בפוסט קודם הבנו איך אפשר לייצר "קצבה" עצמאית ע"י משיכות שוטפות מתיק ההשקעות, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו איזה שיעור משיכה מתאים לפרישה בגיל +60 ואיזה לפרישה מוקדמת.
עכשיו, אחרי שהבנו איך לייצר קצבה מהחסכונות שלנו בכוחות עצמנו, בלי שאף אחד ישלם לנו, הגיע הזמן להבין איך עובד מנגנון הקצבה של קרן הפנסיה.
אז איך עובד מנגנון הקצבה בפנסיה?
כידוע, הקצבה שמתקבלת מקרן הפנסיה היא חלוקה של סך הצבירה בקרן במקדם, שלוקח בחשבון את תוחלת החיים הצפויה. למשל, אם נחלק צבירה של 2 מיליון ₪ בקרן הפנסיה במקדם 200 נקבל קצבה של 10,000 ₪ לחודש.
אם נתרגם זאת למונחים של שיעור משיכה – אז 10,000 לחודש הם 120,000 לשנה, ו-120,000/2,000,000 הם 6%, כלומר במקדם קצבה מקובל של 200, "משיכת" הקצבאות מתבצעת לפי שיעור משיכה מההון בעת הפרישה של 6%.
כפי שכבר ראינו, שיעור משיכה של 6% מההון כאשר מדובר במשיכות מהתיק הפרטי הוא שיעור משיכה גבוה מאוד, שבסבירות גבוהה יגרום לכך שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן. בפנסיה זה לא קורה, והקצבה מובטחת לכל החיים! נהדר, לא?
על פניו זה נהדר, אבל יש כאן קאץ' – מרגע שמתחילים לקבל קצבה הכסף מתוכנן by design להיגמר.
במשיכות מהתיק הפרטי לפי שיעור משיכה של כ-3-4% מההון בעת הפרישה, הפורש גם נהנה ממשיכות שוטפות למחייתו, וגם משמר את ההון ואף מגדיל אותו במרבית המקרים. כלומר יש גם כסף זמין (שנשמר ואף גדל), וגם תזרים שוטף. בקרן הפנסיה האפשרות הזאת לא קיימת – ברגע שמתחילים לקבל קצבה, ההון הופך להתחייבות של קרן הפנסיה לשלם קצבה לכל החיים, אבל אין יותר הון זמין.
מנגנון הקצבה בקרן הפנסיה פועל בצורה כזו שהוא מתוכנן להתאפס לפי תוחלת החיים הצפויה. איך זה קורה? כיוון שהמשיכות לקצבה גבוהות מהתשואה, וכאשר המשיכות גבוהות מהתשואה הקרן הולכת ומתרוקנת.
בצד המשיכות (קצבאות) – הבנו שמדובר בשיעור משיכה של כ-6% לפי המקדמים המקובלים היום. המקדם המדויק, וכתוצאה ממנו שיעור המשיכה המדויק, נקבעים לפי גיל הפורש ומינו (כי יש הבדלים בתוחלת החיים בין גברים לנשים), וכן לפי האם יש או אין בן/בת זוג ומה גילם – כיוון שלאחר פטירת העמית/ה, האלמן/ה ימשיכו לקבל קצבה של 60% מהקצבה של הנפטר לכל חייהם. כל אלה משפיעים על המקדם הסופי, ובתקנון קרנות הפנסיה יש כל מיני טבלאות לתרחישים שונים שאפשר לעיין בהם. כך או כך, המקדמים היום מגלמים שיעור משיכה של בערך 6% פלוס מינוס.
ומה לגבי הצד של התשואה? כאשר פורשים לגמלאות במרבית המקרים אין לנו שליטה על בחירת המסלול ומדיניות ההשקעה, ותחשיבי הקצבה של קרנות הפנסיה לוקחות בחשבון תשואה שמכונה "הריבית התחשיבית" שמוכתבת ע"י האוצר, ועומדת על 4.38% צמוד למדד.
כיוון שמסלול ההשקעה לגמלאים הוא סולידי, מדובר בהנחת תשואה סבירה. כשלוקחים בחשבון ש-60% מהכסף בפנסיה המקיפה זכאי להבטחת תשואה של המדינה בגובה 5.15%, זה אומר ש-40% האחרים צריכים להניב רק 3.22% כדי להגיע לתשואה כוללת של 4.38%. את ה-3.22% האלה אפשר להשיג די בקלות ע"י אפיקים סולידיים כמו אג"חים, וללא חשיפה מנייתית בכלל, או עם חשיפה מנייתית מאוד קטנה.
אז אם בפנסיה המשיכות גבוהות מהתשואה, כך שההון מתוכנן להסתיים לפי תוחלת החיים הצפויה, איך בכל זאת הקצבה מובטחת לכל החיים? בגלל הערבות ההדדית בין העמיתים. אם למשל תוחלת החיים הצפויה היא 20 שנה, יוצא שהעמיתים שחיים יותר מ-20 שנה בעצם חיים על חשבון העמיתים שחיים פחות מ-20 שנה. לקרן הפנסיה עצמה זה לא כ"כ משנה, כיוון שבממוצע אמורה להיות התכנסות לתוחלת החיים הממוצעת.
השוואה בין משיכה עצמאית מתיק ההשקעות לבין קצבת פנסיה
בואו נסכם את נקודות ההשוואה המרכזיות בין משיכת "קצבה עצמאית" מתיק ההשקעות לבין קצבת פנסיה:
משיכת קצבה עצמאית מתיק ההשקעות: התיק מושקע בחשיפה מנייתית גבוהה (לפחות 50% כמו שראינו), והמשיכות צנועות (כ-3-4%, מעל זה יש סכנה שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן). כשאפיק ההשקעה רווחי והמשיכות צנועות – התיק שומר על ערכו ובמרבית המקרים אף גדל לאורך השנים.
קצבת פנסיה: התיק מושקע באופן סולידי (הנחת תשואה של 4.38%) והמשיכות גבוהות (כ-6%). כשהמשיכות גבוהות מהתשואה התיק by design הולך ומתרוקן. יחד עם זאת הקצבה מובטחת לכל החיים.
בפוסט הבא למה מנגנון הקצבה בפנסיה הוא בעצם מנגנון לא יעיל.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
