הדרכת מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות?

פעילות ציבורית האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות?
 

במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה, האוצר רוצה לבטל את האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה. האם זה מהלך חיובי? איך זה משפיע על החיסכון הפנסיוני של משקיעים פאסיביים? ואיך השינוי הזה מתקשר להודעה הקודמת של רשות שוק ההון על המסלולים מחקי מדד ה"ממונפים"? כל הפרטים בפנים.

האוצר ורשות שוק ההון ממשיכים להציע רעיונות ותקנות בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלנו. אז תחילה, הנה תקציר הפרקים הקודמים:

  1. כ-30% מנכסי קרנות הפנסיה מושקעים באג"ח מיועדות של המדינה שמספקות תשואה מובטחת וצמודה למדד של 4.86%. בתור מרכיב אג"חי סולידי זה פנטסטי כי התשואה גבוהה משמעותית מתשואות האג"חים בשוק החופשי. מצד שני – חוסכים צעירים שרוצים חשיפה מנייתית גבוהה (ואף 100%) נאלצים להתפשר על התשואות, כיוון שהתשואה הריאלית של מדדי המניות היא כ-7%.
  2. לפני כ-3 שנים האוצר הגדיר רפורמה שמקטינה בהדרגה את החשיפה לאג"ח מיועדות לחוסכים צעירים. במסגרת הרפורמה עדיין 30% מנכסי קרנות הפנסיה יושקעו באג"ח מיועדות אך החלוקה בין העמיתים תהיה שונה – לגמלאים יובטחו 60% אג"ח מיועדות, לבני 50 ומעלה יובטחו 30%, והצעירים יקבלו את היתר, אם יישאר. נכון להיום כספי הפנסיה של צעירים מגיל 50 מושקעים ב-27% באג"ח מיועדות, ולאורך השנים המס' הזה יילך ויפחת עד שיגיע ל-0% (או קרוב לכך). הרפורמה הזו היא רפורמה טובה שמאפשרת לצעירים להגדיל את התנודתיות אך גם את התשואות, ומנגד מבטיחה תשואה למבוגרים ובמיוחד למי שכבר פרשו.
  3. ב-2020 הלמן אלדובי הוציאו מסלול מחקה S&P 500 בקרן הפנסיה שמספק 100% חשיפה למדד בתוספת התשואה של האג"ח המיועדות, באמצעות טריק של מינוף חסר סיכון. מדובר במסלול מצוין שמאפשר למעוניינים בכך חשיפה מקסימלית למדד, עם תשואה עודפת של האג"ח המיועדות, שעוזרת גם בתקופות של גאות וגם בתקופות של שפל (ממתנת את הירידות).
  4. בעקבות הלמן אלדובי, גם מיטב דש הוציאו מסלול עם 100% חשיפה למדד. בהמשך מיטב דש גם רכשו את קרן הפנסיה של הלמן אלדובי, ובתחילת החודש המסלולים התאחדו בפועל.
  5. חברות הביטוח המסורתיות הוציאו גם הן מסלולים עוקבי S&P 500 בקרנות הפנסיה שלהן בעקבות הדרישה הגוברת בציבור, אך בחרו לספק חשיפה של 70-73% למדד בלבד (היתר באג"ח מיועדות).
  6. חברות הביטוח ככל הנראה רצו למנוע את המסלול ה"ממונף" שמספק 100% חשיפה למדד והתלוננו לרשות שוק ההון, שהכריחה את מיטב דש לרדת ל-70% חשיפה למדד. חפשו את הפוסט שלנו בנושא מה-29.6 (ניתן גם לחפש את הנושא #חיסכון_פנסיוני).
  7. חברי הקהילה שלנו (וקהילות נוספות) פנו לרשות שוק ההון בבקשה לאפשר את המשך קיום המסלול המספק 100% חשיפה למדד, וב-6.7 התקבלה תשובת רשות שוק ההון (חפשו פוסט נוסף בנושא מאותו מועד) שבה הסבירה הרשות כי התקנות הנוכחיות לא מאפשרות מסלול עם 100% חשיפה למדד, כלומר נדרש שינוי תקנוני.
  8. היום עלו כתבות שהאוצר מעוניין בכלל לבטל את האג"ח המיועדות ולהחליף אותו במנגנון "הבטחת תשואה". נציין כי לא מדובר ברעיון חדש – הוא עלה בעבר לפני כשנתיים, אבל כעת הוא מקודם במסגרת חוק ההסדרים.

