בפוסטים הקודמים ניתחנו את התנודתיות לאפיקי השקעות שונים ובמיוחד למדדי המניות. בפוסט הזה והבא אחריו נרצה להתמקד באפיק הסולידי של התיק שלנו – האג"חים.
הקדמה קצרה על אג"חים
אג"ח למי שלא מכיר זו איגרת חוב, או במילים אחרות הלוואה שניתנת למדינה (אג"ח ממשלתי) או לחברה (אג"ח קונצרני). לרוב כאשר הממשלה או חברה כלשהי מנפיקות אג"ח, בהנפקה משתתפים הגופים המוסדיים וגופים פיננסיים גדולים שרוכשים מהחברה את האג"ח, כלומר נותנים לה הלוואה.
לאחר ההנפקה, האג"ח הופך להיות סחיר בבורסה והמחיר שלו נע ונד בהתאם לביקוש ולהיצע, שבעצמם מושפעים ממספר גורמים שמיד נרחיב עליהם, ושינויי המחיר משפיעים על התשואות. למשל, אם קרן הפנסיה של מגדל קנתה אג"ח של חברת צ'ופצ'יק תעשיות בע"מ, ואח"כ מכרה אותו אליי, אז אני הפכתי להיות בעל החוב של החברה. אם אחזיק את האג"ח עד הפירעון, אקבל (בהנחה והכל יילך כשורה) את כל תשלומי הריבית וכן את הקרן בחזרה. לחילופין, אני יכול למכור את האג"ח למשקיע אחר ולא לחכות עד פירעון האג"ח.
מאפייני אג"חים וההבדל בין הריבית נקובה לתשואה לפדיון
כאשר אג"ח מונפק מוגדרים במסגרת ההנפקה שלו מספר מאפיינים:
- משך ההלוואה
- מחיר האג"ח (בארץ האג"חים מונפקים לרוב ב-100 אגורות ליחידה)
- הריבית הנקובה (מה הריבית השנתית ביחס למחיר ההנפקה)
- לוח התשלומים
- האם האג"ח צמוד למדד המחירים לצרכן או לא
חשוב להבין שהריבית הנקובה והחזר הקרן מתייחסים אך ורק למחיר ההנפקה ורלוונטיים לגופים המוסדיים שרכשו את האג"ח בעת ההנפקה, ואינם התשלומים שאנחנו נקבל במידה ונרכוש אג"ח בבורסה לאחר מועד ההנפקה. כדי להבין את זה בואו ניקח דוגמא:
צ'ופצ'יק תעשיות בע"מ מנפיקה אג"ח לשנה אחת במחיר 100 אג' ליחידה ובריבית (שנתית) של 3%. בדוגמא הזו הריבית הנקובה היא 3%, אבל ממועד ההנפקה אחוזי הריבית לא מעניינים את החברה – היא יודעת שעליה לשלם בתום השנה 3 אג' לכל יחידת אג"ח, וכן להחזיר קרן של 100 אג'.
מגדל רכשו יחידה של האג"ח בעת ההנפקה, ונניח לצורך הדוגמא שיום לאחר ההנפקה המחיר של האג"ח בבורסה עלה ל-101, ואנחנו רכשנו אותו במחיר הזה. אז האם בתום השנה נקבל את מלוא הקרן שהשקענו בחזרה + תשואה של 3% על הקרן? לא! אנחנו קנינו את האג"ח במחיר של 101 ונקבל החזר קרן של 100 בלבד. הריבית שנקבל תהיה 3 שקלים, שמהווה 3/101=2.97% תשואה על ההשקעה שלנו, כלומר מעט פחות מהריבית הנקובה. בסופו של דבר, בשקלול הקרן והריבית, התשואה שלנו תהיה (103/101-1)*100=1.98%.
לחילופין אם מחיר האג"ח בבורסה ירד ל-99 וקנינו אותו במחיר זה, אז התשואה שלנו תהיה גבוהה יותר מהריבית הנקובה. גם כאן נקבל החזר קרן של 100 (גבוה מהקרן שהשקענו) וריבית של 3 אג', כלומר סך התשואה יהיה (103/99-1)*100=4.04%.
