קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

מיתוס העמלות: ההבדל הדרמטי בין עמלת קנייה לדמי ניהול

מיתוסים שחשוב לנפץ מיתוס העמלות: ההבדל הדרמטי בין עמלת קנייה לדמי ניהול
 

אחת הטעויות הקריטיות של משקיעים היא אי הבחנה בין סוגים שונים של עמלות, והתייחסות אליהם כמקשה אחת. אז האם החשיבות של עמלות קניה, המרת מט"ח ודמי ניהול היא זהה? יצאנו לבדוק.

אתחיל ישר מהפאנץ' ליין: עמלת קניה היא עמלה חד פעמית שנגבית מהסכום הנרכש בלבד, בעוד שדמי ניהול נגבים מכל התיק, כל שנה. את דמי הניהול גובים מאיתנו שוב, ושוב, ושוב, והם רק הולכים ותופחים עם השנים.

ההשפעה של דמי הניהול לטווח הארוך היא עצומה, ובהשוואה אליהם עמלת הקניה פשוט בטלה בשישים.

אותו דבר אמור גם לגבי המרת מט"ח שנדרשת כאשר אנחנו משקיעים בני"ע שלא נסחרים בארץ בשקלים. גם היא, כמו עמלת הקניה, עמלה חד פעמית על הסכום הנרכש בלבד.

ובדומה, גם דמי חשבון חודשיים ואחידים (כלומר שאינם % מסוים מגובה התיק) בטלים בשישים בהשוואה לדמי הניהול.

זה אומר ש:

  • אם קניתם קרן סל עם דמי ניהול של 0.1% ויש לכם עמלת קניה של 0.07%, אז העלות הכוללת היא לא 0.17%! את ה-0.07% תשלמו פעם אחת ואת ה-0.1% תשלמו מדי שנה, על כל הסכום.
  • אם משווק של מוצר מנוהל כמו קופ"ג להשקעה בדמי ניהול של 0.5% אומר לכם שלהשקיע במוצר הזה זה אותו דבר כמו השקעה עצמאית בקרן סל בגלל שבהשקעה עצמאית יש גם דמי חשבון, ועמלות קניה, והמרת מט"ח, אז הוא מטעה אתכם, ובגדול.

 

כמה הפער גדול? יאללה, בואו נעשה סימולציה

באקסל הזה השוויתי בין 3 אפשרויות (נא לא לבקש הרשאת עריכה אלא לשמור עותק אצלכם):

  1. קופ"ג להשקעה במסלול מחקה מדד בדמי ניהול כוללים של 0.6%, המורכבים מדמי ניהול של 0.5% והוצאות ניהול השקעות של 0.1%.
  2. חשבון מסחר עצמאי עם השקעה בקרן סל שמחקה את אותו מדד ונסחרת בארץ בשקלים. קרן הסל גובה דמי ניהול של 0.1%.
  3. חשבון מסחר עצמאי עם השקעה בקרן סל שמחקה את אותו מדד ונסחרת בחו"ל בדולרים. קרן הסל גובה דמי ניהול של 0.1%.

בכל 3 התרחישים התחלנו מתיק בשווי 100,000 ₪ וביצענו השקעה חודשית של 3,000 ₪ למשך 30 שנה. בנוסף הנחנו שהמדד הניב 10% בממוצע לשנה.

בחשבון המסחר הנחנו שיש למשקיע את התנאים המצוינים של אקסלנס לחברי הקהילה, הכוללים:

  • דמי חשבון ע"ס 15 ₪ לחודש שמתקזזים עם עמלות מסחר.
  • עמלת קניה של קרנות סל בארץ של 0.07%. כיוון שמדובר ברכישה חודשית של 3,000 ₪ אז העמלה המחושבת היא 2.1 ₪, וכיוון שהעמלה נמוכה מדמי החשבון החודשיים, ישולמו כל חודש רק דמי החשבון.
  • עמלת קניה בדולרים של 1 סנט למניה מינימום $5, וההנחה היא שתמיד נשלם את המינימום בגובה $5, שהם כ-18 שקלים. כיוון שדמי החשבון מקוזזים מהעמלה, מדובר על תוספת לקניה בחו"ל של 3 שקלים בלבד.
  • עמלת המרת מט"ח של 2 אגורות לדולר, שהיא עמלה של כ-0.55%, או 16 שקלים עמלה על רכישה ב-3,000 ₪.

