסכים שהמסלולים הספציפיים המוצעים כרגע תחת מסלול עוקב מדדי מניות חוטאים לכוונה המקורית של הגדרת המסלול, ואמר שהם יעשו התייעצות פנימית אצלם. בינתיים נראה שהמאמצים החלו לשאת פרי, ורשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על "מסלול עוקב מדדי מניות" הקיים: מגבלת חשיפה לכל מדד של עד 50% לכל היותר. על המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר.

זוכרים את היוזמה של Yiftach Lewinsky ליצירת מסלול מחקה מדד עולמי בפנסיה, גמל וקה"ש? זוכרים את הבעייתיות במסלול "עוקב מדדי מניות" שמגדיר שיש להשקיע ב-3 מדדים, מתוך מטרה לאפשר מסלול השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500, אך בפועל תחת המסלול הזה קמו דווקא מסלולים טרנדיים, עם פחות פיזור, הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה וכל מיני תתי-סקטורים, ושינויים תכופים במדיניות ההשקעה? וזוכרים שאמרנו שנפנה לרשות שוק ההון עם הצעה לתיקון לביצוע השינויים הרגולטוריים הנדרשים, כדי לאפשר מסלול עוקב מדדים גלובלי? אם אתם לא זוכרים כנסו לפוסט הזה לכל הפרטים, עכשיו רציתי לתת לכם עדכון סטטוס בנושא.

בפוסט הזה אני הולך לשתף את הסיפור האישי שלי ואיך הגעתי לאן שאני היום. אני מאמין שתוכלו להזדהות לפחות עם חלק ממנו. היום אני נמצא בנקודה שבה אני מודה מאוד על מה שיש לי ועל העשייה שלי אנחנו פה בקהילה של השקעות, אז אתחיל דווקא בהיבט הזה של החיים שלי. אני משקיע את החסכונות שלי (חסכונות פרטיים, פנסיוניים, קרן השתלמות וחסכונות עסקיים) באמצעות מתודולוגיה פשוטה וברורה שבניתי, באופן שתואם במדויק את היעדים והמטרות של המשפחה שלי. חתכתי את העלויות של ההשקעות שלנו למינימום, הקפצתי משמעותית את התשואות, ואנחנו צפויים להגיע בקרוב לעצמאות פיננסית. אבל מה שהכי חשוב זה שיש לי את השקט הנפשי לדעת מה אני עושה וגם למה אני עושה את זה.

אחת ההמלצות הנפוצות, גם בציבור הרחב, וגם בקרב סוכנים פנסיוניים היא שכדאי לחסוך כמה שיותר לפנסיה. אני לא חולק על ההמלצה הזאת – בהחלט כדאי לחסוך, גם במסגרת החיסכון הפנסיוני שזוכה להטבות מס וגם באופן פרטי, ולא פחות חשוב זה לבחור את מסלול ההשקעה הנכון. מה שאני חולק עליו זאת ההמלצה הנפוצה לכוון לקצבה כמה שיותר גדולה. בפוסט קודם ראינו שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, ואם ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, עדיף לנו שהכסף יושקע בתיק השקעות ממנו נבצע משיכות שוטפות, מאשר לקבל ממנו קצבת פנסיה.

בפוסט קודם ראינו שכאשר ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, יש יתרון בביצוע משיכות מהתיק הפרטי על פני קבלת קצבת פנסיה, שהוא מנגנון לא כ"כ יעיל. זאת מפני שנבצע משיכות צנועות מתיק בחשיפה מנייתית גבוהה, מה שיאפשר לתיק להגדיל את עצמו למרות המשיכות, בממוצע פי 2.5 אחרי 20 שנה. לעומת זאת בעת קבלת קצבת פנסיה, החיסכון מושקע באופן סולידי, המשיכות גבוהות, ולאט-לאט אנחנו "מטפטפים" חלק מהכסף שנשאר אחרי הוצאות המחייה להשקעה בתיק ההשקעות. אבל כיוון שרוב הכסף מושקע סולידית, תיק ההשקעות יהיה קטן כמעט פי 2 בממוצע בהשוואה למשיכות מתיק ההשקעות.

הקהילה הפיננסית ברשתות החברתיות גועשת בעקבות הפוסט המעולה של שאול אמסטרדמסקי, שדיבר על משפיענים "מומחי השקעות", שמשכנעים את העוקבים שלהם בטיקטוק למשוך את הפנסיה שלהם כדי "לעשות מכה". יכול להיות שגם הפוסט שלי משבוע שעבר שדיבר על כך שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, הוסיף קצת שמן למדורה. אז דבר ראשון חשוב לי להדגיש שלא כדאי לכם למשוך את הפנסיה שלכם. ואם אתם עצמאים או בעלי שליטה  גם לא כדאי לכם לוותר מראש על הפקדות לפנסיה. ממש לא.

בפוסט הקודם הבנו מה ההבדל בין משיכה עצמאית מתיק ההשקעות לבין קצבת הפנסיה. בפוסט הזה ננתח מספרית את ההבדלים, ונבין למה מנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל. לצורך הניתוח ניקח השוואה בין שני זוגות פנסיונרים: בצד אחד של ההשוואה יש לנו את בני הזוג כהן שחסכו עד פרישתם לגמלאות 4.8 מיליון ₪ בתיק ההשקעות שלהם שמושקע במדדי מניות, ואין להם בכלל פנסיה. הם בחרו למשוך מתיק ההשקעות למחייתם לפי שיעור משיכה של 3% מההון בעת הפרישה, וזאת למרות שהם יכולים אפילו למשוך 4% בבטחה כפי שכבר ראינו, כיוון ש-4% הוא שיעור משיכה מתאים לפרישה בגיל +60.

בפוסט קודם הבנו איך אפשר לייצר "קצבה" עצמאית ע"י משיכות שוטפות מתיק ההשקעות, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו איזה שיעור משיכה מתאים לפרישה בגיל +60 ואיזה לפרישה מוקדמת. עכשיו, אחרי שהבנו איך לייצר קצבה מהחסכונות שלנו בכוחות עצמנו, בלי שאף אחד ישלם לנו, הגיע הזמן להבין איך עובד מנגנון הקצבה של קרן הפנסיה.

בהמשך ליוזמה של Yiftach David Lewinsky ליצירת מסלול מחקה מדד עולמי בפנסיה, גמל והשתלמות, אנו מתכוונים לפעול בנושא מול רשות שוק ההון לביצוע השינויים הרגולטוריים הנדרשים. בפוסט הזה נסביר מה הבעיות הרגולטוריות הקיימות, מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב ונשמח לקבל מכם רעיונות.   קודם כל קצת רקע ב-1.1.2023 נכנסה לתוקפה רפורמת המסלולים של […]

בשאלון שהעלינו בקהילה לפני יומיים, רוב גדול מביניכם (75%) חזיתם שה-S&P 500 יניב תשואה חיובית של עד 20% ב-2024 (45% חזו בין 0-10% ו-30% נוספים חזו בין 10-20%). ומה חוזים האנליסטים? הם חוזים בממוצע תשואה של 5-10% לשוק האמריקאי בשנה הקרובה. כדי לשפוך עוד קצת אור על טווח התשואות האפשרי בשנה בודדת, כדאי להסתכל על הגרף המצוין שבתמונה הבאה מתוך visualcapitalist. בגרף ניתן לראות שהתשואות השנתיות נראות כמו הגרף של התפלגות נורמלית (פעמון גאוס).

אלטשולר שחם נכנעו לפופולריות הגוברת של המסלולים הפאסיביים (תופעה ברוכה לכשעצמה) והוציאו מסלול המכונה Global Tech. המסלול כולל שילוב בין ה-S&P 500 (45%), מדד הנאסד"ק 100 (45%) ומדד של סקטור השבבים (10%).

כספים שאנחנו מושכים מתיק ההשקעות חייבים במס רווחי הון. אז האם כדי למשוך 3% מהתיק נטו (שיעור משיכה שמתאים לפרישה מוקדמת) נצטרך למשוך בעצם 4% ברוטו כדי שיישארו לנו ביד 3%, ולהסתכן שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן? התשובה היא לא. במציאות נשלם תמיד פחות מיסים מ-25%, לעיתים הרבה פחות, לעיתים הרבה הרבה פחות, ולעיתים ממש גורנישט – 0 עגול. אז כמה מיסים באמת נשלם במשיכות מהתיק בעת הפרישה? המשיכו לקרוא. קיימים מספר גורמים שמאפשרים הקטנה של חבות המס על רווחי הון, בואו נעבור עליהם.

שוק המניות הישראלי מהווה 0.2% משוק המניות העולמי. אנחנו אמנם חיים בישראל והשוק המקומי מוכר לנו יותר משווקים אחרים, אבל האם זאת סיבה מיוחדת להשקיע חלק ניכר מהתיק דווקא בו?

בפוסט הקודם הבנו איך חיים מתיק ההשקעות, הבנו למה ממוצע התשואה ההיסטורי של שוק המניות לא רלוונטי למשיכות שוטפות בפרישה, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו ששיעור משיכה של 4% מתאים לפרישה בגיל +60 וששיעור משיכה של 3% מתאים לפרישה מוקדמת. בפוסט הזה ניכנס יותר לעומק לבחינת שיעור המשיכה הבטוח ובניית התיק לפרישה – נבחן תקופות שונות, הרכבי תיק שונים, ושיעורי משיכה שונים, ונראה מה היו התוצאות בתרחישים הטובים, הגרועים והממוצעים.

כל מי שחושב על פרישה, ובפרט על פרישה מוקדמת, זקוק לתזרים מזומנים שוטף למחיה. אז איך מייצרים תזרים כזה שיאפשר גם לנו וגם לכסף שלנו להאריך ימים בצורה בטוחה? כלומר שנוכל למשוך בצורה עקבית את הסכום הרצוי, גם כשהשוק יורד, שהכסף יישאר לנו לכל החיים, ובשאיפה אף יגדל? המשיכו לקרוא תזרים מזומנים שמשמש אותנו בפרישה יכול להגיע מ: קצבת פנסיה (שאפשרית רק אחרי גיל 60, כלומר לא רלוונטית לפורשים צעירים). תקבולים מהשקעות: שכ"ד מנכס נדל"ן, דיבידנדים ממניות וריביות מאג"חים. משיכות שוטפות מתיק ההשקעות.

לכל מוצר מנוהל יש מנהל השקעות שמנסה להשיג עבורנו תשואות נאות בהתאם למדיניות ההשקעה של המסלול. ניהול ההשקעות כולל העסקת אנליסטים שמבצעים מחקר על חברות בארץ ובחו"ל, וניסיון להרכיב "נבחרת מנצחת" של נכסים מתוך השוק הרלוונטי.

קופת גמל להשקעה הוא מכשיר השקעה שהופיע בשנת 2016 ומשווק בצורה די אגרסיבית. בגדול מדובר במוצר שמהווה תחליף לחשבון השקעות פרטי (ולא לחיסכון הפנסיוני), ויש לו 3 יתרונות מרכזיים על הנייר, בין היתר הטבות מיסוי. השיח ברשת מתמקד לצערי, כמו בנושאים רבים אחרים, דווקא בשאלות הלא נכונות – כמו איזה גוף מציע את התנאים הטובים ביותר לקופת גמל להשקעה ומי משיג את התשואות הגבוהות ביותר. הנחת היסוד של אותם דיונים היא שקופת גמל להשקעה הוא מוצר מוצלח, וכעת נותר רק לבחור בין הקופות השונות והמסלולים השונים.

ביום רביעי העברתי הרצאה למגזר החרדי במסגרת תכנית גוטפלוס, של ידידי ישראל גוטמן. למרות המלחמה, שמחתי לראות שכמות המשתתפים היתה גבוהה, וחלק מהמשתתפים נסעו שעות מרחוק כדי להגיע. לרבים בציבור יש "בטן מלאה" על הציבור החרדי, במיוחד בשנה האחרונה, ובמיוחד בעת המלחמה. בגלל מיליארדים של כספים קואליציוניים שמהווים נטל על תקציב המדינה. בגלל שיעור השתתפות נמוך בגיוס לצה"ל. בגלל שיעור השתתפות נמוך של גברים חרדים בכוח העבודה. בגלל שמשפחות חרדיות רבות תלויות בקצבאות והטבות ממשלתיות/עירוניות למחייתן. בגלל חוסר התגמשות בנושאי דת ומדינה. ובגלל שחלק מנציגי הסיעות החרדיות בכנסת מראים ניתוק ואף זלזול ביתר העם.

בעקבות המצב השקל נחלש מאוד ביחס לדולר, ליורו ולמטבעות נוספים, ככה שאם נשקיע במדדים בחו"ל השקלים שלנו יקנו פחות יחידות של קרן הסל. אחרי תחילת המלחמה שער הדולר-שקל קפץ מאזור ה-3.8 שקלים לדולר למעל 4 שקלים לדולר, אבל הדולר במגמת התחזקות כבר מתחילת 2022, אז הוא נסחר סביב 3.1 שקלים, כלומר מדובר על שינוי של כ-30% בפחות משנתיים. אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו מקבלים לאחרונה, אם לא ה-, הולכת בערך ככה: האם כדאי לחכות שהשקל יתאושש לפני שנקנה קרן סל עוקבת S&P 500 או מדד עולמי?

המסחר בבורסה פועל, ובצדק, גם בשעות קשות כמו מלחמה. למשקיעים צריכה להיות גישה בכל עת לניירות הערך שברשותם אם הם רוצים למכור אותם, וכן לרכוש ניירות ערך כאוות נפשם. יחד עם זאת, כדי להתמודד עם מצבים של תנודות מחיר קיצוניות – לבורסה יש שני מנגנוני הגנה מרכזיים שמטרתם למתן את התנודות. כדי להבין אותם, נצטרך תחילה להבין איך טכנית עובד המסחר בבורסה.

הזמנים הם זמנים קשים מאוד לכולנו. בראש ובראשונה למשפחות ההרוגים, החטופים והנעדרים, לפצועים הרבים ומשפחותיהם, ולכוחות הביטחון. לצערנו בזמן מלחמה יש גם נזקים כלכליים. חשיבותם משנית כמובן, ואין בכלל מה להשוות בין פגיעה כלכלית לאובדן חיי אדם. אבל רבים מאיתנו מודאגים עכשיו גם ממחשבות על הפן הכלכלי. בין אם הבית שלכם ניזוק מההפגזות; או שאתם עצמאים ועובדים בתחום שלא נדרש כרגע; או שהעסק שאתם מועסקים בו הפסיק את פעילותו והוצאתם לחל"ת או שהוקטנו לכם אחוזי המשרה; או שאתם לא יכולים לצאת לעבוד כי אתם צריכים להישאר בבית עם הילדים. בנוסף, השקל נחלש מה שמייקר את עלות הייבוא של מוצרים רבים, ומחריף את יוקר המחייה של כולנו. ואפילו הגירעון הממשלתי גדל. אבל אני לא פה בשביל להחריף את הדיכאון שאנחנו גם ככה שרויים בו, אלא לבחון מה אנחנו יכולים לעשות.

כפי שרובכם (אני מקווה) כבר יודעים, השקעה בקרנות איריות יעילות וזולות היא האפשרות הטובה ביותר למשקיעים ישראלים שאינם אזרחים אמריקאים, וקיים מגוון רחב יחסית של קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים, אותן קל וזול לקנות מכל בית השקעות ישראלי. ניתן לבסס את כל הפלח המנייתי של התיק שלנו, או את רובו, על קרן עולמית אחת, או על שילוב של 3 קרנות (S&P 500, אירופה והשווקים המתפתחים).