 

האם השינוי הזה חיובי או לא?

לטעמי מדובר ברעיון מבורך מכל הבחינות:

  • חיסכון לתקציב המדינה: עפ"י האוצר, העלות העודפת של האג"ח המיועדות עומדת על כ-9 מיליארד ₪ לשנה! הסבסוד של המדינה לא מגיע מהשמיים אלא מהמיסים שלנו, ככה שבעצם לוקחים לנו את הכסף הזה במיסים ומחזירים לנו אותו דרך קרנות הפנסיה. אפשר להסתכל על זה ככה: כל אזרח במדינת ישראל, כולל תינוקות וילדים, מסבסד אג"ח מיועדות ב-1,000 ₪ בממוצע לשנה. תוך עשור עלות הריבית על אגרות החוב המיועדות צפויה לגדול ל-20 מיליארד ₪ לשנה.
  • החוסכים לא ייפגעו ואף ירוויחו מהמהלך, משני כיוונים: חוסכים צעירים שישכילו לבחור במסלול מנייתי (עדיף כמובן מחקה מדד) ירוויחו יותר לטווח הארוך ולא יצטערו על כך ש-27-30% מהכסף שלהם לא מושקע במניות. בתקופה של שנים גרועות בשוק, המדינה "תבטיח תשואה" על 30% מנכסי הקרן לפי ריבית ריאלית של 5% (מעט גבוהה מהיום), מה שימתן את הירידות בתקופות משבר. המנגנון יסייע גם לחוסכים הקרובים לפרישה שבחרו במסלולים סולידיים שייתכן וישיגו תשואה נמוכה מ-5%, ע"י השלמת התשואה.
  • מדובר בהקדמה של תהליך שקורה בין כה וכה: כיוון ששיעור האג"ח המיועדות של בני 50 ומטה הולך ופוחת עם השנים, מדובר בעצם בהאצה של התהליך, תוך הקלה על תקציב המדינה בתקופה של גירעון תקציבי גדול.
  • המנגנון כולל חישוב חכם: כדי לדעת אם נדרשת השלמת תשואה וכמה, יש לחשב את התשואה שהשיגה הקרן בפועל ולהשוות אותה ל-5% תשואה. החישוב עצמו יחושב אחת ל-5 שנים, ומדובר בחישוב הגיוני כיוון שהוא מונע עיוותים שמתרחשים בשוק תנודתי כמו שוק המניות. למשל בשנת 2018 התשואה הריאלית של ה-S&P 500 הייתה 6.2%-, ואילו בשנת 2019 התשואה הריאלית היתה 25%. התשואה השנתית הממוצעת (CAGR) של 2018-1019 עמדה על 8.3% שהיא כמובן גבוהה יותר מ-5% ולכן בהסתכלות הכוללת לא תידרש השלמה מהאוצר. לעומת זאת אם המנגנון היה מחושב כל שנה – אז האוצר היה צריך להשלים כ-11% תשואה בשנת 2018 (כדי להביא את התשואה מ-6%- ל-5%+).

 

איך השינוי הזה קשור למסלולים ה"ממונפים" עם 100% חשיפה למדד?

לטעמי הדרך הנכונה להסתכל על זה היא כך: אם יש אג"ח מיועדות, אין סיבה הגיונית למנוע מהגופים להציע לציבור 100% חשיפה למדד + תוספת התשואה של האג"ח המיועדות על 27-30% מהכסף. הרי לתת 100% חשיפה למדד מניות לחוסכים צעירים זה צעד מתבקש מבחינת תכנון השקעות לטווח ארוך, ואם כל שאר החוסכים נהנים מאג"ח מיועדות, אז גם אין סיבה למנוע אותן מהחוסכים שרוצים 100% חשיפה למדד.

