קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

האם קרן השתלמות רגילה עדיפה על פני קרן ההשתלמות של הסתדרות/ארגון המורים?

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה האם קרן השתלמות רגילה עדיפה על פני קרן ההשתלמות של הסתדרות/ארגון המורים?
 

אחד הבוגרים שלנו ביקש ממני להשוות בין קרן ההשתלמות של הסתדרות המורים, שההפרשות עבורה גבוהות יותר אבל אין בה מסלול מנייתי, לבין קרנות ההשתלמות הרגילות שההפרשות עבורן נמוכות יותר אבל ניתן לבחור בהן מסלול מנייתי שהוא רווחי יותר. אז ביצעתי את ההשוואה הזו, והחלטתי להפיץ את תוצאותיה לקבוצה כי מדובר על פערים גדולים מאוד לטווח הארוך, שנמדדים אפילו במיליוני שקלים!

קודם כל הנתונים: מורה יכול/ה לנהל את קרן ההשתלמות שלו/ה דרך הסתדרות/ארגון המורים או דרך הקרנות הרגילות, אם הוא/היא עושה את זה דרך ההסתדרות/ארגון המורים אז ההפרשה לקרן ההשתלמות היא 12.6% (8.4% על חשבון המעביד, 4.2% על חשבון העובד). בקרנות הרגילות זה 10% (2.5% על חשבון העובד. 7.5% על חשבון המעביד). בהסתדרות/ארגון אין בכלל מסלול מנייתי וברגילות יש.

בתחילת הקריירה, כאשר הצבירה בקרן ההשתלמות נמוכה, יש יתרון להפקדות העודפות, אך עם הזמן התשואה העודפת בקרן השתלמות רגילה במסלול מנייתי/מחקה מדד מניות, בצירוף עם הריבית-דריבית, יגרמו לכך שהגידול בהון הצבור בקרן יהיה גבוה יותר מהפרש ההפקדות. כלומר תהיה נקודת היפוך בה שווי הצבירה בקרן הרגילה במסלול מנייתי יהיה גבוה יותר משווי הקרן של ההסתדרות, ועם השנים הפער הזה רק יילך ויתפח.

אז יצרתי אקסל קטן שמבצע את ההשוואה הנ"ל – אתם מוזמנים "לשחק" עם הערכים שבו, בפרט עם השדה B5 שמגדיר את מספר השנים (נא לשמור עותק מקומי ולא לבקש הרשאת עריכה). לצורך ההשוואה הנחתי הפקדה שנתית של 10,000 ₪ בקרן הרגילה ו-12,600 ₪ בקרן ההסתדרות. הנחת התשואה בקרן המנייתית היא 10% לשנה (זו התשואה הנומינלית הממוצעת במדדי מניות על פני עשרות רבות של שנים), ובקרן ההסתדרותית הסולידית יותר הנחתי תשואה שנתית של 6%. למתעניינים באופן החישוב (המורים למתמטיקה, אבל אני מקווה שלא רק…), מדובר על סכום של סדרה הנדסית.


אחרי 5 שנים, בקרן ההסתדרות יהיו כ-71,000 ₪ ובקרן המנייתית כ-61,000 ₪. אחרי 10 שנים הפער מצטמצם: בקרן ההסתדרות יהיו 166,000 ₪ ובקרן המנייתית 159,000 ₪, ולאחר 12 שנה מתבצע היפוך: בקרן ההסתדרות יהיו כ-212,500 ₪ ובקרן המנייתית יהיו 1,300 שקלים יותר.

כאמור, עם השנים הפער לטובת הקרן המנייתית רק הולך ותופח: אחרי 20 שנה יהיו בקרן המנייתית כ-573,000 ₪ לעומת 463,000 ₪ בקרן ההסתדרות, אחרי 30 שנה הפער כבר יעמוד על כ-650,000 ₪ (1 מיליון לעומת 1.65 מיליון), ואחרי 40 שנה (עד הפרישה) הפער כבר יהיה יותר מכפול: 4.4 מיליון ₪ לעומת קצת פחות מ-2 מיליון ₪.

אז המסקנה המיידית שאפשר להסיק מההשוואה היא שעדיף להשקיע בקרן השתלמות רגילה במסלול מנייתי (עם עדיפות למסלול מחקה מדד מניות). למי שחושש מהשקעה מנייתית, שהיא אכן תנודתית, חשוב להדגיש שבהשקעה לפרק זמן ארוך אין שום משמעות לתנודתיות וישנה התכנסות לממוצע התשואה הרב-שנתי.