בפוסט הקודם סקרנו אפשרויות שונות להשקעה/החזקת כסף לטווח קצר. ראינו שאחזקה בעו"ש שוחקת את ערך הכסף עם האינפלציה, גם בפיקדון/מק"ם/קרן כספית לא נרוויח יותר מהאינפלציה במרבית המקרים, ומדדי מניות אמנם יכולים להתאים במקרים מסוימים, אבל לרוב יהיו תנודתיים מדי. לכן בעיניי הפתרון הטוב ביותר להשקעה לטווח קצר הוא אג"חים וקרנות אג"ח – ובהם נתמקד בפוסט הזה.

"רגע, מה?! להשקיע לטווח קצר? אבל חשבתי שהשקעות זה לטווח ארוך וכספים לטווח קצר עדיף לא להשקיע בכלל". אז זהו, שלא. גם את הכספים לטווח קצר כדאי מאוד להשקיע, אבל כמובן באפיקים המתאימים לכך. בפוסט הזה נעבור על האפשרויות השונות שמתאימות להשקעה לטווח קצר. וממש לא מדובר רק על קרנות כספיות. המון אנשים מתייחסים להשקעות רק לטווח הארוך, וסבורים שהשקעה לטווח קצר היא בעייתית, כי "שוק ההון תנודתי מדי לטווח הקצר" או כי "השקעה לטווח קצר היא מסוכנת". ובכן, מדובר בשטות מוחלטת שנובעת ככל הנראה מבלבול בין "שוק ההון" ל"שוק המניות". אז כדי ליישר קו, נתחיל בהדגשה – שוק ההון מכיל את שוק המניות, אבל גם עוד אפיקים

בישראל משלמים המון מיסים, יותר מדי אם תשאלו את רוב הציבור. ענף הרכב הוא תחום בו המיסוי גבוה במיוחד: כ-100% מס על מחיר של רכב חדש, ומיסוי דומה על דלק. השבוע רכשנו רכב, והצלחנו לחסוך כ-34,000 ₪ במיסים! איך עשינו את זה ואיך ניתן לחסוך אפילו יותר? המשיכו לקרוא

בשעה טובה ומוצלחת ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התקנות החדשות של האוצר שמונעות הפקדה לביטוחי מנהלים עבור הפקדות מתוך חלק שכר של עד פעמיים השכר הממוצע במשק

משקיעים פאסיביים יקרים, אני מתכבד להציג את Noa Shveiky, המודרטורית החדשה שלנו בקהילת המשקיעים הפאסיביים! נועה היא מתכננת פיננסית בכירה אצלנו בלהשקיע נכון, ומאחוריה עשרות רבות של תכנונים פיננסיים, לרבות תכנונים מורכבים ביותר (תיקים מסובכים, תכנוני פרישה והעברה בין דורית, תכנוני השקעות וחיסכון במס לעצמאים ובעלי שליטה, מניות ואופציות להייטקיסטים, ועוד).

אחת הטעויות הקריטיות של משקיעים היא אי הבחנה בין סוגים שונים של עמלות, והתייחסות אליהם כמקשה אחת. אז האם החשיבות של עמלות קניה, המרת מט"ח ודמי ניהול היא זהה? יצאנו לבדוק. אתחיל ישר מהפאנץ' ליין: עמלת קניה היא עמלה חד פעמית שנגבית מהסכום הנרכש בלבד, בעוד שדמי ניהול נגבים מכל התיק, כל שנה. את דמי הניהול גובים מאיתנו שוב, ושוב, ושוב, והם רק הולכים ותופחים עם השנים. ההשפעה של דמי הניהול לטווח הארוך היא עצומה, ובהשוואה אליהם עמלת הקניה פשוט בטלה בשישים.

לפי הכתבה, מתחילת השנה קצב העברת הכספים של הציבור למסלולים מחקי מדדי מניות בחו"ל הכפיל את עצמו, שזאת חדשה משמחת למדי. 

לא מזמן דיבר איתי חבר ותיק ושאל אותי מה כדאי לעשות עם הפנסיה וקרנות ההשתלמות שלו ושל אשתו. עניתי לו כמובן, אבל באותה נשימה שאלתי אותו למה הוא שואל דווקא על הפנסיה וההשתלמות ולא על החסכונות הפרטיים שלהם? דוגמא נפוצה יותר היא של חבר'ה (בעיקר צעירים) שצברו סכום מכובד יחסית ורוצים לבנות תיק השקעות, אבל מתעלמים לחלוטין מהפנסיה וההשתלמות שלהם. אז האם הפנסיה וההשתלמות הם חלק מתיק ההשקעות הכולל שלנו או שצריך להתייחס אליהם בנפרד? ומה לגבי נדל"ן? נתחיל קודם כל מהתשובה לשאלות. בעיניי התשובה היא "כן" חד משמעי, הפנסיה, ההשתלמות והנדל"ן הם בהחלט חלק מהתיק הכולל שלנו.

בתור שי לפסח קיבלתי מבית ההשקעות מיטב את הספר שבתמונה, שכתב צבי סטפק יו"ר החברה. צבי הוא איש רב פעלים עם ניסיון וידע רב בשוק ההון, ככה שאני בטוח שהספר מרתק (עוד לא יצא לי לקרוא אותו). יחד עם זאת, אין באמת צורך בניסיון של ארבעה עשורים בשוק ההון בשביל לגבש תובנות חשובות ולבנות תכנית השקעות מושכלת. הנתונים הסטטיסטיים של עשורים רבים משוק ההון העולמי (בשוק האמריקאי אפילו 150 שנה) זמינים עבורנו, וצריך רק לדעת לזקק מהם את הנתונים החשובים ביותר.

הדיבייט נערך במסגרת הפודקאסט המצוין "המירוץ לדירה" של ימית אפריאט. אני הצגתי כמובן את הצד של שוק ההון, וגיל רוזנברג את הצד של הנדל"ן. היה אחלה דיון בהנחיה מצוינת של ימית, ודיברנו בו על המון היבטים, למשל: האם שוק ההון, בניגוד לנדל"ן, הוא קזינו? תשואות היסטוריות מקום המדינה תנודתיות מחירים בנדל"ן ושוק ההון משפחה א' משקיעה בנדל"ן ומשפחה ב' משקיעה במדדי מניות, למי יהיה הון גבוה יותר בעוד 20 שנה?

ברוב המוצרים המנוהלים (כמו קרן השתלמות, קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וכיוצ"ב) קיים "מסלול כללי" שאמור לכאורה להתאים לרוב הציבור. אבל מה לעשות, השקעות זה לא one size fits all, ולא ניתן לבנות תמהיל תיק אחיד שמתאים לכל המשקיעים. בפוסט הזה נבין למה המסלול הכללי, שמתיימר להתאים לכולם, לא באמת מתאים לאף אחד. כשאנחנו באים להחליט על תמהיל שמתאים לנו, חשוב מאוד להבין תחילה את מאפייני התשואה והתנודתיות של אפיקי ההשקעה השונים – מניות, אג"חים וכיוצ"ב, את משך הזמן שלהם להתאוששות ממשברים ואת הסבירות להשיג תשואה חיובית בפרקי זמן שונים.

איך מגדירים השקעה פאסיבית? האם הפאסיביות היא מהצד של המשקיע או מהצד של מנהל ההשקעות? בואו נעשה סדר. משקיעים מתחילים רבים חושבים ש"השקעה פאסיבית" מתייחסת למוצרי השקעה שמאפשרים להם, המשקיעים, להיות פאסיביים ולא לעשות כלום. למשל: קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וגם קרן השתלמות, קרן פנסיה וכו'. במוצרים האלה הכסף מופקד אוטומטית, בין אם ע"י המעסיק (לפנסיה ולהשתלמות), ובין אם באמצעות הוראת קבע שהגדרנו בעצמנו (לקופ"ג להשקעה / פוליסת חיסכון).

משקיעים רבים כבר יודעים שמדדי מניות הוא אפיק השקעה שמתאים מאוד לטווח ארוך, ככל הנראה יותר מכל אפיק אחר. אבל רבים מסיקים שלא לצורך שהשקעה במדדי מניות מתאימה רק לטווח הארוך מאוד. מישהו ששמע אותי פעם מציג גרף של 100 שנה הסיק בטעות שהשקעה במדדי מניות עובדת רק אם משקיעים ל-100 שנה.

כדי לבחון אם השקעה מסוימת, למשל במניה ספציפית, היא הזדמנות טובה, צריך קודם כל להכיר טוב את החברה והמרחב בו היא פועלת, לנתח דו"חות כספיים משנים קודמות, להכיר את המוצרים והשירותים שלה, את איכות ההנהלה, את בסיס הלקוחות שלה ואת המתחרים שלה. אבל, גם אם מכירים את כל הנתונים האלה, זה אפילו לא קרוב להיות מספיק! הנתונים הללו מעידים על העבר ויכולים לספק הערכה יחסית מושכלת לגבי העתיד הקרוב, אבל הידע הדרוש כדי להחליט לגבי טיב ההשקעה הוא רחב הרבה יותר וכולל כ"כ הרבה משתנים שגם אנליסט מוכשר ששוחה בנתוני החברה והסקטור בה היא פועלת לא יכול להכיר.

ב-30 השנים האחרונות תשואת הדיבידנד הממוצעת של ה- S&P 500היתה כ-2% לשנה, כלומר כ-20% מהתשואה חולקה בחזרה למשקיעים בדמות דיבידנדים, ו-80% מהתשואה באה לידי ביטוי בעליית מחירי המניות. כאשר מסתכלים על תשואות, זו כמובן טעות חמורה להסתכל רק על גרף המחיר של הנכס/המדד אותו אנו בוחנים. הסתכלות זו מתעלמת מחמישית מהתשואה. אבל בעצם השגיאה חמורה אף יותר, בגלל עניין הריבית-דריבית. אם ההשקעה שלנו הניבה תשואה בשנה מסוימת, ולא מימשנו את התשואה אלא הנחנו לה להישאר מושקעת בעצמה, התשואה שהרווחנו באותה שנה צברה בעצמה תשואה בשנה העוקבת, ובשנה שאחריה וכן הלאה.

העיקרון המרכזי של השקעה פאסיבית הוא שאף אחד לא יודע לנבא מה הולך לקרות בעתיד, ועפ"י כל המחקרים מוטב לא לנסות בכלל לנחש, אלא פשוט להשקיע פאסיבית בפיזור רחב בהתאם לרמת הסיכון הרצויה. לגישה הזאת יש 3 יתרונות מרכזיים: היא אסטרטגיית ההשקעה המוכחת הרווחית ביותר עלי אדמות. היא חוסכת מאיתנו זמן רב. היא חוסכת מאיתנו את הצורך להבין ולהתעמק בפרטים של השקעות שלנו.

אחרי שנשאלתי את השאלה הזאת פעמים רבות, אגש ישר לתשובה: קופ"ג להשקעה במסלול "הלכה" של אינפיניטי. למה קופ"ג להשקעה ולא פיקדון בנקאי? כי פיקדון בנקאי זאת לא השקעה, הוא לא מניב כמעט שום תשואה, ובקושי מכסה את עליות האינפלציה, אם בכלל. אבל אמרת שקופ"ג להשקעה הוא מוצר גרוע, לא? זה נכון, מדובר במוצר יקר ולא […]

בעקבות המצב בארץ, רבים חוששים ממה שיקרה לחסכונות שלהם אם הכלכלה הישראלית תיכנס למשבר. אנשים שוקלים להוציא כספים מישראל (או שכבר עשו זאת), לשנות מסלולי השקעה, להקטין חשיפה לשקל, וחלקם אף שוקלים למשוך את הפנסיות שלהם. מצד שני, כפי שראינו בימים האחרונים, גם בנקים זרים לא בהכרח חסינים. לכן החלטנו להרים וובינר שיתמקד באיך לשמור על הכסף שלנו ממשבר כלכלי בישראל, במטרה להבין את הסיכונים השונים, להעריך את הסבירות שלהם, ולמצוא פתרונות מתאימים.

הופנו אליי מספר שאלות בנוגע ל"מסלול עוקב מדדים גמיש" בקרנות הפנסיה. בפוסט הקצר הזה נסביר על המסלול ולמי הוא מתאים.

בעקבות "המצב" בארץ, משקיעים רבים שוקלים להוציא את הכספים וההשקעות שלהם לחו"ל, למשל לבנק או לברוקר זר כמו Interactive Brokers (IB). אם המעבר הזה מוצדק או לא זה נושא אחר. בפוסט הזה נתמקד בבלבול אחר בקרב משקיעים פאסיביים – החשיפה למס עיזבון אמריקאי. מס העיזבון האמריקאי אומר שיורשיו של בעלים של "נכס אמריקאי" שהלך לעולמו, צריכים לשלם לרשויות המס האמריקאיות מס בגובה 40% משווי הנכס לאחר פטירתו. שימו לב – זה משווי הנכס ולא מהרווח!

הדולר, היורו וסל המטבעות העולמי מתחזקים מול השקל בזמן האחרון. כמו שראינו בפוסטים קודמים, התיק של מי שמשקיע בפיזור גלובלי לא נפגע מהיחלשות השקל בגלל שמטבע ההשקעה הוא לא מטבע החשיפה, והפיזור הגלובלי גם מגן עלינו בפני חלק מהתרחישים של אפוקליפסה פיננסית.

בפוסט הקודם דיברנו על חשיבות הפיזור הגלובלי והימנעות מהסתמכות על ה-S&P 500 בלבד. ראינו שהשוק האמריקאי לא תמיד מוביל, שההובלה בין ארה"ב לשאר העולם מתהפכת באופן מחזורי, ושבגלל שהשוק האמריקאי הוביל תקופה ארוכה ומתומחר גבוה בהשוואה לשאר העולם – הצפי הוא ששאר העולם יוביל על השוק האמריקאי בעשור הקרוב. בפוסט הזה נתמקד באחת הטעויות הנפוצות של משקיעים שכן רוצים לפזר מחוץ לשוק האמריקאי, אך מתכננים את התיק שלהם באופן לא יעיל, או שאינו תואם את הכוונה המקורית שלהם, וכולל קרנות חופפות.

אבא שלי התעניין בשוק ההון שנים רבות. הוא עשה שני קורסים במסחר, עקב אחרי אנליסטים בעיתונות, ונרשם כמנוי בתשלום להמלצות של The Motley Fool. מהקורסים במסחר הוא הפיק בעיקר בזבוז זמן וכסף (זה גם לא מפתיע, רוב "שיטות המסחר" הוכחו במחקרים אקדמיים ככאלה שלא מחזיקות מים ולא מצליחות להרוויח בעקביות). אבל מההמלצות של Motely Fool הוא דווקא היה מבסוט – כי המניות בהם הוא השקיע בעקבות ההמלצות הרוויחו. אבל כמו שכבר הזכרנו בעבר, לא צריך למדוד הצלחות של מנהלי השקעות במנותק משאר העולם, אלא תוך השוואה למדד הייחוס הרלוונטי עבורם.

בפוסט קודם הבנו למה המטבע בו אנו רוכשים קרן סל הוא לא מה שמגדיר את מטבע החשיפה, כלומר החשיפה למט"ח, אם קיימת כזו, אינה תלויה במטבע בו הקרן נסחרת. בפוסט הזה נמשיך לדון באותה סוגיה, ונתייחס אליה מהכיוון של חישוב התשואות. אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו מקבלים היא משהו בסגנון הזה: "למה ה-S&P 500 עלה ב-%X בחודש האחרון אבל הקרן עוקבת S&P 500 שאני מחזיק עלתה בשיעור נמוך יותר (או בכלל ירדה)?"

אחת הסוגיות שעולה לאחרונה פעמים רבות בשיח הישראלי היא מה יהיה עם הכסף והחסכונות שלנו אם הכלכלה הישראלית תקרוס. הנושא עלה כתוצאה מהרפורמה המשפטית המתגבשת, ומחשש מצעדים אחרים שהממשלה עשויה לבצע. אחרי שקיבלנו שאלות רבות בנושא מחברי הקהילה ומהבוגרים שלנו, הבנו שכדאי להתייחס לנושא בהרחבה. בפוסט הזה לא ניכנס לדיון על עצם הרפורמה המתגבשת והשפעתה על הכלכלה, אלא ננתח את המשמעויות והסבירות של תרחישים שונים לפגיעה בהשקעות והחסכונות שלנו, ננסה להבין מה אפשר לעשות בנדון, ומה יהיו ההשלכות.