אבל בגלל כל הסיבות שציינתי, אני חושב שזה רעיון חכם מאוד לבטל לחלוטין את האג"ח המיועדות. אני אישית חושב שאפשר לבטל גם את מנגנון הבטחת התשואה כיוון שהוא בין כה וכה מיותר בהשקעה לטווח ארוך, וכל חוסך צריך לבצע את ניתוח הסיכונים שלו, אבל אני לא מתנגד לו עקרונית. אם האג"ח המיועדות אכן יבוטלו, יבוטלו גם ההגבלות על שיעור החשיפה למדד, מבלי לנהל מאבקים, של הציבור ושל גופים כמו מיטב דש, מול רשות שוק ההון.

 

בשורה התחתונה: נוכל לקבל 100% חשיפה למדד מניות, עם הבטחת תשואה שתקל עלינו בתקופות גרועות (שיימשכו לפחות 5 שנים), ובמקביל להקל משמעותית על תקציב המדינה. נשמע לי כמו Win-Win Situation.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך בונים תיק לפרישה פנסיה ופרישה מוקדמת

איך בונים תיק לפרישה

בפוסט הקודם הבנו איך חיים מתיק ההשקעות, הבנו למה ממוצע התשואה ההיסטורי של שוק המניות לא רלוונטי למשיכות שוטפות בפרישה, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו ששיעור משיכה של 4% מתאים לפרישה בגיל +60 וששיעור משיכה של 3% מתאים לפרישה מוקדמת. בפוסט הזה ניכנס יותר לעומק לבחינת שיעור המשיכה הבטוח ובניית התיק לפרישה – נבחן תקופות שונות, הרכבי תיק שונים, ושיעורי משיכה שונים, ונראה מה היו התוצאות בתרחישים הטובים, הגרועים והממוצעים.

להמשך קריאה
איך חסכנו 34,000 ₪ במיסים על קניית רכב? יעילות בהשקעות ובצרכנות

איך חסכנו 34,000 ₪ במיסים על קניית רכב?

בישראל משלמים המון מיסים, יותר מדי אם תשאלו את רוב הציבור. ענף הרכב הוא תחום בו המיסוי גבוה במיוחד: כ-100% מס על מחיר של רכב חדש, ומיסוי דומה על דלק. השבוע רכשנו רכב, והצלחנו לחסוך כ-34,000 ₪ במיסים! איך עשינו את זה ואיך ניתן לחסוך אפילו יותר? המשיכו לקרוא

להמשך קריאה
אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה כל האמת על השקעות מנוהלות

אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה – וידאו פוסט

חכמינו אמרו, ובצדק: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו". איך זה קשור לעולם ההשקעות? הקשר נובע מהבלבול הנפוץ בין אפיקי ההשקעה השונים לבין המוצרים/החשבונות בהם הם יושבים.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

האם כדאי להשקיע בשווקים המתפתחים?

שווקי המניות בעולם מתחלקים לשווקים המפותחים (23 מדינות מפותחות, ישראל ביניהן) ושווקים מתפתחים (24 מדינות מתפתחות). מה עם יתר המדינות בעולם? בלי להעליב יותר מדי, אפשר להגדיר את רובן "מדינות פח". בעוד שארה"ב ושאר העולם המפותח מהווים את עיקר שוק המניות העולמי, השווקים המתפתחים מהווים 10% ממנו בלבד, וזה כשאותם שווקים כוללים מדינות ענק, ובראשן מדינות ה"בריק": Brazil, Russia, India, China. מה שמבחין בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות הוא שעד לא מזמן הכלכלה שם לא היתה חופשית ונשלטה לחלוטין ע"י הממשלה.

להמשך קריאה
האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם? קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם?

בפוסט קודם הזכרנו שרשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על מסלול "עוקב מדדי מניות" שכולל 3 מדדי מניות – מגבלת חשיפה של עד 50% לכל מדד, וכן הגדרה שעל המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר. המגבלות הצפויות החדשות יחייבו מסלולים קיימים עם הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה לשנות את מדיניות ההשקעה שלהן. אז מצד אחד יש כאן משהו חיובי (שגם אנחנו שותפים לו בשיחותינו עם הרשות): האפשרות לייצר מסלולי השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500.

להמשך קריאה