 

ולתוצאות

  • בקופת הגמל להשקעה שילמנו לאורך השנים 391,427 ₪ בדמי ניהול!
  • לעומת זאת בחשבון המסחר העצמאי שילמנו עלות כוללת במסחר בארץ (דמי ניהול של קרן הסל + דמי חשבון) של כ-76,000 ₪ בלבד. מדובר על הפרש מצטבר של כ- 315,000 ₪ בעלויות.
  • אבל עלויות זה לא כל הסיפור, כי עלויות שמנוכות מההשקעה מקטינות לנו מהסכום המושקע. אותו סכום שאינו מושקע לא צובר תשואה, ולא נהנה מהריבית- דריבית. לכן אם נסתכל על ההפרש בשווי התיק בתום התקופה, נגיע כמובן להפרש גבוה יותר מההפרש בעלויות.
  • ואכן, קופת הגמל להשקעה הגיעה בתום התקופה לשווי של כ-6.9 מיליון ₪, בעוד שבחשבון המסחר העצמאי הגענו לשווי של כ-7.7 מיליון ₪, הפרש של כ-780,000 ₪ בשווי התיק. וזה למרות שבשתי האפשרויות עקבנו אחרי אותו מדד.
  • גם אם נסתכל על החלופה המעט יקרה יותר של השקעה בקרן סל דולרית שגוררת תוספת עמלת קניה בחו"ל וכן המרת מט"ח, עדיין נגיע לפערים מאוד גדולים: הפרש של 309,000 ₪ בעלויות והפרש של 743,000 ₪ בשווי התיק.
  • במציאות הפערים גדולים אף יותר! לפי הבדיקה שערכנו, בקופות המנוהלות במסלול מנייתי או מחקה מדד מניות שיעור החשיפה הממוצע למניות הוא כ-96%, מה שגורם לאובדן תשואה שנתית ממוצעת של כ-0.4%. בנוסף, העקיבה בקופות היא אחרי גרסת ה-NTR של המדד, שמגלמת מיסוי גבוה יותר על דיבידנדים בהשוואה לקרנות איריות.

 

מסקנות

לא כל העמלות נולדו שוות, יש עמלות ששוות יותר ועמלות ששוות פחות.

הוזלה של דמי הניהול באמצעות ויתור על מוצרים מנוהלים ומעבר להשקעה עצמאית חשובה עשרות מונים יותר מגובה עמלת הקנייה, המרת המט"ח, או דמי החשבון.

כמובן שגם את העמלות הללו נרצה לצמצם, למשל באמצעות ההצעה המצוינת לקוראי הבלוג, אבל ההחלטה החשובה ביותר שתוכלו לקבל היא לוותר על מוצרים מנוהלים, לתכנן את התיק שלכם בהתאם לצרכים שלכם, ולהתחיל להשקיע עצמאית.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון יעילות בהשקעות ובצרכנות

איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון

כספים שאנחנו מושכים מתיק ההשקעות חייבים במס רווחי הון. אז האם כדי למשוך 3% מהתיק נטו (שיעור משיכה שמתאים לפרישה מוקדמת) נצטרך למשוך בעצם 4% ברוטו כדי שיישארו לנו ביד 3%, ולהסתכן שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן? התשובה היא לא. במציאות נשלם תמיד פחות מיסים מ-25%, לעיתים הרבה פחות, לעיתים הרבה הרבה פחות, ולעיתים ממש גורנישט – 0 עגול. אז כמה מיסים באמת נשלם במשיכות מהתיק בעת הפרישה? המשיכו לקרוא. קיימים מספר גורמים שמאפשרים הקטנה של חבות המס על רווחי הון, בואו נעבור עליהם.