יש הרבה בלבול בנושא החשיפה למט"ח כאשר רוכשים ניירות ערך, וקרנות סל בפרט. בפוסט הזה נעשה סדר. הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים להבין הוא שהחשיפה למט"ח נקבעת לפי הנכסים שהקרן מחזיקה ולא לפי המטבע בו היא נסחרת! כך למשל, קרן עוקבת S&P 500 תהיה בכל מקרה חשופה לדולר1, לא משנה אם רכשנו אותה בשקלים, בדולרים, ביורו, בליש"ט או בדינר ירדני. בפרט קרן שנסחרת בשקלים ועוקבת אחרי מדדים בחו"ל תהיה חשופה למט"ח ולא לשקל (אלא אם היא קרן מגודרת מט"ח).

לפני כשבוע פרסמה הבורסה הודעה לתקשורת, בה היא טוענת כי קיים כשל שוק בתחום ייעוץ ההשקעות כיוון שקיימים בארץ רק 1,700 יועצי השקעות על כ-3 מיליון בתי אב. הבורסה קוראת להגדיל את מספר יועצי ההשקעות באמצעות הפרדת מערך הייעוץ מהבנקים, כדי לחשוף את הציבור לידע ולשירותים ומוצרים פיננסיים.

בפוסטים קודמים שהעליתי, שנותנים זוויות שונות להשוואה בין השקעה פאסיבית עצמאית לבין מוצרים מנוהלים, אחד הטיעונים הכי נפוצים שאני שומע בעד מוצרים מנוהלים כמו קופ"ג להשקעה הולך בערך ככה: "השקעה עצמאית אמנם רווחית ויעילה יותר, אבל מוצרים מנוהלים פשוטים עם הוראת קבע, כמו קופ"ג להשקעה או פוליסת חיסכון, הם מה שמתאים לרוב האוכלוסייה" בפוסט הזה רציתי להעמיד את הנושא למבחן, באמצעות דוגמא מתחום אחר שמוכר לכולנו: נהיגה.

לא מזמן זוג חברים שלנו שלחו לנו דו"חות מקופות הגמל להשקעה שלהם, שהראה שהם צפויים לשלם עשרות אלפי שקלים במצטבר של דמי ניהול אם ישאירו את הכספים בקופה עד הפרישה. הם ממש נחרדו מהמחשבה הזאת, והרגישו פראיירים. אז האם הנוחות של הוראת קבע למוצר מנוהל כמו קופ"ג להשקעה גוברת על העלויות העודפות וחוסר היעילות? יצאנו לבדוק. בפוסט הקודם הרחבנו על כך שקופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע, כיוון שהיתרונות שלו הם יתרונות על הנייר בלבד, והחסרונות עולים על היתרונות. אותו זוג חברים שלנו היו מודעים לחסרונות אבל העדיפו את הנוחות של הוראת קבע חודשית, במקום לפתוח חשבון מסחר עצמאי ולרכוש קרן סל בכוחות עצמם.

שמעתם שיש יתרון למכור ניירות ערך בהפסד לפני סוף השנה כדי לקזז רווחים? התחילה שנה חדשה והתבאסתם שלא מכרתם בהפסד לפני ש-2022 נגמרה? בפוסט הזה נבחן את המיתוס של מכירת ני"ע בהפסד לפני סוף השנה, נבין מתי מכירה בהפסד באמת עוזרת לנו לחסוך במיסים ומתי לא. ספוילר: אם אתם משקיעים פאסיביים אין לכם על מה להצטער. מכירה וקניה מחדש – האם חוסכים במיסים? נתחיל מהמקרה הפשוט – אנחנו משקיעים פאסיביים שמחזיקים מדדי מניות לטווח הארוך. לצערנו התחלנו להשקיע בשנה לא כ"כ מוצלחת (למשל 2022), והמניות צברו הפסד. האם יש טעם למכור אותן כדי להתקזז מול רווחים עתידיים? ממש לא!

יש רגעים בחיים שהם רגע מכונן, רגע שבו מפנימים לעומק רעיון מסוים, האסימון נופל, ואנחנו מבינים מה מידת ההשפעה שלו על החיים שלנו. באנגלית קוראים לזה A-Ha Moment, כלומר "א-הא, עכשיו הבנתי מה הפואנטה!". אני חושב שהפוסט הזה יכול להיות עבורכם, בסבירות מאוד גבוהה, אחד מאותם רגעים, פשוט כי הוא יראה כמה כסף אנחנו מפסידים מלהשאיר את החסכונות שלנו במצב הקיים (והלא יעיל) שלהם. ספוילר: יש מצב שאתם מפסידים יותר מ-300,000 שקל לעשור, ואפילו 10 מיליון ₪ במשך 30 שנה! נשמע הרבה? המשיכו לקרוא כדי לקבל את כל הפרטים.

הקדמה: הפוסט הבא הוא פוסט אורח מצוין של סניה ולדברג. הוא מסכם בצורה מעולה את המיינדסט וההתנהלות שמובילה אנשים לצבירת הון והפיכה למיליונרים (בדולרים), ומתאים כמו כפפה לנושא הנוכחי שלנו בקהילה, #יעילות_בהשקעות_וצרכנות. כל הטקסט הוא של סניה, אך פה ושם שזורות בו הערות שלי + סיכום קצרצר בסוף. הספר "המיליונר בדירה ממול" חקר את המיליונרים בארה"ב וההתנהגות שלהם. בעיקר, הוא חקר את השאלה החשובה ביותר: איך הם הפכו לעשירים, והאם יש חוקיות כלשהי שחוזרת על עצמה מאדם לאדם.

בפוסטים קודמים הזכרנו את הסיבות המרכזיות לחוסר היעילות של השקעות מנוהלות בהשוואה להשקעה פאסיבית יעילה. בפוסט הזה נקבץ את כולם ביחד ונבין כמה אחוזי תשואה אנחנו באמת מאבדים במסלולי השקעה מנוהלים שונים בהשוואה להשקעה עצמאית יעילה, לרבות מסלול מחקה מדד מובנה. ספוילר: זה ממש לא מעט!

ובכלל מה כדאי לעשות עם סכום כסף משמעותי שקיבלנו? האם יש הבדל בין השקעה של 500 שקל, 500,000 שקל או 5 מיליון שקל? איך מתכננים במה כדאי להשקיע? ולמה כדאי לחתוך את גוזרי הקופון בדרך? מוזמנים לצפות בריאיון שלי אצל פרדי מוסקוביץ ב-הרדיו החברתי הראשון.

כשאנחנו מדברים על יעילות בהשקעות וצרכנות, אנחנו לא מדברים לרוב על מהפכות שצריך לעשות, אלא על שינויים קטנים שמשפרים את היעילות שלנו. לחסוך חצי אחוז בדמי ניהול, לחסוך רבע אחוז במיסים, להגדיל באחוז את התשואה – כל אלה שיפורים קטנים עם השפעה משמעותית על העתיד בגלל הריבית-דריבית. אותו דבר נכון גם להתנהלות הכלכלית השוטפת שלנו. אפשר לחסוך עלויות בכל מיני נושאים קטנים – קצת פה וקצת שם, בלי השפעה גדולה או הקרבה. לא חייבים לעשות מהפכות, אבל שינויים קלים וקטנים שמשפרים את היעילות, יכולים להצטבר לחיסכון לא קטן, ואת הכסף שחסכנו נוכל להשקיע כדי שהוא גם יעבוד בשבילנו!

לציבור יש רמות שונות של אוריינות פיננסית, ובפרט בנוגע למסלולי השקעה של החסכונות שלנו. לצערנו לרוב הציבור אין כמעט שום הבנה בעולם ההשקעות, אין להם ממש מושג מה ההבדל בין מוצרי החיסכון השונים (קרן השתלמות, תיק השקעות, קופ"ג להשקעה, קרן פנסיה וכו'), ובוודאי לא בנוגע לפרטים הספציפיים. עולם ההשקעות נראה להם (שלא בצדק) כמורכב מדי, והם מעדיפים לא להתעמק ולהסתכל על החסכונות שלהם כעל קופסא שחורה.

מאז שהתחיל המונדיאל עניין אותי מאוד להשוות בין סיכוי הזכייה של כל מדינה בטורניר לבין שווי השוק היחסי שלה מתוך שוק המניות העולמי. אז סחב'ק הלך ובדק. מה לעשות – כשמדובר בגיק של סטטיסטיקה שמתעניין גם בהשקעות וגם בספורט, אז עושים גם מחקרים לא חשובים כאלה. בתמונה המצורפת תוכלו לראות מצד ימין את סיכויי הזכייה של כל מדינה במונדיאל ע"ס סימולציה ממוחשבת שהריצה תרחישים שונים. אמנם הטורניר בעיצומו וחלק מהנבחרות כבר הודחו, אבל אפילו עכשיו התוצאות לא שונות מהותית מהיחסים של חברות ההימורים, שמריצות כמובן סימולציות משל עצמן.

כתבה בדה-מרקר הראתה שבית ההשקעות אלטשולר שחם איבד 41 מיליארד שקלים למתחרים שלו מתחילת השנה, בעקבות ביצועים חלשים בתקופה האחרונה, ושהמרוויח העיקרי הוא בית ההשקעות מור, שגדל מאוד בהיקף הנכסים שלו. בפוסט הזה נראה למה כל הסיפור הזה הוא חרטא ברטא אחד גדול. מי שעוקב אחרי הקהילה זמן רב, או קרא את המדריכים שלנו, כבר יכול לתת את ההסברים למה הניסיונות לקפוץ מבית השקעות אחד לאחר הם בזבוז זמן אחד גדול, ומתמקדים בטפל ולא בעיקר.

לפני כשנה נרשמתי לרשימת ההמתנה של הבנק הדיגיטלי החדש, One Zero, מתוך סקרנות לראות מה הם יציעו. ביום חמישי קיבלתי מהם מייל עם פירוט המסלולים שלהם. בפוסט הזה נבחן האם יש בשורה בבנק הדיגיטלי החדש ואיך אפשר למזער עמלות בבנקים. מערכת הבנקאות הישראלית היא מיושנת, וכתוצאה מדרישות רגולציה מורכבות ומסובכות לא קם בנק חדש בישראל כבר יותר מ-50 שנה(!). לכן ההתרגשות מהשקת הבנק הדיגיטלי החדש ברורה.

לאחרונה נראה שקרנות כספיות קיבלו משקל גבוה בשיח הפיננסי בפייסבוק ובבלוגוספירה. על מה ולמה? בעיניי אין שום מתאם בין כמות המלל שנשפכת על הנושא לבין רמת החשיבות או התועלת לקוראים. במציאות אין הבדל גדול בין פק"ם, אג"ח קצר, קרן אג"ח עם מח"מ קצר, וקרן כספית.

מחר יחול יום הרווקים הסיני, שהתחיל בתור בדיחה של סטודנטים והפך לחגיגת קניות עולמית. הנה 10 עובדות מעניינות שלא בטוח שהכרתם בנוגע אליו. המקור: יום הרווקים הסיני, ה-Singles Day, החל להיחגג ב-11.11.1993 ע"י סטודנטים רווקים מאוניברסיטת נאנג’ינג. האגדה מספרת על 4 חנונים פנויים שפצחו בסיעור מוחות כדי לנסות למצוא תשובה לשאלה שמעסיקה רווקים רבים – איך להכיר בחורות. במהלך השיחות הם עלו על רעיון: לארגן theme party לרווקים ורווקות בלבד, שבה יחגגו את היותם רווקים בחברה הסינית השמרנית. הם המציאו לעצמם חג שהפך ללהיט היסטרי בכל האוניברסיטאות הגדולות בסין, ומאז הכל היסטוריה.

מכירים מסלולים מחקי מדד? נכון שאומרים לכם "בשביל מה אתם צריכים להשקיע עצמאית? יש לנו קופ"ג/קה"ש/קרן פנסיה במסלול מחקה מדד". בפוסט קודם הסברנו למה כדאי לבחור במסלול מחקה מדד על פני מסלול מנוהל גם כאשר דמי הניהול זהים. בפוסט הזה נתמקד באחד החסרונות הנסתרים של מסלול מחקה מדד מובנה לעומת השקעה עצמאית – חשיפה לא מלאה (ברמה של 96%) למדד.

Breaking News: מנורה, שקרן הפנסיה שלהם היא הגדולה בישראל, והיחידים פרט לאינפיניטי שמציעים מסלול פאסיבי מדדי מניות חו"ל בפיזור גלובלי (ולא רק S&P 500 כמו רוב הגופים האחרים), החליטו לשנות את הרכב

בפוסטים הקודמים דיברנו על השקעות אלטרנטיביות בכלל, ועל חוב לא סחיר בפרט. בפוסט הזה נתמקד בעולם של הלוואות P2P.  הלוואות חברתיות, או הלוואות עמית לעמית, מאפשרות למשקיעים להלוות כספים לאנשים פרטיים ולעסקים קטנים, כך שגם הלווה וגם המלווה "ידלגו על הבנק" וירוויחו יותר: המלווה מקבל ריביות גבוהות יותר מאשר בפיקדון בבנק, והלווה משלם ריביות נמוכות יותר בהשוואה להלוואה שייקח מהבנק. ההלוואות הן לצרכים שונים, כגון: שיפוץ בדירה, רכישת רכב, אירוע משפחתי, פתיחת עסק, התרחבות של עסק קיים, החלפת הלוואה יקרה בהלוואה זולה יותר, ועוד.

קלטת הוובינר "למה יקר בישראל", בו אירחתי את גלעד אלפר, כלכלן ואנליסט בכיר, ומספר 3 ברשימת חופש כלכלי לכנסת. הוובינר אינו פוליטי במהותו. מדובר על וובינר מרתק, מעשיר ומלמד, שמבוסס על נתונים וסטטיסטיקה (כמו שאנחנו אוהבים), ולא על סיסמאות שטחיות וריקות מתוכן. בוובינר למדנו: מה זה חופש כלכלי וקפיטליזם, והאם מדובר בשיטה כלכלית מוצלחת? למה בישראל (יחסית) עובדים הרבה, מרוויחים מעט ומשלמים ביוקר? על המתאם בין שגשוג החברה (כולל השכבות החלשות) לבין חופש כלכלי, נתונים סטטיסטיים על כל מה שיקר בישראל, והסיבות לכך ועוד.

בתור משקיע פאסיבי אני לא נוהג לכתוב על חברות ספציפיות, כי בעיניי כל השקעה בחברה ספציפית, מוצלחת ככל שתהיה, היא הימור. אני מעדיף להשקיע, לא להמר. הפעם אחרוג ממנהגי כי אני מרגיש שאני פשוט חייב לכתוב כמה מילים על חברת Meta, הלא היא פייסבוק לשעבר, ואחת מ-5 ענקיות הטכנולוגיה של העולם (יחד עם אפל, מיקרוסופט, אמאזון וגוגל). כפי שאני מניח שידוע לרובכם, פייסבוק חטפה על הראש לא מעט בשנים האחרונות והואשמה בבעיות פרטיות (זכורה במיוחד פרשת קיימברידג' אנליטיקה), אי מניעה של הפצת פייק ניוז והסתה, ומצד שני סתימת פיות באופן שלא תואם את האג'נדה של החברה. מארק צוקרברג אף זומן מספר פעמים כדי להעיד בפני הקונגרס האמריקאי.

