היום פורסם כי הקרן האלטרנטיבית מונטרו, שרוכשת, מנהלת ומשביחה בתי אבות בבריטניה, וגייסה יותר מחצי מיליארד שקל(!) ממשקיעים ישראלים, איבדה את כל נכסיה, וכספי המשקיעים עלולים להימחק לחלוטין. איך זה קרה, אילו עוד קרנות אלטרנטיביות נפגעו לאחרונה, ומה ניתן להסיק מכל זה?
הפרסום על קרן מונטרו, מתאר מצב קיצוני במיוחד לקרן אלטרנטיבית לא סחירה, עד כדי אובדן מוחלט של כספי המשקיעים. הקרן שווקה בארץ בעיקר ע"י סוכני ביטוח וכן ע"י בתי ההשקעות גלובלנט ואינווסטור 360.
למרות האפשרות לאובדן מוחלט של כספי ההשקעה, הקרן הוצגה ע"י רבים מהמשווקים כקרן המספקת תשואה גבוהה בסיכון נמוך, לעיתים אף תוארה כקרן "ללא סיכון". מה עמד מאחורי ההבטחה?
הפרסום על קרן מונטרו, מתאר מצב קיצוני במיוחד לקרן אלטרנטיבית לא סחירה, עד כדי אובדן מוחלט של כספי המשקיעים. הקרן שווקה בארץ בעיקר ע"י סוכני ביטוח וכן ע"י בתי ההשקעות גלובלנט ואינווסטור 360.
למרות האפשרות לאובדן מוחלט של כספי ההשקעה, הקרן הוצגה ע"י רבים מהמשווקים כקרן המספקת תשואה גבוהה בסיכון נמוך, לעיתים אף תוארה כקרן "ללא סיכון". מה עמד מאחורי ההבטחה?
לכאורה עוסקת הקרן בתחום בטוח ויציב – רכישת בתי אבות סיעודיים בבריטניה כשהלקוח הוא ממשלת בריטניה, השבחה והתייעלות בניהול בתי האבות, ואז מכירה שלהם, בשאיפה ברווח, לגוף מוסדי שיתאים לו לקנות אוסף של נכסים כאלה שמנוהלים היטב. אבל כנראה שלא הכל כ"כ בטוח ויציב.
בשנים הראשונות לפעילות הקרן, כשהריבית היתה נמוכה, התשואות באמת היו יפות. אך בסוף 2022, כשהריבית הרימה ראש, הקרן סגרה את האפשרות למשיכות כספים בציפייה למכירה נוספת ("אקזיט") של נכסים. אך המכירה התעכבה, הקרן האריכה את התקופה ללא משיכות כספים עד 2026, והודיעה כי לא תדווח תשואות בתקופה זו, אלא רק תמסור עדכון על מצב הנכסים.
באוקטובר 2023 הקרן גייסה הלוואה מקרן ההון סיכון המוכרת "סקויה", אך בשל קשיים תזרימיים לא הצליחה לעמוד בחוב שלה. הקרן ניסתה לגייס כספים נוספים בינואר 2024 ונכשלה, ובמאי 2024 איבדה את כל נכסיה לסקויה.
מה שאני מבין השורות, הוא שככל הנראה התרחש סדר הפעולות הבא (זו פרשנות שלי – אני לא טוען שזה מה שקרה בפועל):
- הקרן רכשה בתי אבות סיעודיים באמצעות כספי המשקיעים כהון עצמי + הלוואות / משכנתאות ותפעלה את בתי האבות עם הצוות שלה.
- כל עוד הריבית היתה נמוכה התשואות היו יפות.
- כשהאינפלציה והריבית עלו, פעילות הקרן נפגעה ממספר כיוונים: עלייה בהוצאות, עלייה בשכר העובדים, ירידה בתפוסה של החוסים (ייתכן שהמחיר היה יקר מדי לרבים), ועלייה בתשלומי הריבית על ההלוואות. אלה גרמו לקרן לקשיים תזרימיים, שכנראה הוסתרו מהמשקיעים.
- הקרן אמנם כיוונה למכירה ברווח של הנכסים שברשותה או חלקם, אך ייתכן מאוד שבעקבות עליית הריבית מחירי הנכסים דווקא ירדו.
- הנהלת הקרן לא רצתה לממש נכסים בהפסד ולכן גייסה חוב נוסף.