המסקנה השנייה שחדי העין שביניכם אולי קלטו בצורה עקיפה, היא שההמלצה הרווחת למורים לפדות את כספי קרן ההשתלמות כל 6 שנים היא ככל הנראה ההמלצה הפיננסית הגרועה ביותר שניתן לדמיין. אפשר לראות שבאמצעות הפלא שנקרא ריבית-דריבית, הכספים בקרן תופחים בקצב הולך וגובר.


אבל זה לא הכל, כל הרווחים שנצברים בקרן ההשתלמות פטורים ממס רווחי הון, ולכן כאשר מושכים כספים מקרן ההשתלמות מפסידים לא רק את התשואה העתידית של הכספים שמשכנו, אלא גם את הטבת המס עליהם. לכן, לפני שבכלל שוקלים לגעת בכספי קרן ההשתלמות, כדאי לנצל כל מקור תקציבי אחר, ואפילו לקחת הלוואה ע"ח קרן ההשתלמות, ולמשוך כספים מהקרן רק במצב של אין ברירה וכמוצא אחרון בהחלט. זה נכון אפילו לאחר הפרישה והפסקת ההפקדות, כי הכספים ממשיכים לייצר תשואה פטורה ממס רווחי הון, כלומר עדיף לדחות משיכה כמה שרק ניתן, ולשקול אפילו לייעד את הכספים או את חלקם לירושה (ללא צל של ספק מדובר בירושה הטובה ביותר שתוכלו להשאיר לילדיכם – יותר מדירה, תיק השקעות פרטי וכיוצ"ב).


ואולי בכלל כדאי להתחיל להשקיע בקרן ההשתלמות למורים ואחרי 12 שנה (בנקודת ההיפוך) לנייד לקה"ש רגילה? גם זה לא אידיאלי. קודם כל זה אפשרי רק למורים שעומדים בתקנון – נדרשות 15 שנות וותק ושיצאו לפחות לשבתון אחד. בנוסף, גם מורים שעומדים בתקנון ומניידים מקה"ש של ההסתדרות לקה"ש רגילה מאבדים את ההפרשות העודפות של המעסיק.

גם במשיכה של הכספים לפני גיל הפרישה מאבדים את ההפקדות העודפות של המעסיק, אם כי כמו שהזכרנו עדיף להימנע ממשיכה ככל הניתן.


חיסרון נוסף של קה"ש של ההסתדרות הוא שגם אין הטבת מס על ההפקדות העודפות לקרן של ההסתדרות, מה שעוד יותר מקטין את הכדאיות של הבחירה בקרן הזו. אבל בכל מקרה, הטבת המס היא עניין שולי לחלוטין בחישוב – הפרשי התשואה לטווח הארוך הם משמעותיים בעשרות מונים!


מכל אלה ניתן להסיק שהיתרון היחיד של קה"ש של הסתדרות המורים הוא עבור ניצול הקרן בעת שבתון. מי שלא בטוח שייצא לשבתון, או שיוכל להסתדר ללא כספי קרן ההשתלמות בתקופת השבתון (למשל אם המשכורת של בן/בת הזוג תספיק, או שיש חסכונות נוספים שניתן למשוך מהם אפילו אם הם חייבים במס רווחי הון) – עדיף מראש לבחור בקה"ש רגילה במסלול מחקה מדד מניות.


במאמר מוסגר אציין שאפשרות ההשקעה היעילה ביותר עבור קה"ש היא באמצעות ניהול אישי ב-IRA, שם נוכל למזער את דמי הניהול למינימום ולהשקיע את הכסף ביעילות בעצמנו.

 

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

למה קופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע? יעילות בהשקעות ובצרכנות

למה קופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע?

קופת גמל להשקעה הוא מכשיר השקעה שהופיע בשנת 2016 ומשווק בצורה די אגרסיבית. בגדול מדובר במוצר שמהווה תחליף לחשבון השקעות פרטי (ולא לחיסכון הפנסיוני), ויש לו 3 יתרונות מרכזיים על הנייר, בין היתר הטבות מיסוי. השיח ברשת מתמקד לצערי, כמו בנושאים רבים אחרים, דווקא בשאלות הלא נכונות – כמו איזה גוף מציע את התנאים הטובים ביותר לקופת גמל להשקעה ומי משיג את התשואות הגבוהות ביותר. הנחת היסוד של אותם דיונים היא שקופת גמל להשקעה הוא מוצר מוצלח, וכעת נותר רק לבחור בין הקופות השונות והמסלולים השונים.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

5 חסרונות נסתרים מן העין בחשבונות מנוהלים

בהמשך לפוסט שהסביר מדוע, בהתבסס על מחקרים אקדמיים שכללו אלפי אנליסטים ומנהלי השקעות ונמדדו על פני עשורים רבים, השקעות מנוהלות מניבות תשואה נמוכה יותר מהמדד לאורך זמן, בפוסט הזה אני רוצה לדבר על 5 חסרונות נוספים, שלרוב נסתרים מן העין בנוגע לחשבונות מנוהלים.