אחת הדילמות המרכזיות למשקיעים פאסיביים שמעוניינים במינוף היא האם כדאי להעביר את קרן ההשתלמות ל-IRA (מסלול ניהול אישי) ולהשקיע את הכספים בצורה היעילה והזולה ביותר, אך כזו שאינה מספקת מינוף, או לבחור במסלול מחקה מדד מניות, שהיא האפשרות השנייה בטיבה, אך כן מספקת מינוף. בפוסט הזה נבחן את הנושא. כפי שציינו בפוסט השלישי בסדרה, גם אם ניתן לקבל הלוואה של כ-80% כנגד קה"ש במסלול מחקה מדד מניות, זה עדיין לא אומר שכדאי לעשות זאת, בגלל הסבירות הגבוהה ל-margin call. הלוואה בשיעור של כ-30-40% משווי הצבירה היא הרבה יותר סבירה, ולצערנו לא ניתן לעשות זאת ב-IRA.

בפוסטים הקודמים ראינו איך לא נכון להשקיע במינוף – בין אם מדובר במינוף לא יעיל, או במינוף מסוכן מדי. הדרך היעילה והרווחית להשקיע במינוף היא באמצעות השקעת ההון העצמי בקרנות סל מנייתיות בפיזור רחב דרך Interactive Brokers, לקיחת הלוואה זולה בשיעור לא גבוה במיוחד כנגד הכספים, והשקעת כספי ההלוואה באפיק שאינו קורלטיבי לשוק המניות. כשפועלים כך מנטרלים את כל החסרונות שציינו בפוסטים הקודמים

חלק מהגופים, לעיתים בהמלצת חלק מהסוכנים, מאפשרים לעשות "טריק" כדי לקבל הלוואה של עד 80% מסך הצבירה גם במסלול מנייתי/מחקה מדד מניות. איך? ע"י מעבר למסלול סולידי, לקיחת ההלוואה, ואז שינוי המסלול בחזרה למסלול מנייתי/מחקה מדד מניות. חלק מהגופים כבר סגרו את "הפרצה" הזו בשנים האחרונות, אבל גם אם משהו אפשרי, זה לא אומר שהוא כדאי! הסיבה היא שהקופה יכולה לפרוע את ההלוואה כנגד הכספים הצבורים במידה ושווי ההלוואה יעלה על סך הצבירה, או אפילו יגיע קרוב לכך. ירידות של 20% בשוק המניות הן תרחיש נפוץ ביותר ואפילו לא צריך משבר חריף במיוחד לשם כך.

רבים מעוניינים לקחת הלוואה כנגד קה"ש, וכן כנגד מוצרים אחרים כמו קופ"ג להשקעה או פוליסת חיסכון. ברוב הגופים מאפשרים לקחת הלוואה של עד 80% מסך הצבירה כאשר מדובר במסלול סולידי (כמו מסלול כללי), ועד כ-30-50% מסך הצבירה אם מדובר במסלול מנייתי או מחקה מדד מניות. בחלק זה נתמקד באפשרות של לקיחת הלוואה של כ-80% כנגד מסלול סולידי יחסית.

על איזה סוג מינוף אנחנו מדברים השקעה במינוף כוללת שימוש בכסף שקיבלנו כהלוואה, לרוב מגוף מוסדי כמו בנק, בית השקעות או חברת ביטוח, ושימוש בכסף לצורך השקעה. המטרה היא כמובן להרוויח מההשקעה יותר מאשר אנחנו משלמים (בריבית) על ההלוואה. ניתן לקחת הלוואה "סתם", מה שנקרא הלוואה לכל מטרה, ולהשתמש בכסף לצורך השקעה, וניתן לקחת הלוואה כנגד שיעבוד של "משהו".

משקיעים ששמעו על יתרונות ההשקעה הפאסיבית יודעים כבר לציין שרוב ההשקעות המנוהלות יפגרו בתשואות מול מדד הייחוס שלהן. קביעת מדד הייחוס הוא מה שמאפשר לנו להגדיר את ההשוואה הנכונה בהתאם לאפיק ההשקעה, כלומר להשוות תפוחים לתפוחים

לא מזמן פנה אלינו לקוח עם הון גבוה במיוחד: 8 מיליון דולר. היו לנו כבר מספר לקוחות כאלה, אם כי זה לא לקוח מייצג ויש גם לקוחות עם סכומים נמוכים פי אלף (כ-8,000 דולר ופחות). אבל זה לא העניין, העניין הוא איפה ישבו אותם כספים, ומה שהפתיע אותנו הוא שכל הכסף פשוט מעלה אבק במזומן! איך זה יכול להיות, בוודאי תשאלו, ובצדק. אז בגדול התשובה היא שילוב של הגורמים הבאים: חוסר זמן ועומס בעבודה: הבנאדם באופן טבעי יודע לייצר כסף, יש לו עסק מאוד רווחי, והוא מקדיש את רוב הזמן שלו לעסק.

בפוסט הקודם הראינו שהגופים המוסדיים רוב הזמן לא מצליחים לייצר תשואה עודפת באמצעות השקעה בקרנות השקעה פרטיות וקרנות גידור. בפוסט הזה נתעמק בקרנות הון סיכון ונבחן האם כדאי להשקיע בהן. קרנות הון סיכון (VC) הן קרנות המשקיעות בסטארט-אפים, ברמות בשלות שונות. הן מאפשרות למשקיעים להיחשף לחברות שלא ניתן להיחשף אליהן בשוק הסחיר. ניתן להגדיר את אותן חברות כחברות צמיחה בעלות שווי שוק זעיר (Micro Cap Growth), להן יש פוטנציאל לעליית ערך משמעותית במקרה של אקזיט/הנפקה.

בפוסט הקודם דיברנו על ביטול מגבלת ה-0.25% של הוצאות ניהול השקעות שחלה על הגופים המוסדיים, בכפוף לשקיפות אודות הוצאות ניהול ההשקעות. בפוסט הזה נבחן מה קורה בארה"ב, והאם שם הגופים המוסדיים מצליחים להרוויח תשואה עודפת מהשקעה בקרנות השקעה פרטיות. תקציר מנהלים: הרבה כסף בקרנות פנסיה וקרנות של אוניברסיטאות בארה"ב זרם לקרנות השקעה פרטיות. התוצאה רוב הזמן היתה תשואות נמוכות יותר, מבלי להקטין את הסיכון, והמסקנות של מחקרים בתחום היו שעדיף לגופים המוסדיים להשקיע באופן פאסיבי וזול בהתאם לרמת הסיכון הרצויה.

בהמשך לפוסט הקודם על רכישת רכב יוקרה, ובהמשך לאינפלציה ולעליית המחירים הכללית במשק ובשוק הרכב בכלל, הפוסט היום הוא שרשור טיפים בנוגע לחיסכון בעלות הרכב. אני אתחיל עם 10 טיפים משלי, ואתם יותר ממוזמנים להוסיף טיפים משלכם. אז יאללה, בואו נתחיל: העלות המרכזית של הרכב היא ירידת הערך שלו בשנים הראשונות, במיוחד בישראל עם מיסי קנייה מטורפים על רכבים. כיוון שאין הבדל מהותי בין רכב "חדש מהניילונים" לבין רכב בן 3-4 (ואף יותר מכך) עם קילומטראז' סביר, יש יתרון גדול ברכישת רכב יד שנייה.

משקיעים פאסיביים שמכירים את הנתונים ההיסטוריים, כבר יודעים שמפעם לפעם יש תקופות של משברים בשוק, אבל השוק תמיד יודע להתאושש בצורה מרשימה, הכלכלה צומחת, ותשואת מדדי המניות מתכנסת לממוצע הרב-שנתי. אחת מטענות הנגד לכך היא הדוגמא של השוק היפני, שמדד המניות המייצג אותו, הניקיי 225, לא התאושש עד היום(!) מהמשבר שחווה ב-1989. במילים אחרות, מי שהשקיע במדד בדצמבר 1989, לפני יותר מ-33 שנה מופסד עד היום. בפוסט הזה נסביר מדוע הטענה הזו שגויה, מטעה ולא רלוונטית.

לא מזמן דיבר איתי חבר ותיק ושאל אותי מה כדאי לעשות עם הפנסיה וקרנות ההשתלמות שלו ושל אשתו. עניתי לו כמובן, אבל באותה נשימה שאלתי אותו למה הוא שואל דווקא על הפנסיה וההשתלמות ולא על החסכונות הפרטיים שלהם? הסיבה היתה שהם אמרו לי שהם חוסכים כסף בשביל לשפר דיור, אבל גם טענו שהם "לא יכולים להרשות לעצמם לגור איפה שהם רוצים". משהו אחד שציינתי מיד הוא שאפשר כמובן גם לשכור דירה. כיוון שהם כבר בעלי דירה הם יוכלו להשכיר את הדירה הנוכחית שלהם ולגור בשכירות במקום שאליו הם רוצים לעבור. הרי זה ממש לא חובה להיות בעלים של דירה כדי לגור בה! בנוסף, במרבית המקרים זה גם יותר כלכלי לגור בשכירות ולהשקיע את ההון העצמי בשוק המניות, ו/או בדירה זולה יותר

משקיעים רבים חוששים מהמצב בשווקים כשהם שומעים על חדשות כלכליות לא טובות – עליית האינפלציה, המשך המלחמה באוקראינה, אי יציבות פוליטית, וכיוצ"ב, וחוששים שהדבר ישפיע על ביצועי השוק. אבל שוק המניות הוא לא הכלכלה, ולמרות שקיים מתאם ביניהם לטווח הארוך, הם ממש לא מתנהגים אותו דבר. בואו נבחן זאת מכמה כיוונים: שוק המניות צופה פני עתיד, והציפיות לעתיד מגולמות במחירי המניות היום. דיווחים כלכליים לעומת זאת מסתכלים על העבר – למשל מה היתה האינפלציה בחודש האחרון, או מה היו רווחי חברה X ברבעון האחרון.

בפוסט הקודם דיברנו על תועלת שולית פוחתת, שאומרת שככל שנוציא עוד כסף על אותו דבר, אנחנו אמנם נפיק יותר אושר, אבל בקצב הולך ופוחת, כך עד שנגיע לנק' האופטימלית, שמעבר לה הוצאה נוספת לא תספק לנו עוד אושר ואולי אף תקטין את כמות האושר. בפוסט הזה נתייחס למושג חשוב נוסף: עלות אלטרנטיבית, או עלות ההזדמנות (opportunity cost). המושג מתייחס לוויתור שנגרם כתוצאה מבחירה כלכלית כלשהי – למשל אם מוציאים סכום מסוים לרכישת מוצר X, לא נוכל להשתמש בו לרכישת מוצר Y. המושג רלוונטי גם לטרייד-אוף בין צריכה לבין השקעות. מי שלא משקיע בכלל אולי לא מודע לטרייד-אוף הזה, אבל זה לא אומר שהוא לא קיים, כיוון שעל כספים שמופנים לצריכה אנחנו מפסידים את העלות האלטרנטיבית שהיא התשואה מההשקעה.

משקיעים רבים חוששים מביצועי השווקים בתקופה של אינפלציה גבוהה. אבל האם החשש מבוסס? יצאנו לבדוק. האינפלציה בארה"ב שוברת שיאים של עשורים, וזה זמן טוב לבדוק מה קרה בפעם האחרונה בה היתה אינפלציה גבוהה וממושכת. So let’s get back to the 70’s! האינפלציה בארה"ב בשנות ה-70 הרימה ראש כתוצאה ממשבר האנרגיה ב-1973 ו"נרגעה" רק כעבור עשור. […]

קרנות Private Equity משקיעות בחברות פרטיות (שאינן נסחרות בבורסה), ולכן הן עשויות להוות תחליף למדדי מניות. מטרתן להרוויח מצמיחת החברות הפרטיות, ולממש את אחזקתן בחברות ברווח בעתיד. יש המתייחסים לקרנות הון סיכון (VCs) כסוג מסוים של קרנות Private Equity, אליהן נתייחס בפוסט נפרד. קרנות PE אחרות פועלות במודל של Buyout: הן רוכשות את השליטה בחברות פרטיות (לעיתים במינוף) במטרה להשביח את החברות, לשפר את רווחיותן, ואז למכור אותן. בפוסט זה נתמקד בקרנות אלו.

בהמשך לשיתוף של Elishav Rabinovich מיום רביעי על השיעור הנמוך של החוסכים במסלול מנייתי, והכתבה של דה-מרקר שדנה בשאלה האם כדאי לשנות מסלול במוצרים הפנסיוניים בתקופות אי וודאות, ראיתי לנכון להתייחס מעט יותר בהרחבה לנושא. אז האם כדאי לשנות מסלול בפנסיה ובקה"ש בתקופת אי וודאות? לא מזמן התייחסנו לפרשנויות שונות לגבי מצב השווקים – חלקן ניבאו מיתון והמשך ירידות בשווקים, וחלקן ניבאו דווקא התאוששות. כמו תמיד – להמר זה קל, להיות צודק זה קשה, ומחקרים הראו שתחזיות שוק ברובן הגדול טועות!

אחד המושגים הכלכליים החשובים ביותר בנוגע להתנהלות כלכלית הוא תועלת שולית פוחתת. בפשטות, הרעיון אומר שככל שנוציא עוד כסף על אותו דבר, אנחנו אמנם נפיק יותר אושר, אבל בקצב הולך ופוחת. בנוסף, קיימת נק' אופטימלית של "מקסימום אושר", שמעבר לה הוצאה נוספת לא תספק לנו עוד אושר ואולי אף תקטין את כמות האושר. הרעיון הומחש היטב באמצעות עקומת הסיפוק בספר "החיים או הכסף" של ג'ו דומינגז וויקי רוביו.

לאחרונה רבים שואלים אותי מה כדאי לעשות עם הכסף בזמן הזה? יש אינפלציה, יש עליות ריבית, שוק ההון בירידות, שוק הנדל"ן מראה סימנים של הצטננות. אנשים מעדיפים לשבת על הגדר ולחכות, במיוחד שגם ככה יש עכשיו הוצאות גבוהות בגלל חופשת הקיץ והאינפלציה. בסקר שערכנו בקהילת המשקיעים הפאסיביים שמחתי לגלות שרוב מוחלט של משתתפי הסקר לא משנים את התכניות שלהם בהתאם לתנאי השוק (אינפלציה/דפלציה, גאות/משבר), וחלקם אף שוקלים להשקיע יותר מהרגיל (כי פחות משתלם לצרוך בתקופת אינפלציה גבוהה, וכי השווקים כבר ירדו לא מעט).

במייל שקיבלתי אתמול מהבורסה לניירות ערך בת"א, גיליתי שסכום המינימום לעסקה בבורסה ירד בחודש מרץ לשווי של כ-500 ₪ בלבד. הדבר מקל על משקיעים שחוסכים סכומים קטנים יחסית, כיוון שעכשיו הם לא יצטרכו לחכות עד שיצטברו להם כמה אלפים, ויוכלו לקנות החל מסכום של מאות שקלים בודדים כל חודש*. השקעה עקבית במדדי מניות רחבים במנות לאורך זמן, ללא התייחסות למצב השוק, הוא הרגל חשוב ובריא, שמוכח בשנים של מחקרים כאפשרות ההשקעה הטובה והיעילה ביותר לטווח הארוך. כדאי לפתח את ההרגל הזה כבר מגיל צעיר, אפילו בסכומים נמוכים.

בתקופה של אינפלציה גבוהה, ובעצם בכל תקופה, ככל שנחסוך יותר נוכל גם להשקיע יותר, וכך לצבור הון לא רק מהכנסה מעבודה אלא גם מתשואות ההשקעות שלנו. דוגמא מעניינת לכך היא של כוכב ה-NBA לברון ג'יימס, שהוא שחקן ה-NBA השני בלבד אחרי מייקל ג'ורדן שהפך למיליארדר. לאחרונה נצפה לברון יושב ביציע בליגת הקיץ של ה-NBA ושולף שקית סנדוויץ' עם שקדים ואגוזים. הרשת געשה – האם יכול להיות שמיליארדר אינו יכול לרכוש לעצמו חטיף במזנון?