להמשך קריאה
איך להשקיע נכון בשוק ההון: רונן מרגוליס מתארח אצל גיל רוזנברג בפודקאסט משחקי הנדל עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

איך להשקיע נכון בשוק ההון: רונן מרגוליס מתארח בפודקאסט משחקי הנדל"ן

אז על מה דיברנו: כמה תשואה אפשר לעשות בשוק ההון? מה ההבדל בין מוצרי ההשקעה השונים ובאיזה מהם כדאי להשקיע? מה ההבדל בין ניהול הכסף דרך גוף מנהל לבין לנהל אותו לבד? האם מסובך להשקיע עצמאית? איך מתחילים? עם כמה כסף להתחיל? אילו סוגי קרנות קיימים? איך מתכננים את התיק בצורה נכונה? קצת על פנסיה וקרנות השתלמות, הטבות מס, איך לייצר תזרים משוק ההון? ועוד הרבה דברים טובים.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

במה משקיעים לטווח קצר

"רגע, מה?! להשקיע לטווח קצר? אבל חשבתי שהשקעות זה לטווח ארוך וכספים לטווח קצר עדיף לא להשקיע בכלל". אז זהו, שלא. גם את הכספים לטווח קצר כדאי מאוד להשקיע, אבל כמובן באפיקים המתאימים לכך. בפוסט הזה נעבור על האפשרויות השונות שמתאימות להשקעה לטווח קצר. וממש לא מדובר רק על קרנות כספיות. המון אנשים מתייחסים להשקעות רק לטווח הארוך, וסבורים שהשקעה לטווח קצר היא בעייתית, כי "שוק ההון תנודתי מדי לטווח הקצר" או כי "השקעה לטווח קצר היא מסוכנת". ובכן, מדובר בשטות מוחלטת שנובעת ככל הנראה מבלבול בין "שוק ההון" ל"שוק המניות". אז כדי ליישר קו, נתחיל בהדגשה – שוק ההון מכיל את שוק המניות, אבל גם עוד אפיקים

להמשך קריאה
האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות? פעילות ציבורית

האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות?

במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה, האוצר רוצה לבטל את האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה. האם זה מהלך חיובי? איך זה משפיע על החיסכון הפנסיוני של משקיעים פאסיביים? ואיך השינוי הזה מתקשר להודעה הקודמת של רשות שוק ההון על המסלולים מחקי מדד ה"ממונפים"? כל הפרטים בפנים. האוצר ורשות שוק ההון ממשיכים להציע רעיונות ותקנות בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלנו.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

האם ה-S&P 500 מפוזר מספיק?

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

להמשך קריאה
size-and-value-matter קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

הגודל כן קובע! (אבל גם הערך חשוב)

איך נוכל להגדיל את תשואת התיק לטווח הארוך באופן פאסיבי, מושכל, ומבוסס על נתונים? השימוש בפקטורים הוא עיקרון חשוב בתכנון התיק שלנו, והוא מאפשר לנו להגדיל את הסיכון באופן מושכל, כך שבסבירות גבוהה מאוד נגדיל גם את התשואה. מה זה בכלל פקטורים? פקטורים הם מאפיינים ייחודיים שמאפשרים להבחין בין קבוצות של מניות מסוגים שונים. לאורך השנים חוקרים באקדמיה בחנו קבוצות מניות מסוגים שונים והשוו בין התשואות והתנודתיות שלהן, ובפרט בין הקבוצות השונות אל מול שוק המניות הכולל.

להמשך קריאה
פעילות ציבורית

האם רווחי החברות כלואים וצריך לשחרר אותם?

בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר הצעת חוק בנוגע למיסוי רווחים "כלואים" בחברות, ופרטי ההצעה נידונים בסדרת דיונים בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר בהצעת חוק שלמיטב ידיעתי היא חסרת תקדים בעולם המערבי, משנה באופן מהותי את מבנה המיסוי של חברות בישראל, ועלולה לייצר נזקים ארוכי טווח. בפוסט הזה אתאר את הצעת החוק ואת הפעילות שלי בנושא – מגיבוש הצעה חלופית, השתתפות בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ושיח מול אנשי המקצוע באוצר, נציגי המגזר העסקי וחברי הכנסת. מנסים לשנות.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