להמשך קריאה
מה ההבדל בין משיכות מתיק ההשקעות לבין קצבת פנסיה פנסיה ופרישה מוקדמת

מה ההבדל בין משיכות מתיק ההשקעות לבין קצבת פנסיה

בפוסט קודם הבנו איך אפשר לייצר "קצבה" עצמאית ע"י משיכות שוטפות מתיק ההשקעות, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו איזה שיעור משיכה מתאים לפרישה בגיל +60 ואיזה לפרישה מוקדמת. עכשיו, אחרי שהבנו איך לייצר קצבה מהחסכונות שלנו בכוחות עצמנו, בלי שאף אחד ישלם לנו, הגיע הזמן להבין איך עובד מנגנון הקצבה של קרן הפנסיה.

להמשך קריאה
האם כדאי למשוך את הפנסיה (או לא להפקיד לפנסיה)? מיתוסים שחשוב לנפץ

האם כדאי למשוך את הפנסיה (או לא להפקיד לפנסיה)?

הקהילה הפיננסית ברשתות החברתיות גועשת בעקבות הפוסט המעולה של שאול אמסטרדמסקי, שדיבר על משפיענים "מומחי השקעות", שמשכנעים את העוקבים שלהם בטיקטוק למשוך את הפנסיה שלהם כדי "לעשות מכה". יכול להיות שגם הפוסט שלי משבוע שעבר שדיבר על כך שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, הוסיף קצת שמן למדורה. אז דבר ראשון חשוב לי להדגיש שלא כדאי לכם למשוך את הפנסיה שלכם. ואם אתם עצמאים או בעלי שליטה  גם לא כדאי לכם לוותר מראש על הפקדות לפנסיה. ממש לא.

להמשך קריאה
מיס פופולריטי: למה לא כדאי להשקיע רק ב-S&P 500 מיתוסים שחשוב לנפץ

מיס פופולריטי: למה לא כדאי להשקיע רק ב-S&P 500

משקיעים ישראלים רבים בוחרים להשקיע אך ורק במדד ה-S&P500 הפופולרי, המייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב. אז למרות של-S&P 500 שמור מקום של כבוד בתיק ההשקעות שלנו, בפוסט הזה נבין מדוע לא כדאי להתמקד אך ורק בו. לפני שנבין למה לא כדאי להתמקד רק ב-S&P 500, נתחיל מהסיבות למה כ"כ הרבה משקיעים בוחרים להשקיע בו

להמשך קריאה
מיתוס הטווח הארוך מיתוסים שחשוב לנפץ

מיתוס הטווח הארוך

משקיעים רבים כבר יודעים שמדדי מניות הוא אפיק השקעה שמתאים מאוד לטווח ארוך, ככל הנראה יותר מכל אפיק אחר. אבל רבים מסיקים שלא לצורך שהשקעה במדדי מניות מתאימה רק לטווח הארוך מאוד. מישהו ששמע אותי פעם מציג גרף של 100 שנה הסיק בטעות שהשקעה במדדי מניות עובדת רק אם משקיעים ל-100 שנה.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

מטבע ההשקעה הוא לא מטבע החשיפה!

יש הרבה בלבול בנושא החשיפה למט"ח כאשר רוכשים ניירות ערך, וקרנות סל בפרט. בפוסט הזה נעשה סדר. הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים להבין הוא שהחשיפה למט"ח נקבעת לפי הנכסים שהקרן מחזיקה ולא לפי המטבע בו היא נסחרת! כך למשל, קרן עוקבת S&P 500 תהיה בכל מקרה חשופה לדולר1, לא משנה אם רכשנו אותה בשקלים, בדולרים, ביורו, בליש"ט או בדינר ירדני. בפרט קרן שנסחרת בשקלים ועוקבת אחרי מדדים בחו"ל תהיה חשופה למט"ח ולא לשקל (אלא אם היא קרן מגודרת מט"ח).

להמשך קריאה