בפוסטים הקודמים הקודם סקרנו אפשרויות שונות של השקעות אלטרנטיביות ובחנו האם כדאי להשקיע בהן, ובאילו תנאים. בפוסט הזה נתעמק בכדאיות ההשקעה בקרנות גידור. קרנות גידור הן קרנות לא סחירות, אך משקיעות במוצרים סחירים בשוק ההון. מטרתן לגדר את הסיכונים ולנסות להרוויח בכל מצב שוק, באמצעות כל מיני מודלים ואסטרטגיות, לרבות שילוב של השקעות לונג ושורט, וחלקן אף שואפות להכות את שוק המניות. ניתן להשוות בקלות יחסית בין ביצועי קרנות הגידור לבין ביצועי השוק הסחיר. מדד Credit Suisse Hedge Fund Index הניב בין 1998-2021 תשואה מצטברת של 305.66%, המגלם תשואה שנתית ממוצעת של 6.28%. לעומת זאת מדד המניות העולמי הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של 497%, המגלם תשואה שנתית ממוצעת של 7.73%, ובכך עקף בכ-1.5% לשנה את מדד קרנות הגידור.

האם הכלכלה האמריקאית והעולמית תגלוש למיתון? המון פרשנים מנבאים שכן, אבל JP Morgan דווקא טוענים שלא. כמו תמיד – להמר זה קל, להיות צודק זה קשה, ומחקרים הראו שתחזיות שוק ברובן הגדול טועות! ברור לכולם שמתישהו השווקים יתאוששו ויחזרו לעלות – מי שחושב שאנחנו עומדים בפני מיתון ושייקח עוד זמן להתאוששות יעדיף להיות מחוץ לשוק, ומי שלא חושב כך יעדיף להיות/להישאר מושקע.

בפוסטים הקודמים דיברנו על השקעות אלטרנטיביות ובפרט על חוב לא סחיר. בפוסט הזה נתמקד בדוגמא ספציפית של חוב לא סחיר – חוב מגובה נדל"ן. השקעה בחוב מגובה נדל"ן משמעותה מתן הלוואה ליזם נדל"ן, תוך שיעבוד נכסי הנדל"ן כנגד המימון, מעין אג"ח ליזם נדל"ן. המימון יכול להיות לצרכים שונים ברמות סיכון שונות – כמו רכישה ואחזקה, רכישה לשם שיפוץ ומכירה, ובנייה מ-0. ההלוואות עצמן הן מסוגים שונים, וכוללות בין היתר הלוואת גישור, משכנתא לטווח קצר, הלוואה המתווספת למשכנתא בנקאית (עם שיעבוד מסדר שני), ועוד. ההלוואות יכולות להינתן עבור בנייה/שיפוץ של נכס קטן כמו בית פרטי או דירה, וכן עבור פרויקטים גדולים יותר כמו מתחם מולטי-פמילי שלם שכולל מאות יחידות דיור או קומפלקס משרדים/מסחרי.

עדיין לא התגלה אינדיקטור אמין שיודע לחזות ברמת דיוק סבירה נקודות התחלה וסיום של משברים. אז הפעם אחרוג ממנהגי ואציג גם אני ניבוי לכיוון השוק*! יש נביאי שקר שצועקים שנים שהשוק עומד להתרסק, רוב הזמן הם טועים, פשוט כי השוק עולה 80% מהזמן, אבל לפעמים גם הם צודקים. אתם יודעים, גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום. ויש גם את הצד השני של המטבע – האופטימיים חסרי התקנה שלא זוכרים תקופות של משבר וחושבים שהשוק יודע רק לעלות. מה שכל הפרשנים מפספסים הוא שהאינדיקטור המרכזי לירידות בשווקים* הוא זהות אלופות הכדורסל בליגת העל בישראל וב-NBA! ועכשיו לנימוקים.

בפוסט הקודם תיארנו את הפספוס של רפורמת המסלולים של רשות שוק הון, שלא ממש פותרת את הבעיות שהיא מתיימרת לפתור, אינה מתייחסת לבעיות המרכזיות הקיימות בחיסכון הפנסיוני, ובאופן כללי לא מועילה לציבור כמעט בכלל. בפוסט הזה נציג את ההצעה שלנו לשיפור, ואיך גם אנחנו יכולים להשפיע.

כתבה של דה-מרקר הראתה שמנהלי קרנות הסל מרוויחים בעקיפין על חשבון הציבור דרך מנגנון עשיית השוק. אז האם יש סיבה לדאגה? תחילה חשוב להבין מה בכלל הבעיה. בשביל זה צריך להבין מה זה עושה שוק, ועוד לפני זה להבין קצת על אופן המסחר בבורסה.

ביום חמישי ה-19.5 פרסמה רשות שוק ההון טיוטת רפורמה במסלולי החיסכון הפנסיוני. לטעמי מדובר ברפורמה חלשה, שלא ממש פותרת את הבעיות שהיא מתיימרת לפתור, אינה מתייחסת לבעיות המרכזיות הקיימות בחיסכון הפנסיוני, ובאופן כללי לא מועילה לציבור כמעט בכלל. חבל, חבל ועוד פעם חבל. אם כבר הרשות החליטה "להתלבש" על מסלולי החיסכון הפנסיוני וביצעה עבודת מטה בתחום, הייתה כאן הזדמנות אמיתית לשנות ולשפר מהותית את הפנסיה לטובת כלל הציבור, אך הטיוטה הנוכחית כאמור מפספסת בגדול.

בארץ, לעומת ארה"ב ומדינות מפותחות אחרות, אין לנו כ"כ מידע ומחקרים ארוכי טווח כדי להשוות בין קרנות מנוהלות לקרנות פאסיביות

אתמול השתתפתי, יחד עם מספר מנהלי קהילות נוספים, בדיון במשרד האוצר בירושלים, בהשתתפות הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, ויועצים בכירים ברשות ובמשרד האוצר. רוצים לשמוע מה עלה בדיון ומה מתוכנן להמשך? המשיכו לקרוא. הדיון הוא דיון המשך לדיון קודם מלפני כחודש בהשתתפות שר האוצר ובכירי משרדו. בדיון הקודם הועלו המון סוגיות הקשורות לשוק ההון והעולם הפנסיוני, ונקבע כי ייקבע דיון המשך עם הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שלשמחתי יצא לפועל אתמול למרות אי היציבות הפוליטית.

בפוסטים קודמים התייחסנו למרכיב הסולידי של התיק  עבור שימושים שונים. המרכיב הסולידי ה"קלאסי" הינו המרכיב האג"חי, שהתשואות עליו מושפעות מאוד מהריבית במשק, וכיום הן נמוכות במיוחד. בפוסט הזה נרחיב על אפשרות ההשקעה בחוב לא סחיר, על העקרונות החשובים בבחירת ההשקעה, ועל השימושים שלו. בעבר אג"חים הניבו תשואות של כ-4-6%, שהיו בהחלט תשואות נאות ביחס לתנודתיות המופחתת שלהם. אך ב-13 השנים האחרונות הבנקים המרכזיים בארץ ובמרבית מדינות העולם קבעו ריבית אפסית, ובהתאם גם תשואות האג"חים הפכו לאפסיות, ובמקרים רבים אף שליליות מבחינה ריאלית. כפי שראינו בפוסטים קודמים, ישנם שימושים שעבורם השקעה פאסיבית במדדי מניות פחות מתאימה ואפיק סולידי יתאים יותר – ככרית ביטחון, ככספים למטרות ספציפיות בעוד פרק זמן קצר-בינוני, ולשם איזון האפיק המנייתי של התיק.

בעקבות הירידות האחרונות בשווקים, רציתי לבחון קצת את הביצועים של קרנות שונות שהזכרנו בפוסט קודם, יחד עם עוד שתי קרנות hype שנורא התלהבו מהן, במספר נקודות על פני השנתיים וקצת האחרונות

בפוסטים קודמים תיארתי את הפגישות שלי עם האוצר ורשות שוק ההון לשם שינוי מסלול ברירת המחדל בפנסיה, במסגרת הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל, שיישום שלו צפוי להגדיל ביותר מ-40% את צבירת הפנסיה של מרבית החוסכים, במיוחד אלה שלא בוחרים אקטיבית מסלולים טובים כמו מסלול מחקה מדד, או מצוינים כמו IRA (שהם הרוב המוחלט של הציבור).

אז חיות כיס פרסמו רשימה של 10 כללים להשקעה בשוק ההון. למרות שאני מאוד מעריך את Shaul Amsterdamsky, שהוא בעיניי אחד מהכתבים הכלכליים הטובים והיסודיים בארץ, שמנגיש תכנים חשובים בצורה בהירה לציבור הרחב, די התאכזבתי מהרשימה. מתוך עשרת הכללים, בעיניי יש שם: 3 כללים טובים (6, 7 ו-10). 3 כללים לא טובים (1, 3 ו-5). במיוחד הפריע לי הכלל שמופיע אצלם ב- #1, ועצם מיקומו ככלל #1. 4 כללים שהם "בערך" (2, 4, 8 ו-9). הרגשנו שנדרש ליצור רשימה מדויקת יותר, ואנחנו שמחים להציג בפניכם את הכללים של להשקיע נכון להשקעה בשוק ההון.

קרנות נדל"ן יזמי המנוהלות ע"י חברות גדולות ומוכרות, ובפרט גופים מוסדיים, בתי השקעות וחברות נדל"ן ציבוריות, יכולות להוות חלופה טובה ומפוזרת להשקעה בפרויקטים יזמיים ספציפיים, על שלל סיכוניהם. קרנות נדל"ן יזמי משקיעות בפרויקטי נדל"ן יזמיים כמו בנייה מ-0 או השבחה של נכס קיים ומכירתו (fix&flip), מתוך מטרה ליהנות מהרווח הנובע מהפעילות היזמית. זאת בניגוד לקרנות נדל"ן מניב שמתמקדות באחזקה לטווח ארוך (Buy&Hold), בהן הרווח מתקבל כתשואת שכירות שוטפת ועליית ערך מתונה לטווח הארוך. קרנות נדל"ן יזמי עשויות למכור את הנכסים מיד בתום הבנייה/שיפוץ או להשכיר את הנכסים לתקופה מסוימת, למשל כדי להראות שהגדילו את התפוסה ואת שכר הדירה, ולמכור אותם בעתיד ברווח למשקיעים, המחפשים נכסי נדל"ן מניב שמושכרים ומתפקדים היטב (בפרט לגופים מוסדיים ולקרנות נדל"ן מניב).

יזמות נדל"ן שונה מהותית מאחזקה בנכס נדל"ן מניב. מדובר על פרויקטי בנייה מ-0, וגם על פרויקטים של קניה, השבחה ומכירה (fix&flip). פרויקטים כאלה הם בעלי פוטנציאל תשואה גבוה מנדל"ן מניב ואפילו ממדדי המניות, אך בהתאם הם בעלי סיכונים גבוהים יותר, כולל האפשרות לאובדן מוחלט או כמעט מוחלט של הכסף. בפוסט הזה ננתח את האפשרות של השקעה ישירה בפרויקט נדל"ן יזמי. פרויקטי נדל"ן יזמי כוללים כאמור בנייה מ-0 או שיפוץ והשבחה של נכס קיים (value add) ומכירתו. במרבית המקרים מטרת הפרויקטים היא לממש את הנכסים שנבנו/שופצו תוך זמן קצר יחסית, וליהנות מהרווח הנובע מהפעילות היזמית עצמה, בניגוד לרווח הנובע מאחזקה (Buy&Hold) של נכסי נדל"ן שמניבים תשואת שכירות שוטפת ועליית ערך מתונה לטווח הארוך.

לפני שבוע בדיוק השתתפתי, יחד עם עוד 9 בלוגרים ומנהלי קהילות פיננסיות, בדיון במשרד האוצר בירושלים. הדיון, בראשות שר האוצר, ובהשתתפות יועצים בכירים ממשרדו, עסק בתקציב הדו-שנתי לשנים 2023-2024. רוצים לשמוע מה עלה בדיון ומה מתוכנן להמשך? המשיכו לקרוא. בפתח הדיון כל אחד מהמשתתפים הציג את עצמו. בדיון השתתפו מנהלי קהילות מתחומי שוק ההון, נדל"ן, כלכלת המשפחה, השקעות impact, קידום נשים בתעסוקה, שילוב חרדים בכלכלה, מדיניות ציבורית, ועוד. כשהצגתי את עצמי, כבעלים של חברת להשקיע נכון, להדרכות בתחום ההשקעות והפנסיה והמייסד של קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, שר האוצר צחק איתי שעד היום אין לו מושג מה הולך עם קרן ההשתלמות שלו. כמו שאומרים, הסנדלר הולך יחף, ואני משוכנע שיש לו דאגות גדולות יותר.

בפוסט הזה נכיר את המאפיינים הטכניים של ההשקעות האלטרנטיביות: נבין איך ההשקעה מתבצעת בפועל, מי הגופים המציעים אותן, מה המבנה המשפטי, איך מתבצע ניהול ההשקעה, מה העלויות, מי יכול להשקיע בהן, סכומי המינימום, משך החיים והמיסוי. השקעות לא סחירות עובדות אחרת לגמרי מהשקעות סחירות. הבהרה: הפוסט הזה מהווה סקירה בלבד, הוא אינו מתיימר להיכנס לדקויות המשפטיות או לדייק בכל ניואנס כזה או אחר. כפי שכבר הזכרנו, השקעות אלטרנטיביות הן השקעות לא סחירות, מה שאומר שניתן להשקיע בהן דרך בתי השקעות וחברות פרטיות המציעות אותן. חלק מהגופים מציעים השקעות פרטניות (כגון מיזם נדל"ן ספציפי, עסקת חוב ספציפית), חלקם מציעים קרנות השקעה המספקות פיזור רחב יותר מהשקעות פרטניות, וחלקם מציעים גם וגם.

חברים יקרים, קיבלתי הזמנה להשתתף מחר בצהריים בדיון במשרד האוצר בירושלים בנוגע לתקציב הדו-שנתי לשנים 2023-2024 וחוק ההסדרים, ואתם מוזמנים להציע הצעות שאוכל להעלות בדיון. אז אחרי שהשתתפתי במספר דיונים עם בכירים באוצר וברשות שוק ההון בנוגע למסלולים בפנסיה, הוזמנתי גם לדיון בהשתתפות בכירים באוצר בנוגע לתקציב 2023-2024 וחוק ההסדרים. מי שלא מכיר, חוק ההסדרים עובר ביחד עם התקציב, וזאת בעצם הדרך של הממשלה להכניס בבת אחת מס' רב של תיקוני חקיקה ורפורמות כחלק מהתקציב, במקום להעביר חקיקה לכל אחד מהם בנפרד.

בניגוד להשקעה ישירה בנדל"ן, קרנות נדל"ן פאסיביות מאפשרות להשקיע במגוון רחב של נכסי נדל"ן בפיזור גבוה, ולחסוך מהמשקיע את איתור הנכסים, ניהול מו"מ, לקיחת משכנתא, מציאת שוכר, תפעול ואחזקת הנכס ובסוף את מכירתו. קרנות כאלה מאפשרות גם פיזור סיכונים רחב, הן כמותי והן גיאוגרפי, וחלקן משתמשות במינוף בדומה להשקעה ישירה בנדל"ן. בפוסט זה נרחיב על השקעה פאסיבית בקרנות נדל"ן בפיזור רחב. קרנות המשקיעות בנדל"ן מתחלקות לשני סוגים מרכזיים: קרנות נדל"ן מניב וקרנות נדל"ן יזמי, בפוסט הזה נתמקד בסוג הראשון.

