יש הרבה בלבול בנושא החשיפה למט"ח כאשר רוכשים ניירות ערך, וקרנות סל בפרט. בפוסט הזה נעשה סדר.
הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים להבין הוא שהחשיפה למט"ח נקבעת לפי הנכסים שהקרן מחזיקה ולא לפי המטבע בו היא נסחרת!
כך למשל, קרן עוקבת S&P 500 תהיה בכל מקרה חשופה לדולר1, לא משנה אם רכשנו אותה בשקלים, בדולרים, ביורו, בליש"ט או בדינר ירדני. בפרט קרן שנסחרת בשקלים ועוקבת אחרי מדדים בחו"ל תהיה חשופה למט"ח ולא לשקל (אלא אם היא קרן מגודרת מט"ח).
בואו ניקח לדוגמא את הקרן המוכרת CSPX, שנסחרת במספר רב של בורסות תחת סימולים שונים ובמטבעות שונים: באיטליה, גרמניה והולנד ביורו, בלונדון בדולרים וגם בליש"ט, בשוויץ בדולרים, בישראל בשקלים (מס' נייר 1159250), ואפילו בקולומביה ובמקסיקו בפזו המקומי.
לא משנה איזו גרסה של הקרן רכשנו, מדובר בדיוק באותה קרן, שמחזיקה מניות אמריקאיות וחשופה לדולר! יש לה אותו גוף מנהל (iShares מבית בלאקרוק) ודמי הניהול זהים.
אותו הדבר אמור לגבי הקרן העולמית SSAC, שעוקבת אחרי מדד MSCI All Country World Index. גם הקרן הזו נסחרת באותן בורסות ובאותם מטבעות בהם נסחרת CSPX, והחשיפה למט"ח היא לפי החלק היחסי של כל מטבע בשוק המניות העולמי: כ-60% לדולר, כ-10% ליורו, כ-5.5% ין יפני, 3.8% ליש"ט, 3.3% יואן סיני, 3.1% דולר קנדי, 2.5% פרנק שוויצרי, 2% דולר אוסטרלי, וכו' (כולל 0.2% שקל).
יחידה של הקרן שנרכשה בישראל בשקלים זהה אחד לאחד ליחידה של הקרן שנרכשה בכל אחת מהבורסות האחרות. נייר ערך שנסחר במס' בורסות שונות נקרא ני"ע דואלי, ובתור קרן דואלית ניתן אפילו להמיר יחידות שרכשנו בבורסה אחת ליחידות בבורסה אחרת.
ישנם אמנם הבדלים במיסוי הנובעים מבסיס ההצמדה לצורכי מס שהגדירה רשות המיסים בישראל, אבל הם לא משנים את העובדה שעדיין מדובר על אותה קרן בדיוק.
מה הקרן עושה מאחורי הקלעים?
הסיבה שמטבע הרכישה חסר משמעות היא שהוא משמש כ-proxy בלבד, כאמצעי להערת כסף לקרן. אם רכשתי קרן עוקבת S&P 500 בשקלים נכנסו שקלים לקופת הקרן2. אבל מה היא תעשה איתם? היא הרי צריכה לרכוש מניות אמריקאיות. אז הקרן תמיר את השקלים לדולרים ותרכוש באמצעותם מניות אמריקאיות.
כשאמכור את הקרן השקלית, הקרן תצטרך לממש מניות אמריקאיות2, להמיר אותן לשקלים, ולהעביר אליי שקלים.
ההסבר הזה ממחיש איך מטבע הרכישה לא רלוונטי – הוא מומר מיד למטבע הנחוץ בעת רכישת הנכסים שהקרן מחזיקה, ובחזרה למטבע המקורי בעת המכירה, אבל לאורך כל תקופת האחזקה אין חשיפה אליו.
מטבע הרכישה לא רלוונטי גם אם ישנו שימוש במטבע צד שלישי – למשל במקרה שבו היו לי שקלים ורכשתי קרן עוקבת S&P 500 שנסחרת ביורו. בעצם מה שקרה זה כך:
המרתי שקלים ליורו ⬅️ רכשתי את הקרן ביורו ⬅️ הקרן קיבלה יורו2 והמירה אותו לדולרים ⬅️ בדולרים הקרן רכשה מניות אמריקאיות.
במכירה קרה התהליך ההפוך:
הקרן מכרה מניות אמריקאיות2 בדולרים ⬅️ המירה דולרים ליורו ⬅️ העבירה אליי יורו ⬅️ אני המרתי יורו לשקלים.
גם במקרה הזה, לאורך כל תקופת האחזקה אין חשיפה ליורו.
אז לסיכום – העיקרון שחייבים לזכור הוא שמטבע ההשקעה הוא לא מטבע החשיפה.
נ.ב: בתכנון ההשקעות שלנו אני לא חושב שחשיפה למט"ח היא בעייתית בהשקעה מנייתית לטווח ארוך, אבל היא כן בעייתית בהשקעה סולידית לטווח קצר.
1 נכון שכאשר רוכשים מניות אמריקאיות ישנה חשיפה לדולר, אך ניתן לומר שהחשיפה האמיתית היא לסל מטבעות רחב יותר. הסיבה היא שלרבות מהחברות האמריקאיות יש פעילות כלכלית ומכירות במדינות רבות מחוץ לארה"ב, ככה שההכנסה של אותן חברות מושפעת גם ממטבעות אחרים.
2 לא בכל קניה/מכירה של יחידות של קרן סל נכנס/יוצא כסף מקופת הקרן. משקיעים יכולים לרכוש יחידות של הקרן ממשקיעים אחרים, מה שלא משפיע כלל על המאזן של הקרן (ישנה רק החלפת ידיים), וכן לרכוש יחידות של הקרן מעושי שוק בבורסה (market makers) או למכור יחידות לעושי השוק. כאשר סך הרכישות מעושי השוק גבוה מסך המכירות לעושי השוק – הקרן מקבלת אליה את ההפרש הכספי, ותרכוש עוד מניות בסכום שקיבלה (לאחר המרת מט"ח, אם נדרש). מנגד, כאשר סך המכירות לעושי השוק גבוה מסך הקניות של עושי השוק, הקרן תצטרך לממש מניות כדי לממן את ההפרש.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