מי שעקב אחרי שתי הדוגמאות כנראה הבין את היחס ההפוך בין מחיר לתשואה:
מחיר האג"ח יורד ← התשואה עולה
מחיר האג"ח עולה ← התשואה יורדת
אז אם אני רוצה להשקיע באג"ח ואני לא גוף מוסדי שמשתתף בהנפקות, איך אדע מה התשואה שאני צפוי לקבל? הנתון שנרצה להסתכל עליו (ושמופיע בפורטלים פיננסיים ובמערכות מסחר שונות) הוא התשואה לפדיון. התשואה לפדיון מחשבת כמה תשואה נקבל ביחס למחיר הנוכחי של האג"ח בבורסה.
מה משפיע על תשואות האג"חים?
תשואות האג"חים מושפעות ממספר גורמים:
- איכות המנפיק ודירוגו: ככל שהמנפיק איכותי יותר ← רמת הסיכון שלו נמוכה יותר ← הריבית הנקובה תהיה נמוכה יותר משל מנפיקים אחרים לאותו משך זמן. אג"ח ממשלתי נחשב לבטוח ביותר (כל עוד מדובר בישראל או במדינה מתוקנת אחרת, ולא למשל מדינות פושטות רגל כמו ונצואלה), הסיכון לשמיטת חובות של המדינה נחשב לנמוך ביותר, וגם הריבית מאג"ח ממשלתי תהיה הנמוכה ביותר. אג"חים קונצרניים מסוכנים יותר מממשלתיים ובהתאם לרמת הסיכון יניבו תשואה גבוהה יותר (אם אכן יעמדו בהתחייבות), אך גם כאן יש טווח רחב מאוד: אג"ח של בנק הפועלים למשל קרוב הרבה יותר במאפייני הסיכון והתשואה שלו לאג"ח ממשלתי בהשוואה לאג"ח של חברת נדל"ן קטנה. חשוב להבין גם שמדובר בנתון דינמי – הערכת הסיכון של חברות (וגם של מדינות) יכולה להשתנות תוך כדי משך החיים של האג"ח, מה שיכול להוביל לשינוי, אפילו משמעותי, במחיר האג"ח. ישנן חברות שמתמחות בדירוגי אשראי שמעניקות דירוג לאג"חים, מ-AAA ומטה. אג"חים המדורגים מתחת לדירוג BBB משקפים חשש כבד ליכולת החזר החוב מצד המנפיק, ומכונים "אג"ח זבל".
- אג"ח צמוד מדד מול שקלי: אג"ח צמוד מדד אמור להניב תשואה נמוכה יותר מאג"ח שקלי (שאינו צמוד), ואם מדובר בשני אג"חים מאותו מנפיק בעלי אותו משך חיים, הפרש התשואה ביניהם אמור לגלם את ציפיות האינפלציה. ההשוואה מתייחסת לתשואה לפדיון ולא לריבית הנקובה, כיוון שההבדל בין הריבית הנקובה של שני האג"חים מתייחס למועד ההנפקה, ולאחר מכן ההבדל יכול לצמוח (אם הציפיות הן לגידול באינפלציה) או לקטון (אם הציפיות הן לקיטון באינפלציה).
- המח"מ: משך החיים הממוצע של האג"ח. ככל שמשך החיים של האג"ח ארוך יותר, כך אי הוודאות כלפי העתיד גבוהה יותר, כלומר הסיכון גבוה יותר ובהתאם התשואה גבוהה יותר. למשל אג"ח ל-5 שנים יניב ריבית גבוהה יותר מאג"ח לשנתיים של אותו מנפיק. אבל מה קשורה לכאן המילה "ממוצע"? משך החיים הממוצע לרוב קרוב למשך הזמן עד הפירעון אך קצר ממנו. לא אלאה אתכם בחישוב, אבל אציין שבחלק מהאג"חים יש פרעון לשיעורין של הקרן לאורך התקופה (במקום בבת אחת בסופה), כך שהאג"ח "חי בממוצע" פחות שנים. בנוסף יש התייחסות להיוון ריביות עתידיות ושאר ירקות. המח"מ מפורסם בזמן אמת כך שאין לנו צורך לחשב אותו.
- הריבית במשק: הריבית במשק היא הגורם המשפיע ביותר על תנודתיות מחירי האג"חים, וככל שהמח"מ ארוך יותר כך האג"ח מושפע יותר משינויי הריבית במשק. הפוסט הבא ירחיב בדיוק על הנושא הזה.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