דירה, דירה, דירה, מי לא רוצה לקנות דירה? אבל האם זה כדאי? השקעה בנכס נדל"ן מניב כמו דירה יכולה להיות השקעה טובה למדי, בעלת קורלציה נמוכה יחסית למדדי המניות, המשלבת תזרים שוטף עם עליית ערך מתונה לטווח הארוך. בפוסט הזה ננתח מס' היבטים של השקעה ישירה בנכס נדל"ן מנקודת המבט של משקיעים פאסיביים: מבחן הפאסיביות, תשואות היסטוריות, תנודתיות, הון עצמי, מינוף, פיזור סיכונים, תזרים ונזילות. ישראלים רבים מעוניינים/שוקלים לקנות נכס נדל"ן מניב (לרוב דירה) להשקעה, יחד או במקום השקעה בשוק ההון. אז לפני קניית דירה להשקעה כדאי להבין היטב את ההיבטים השונים של אופי ההשקעה.

בפוסטים הקודמים תיארתי את השיחות והדיונים שלנו עם משרד האוצר ורשות שוק ההון בנוגע לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה, במסגרת הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפוסט הזה אתאר את הדיון בנושא בו הוזמנתי להשתתף, שנערך ב"פורום שווי הוגן" באוניברסיטת רייכמן, בהשתתפות בכירי ראשות שוק ההון, נציגי המוסדיים וקרנות ההשקעה השונות, אנשי אקדמיה וגורמים נוספים.   […]

בפוסט הקודם עדכנו בנוגע ל קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל, וציינו את השיחות שקיימנו עם גורמים במשרד האוצר, ואת ההצעה שלנו לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה, שהופנתה לצוות עבודה ברשות שוק ההון שדן בנושא זה ממש. בפוסט הזה נעדכן בנוגע לדיונים שלנו עם רשות שוק ההון. למי שלא מכיר, רשות שוק ההון היא הגוף הרגולטורי שאחראי על הרגולציה, הפיקוח וההנחיות לגופים המוסדיים בכלל, ועל קרנות הפנסיה בפרט. ההצעה שלי לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה הועברה לשני בכירים ברשות, עימם קיימתי מספר דיוני זום מקצועיים (יחד עם יועץ כלכלי בכיר לשר האוצר). באופן כללי התרשמתי שגם הגורמים ברשות שוק ההון התחברו, לפחות באופן חלקי, לגישה שהצגתי, אך העלו מספר נקודות שיכולות להיות להן השלכות משמעותיות וחשוב להתייחס אליה

לפני חודשיים יצאנו בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפוסט הזה נעדכן מה הספקנו לעשות בחודשיים האחרונים בנושא בדיונים עם האוצר ורשות שוק ההון.   תזכורת: הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל עלה בעקבות אישור ועדת הכספים של הכנסת להחליף את מנגנון האג"ח המיועדות במנגנון הבטחת תשואה, שיקטין את הוצאות המדינה מחד, ולא יפגע בחוסכים בהשוואה למצב הקיים מאידך. […]

לא מזמן ביצענו תכנון פיננסי לבני זוג מאוד נחמדים שעברו להתגורר בלונדון. כיוון שהתכנונים הפיננסיים שלנו תמיד נכנסים לעומק ומסתכלים על תכנון השקעות ובניית תמהיל על פני כל החסכונות כמכלול, כולל חסכונות פנסיוניים וקרנות השתלמות, התייחסנו בתכנון שלהם גם לחיסכון הפנסיוני וקרנות ההשתלמות בארץ, וגם למקבילותיהן באנגליה. מה שגילינו בנוגע לחסכונות מהסוג הזה באנגליה די הדהים אותנו.

השקעות אלטרנטיביות הן שם כולל למגוון רחב של השקעות מסוגים שונים, שמה שמשותף להן הוא שמדובר בהשקעות לא סחירות, כלומר כל מה שהוא לא מכשירי השקעה הנסחרים בבורסה כמו מניות, אג"חים, קרנות נאמנות וקרנות סל. בפוסט הזה נציג את עולם ההשקעות האלטרנטיביות באופן כללי, ובפוסטים הבאים נעמיק במאפייני ההשקעות האלטרנטיביות ונסקור אפשרויות שונות להשקעה. כמובן שגם ננתח האם כדאי או לשלב אותן כחלק מהתיק שלנו, ולאילו מטרות. אתם יכולים לצפות לניתוח מפורט ומעמיק ביותר, וכמובן אובייקטיבי. עוד לפני שנכיר השקעות אלטרנטיביות מסוגים שונים, כדאי להבין מה המטרות שלהן.

כספי ההון החופשי הם כספים שלא נופלים תחת אף אחת מהקטגוריות האחרות – הם לא נדרשים ככרית ביטחון, הם לא כספים שישמשו אותנו למטרות ספציפיות, והם גם לא כספים שנדרשים לפרישה. בעצם הכספים האלה לכשעצמם לא מעניינים במיוחד – אלה כספים שאנחנו יכולים “לנעול" לטווח ארוך ו"לשכוח מקיומם" כדי שיגדלו בערכם. כיוון שהייעוד המרכזי שלהם הוא גידול בערכם, נשקיע אותם באפיק המוכח הרווחי ביותר עלי אדמות – מדדי מניות כמובן. מה שמעניין יותר לגבי הכספים האלה זה השימוש העתידי שנעשה בהם, בין אם נמיר אותם למטרות ספציפיות ובין אם לכספים לפרישה.

כספים לפרישה הם כספים שאמורים לשמש אותנו באופן שוטף לאחר הפרישה. אלה לא עודפים שאנחנו יכולים לתת להם לצמוח מבלי לגעת בהם, ואלה גם לא כספים למטרות ספציפיות שעבורם נצטרך את כל סכום ההשקעה

בפוסט קודם הצגנו מתודולוגיה לחלוקת כספי החסכונות שלנו ל-4 קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה ועודפים. בפוסט הזה נתמקד בקטגוריה השנייה – כספים למטרות ספציפיות. הקטגוריה השנייה מדברת על צרכים ומטרות ספציפיים לכסף שלנו בטווח קצר-בינוני (שנים ספורות, גג עד עשור). אבל למה בכלל צריך להגדיר צרכים ספציפיים לשימוש בכסף? התשובה היא שבלי הגדרת מטרות אנחנו יכולים לפגוע משמעותית בתשואת התיק שלנו! אחת הטעויות הנפוצות של הציבור בנוגע להשקעות היא היעדר תכנון, משקיעים רבים אומרים לעצמם משהו כמו "נשים את הכסף בינתיים באיזה השקעה לא מסוכנת במיוחד, ואח"כ כבר נחשוב מה לעשות איתו". גישה זאת גורמת פעמים רבות לכספים להיות מושקעים באפיקים יותר מדי סולידיים ללא צורך אמיתי.

בפוסט הקודם הצגנו מתודולוגיה לחלוקת כספי החסכונות שלנו ל-4 קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה ועודפים. בפוסט הזה נתמקד בקטגוריה הראשונה – כרית הביטחון. כרית הביטחון אמורה לשמש אותנו לכל צרה שלא תגיע. אם בשגרה ההכנסות שלנו גבוהות מההוצאות (הרי אם לא – מאיפה הכסף להשקעות?), לעיתים עשויים להיות מצבים בהם המצב מתהפך. דוגמאות שניתן לציין: פיטורין (אובדן הכנסה), צורך רפואי, טיפול יקר במוסך וכו'.

באחת מ"שיחות הנודניק" לבוגרים שלנו שעושה Kobi Turgi התותח-על-חלל, שמטרתן לסייע ולדחוף את הבוגרים שלנו ליישם את מה שלמדו (להגדיר תמהיל ותכנית פעולה, לפתוח תיק השקעות פרטי ולטפל בפנסיה ובהשתלמות), עלתה סוגיה מעניינת אצל אחד הבוגרים, שגם לו קוראים קובי. הוא ואשתו קצת חוששים לקחת אחריות ולנהל את כל הכסף שלהם בעצמם, כשהדגש הוא על "כל הכסף". כלומר אין להם בעיה להתחיל להשקיע עצמאית, אבל הם חוששים מלקחת אחריות על כל החסכונות, ומרגישים שבכל זאת כדאי להשאיר חלק מהכסף במסלול מנוהל. בין היתר הסיבה היא חוסר הוודאות בשווקים ו"טוב שיהיה גוף מקצועי שיקבל את ההחלטות עבורם".

בפוסט הזה נרחיב על אופן הגדרת המטרות לפי הגישה הזו, בהתאם ל-4 קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה ועודפים. ניתן (וכדאי) לקטלג את כל הכספים שלנו מכל הסוגים (פרטיים, פנסיוניים, קרנות השתלמות וכו') באחת מ-4 הקטגוריות האלה. הכספים שמיועדים לקטגוריה הראשונה והשנייה יושקעו באפיקים סולידיים, כספי הקטגוריה השלישית יושקעו בשילוב נכסים (עם חשיפה מנייתית גבוהה לצעירים, ובחלק מהמקרים גם למבוגרים), וכספי הקטגוריה הרביעית יושקעו במדדי מניות.

מבירור נוסף שערכנו, הקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים לא הולכות לשום מקום. הפרטים בפנים. בפוסט קודם התייחסנו לכתבה שטחית של כלכליסט שציינה בלקוניות שאלטשולר שחם הפסיקו לשווק את הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים, וחביבות מאוד על המשקיעים הפאסיביים הגרים בציון. קיבלנו המון פניות ושאלות מודאגות בנושא, ומה שלא היה ברור זה מה בכלל המשמעות של "משווק" / "מפיץ" של קרנות סל, והאם הקרנות תפסקנה להיסחר בבורסה המקומית שלנו.

בקרנות הפנסיה בישראל יש הרבה דברים טובים, כמו הטבות מס, מסלולים מחקי מדד ודמי ניהול נמוכים, אך גם שתי בעיות מרכזיות לחוסכים הצעירים: מסלול ברירת מחדל שמרני ביותר ומנגנון הבטחת תשואה (שיחליף בקרוב את האג"ח המיועדות), שאמנם מבטיח "רצפת תשואה" של 5.15%, אך גם מהווה "תקרת תשואה" הנמוכה מתשואת מדדי המניות. אנחנו יוצאים בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל, לשם שינוי תקנות ועדכון חקיקה שתיטיב גם עם הציבור, וגם עם קופת המדינה. עד יום רביעי בחצות גם לכם יש הזדמנות להשפיע!

מתחילת השנה יש מגמה של ירידות במרבית שווקי המניות. ה-S&P 500 הניב תשואה שלילית של כ-7.5%- מתחילת השנה, מדד MSCI Europe הניב תשואה שלילית של כ-2.5%-, ואילו מדד MSCI EM IMI של השווקים המתפתחים דווקא עלה בכמחצית האחוז. אז מה כדאי לעשות, אם בכלל? העיתונות הכלכלית כצפוי גועשת בעקבות הירידות האחרונות. כמובן שבשלב זה לא מדובר במשבר, והירידות אפילו לא נכנסו לטריטוריה של "שוק דובי" (עפ"י ההגדרה המקובלת מדובר בירידות של 20% מהשיא). אבל החששות הן לגבי העתיד, ובהחלט ייתכן והירידות יחריפו.

בפוסט הקודם תיארנו כיצד עובד המנגנון של הקצאת נכסים ושמירה על איזון. בפוסט הזה נרצה לקחת את הנושא צעד אחד קדימה, לאתגר את הגישה המקובלת של חלוקת העוגה לפי אחוזים, ולבחון האם היא אכן משרתת אותנו נאמנה. כפי שראינו, ככל שההקצאה המנייתית בתיק גבוהה יותר כך התשואה הצפויה תהיה גבוהה יותר (עם תנודתיות גבוהה יותר). כמובן שלא כל התיק חייב להיות מושקע במדדי מניות – עלינו להתאים את התיק לצרכים שלנו. בפרט, כספים שנרצה להשתמש בהם תוך פרק זמן קצר פחות מתאימים להשקעה מנייתית, וכספים שמיועדים לטווח ארוך מתאימים מאוד להשקעה מנייתית.

כמעט בכל מקום בו מדברים על סוגים שונים של תיקי השקעות, הקצאת נכסים, פיזור השקעות וכיוצ"ב, קביעת התמהיל מתבצעת באמצעות חלוקת העוגה באחוזים. החלוקה הקלאסית מסתכלת על ההקצאה ל(מדדי) מניות ולאג"חים, אך ישנן גם חלוקות שכוללות אפיקים נוספים כמו נדל"ן, קרנות ריט, זהב, מזומן, מוצרי חוב בלתי סחיר, הלוואות חברתיות, השקעות אלטרנטיביות, מטבעות קריפטוגרפיים וכו' (בהם נדון בעתיד). לעיתים מבצעים גם צלילה פנימה לתתי אפיקים, למשל – בתוך האפיק המנייתי מה ההקצאה למניות גדולות לעומת קטנות, ארה"ב מול שאר העולם, שווקים מפותחים מול מתפתחים ועוד, ובתוך האפיק האג"חי – מה ההקצאה לאג"ח ממשלתי מול קונצרני, אג"ח קצר טווח מול ארוך טווח, שקלי או צמוד למדד וכו'. כמובן שכל אלה הן רק דוגמאות והתיק שלנו יכול להכיל רק חלק קטן מהאפיקים שציינתי.

התיק האופטימלי הוא מושג תיאורטי, במציאות אפשר לבנות תיק שככל הנראה יהיה קרוב לאופטימלי עבורנו, וכמה שננסה לבנות את התיק בצורה מושכלת שמבוססת על נתונים סטטיסטיים, בניית התיק תמיד תכלול גם אלמנט מסוים של ניחוש ושליפה מהמותן, וזה בסדר גמור

בפוסט הזה נבין עד כמה חשוב לתכנן נכון את התמהיל והקצאת הנכסים, כיוון שזו ככל הנראה ההחלטה החשובה ביותר שנקבל בכל הנוגע להשקעות.

בפוסטים הקודמים ראינו את מאפייני התשואות והתנודתיות של אפיקים שונים – מדדי מניות גדולות וקטנות, אג"חים קונצרניים וממשלתיים לטווח קצר וארוך, ובחנו את טווח התשואות האפשרי ואת הסבירות להשגת תשואה חיובית או שלילית לפרקי זמן שונים. בנוסף ראינו במספר פוסטים את החשיבות העצומה של הריבית-דריבית, במיוחד לטווח הארוך, ואת ההשפעה של חשיפה למט"ח ולאינפלציה. בפוסט הזה ננסה לזקק את הנתונים החשובים מהפוסטים הקודמים ולגבש מהם קווים מנחים לבניית תמהיל התיק שלנו, ובפרט לחלוקה בין אפיקים מנייתיים לסולידיים. אז יאללה, בואו נתחיל.

אינפלציה למי שלא מכיר היא שחיקה של ערך הכסף. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, וגופים מקבילים בעולם, מחשבים את סל הצריכה הממוצע במשק, שכולל את כל המוצרים והשירותים שהציבור צורך – מזון, ביגוד, דיור, מסעדות, חופשות, ריהוט, מוצרי חשמל וטכנולוגיה, תקשורת, אנרגיה, שירותים מקצועיים וכו', כאשר כל מרכיב מקבל את חלקו היחסי בסל הצריכה הממוצע במשק. הסל נדגם באופן רציף, ואחת לחודש מפורסם מדד המחירים לצרכן, שנקרא באנגלית CPI, ה-consumer price index. הערך המספרי של המדד בחודש מסוים לא מעניין במיוחד, מה שמעניין זה השינוי במדד לאורך זמן.

במוצ"ש פרסם פרופ' עומר מואב פוסט על השקעה בסל מניות, בו הוא מציג מחקר אשר חלק מהקוראים חשבו שהוא סותר את הטענה שהסיכון בהשקעה במדדים מצטמצם ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר

משקיעים רבים חוששים מההתחזקות האחרונה של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות העולמי. השקעות בנכסים מחוץ לישראל, ובפרט במדדי מניות עולמיים הן השקעות במט"ח, והתחזקות השקל שוחקת את הרווחיות שלהן. אז האם יש סיבה לחשוש מהתחזקות השקל והאם כדאי לגדר את ההשקעות שלנו? בפוסט הזה נעשה סדר.