- למרות קשיי התזרים, הנהלת הקרן המשיכה להתעקש לא למכור נכסים בהפסד כדי לשרת את החוב, במהלך שבעיניי הוא לכל הפחות תמוה ורשלני, וכזה שלא פועל לטובת המשקיעים, עד שהפסידה את כל נכסיה.
מה שלא ברור לי עדיין זה למה הקרן (ובעקבותיה גם המשקיעים) איבדה את כל נכסיה. בכתבה צוין שהקרן ניהלה נכסים בשווי 600 מיליון פאונד, כאשר החובות שלה היו 172 מיליון פאונד. אם הנושים יממשו את הנכסים עדיין יישאר כסף למשקיעים. זה אמנם יהיה הפסד כואב של קרוב ל-30% (כנראה שאף יותר כי סביר שהנכסים יימכרו במחיר נמוך יותר מהמחיר בו נרכשו), אבל לפחות לא יהיה אובדן מוחלט של הכסף. כנראה שהחוקים בבריטניה (מנגנון מימוש נכסים המכונה פריפאקס) מאפשרים השתלטות כזאת.
בכל אופן, מצבם של המשקיעים בכי רע. הם הקימו נציגות, שמשקיעה בחקירת הנסיבות ובייעוץ משפטי, אך לא בטוח שהמאמצים יעלו פרי.
בעבר הזכרנו קרן נוספת שהשקיעה ברכישה והשבחה של בתי אבות ומלונות בבריטניה שגם בה המשקיעים הפסידו את כספם, בדומה לפרויקטים יזמיים רבים נוספים שכשלו.
כמה דברים מרגיעים
- בכתבה צוין שרבים השקיעו בקרן מונטרו באמצעות קופות IRA בגלובלנט, אבל חשוב להדגיש שמי שנפגע אלה מי שהשקיעו בקרן מונטרו, בין אם עשו זאת באמצעות IRA או באמצעות הפקדת כספים פרטיים. מי שמנהל חשבון IRA בגלובלנט (אני עושה זאת בעצמי!) ולא השקיע בקרן מונטרו לא נפגע בשום צורה. בעיניי אין שום בעיה להשקיע ב-IRA דרך גלובלנט, עד כה ממה שראיתי הן כחוסך והן כמעסיק – הכל עובד מצוין, ההפקדות נכנסות כמו שעון, וכשצריך את השירות שלהם מקבלים תגובה מהירה.
- ישנה קרן נוספת ששווקה ע"י גלובלנט שמשקיעה בדיור נתמך בבריטניה. מדובר בקרן אחרת שלא מתפעלת את הנכסים אלא רק משכירה אותם, ולמיטב ידיעתי אותה קרן לא נפגעה. אין וודאות כמובן לגבי העתיד.
קרנות נוספות שנפגעו
הקרנות האלטרנטיביות היו להיט בעשור ומשהו של ריבית אפסית, ועשרות מיליארדי שקלים זרמו לקרנות שמשקיעות בנכסים כמו נדל"ן, אשראי צרכני (P2P) וחברות פרטיות (Private Equity). אחרי עליית הריבית ב-2022 משקיעים רבים ביקשו למשוך כספים כיוון שיכלו לקבל תשואות דומות מאפיקים בעלי סיכון נמוך/אפסי כמו פקדונות בבנקים, קרנות כספיות ואג"חים ממשלתיים.
קרנות מסוג זה מחזיקות נכסים לא סחירים כך שקשה למשקיעים למשוך כספים בלי לגרום למכירת נכסים. לרוב משיכות כספים בקרנות כאלה נעשות מהשקעות של משקיעים חדשים, אבל כשמשקיעים חדשים לא רוצים להיכנס, ומשקיעים קיימים רוצים למשוך כספים – יש בעיית נזילות. במקביל לפחות חלק מאותם נכסים ירדו בערכם בגלל עליית הריבית, וקרנות רבות החליטו להקפיא משיכות כספים.
בין היתר ניתן לציין את הקרנות הבאות שעצרו משיכות כספים: קרן אופורטיוניטי של פאגאיה (P2P), הקרנות CCF (P2P) וקומריט (נדל"ן) של IBI, וקרן ה־P2P של הפניקס וואליו. המשקיעים באותן קרנות אמנם לא איבדו את כל כספם, אבל לא יכלו למשוך כספים, ונפגעו גם בתשואות, כאשר התשואה לפחות בחלק מהקרנות ירדה מתחת לתשואה של אפיקים סולידיים סחירים.