המהפכה הפאסיבית כבר כאן! (או לפחות בדרך)

אתמול קיבלתי מייל מהבורסה לניירות ערך שמסכם את חצי השנה הראשונה בתעשיית הקרנות. ומה אני אגיד לכם? נדהמתי מהנתונים! (לפחות במבט ראשון). זה ידוע שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מכירים את היתרונות של השקעות פאסיביות על פני השקעות מנוהלות, ועוברים להשקיע את החסכונות שלהם בצורה פאסיבית. אבל לפחות בתעשיית הקרנות (קרנות סל וקרנות נאמנות) נראה שהמהפך הושלם בצורה מרשימה לטובת ההשקעות הפאסיביות!

להמשך קריאה
השקעה במינוף

המינוף שיפיל אתכם: מינוף מסוכן כנגד השקעה מנייתית

חלק מהגופים, לעיתים בהמלצת חלק מהסוכנים, מאפשרים לעשות "טריק" כדי לקבל הלוואה של עד 80% מסך הצבירה גם במסלול מנייתי/מחקה מדד מניות. איך? ע"י מעבר למסלול סולידי, לקיחת ההלוואה, ואז שינוי המסלול בחזרה למסלול מנייתי/מחקה מדד מניות. חלק מהגופים כבר סגרו את "הפרצה" הזו בשנים האחרונות, אבל גם אם משהו אפשרי, זה לא אומר שהוא כדאי! הסיבה היא שהקופה יכולה לפרוע את ההלוואה כנגד הכספים הצבורים במידה ושווי ההלוואה יעלה על סך הצבירה, או אפילו יגיע קרוב לכך. ירידות של 20% בשוק המניות הן תרחיש נפוץ ביותר ואפילו לא צריך משבר חריף במיוחד לשם כך.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

יכולת או מזל? נתונים מהחיים האמיתיים

באחד הפוסטים הקודמים, הצגנו נתונים מהמחקר של ואנגארד שמראים שרק חלק קטן ממנהלי ההשקעות הטובים ביותר בתקופה של 5 שנים, נשארו בטופ בתקופה העוקבת של 5 שנים. לכאורה אלה שנשארו בטופ באמת בעלי יכולות גבוהות, אבל גם זה לא נכון ברוב המוחלט של המקרים. קודם כל ראינו במחקרים אחרים שלטווחים ארוכים יותר היכולת לשמור על ההובלה, ולהכות את המדד בפרט, היא נמוכה מאוד. שנית, אם מנהל השקעות באמת בעל יכולות, הוא אמור לשמור על ההובלה לא רק כשמודדים את התשואה המצטברת שישיג בשנים העוקבות, אלא הוא אמור להישאר בטופ בכל שנה ושנה בשנים העוקבות. הרי אם הוא כזה מוצלח הוא אמור להוביל בכל מצב.

להמשך קריאה
יעילות בהשקעות ובצרכנות

יש לי דמי ניהול זהים בקרן מחקת מדד ובקרן מנוהלת – במה כדאי לבחור?

משקיעים ששמעו על יתרונות ההשקעה הפאסיבית יודעים כבר לציין שרוב ההשקעות המנוהלות יפגרו בתשואות מול מדד הייחוס שלהן. קביעת מדד הייחוס הוא מה שמאפשר לנו להגדיר את ההשוואה הנכונה בהתאם לאפיק ההשקעה, כלומר להשוות תפוחים לתפוחים

להמשך קריאה
מה משפיע על תשואות ומחירי האג עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

להבין את התנודתיות: מה משפיע על תשואות ומחירי האג"חים

אג"ח למי שלא מכיר זו איגרת חוב, או במילים אחרות הלוואה שניתנת למדינה (אג"ח ממשלתי) או לחברה (אג"ח קונצרני). לרוב כאשר הממשלה או חברה כלשהי מנפיקות אג"ח, בהנפקה משתתפים הגופים המוסדיים וגופים פיננסיים גדולים שרוכשים מהחברה את האג"ח, כלומר נותנים לה הלוואה.

להמשך קריאה