בפוסטים הקודמים ראינו בעיניים את המשמעות האדירה של הריבית-דריבית, והשווינו את התשואות התיאורטיות אל מול הנתונים האמיתיים לפרקי זמן ארוכים. בפוסט הזה אני רוצה לחזור לפרק זמן קצר יותר, ולהסיק מסקנות אופרטיביות בשבילנו כמשקיעים פאסיביים. אחרי שכבר למדנו שאם משקיעים ל-15 שנה ויותר סיכון התנודתיות מאבד מחשיבותו, והבנו שהריבית-דריבית מגדילה את התשואה בקצב הולך וגובר לאורך זמן, המסקנה המתבקשת היא שבהשקעה לטווח ארוך אין שום היגיון לבחור באפיקים סולידיים, לא מצד הסיכון (שלא קיים לטווח ארוך) ולא מצד התשואה. זה נכון לכל סוג של חיסכון שאנחנו יכולים להגדיר שהוא מיועד לטווח ארוך

בפוסטים הקודמים ראינו את כוחה העצום של הריבית-דריבית, שהולך ומתעצם ככל שההשקעה ארוכה יותר. יכול להיות שאחדים מכם חשו שהגרפים שהוצגו הם גרפים "נקיים מדי" ו/או "תיאורטיים מדי". הפוסט הזה ישווה בין התיאוריה לבין המציאות. עד כה כבר הבנו ששוק המניות הוא אמנם מאוד רווחי אבל גם תנודתי, ולכן לא תמיד ברור מה זה משנה בכלל שהתשואה הממוצעת היא 10%. הרי לפעמים התשואה גבוהה יותר, לפעמים נמוכה יותר, ולפעמים היא בכלל שלילית ואפילו שלילית חזקה כמו במשברים שקורים מפעם לפעם. אז אם חשבתם כך אתם צודקים לחלוטין, אבל מה שיפה זה שבכל זאת אין לכך השפעה על התוצאות!

בפוסט הקודם ראינו את המשמעות האדירה של אפקט הריבית-דריבית, שגורם לכסף שלנו לייצר עוד ועוד כסף, ובקצב הולך וגובר. בפוסט הזה נסתכל לפרקי זמן ארוכים יותר, כדי להמחיש את המשמעות של ריבית-דריבית על צבירת ההון האישי והבין-דורי. אם בפוסט הקודם הסתכלנו על גרף של 30 שנה, הפעם אני רוצה להתמקד בגרף דומה, רק ל-50 שנה. אתם שמים לב בתמונה שלמטה כמה התשואה של 30 שנה הרבה יותר קרובה לנקודת ההתחלה מאשר לנקודת הסיום אחרי 50 שנה? ככה עובדת פונקציה אקספוננציאלית, עיקר הגידול מופיע בצד הימני של הגרף.

בפוסט הקודם דיברנו על מאפייני אגרות חוב, ומה משפיע על המחירים והתשואות שלהם. בסוף הפוסט הזכרנו שהגורם המשפיע ביותר על תנודתיות מחירי האג"חים הוא הריבית במשק. צפו בסרטון הבא כדי להבין את איך משפיעה הריבית במשק על מחירי האג"חים.

אג"ח למי שלא מכיר זו איגרת חוב, או במילים אחרות הלוואה שניתנת למדינה (אג"ח ממשלתי) או לחברה (אג"ח קונצרני). לרוב כאשר הממשלה או חברה כלשהי מנפיקות אג"ח, בהנפקה משתתפים הגופים המוסדיים וגופים פיננסיים גדולים שרוכשים מהחברה את האג"ח, כלומר נותנים לה הלוואה.

בפוסט הקודם דנו במצבים שונים בהם נרצה להכניס לשוק סכום גדול של כסף, וכן בתוצאות האפשריות למיצוע יזום של הכניסה לשוק, כלומר חלוקה מכוונת למנות, והגענו למסקנה העקרונית שסטטיסטית עדיף להכניס את כל הכסף לשוק בבת אחת מאשר למצע. בפוסט הזה נצלול יותר לעומק ונבחן את הנתונים והמחקרים שנערכו בנושא, הן של התשואות והן של הסיכונים, ונדון בהשלכות הפסיכולוגיות, כדי שנוכל לקבל החלטה מושכלת.

גם אם התחלנו להשקיע במועד גרוע ביותר, רגע לפני משבר ממושך, שהשוק התאושש ממנו רק אחרי שנים רבות, במידה ומדובר בהשקעה במנות הנפילה תהיה פחות כואבת וההתאוששות הרבה יותר מהירה. מכאן עולה השאלה: במידה ויש לי סכום גדול להשקעה, האם כדאי להשקיע אותו בבת אחת או במנות? יצאנו לבדוק. קצת סמנטיקה בפוסט הקודם נתנו מספר דוגמאות להשקעה במנות – למשל הפקדת כספים כל חודש לחיסכון הפנסיוני ולקה"ש שלנו, וכן רכישת קרנות סל בתיק הפרטי ממה שחסכנו בנטו באותו חודש. בעוד שדפוס השקעה מסוג זה הוא אכן השקעה במנות, לא מדובר ברצון לייצר מיצוע באופן מלאכותי, אלא מיצוע שמתרחש באופן טבעי.

השקעה במנות יוצרת מיצוע על ציר הזמן, ע"י קניה ברמות מחיר שונות על הגרף. ראינו בפוסטים הקודמים שככל שמשך זמן ההשקעה ארוך יותר כך ההבדל בין התרחישים הטובים לגרועים הולך ומצטמצם, ונוצרת התכנסות לכיוון ממוצע התשואה הרב-שנתי. השקעה במנות מאיצה את תהליך ההתכנסות לממוצע וגורמת לנו להגיע אליו מהר יותר. למה זה קורה? כי כאשר משקיעים בנק' אחת ספציפית, יכול להיות טווח רחב של תשואות אפשריות בשנים העוקבות, אבל אם פורסים את ההשקעה למנות על פני תקופה ארוכה יותר, משיגים נק' כניסה ברמות מחירים שונות, ובכך אנו מתקרבים לממוצע.

האם השקעה במניות מיועדת רק לטווח ארוך מאוד? לשם כך כדאי לבחון נתון נוסף בנוגע לתנודתיות, המתייחס לסבירות להשיג תשואה חיובית או שלילית בפרקי זמן שונים.

באופן טבעי, סיכון התנודתיות קשור במועד ההשקעה. בהקשר הזה, מעניין לבחון את שני המשברים המשמעותיים האחרונים בשוק ההון

ברור לנו שסטיית תקן גבוהה יותר משמעותה שמדובר באפיק השקעה תנודתי יותר. בפוסט הזה ננסה להבין לעומק את המשמעות מבחינת התשואות הצפויות כל שנה. כשיו בואו ניקח כדוגמא מדדי מניות של חברות גדולות, שראינו שמניבות תשואה ממוצעת של כ-10% לשנה עם סטיית תקן של כ-20%, ונבין מה צריכות להיות הציפיות שלנו לתשואות של מדדי המניות.

בפוסט הזה נתמקד בהבנת התשואות והתנודתיות של אפיקי השקעה שונים בשוק ההון, שההבנה שלהם היא הבסיס לתכנון תמהיל התיק שלנו באופן שיתאים למטרות שלנו.

שווקי המניות בעולם מתחלקים לשווקים המפותחים (23 מדינות מפותחות, ישראל ביניהן) ושווקים מתפתחים (24 מדינות מתפתחות). מה עם יתר המדינות בעולם? בלי להעליב יותר מדי, אפשר להגדיר את רובן "מדינות פח". בעוד שארה"ב ושאר העולם המפותח מהווים את עיקר שוק המניות העולמי, השווקים המתפתחים מהווים 10% ממנו בלבד, וזה כשאותם שווקים כוללים מדינות ענק, ובראשן מדינות ה"בריק": Brazil, Russia, India, China. מה שמבחין בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות הוא שעד לא מזמן הכלכלה שם לא היתה חופשית ונשלטה לחלוטין ע"י הממשלה.

אחת הסוגיות החשובות בניתוח סיכונים היא לדעת להבחין בין סיכון השוק (market risk) לבין סיכון פרטני (idiosyncratic risk) של כל חברה. הסיכון של כל חברה הוא סיכון מאוד גבוה וקשה למדידה – חברות יכולות להשיג תשואה שלילית, הן יכולות לרדת בערכן ב-70% ללא התאוששות (40% מהמניות כפי שראינו בפוסטים קודמים), ובתרחיש קיצון אף לפשוט רגל. את הסיכון הפרטני של השקעה בחברות ספציפיות ניתן לנטרל ע"י פיזור רחב, כך שהסיכון היחיד שנהיה חשופים אליו הוא סיכון השוק. סיכון השוק, שמתבטא בתנודתיות הכוללת של שוק המניות, משותף לכל המניות והוא לא משהו שניתן למזער באמצעות פיזור. במילים אחרות, ככל שיהיו לנו יותר מניות בתיק כך הסיכון יילך ויפחת ויתכנס לסיכון השוק כולו.

זה די ברור שתיק הכולל מספר מצומצם של מניות חשוף לסיכון משמעותי. הזכרנו בפוסט קודם מחקר של JP Morgan שהראה ש-40% מהמניות השיגו תשואה שלילית ממועד הנפקתן לאורך חייהן בשנות המחקר (1980-2014), וכן ש-40% מהמניות (לא אותם 40% בדיוק, אבל עם חפיפה רבה) סבלו מירידה של 70% ויותר מהשיא ללא התאוששות משמעותית לאורך שנות המחקר. לעומת זאת, מחקרים ארוכי טווח* הראו שתיק מפוזר המכיל מספר רב של נכסים (מניות, אג"חים, נכסים אחרים), מקטין משמעותית את הסיכון. למה זה קורה? כיוון שלא כל הנכסים בתיק מתנהגים דומה ונכסים מורווחים מחפים על נכסים מופסדים. אפילו מניה שירדה משמעותית (ואף פשטה רגל) לא תשפיע דרסטית על תיק בפיזור רחב.

משקיעים רבים נוקטים בטקטיקה של "לרדוף אחרי הקרנות החמות ביותר", קרנות שעקפו בגדול את המתחרים שלהם, וגם את המדדים. האם זו טקטיקה מוצלחת יותר מהשקעה במדדים? בואו נבדוק.

אחת הטענות שעולות מדי פעם בקרב מצדדי השקעות מנוהלות היא שקרנות מנוהלות מתמודדות טוב יותר עם משברים מקרנות פאסיביות. התמודדות עם משבר היא ניסוח אחר לתזמון שוק – לדעת מתי לצאת מהשוק (רצוי כמה שיותר בתחילת המשבר) ומתי לחזור אליו בחזרה (רצוי כמה שיותר בסוף המשבר ולפני העליות המחודשות). תזמון השוק הוא בעצם מקרה פרטי של ניסיון להכות את השוק, וכבר ראינו שהרוב המכריע של הקרנות המנוהלות לא מצליחות להכות את השוק, גם בטווח הקצר ועוד יותר בטווח הארוך.

את המשפט שבכותרת שמעתי בגרסאות שונות עשרות פעמים, לרוב ממשווקים של מוצרי השקעות מנוהלים כאלה ואחרים. בשמיעה ראשונה הוא נשמע הגיוני, אבל כשנכנסים קצת לפרטים מבינים שזה קשקוש מקושקש. אם מעניין אתכם לדעת למה השקעה פאסיבית זה הפתרון הרצוי בכל מקרה, אפילו למי שאינו מבין בהשקעות, תמשיכו לקרוא. אז למה גם חסרי ידע לא צריכים להשקיע בהשקעות מנוהלות?

על מה דיברנו בוובינר? כדי למנוע בלבול – מה ההגדרה המדויקת של השקעה אקטיבית והשקעה פאסיבית? כיצד נכון להשוות בין השקעה אקטיבית לפאסיבית? מה פוטנציאל התשואות בכל שיטה? מה הסיכונים בכל שיטה? כיצד מתמודדים עם משברים? מה הסיבות לכך שמשקיעים מסוימים מייצרים תשואה עודפת? האם יש הבדל בין משקיעים מוסדיים לפרטיים והאם משקיע פרטי יכול להשיג תשואה עודפת מול משקיע מוסדי? כמה זמן לימוד ראשוני נדרש כדי להתחיל להשקיע בכל אחת מהשיטות? כמה זמן עבודה צריך להקדיש בשוטף לכל שיטה? מה לגבי עלויות נלוות כמו מיסים ועמלות, וכיצד ניתן למזער אותן? שאלות מהקהל

בנק לאומי השיק לפני כ-3 שנים את Videa, פלטפורמה דיגיטלית שמטרתה להפוך את ניהול ההשקעות לפשוט ושקוף. וידאה טוענים שהם משקיעים באופן פאסיבי, עם הקצאת אפיקים חכמה המבוססת על המודל של תורת התיקים המודרנית (MPT – Modern Portfolio Theory) של הכלכלן היהודי זוכה פרס נובל הארי מרקוביץ'. את מודל ה-MPT הם שיפרו, לטענתם, בין היתר באמצעות התחשבות בהערכות של מומחי שוק ההון (זה כבר קצת פחות פאסיבי), "שימוש במתודולוגיה מתקדמת לשיפור היציבות של תוצאות המודל" (מה שזה לא אומר), ועדכון דינמי של הקצאת הנכסים (גם זה פחות פאסיבי – משקיע פאסיבי מגדיר תמהיל והקצאת נכסים פעם אחת ולא מעדכן אותו בהתאם למה שקורה בשוק, אלא רק לעיתים רחוקות בהתאם לשינויים במטרות האישיות).

הפוסט הזה הוא לא על חברת Apple, אלא על התפוחים היוצאים מהכלל – אלה שיודעים להכות את המדדים בעקביות. אם אתם נמנים על ההגדרה הזאת, קודם כל מגיע לכם מזל טוב כי אתם בחברה מאוד מצומצמת… אבל אולי לפני המזל טוב כדאי שנבחן כמה דברים: תחילה כדאי שתבחנו בכנות האם באמת הצלחתם להכות את המדד בעקביות ולא רק לתקופה קצרה? האם המדידות שלכם נכונות (לא תמיד קל לעקוב ולחשב את התשואה כשעושים פעולות רבות של קניה ומכירה)? האם לא התעלמתם מהפסדים (נטייה פסיכולוגית ידועה)?

במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה, האוצר רוצה לבטל את האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה. האם זה מהלך חיובי? איך זה משפיע על החיסכון הפנסיוני של משקיעים פאסיביים? ואיך השינוי הזה מתקשר להודעה הקודמת של רשות שוק ההון על המסלולים מחקי מדד ה"ממונפים"? כל הפרטים בפנים. האוצר ורשות שוק ההון ממשיכים להציע רעיונות ותקנות בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלנו.

כידוע, מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. אבל מה שלא כולם יודעים זה שהמיסוי הוא על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי הצמדה למשהו. מה זה המשהו הזה? לפעמים זה מדד המחירים לצרכן בישראל ולפעמים מטבע זר כלשהו. ההבדלים בין שתי האפשרויות מאוד משמעותיים, עד כדי כך שהם מהווים שיקול מרכזי בבחירת הקרנות בהן נשקיע ואף בבחירת בית ההשקעות! אז באילו קרנות ודרך איזה ברוקר כדאי להשקיע? קראו עוד כדי לקבל את התשובה.

משקיעים רבים לא מוותרים על הרעיון של להכות את השוק, אבל כן מוותרים על הקרנות המנוהלות שברובן מפגרות אחרי השוק.