גם בפלטפורמות ה-P2P הישראליות (טריא, בלנדר, BTB) היו דיווחים על פגיעה בתשואות ובעיות נזילות.
אז מה טוב בהשקעות אלטרנטיביות?
עולם ההשקעות האלטרנטיביות כולל תחומים רבים – כאמור השקעה בנדל"ן, הלוואות עמית לעמית (P2P), והשקעות בחברות פרטיות / הלוואות לחברות פרטיות בתחומים שונים (הרבה פעמים לפי טרנדים – למשל קנאביס, אנרגיה ירוקה, הפקת סרטים, ואפילו ליטיגציה משפטית).
הקרנות האלטרנטיביות שונות מאוד זו מזו, אבל בכל זאת הייתי רוצה להכליל כאן את המגמות שראינו:
- כשהריבית היתה נמוכה כמעט כל קרן אלטרנטיבית השיגה תשואות נאות. רובן השיגו יותר מאפיקים סולידיים כמו אג"חים, אבל פחות משוק המניות (במיוחד אחרי ניכוי דמי הניהול הגבוהים).
- כשהריבית עלתה התשואות נפגעו והנזילות נעלמה (בקרנות שבכלל אפשרו נזילות – יש קרנות שמראש נעולות למספר שנים). בקרנות רבות התשואות הפכו לנמוכות מהתשואה האלטרנטיבית שניתן להפיק מאפיקים סולידיים כמו אג"חים קצרים, פיקדונות וקרנות כספיות, ובוודאי נמוכות יותר מאג"חים בסיכון גבוה (מה שמכונה אג"ח זבל).
מכאן נשאלת השאלה בשביל מה בכלל צריך את הקרנות האלטרנטיביות? למה לא להסתפק בשוק ההון הסחיר, בהשקעה פאסיבית, יעילה וזולה, הן עבור הפלח המנייתי בתיק והן עבור הפלח הסולידי.
כמובן שיש קרנות אלטרנטיביות איכותיות, אבל לטעמי שוק ההון הסחיר הוא בהחלט מספיק, וצריכה להיות סיבה מאוד טובה, שלרוב לא קיימת, בשביל לשלב קרן אלטרנטיבית. בעיניי לא משנה מה המשווקים יגידו לגבי היתרונות של קרן אלטרנטיבית כזו או אחרת – סביר שלרוב הסיבה המרכזית באמת מבחינתם היא העמלות הגבוהות שיקבלו על הצטרפות לאותן קרנות.
לעומת קרן אלטרנטיבית, בהשקעה פאסיבית מפוזרת נוכל:
- להשקיע באלפי חברות בפיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי רחב, ולא להיות תלויים בהשקעה ספציפית, בתחום ספציפי, שמנוהלת ע"י חברה ספציפית.
- להקטין משמעותית את הסיכוי להונאה/רשלנות פושעת של הנהלת החברה – חברות ציבוריות נדרשות לדווח רבעונית לבורסה, מה שמקשה עליהן מאוד להסתיר בעיות והונאות. כתוצאה מכך חברות ציבוריות גם מבצעות בקרות טובות יותר על עצמן.
- להקטין משמעותית את הפגיעה במקרה של התנהלות רשלנית – בפיזור רחב מאוד גם פשיטת רגל של חברה לא תשפיע כמעט על התיק שלנו.
- לנטרל לחלוטין את האפשרות לאובדן מוחלט של הכסף, ולחסוך מאיתנו את ההתעסקות של לנסות להשיג כספים אבודים (מינוי נציגות, דיונים, מאבקים משפטיים וכיוצ"ב).
- לחסוך מאיתנו את בדיקות הנאותות (על הנהלת הקרן, על הנכסים, על המבנה המשפטי, על החוזים, על התנאים הפיננסיים וכיוצ"ב).
- ליהנות מנזילות גבוהה, הן בהשקעה מנייתית והן בהשקעה סולידית.
- להשקיע בחוב איכותי הרבה יותר – אפילו חברות "אג"ח זבל" הן חברות ציבוריות והאג"חים שלהן לרוב יותר בטוחים מחוב למשקי בית או הלוואות למיזמים ספציפיים, בוודאי כשמשקיעים בפיזור רחב.
- וכמובן לחסוך משמעותית בדמי הניהול.
אז האם זאת שירת הברבור של ההשקעות האלטרנטיביות? אני חושב שלא.
כמו שאומרים – פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. אבל עם הזמן והגידול באוריינות הפיננסית של הציבור המצב משתפר.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