בפוסט קודם לא פסלתי את האפשרות שקיימים מנהלי השקעות שאכן מצויה בידיהם היכולת להשיג תשואות עודפות על המדד הרלוונטי לאורך זמן. המחקרים הראו שלטווח הארוך יש מעט מאוד מקרים של קרנות כאלה, אבל הן קיימות – חלקן הצליחו ככל הנראה בגלל מזל וחלקן בגלל כישרון אמיתי. בפוסט הזה אני רוצה להתמקד באחת הסיבות המרכזיות לכך שקשה לשמור על הצלחה לאורך זמן גם בקרב משקיעים עם יכולות גבוהות. את הסיבה הזו ניתן לכנות "יתרון הקוטן". למה הכוונה? לכך שקל יותר לנהל השקעות בסכומים נמוכים מאשר בסכומים גבוהים.

באחד הפוסטים הקודמים, הצגנו נתונים מהמחקר של ואנגארד שמראים שרק חלק קטן ממנהלי ההשקעות הטובים ביותר בתקופה של 5 שנים, נשארו בטופ בתקופה העוקבת של 5 שנים. לכאורה אלה שנשארו בטופ באמת בעלי יכולות גבוהות, אבל גם זה לא נכון ברוב המוחלט של המקרים. קודם כל ראינו במחקרים אחרים שלטווחים ארוכים יותר היכולת לשמור על ההובלה, ולהכות את המדד בפרט, היא נמוכה מאוד. שנית, אם מנהל השקעות באמת בעל יכולות, הוא אמור לשמור על ההובלה לא רק כשמודדים את התשואה המצטברת שישיג בשנים העוקבות, אלא הוא אמור להישאר בטופ בכל שנה ושנה בשנים העוקבות. הרי אם הוא כזה מוצלח הוא אמור להוביל בכל מצב.

אני אוהב לתת את דוגמת 10,000 האנליסטים מתוך הספר תעתועי האקראיות, אותה תוכלו לראות בווידאו הבא

בפוסט לפני שבוע בדיוק הזכרנו את כוונת האוצר (רשות שוק ההון) לאסור מסלולים "ממונפים" (שהם לא באמת ממונפים) בקרנות הפנסיה, אשר מספקים 100% חשיפה למדד ה-S&P 500 עם תוספת תשואה של אג"ח מיועדות, וקראנו לחברי הקבוצה להגיש פנייה לרשות שוק ההון. היום התקבלה תשובה לפנייה ששלחתי, והתשובה מאכזבת.

עד כה ראינו שמרבית הקרנות המנוהלות מפגרות אחרי המדדים הרלוונטיים, אבל עדיין היו קרנות (יחסית מועטות) שהיכו את המדדים ואת המתחרים שלהם

בעקבות המודעות ההולכת וגוברת של הציבור בנוגע ליתרונות של השקעות פאסיביות, הנתמכים בנתונים ומחקרים סטטיסטיים רבים, קמו בשנים האחרונות מגוון מסלולים מחקי S&P 500 בקרנות ההשתלמות, קופות הגמל ובשנה האחרונה גם בקרנות הפנסיה. זהו תהליך מבורך, וכמו בהמון נושאים אנחנו מפגרים אחרי ארה"ב במס' שנים, שם חלה נדידת כספים גדולה להשקעות פאסיביות בעשורים האחרונים. חלק מהחברות (הלמן אלדובי ומיטב דש ומגדל) הציעו בקרנות הפנסיה שלהם מסלולים שמספקים 100% חשיפה למדד, בתוספת תשואה של אג"ח מיועדות, שבעצם נותנות תשואה עודפת על תשואת המדד באמצעות מינוף חסר סיכון. עכשיו רשות שוק ההון באוצר רוצה למנוע זאת מהן, ולפגוע לנו בפנסיה ב-30-50%.

בעולם הספורט יש שחקנים שמקובל לומר עליהם שהם עושים דברים ש"לא רואים בסטטיסטיקה". מדידות סטטיסטיות מטבען מודדות רק את הנתונים אליהם התייחסו עורכי המדגם/בדיקה/מחקר, ומתעלמות מנתונים אחרים.

מנהלי ההשקעות מתחרים ביניהם מי ישיג תשואות גבוהות יותר, מתוך מטרה למשוך לקוחות רבים יותר, וכן לנצל את הצלחתם כתירוץ להעלאת דמי הניהול. אז איך נכון למדוד את הצלחתם? ניתן להסתכל על התוצאות שהשיגו מנהלי ההשקעות ב-3 אופנים: הדרך הנאיבית – במנותק משאר העולם: לצערנו זו הדרך בה חלק גדול מהציבור פועל. בדרך זו לא מבצעים כל השוואה ולא יודעים כלל איזו השוואה לבצע. לרוב מדובר במשהו כזה: המשקיע/החוסך לא מגלה עניין מיוחד בחסכונות שלו, אחת לתקופה הוא מקבל דו"ח, ואם בכלל יטרח לפתוח אותו, יסתכל על התשואות ויגיד לעצמו משהו בסגנון: "אה, נחמד היו כאן רווחים של 6% בשנה האחרונה". אם רק היה יודע שבאותה שנה השוק עשה 20% תשואה…

חכמינו אמרו, ובצדק: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו". איך זה קשור לעולם ההשקעות? הקשר נובע מהבלבול הנפוץ בין אפיקי ההשקעה השונים לבין המוצרים/החשבונות בהם הם יושבים.

תעשיית הפיננסים מכילה מוצרי חיסכון והשקעה מנוהלים מסוגים שונים, בין היתר ניתן להזכיר: קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל פנסיוניות, קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון ותיקי השקעות מנוהלים

פוסט אורח של לובה הקופאית, המתאר את תלאותיה בעולם ה-IRA וההשקעות הפאסיביות בישראל. לובה כבר הרבה שנים בישראל, עובדת קופה בסופר. ברוסיה היה קשה, בישראל גם לא קל. אבל לובה עובדת קשה וחוסכת, וגם למדה להשקיע קרן השתלמות שלה בצורה פאסיבית, בזכות להשקיע נכון. מעסיק מפריש בלובה בקרן השתלמות כל חודש, ולובה אוהבת קרן השתלמות שלה בגלל פטור ממס רווחי הון. בגלל פטור זה ממס, לובה רוצה שכסף בקרן השתלמות שלה יהיה במסלול מחקה מדד מניות עם דמי ניהול נמוך, ככה יותר רווח יהיה פטור ממס.

משקיעים ישראלים רבים בוחרים להשקיע אך ורק במדד ה-S&P 500 הפופולרי, המייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב. הסיבות המרכזיות להתמקדות במדד הזה, הן בגלל הפיזור הרחב יחסית שלו, וכן בגלל הביצועים היפים של השוק האמריקאי בהשוואה לשאר העולם בעשור האחרון בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט.

משבר הקורונה גרם לירידות משמעותיות בשווקים מנקודת השיא שלהם בפברואר 2020. מאז תחילת התפרצות המגיפה בעולם, אי הוודאות הכלכלית גבוהה ושוק ההון מתנהג בתנודתיות. אי הוודאות נובעת בין היתר מהעובדה שהמשבר הנוכחי מרגיש לנו שונה וחריג מאוד בהשוואה למשברים פיננסיים קודמים; בגלל שמעולם לא חווינו מגיפה במימדי התפרצות שכזו, אנחנו מוצאים את עצמנו נדהמים מכמות הנדבקים והנפטרים הגבוהה, והסגר והריחוק החברתי מרגישים לנו מאוד מוזרים ולא טבעיים.

בפוסט הזה אני רוצה להתייחס לנקודה עליה נשאלתי פעמים רבות: החשש ממעבר בין השקעות בגלל האפשרות לקיבוע הפסד של השקעות מופסדות. אני מניח שרובכם כבר מכירים את היתרונות הגדולים בהשקעה פאסיבית עצמאית על חשבון מוצר מנוהל כזה או אחר כמו קופ"ג להשקעה, יתרונות שמתבטאים ב: חיסכון ניכר בדמי ניהול ובמיסוי על דיבידנדים. תמהיל השקעה שמותאם לצרכים האישיים, בניגוד למסלול "כללי" גנרי שלא מתאים למרבית האנשים ובפרט שמרני מדי לרובם. השקעה של כל הכסף ללא יתרות מזומנים מיותרות. השגת תשואת השוק באמצעות מעקב אחרי מדדים, לעומת השקעה מנוהלת שאין לנו מושג מה תהיה התשואה בה, ועשויה לפגר משמעותית אחרי המדדים גם בלי קשר לדמי הניהול.

אומרים שמילים יוצרות מציאות, ולבחירת המילים שלנו יש השפעה על האנשים איתם אנחנו מתקשרים. איך זה קשור לבתי ההשקעות והגופים הפיננסיים, ומדוע הם צריכים לבקש סליחה מהציבור לקראת יום כיפור? המשיכו לקרוא. חטא #1: שמות מפתים ל"קופסאות השקעה" שגורמים להתמקד בקנקן ולא במה שבתוכו העניין הראשון קשור לעובדה שבתי ההשקעות וחברות הביטוח מכווינים אותנו להשקיע במוצרים שונים ומשונים שאני נוהג לכנות "קופסאות השקעה", ונותנים להם שמות שנשמעים מאוד רציניים לחסרי הידע הפיננסי, כמו: קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון, best invest ושאר ירקות.

לפני כחודש צוטט בהרחבה בכלי התקשורת הפיננסיים ריאיון שבוצע עם מייקל ברי, מנהל ההשקעות המפורסם שזיהה מבעוד מועד את משבר הסאב-פריים בשנת 2008 והרוויח הון מביצוע שורט על CDOs (מוצרים המאגדים יחד תיק של מס' משכנתאות מלווים שונים). באותו ריאיון, טען ברי, שדמותו הופיעה בסרט (ובספר) "מכונת הכסף" שהבעיה הגדולה בשווקים היא קרנות הסל, אשר מעוותות את מחירי המניות וגורמות לבועה. כאשר משקיע כ"כ חכם ורציני, שלא מרבה להתראיין, טוען טענה כזאת, היא זוכה להדים רבים. לאחר שנתקלתי בנושא במס' דיונים בקבוצות פייסבוק פיננסיות, החלטתי להתייחס לטענות שהעלה ברי, ולהסביר מדוע אני לא חושב שהוא צודק במקרה זה.

לאחרונה עלו באמצעי התקשורת ובקבוצות הפייסבוק הפיננסיות טענות ופרשנויות שונות על אפשרות למשבר בשוק ההון. לאפשרות זו סופקו מגוון סיבות, שיכול להיות שיישמעו לחלקכם כמו סינית (וזה בסדר אם הן אכן נשמעות כמו סינית): התהפכות עקום התשואות באג"חים הממשלתיים, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הריביות שנמוכות כבר תקופה ארוכה ולא ניתן להנמיכן עוד בעת מיתון, המכפילים הגבוהים של חלק מהחברות, ועוד. מנגד, יש אינדיקטורים שדווקא מראים על המשך צמיחה – שיעור תעסוקה גבוה, עליות שכר, התקדמות טכנולוגית ועוד. אז האם אנחנו עומדים בפני משבר, או לא?

אחד הבוגרים שלנו ביקש ממני להשוות בין קרן ההשתלמות של הסתדרות המורים, שההפרשות עבורה גבוהות יותר אבל אין בה מסלול מנייתי, לבין קרנות ההשתלמות הרגילות שההפרשות עבורן נמוכות יותר אבל ניתן לבחור בהן מסלול מנייתי שהוא רווחי יותר. אז ביצעתי את ההשוואה הזו, והחלטתי להפיץ את תוצאותיה לקבוצה כי מדובר על פערים גדולים מאוד לטווח הארוך, שנמדדים אפילו במיליוני שקלים!

הפוסט הקודם דן בטעויות שרבים בציבור עושים בהימנעות מהשקעה, בהעדפת נכס פיסי בגלל דעות קדומות, בהסרת האחריות מעצמם ומינוי אחרים לנהל את חסכונותיהם, בהעדפת הכנסה שוטפת תוך ויתור על ריבית-דריבית, ובהתעלמות ממדיניות ההשקעה של החיסכון הפנסיוני שלהם. הפוסט הנוכחי משלים את רשימת עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות, אז המשיכו לקרוא כדי לדעת ממה להימנע.

לא נעים לי להגיד את זה, אבל אתם ככל הנראה טועים. זה לא משנה אם אתם משקיעים או לא, במה אתם משקיעים, ואיך אתם חוסכים לגיל הפרישה. מה שאתם לא עושים, אתם כמעט בוודאות טועים. אז סליחה ממי שנעלב, ומי שרוצה ללמוד ולהבין למה הוא טועה – שימשיך לקרוא. הרשימה הבאה כוללת את החלק הראשון של עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות. הרשימה הורכבה לאחר שרבים שאלו אותי אם כדאי לדעתי להשקיע ב-X, אם משתלם לעשות Y, ומה הכי כדאי לעשות כדי להשיג Z.

להשקעה לאורך זמן, ובפרט לנושא של המשך השקעת הרווחים, יש חשיבות גבוהה לא רק בהיבט של נטרול הסיכון, אלא גם מהצד השני של המטבע – כלומר הגדלת התשואה.

בהמשך לפוסט שהסביר מדוע, בהתבסס על מחקרים אקדמיים שכללו אלפי אנליסטים ומנהלי השקעות ונמדדו על פני עשורים רבים, השקעות מנוהלות מניבות תשואה נמוכה יותר מהמדד לאורך זמן, בפוסט הזה אני רוצה לדבר על 5 חסרונות נוספים, שלרוב נסתרים מן העין בנוגע לחשבונות מנוהלים.

לאחר שיחות עם לא מעט יועצים פיננסיים נוכחתי לדעת שההבנה של רבים מהם בהשקעות ותשואה, וכן הבנת הסיכונים והתנודתיות בשוק ומשמעותם, נמוכה באופן מפתיע, והם פועלים לפי איזושהי תבנית גנרית ורחוקה מאופטימלית. לגבי יועצים פנסיוניים/סוכני ביטוח – המצב עוד יותר גרוע, ומהתרשמותי רובם המוחלט מבין טוב בביטוח אבל לא מבין כמעט דבר וחצי דבר בכל הנוגע להשקעות ותשואה.

מחקרים רבים, הראו שבפרקי זמן של עד עשור יותר מ-70% מהקרנות המנוהלות לא הניבו תשואה גבוהה מהמדד (אבל כמובן שגבו דמי ניהול גבוהים על מומחיותם הרבה).

בעבר המטבעות בעולם היו צמודים לנכס פיסי כלשהו – בעיקר זהב. כך ממשלות לא יכלו להדפיס יותר כסף מכמות הזהב שברשותן. העניין השתנה בשנת 1971, לאחר ביטול הסכם ברטון וודס, ומאז הכסף בעולם מכונה כסף "פיאט", שאינו מגובה בשום נכס וניתן להדפסה חופשית.

מה ד"ר רוברט שילר, הכלכלן זוכה פרס נובל ואחד המומחים המובילים בעולם בשוק הדיור, חושב על נדל"ן כהשקעה? שילר בדק ומצא כי לאורך יותר ממאה שנים שוק הדיור בארה"ב כמעט ולא עלה במונחים ריאליים – ראו בגרף (בועת הנדל"ן של שנות ה-2000 בולטת בחריגותה).     שילר מציין כי אנשים חושבים שהם הרוויחו הון כאשר […]

בארה"ב תיק שכולל 60% מניות נחשב שמרני, ותיק שכולל 80% מניות נחשב נורמלי. בארץ לעומת זאת, תיק שכולל מעל 30% מניות כבר נחשב ספקולטיבי. משקיעים רבים נכנסים לסיכונים מיותרים ומקצים חלק ניכר מכספם להשקעה מסוכנת, לעיתים מבלי להבין לעומק את הסיכונים הגלומים בה. דפוס זה של השקעה משול להימור ועלול להמיט אסון.