הדרכת מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

השקעה במניות קטנות בארה"ב – עכשיו גם בשקלים ועם חיסכון במיסים

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה השקעה במניות קטנות בארה
 

לא מעט משקיעים פאסיביים ישראלים משקיעים רק במדדי מניות גדולות, בין אם ב-S&P 500 או במדד עולמי כמו MSCI World או MSCI ACWI, ומוותרים על השקעה במדדי מניות קטנות.

זאת למרות שהיסטורית מדדי מניות קטנות הניבו תשואה גבוהה יותר בכ-2% בממוצע לשנה בהשוואה למניות גדולות. כמובן שהנתונים מתייחסים לטווח ארוך – זה לא קורה כך כל שנה ואפילו לא כל עשור.

יש מספר סיבות מרכזיות למה משקיעים בוחרים לוותר על השקעה במניות קטנות:

  1. רבים לא מכירים את הנתונים שמראים תשואה גבוהה יותר למניות הקטנות.
  2. רבים מעדיפים תיק פשוט שכולל קרן אחת בלבד, בלי לעקוב אחרי התיק ולבצע איזונים שוטפים בין מניות גדולות לקטנות. בעיניי זאת סיבה טובה, גם אם המשמעות שלה היא פגיעה מסוימת בתשואות. פשטות מקלה על ההתמדה לטווח ארוך, שהיא אולי הדבר החשוב ביותר למשקיעים.
  3. גם מי שרוצים להשקיע חלק מהתיק במדדי מניות קטנות התקשו למצוא קרנות שנסחרות בארץ בדמי ניהול סבירים – ראו פירוט מטה. בפרט, אין בכלל קרנות איריות על מדדי מניות קטנות שנסחרות בארץ בשקלים.

    אז לפחות עכשיו הסיבה האחרונה כבר לא רלוונטית, כי קרן אירית חדשה של אינבסקו על מניות קטנות בארה"ב תתחיל להיסחר בארץ בשקלים ב-13.6.24.

 

להלן הפרטים על הקרן, שמספרה בארץ הוא 1206895 (האמור אינו מהווה המלצה לרכישת הקרן או כל המלצה לביצוע פעולה בני"ע):

  1. הקרן עוקבת אחרי מדד ראסל 2000 שכולל 2,000 חברות קטנות מארה"ב. הרחבה על המדד בהמשך הפוסט.
  2. הקרן היא קרן פיזית עם ציפוי סינטטי, מה שאומר שהיא פטורה לחלוטין ממיסוי דיבידנדים יחד עם תוספת סיכון זניחה, בדומה לקרנות אחרות של אינבסקו על מדדים אמריקאים. עמלת ה-swap של הקרן היא 0%.
  3. דמי הניהול של הקרן הם 0.25%. חשוב לציין שעד לא מזמן דמי הניהול עמדו על 0.45%, אבל בזכות עבודה של שי יונה מול אינבסקו דמי הניהול ירדו ל-0.25% לקראת רישומה למסחר בישראל. חשוב לציין שדמי הניהול הם אחידים בכל בורסה בה הקרן נסחרת, ככה ששי הצליח להוזיל עלויות לא רק למשקיעים ישראלים – שאפו! ובאופן כללי, תמיד נחמד לראות הפחתה של דמי ניהול.
  4. בסיס ההצמדה של הקרן לצורך חישוב מס רווחי הון הוא מדד המחירים לצרכן – לטווח הארוך זה אמור להיות עדיף על הצמדה לדולר.

 

מהו מדד ראסל 2000?

מדד ראסל 2000 הוא בעצם נגזרת של מדד רחב יותר בשם ראסל 3000, שכולל את 3000 החברות הגדולות בארה"ב, ומייצג כמעט את כל שוק המניות האמריקאי. ראסל 3000 כמובן כולל בתוכו את ה-S&P 500, שתופס כ-80% ממנו.

איך יכול להיות ש-500 חברות תופסות 80% ממדד שכולל 3000 חברות? זה בגלל שהמדדים בנויים לפי שווי שוק, ולכן החברות הגדולות ביותר תופסות משקל משמעותי במדד, ברמה כזאת ש-500 חברות תופסות 80% מהמדד ועוד 2,500 תופסות ביחד רק 20% ממנו.

ראסל 3000 מתחלק לשני מדדי משנה – ראסל 1000, שכולל את 1000 המניות הגדולות ביותר (וחופף מאוד ל-S&P 500), וראסל 2000 שכולל את 2000 המניות הקטנות יותר.

 

השוואה לקרנות ישראליות

בבדיקה זריזה באתר מאי"ה מצאתי 3 קרנות סל ישראליות מחקות מדד ראסל 2000 שאינן מנוטרלות מט"ח, בדמי ניהול כוללים (דמי ניהול + דמי ניהול משתנים + דמי נאמנות) גבוהים מאוד שנעים בין 0.8-0.93%.

כמו כן מצאתי 2 קרנות מחקות ישראליות עם אותם מאפיינים בדמי ניהול כוללים של 0.33-0.43%. אלה דמי ניהול כבר יותר סבירים, אך עדיין גבוהים מהקרן של אינבסקו.

* אחרי שהתארחתי בחדר המסחר של שני גופים (קסם מדדים וברק קפיטל) – בקרוב אפרסם פוסט מקיף (וכמובן אובייקטיבי) על כל נושא העלויות, מיסוי וכיוצ"ב בקרנות ישראליות, איריות וגם אמריקאיות.

 

השוואה מול USSC/ZPRV

הקרן האירית USSC/ZPRV  של SPDR עוקבת אחרי מדד MSCI USA Small Cap Value Weighted Index, שכולל מניות קטנות מארה"ב אבל נותן דגש על מניות ערך קטנות. זה עניין חשוב כיוון שהנתונים ההיסטוריים מראים שמניות הערך הקטנות הם האפיק הרווחי ביותר עם 13.5% בממוצע לשנה בין 1972-2022. ראסל 2000 לעומת זאת כולל את כל המניות הקטנות כמכלול, כלומר גם מניות ערך קטנות וגם מניות צמיחה קטנות, והתשואה שלו נמוכה יותר (אם כי עדיין גבוהה מהמניות הגדולות).

בהשוואה בין שתי החלופות, לקרן עוקבת ראסל 2000 של אינבסקו יש מספר יתרונות:

  1. פטור ממיסוי על דיבידנדים.
  2. הצמדה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.
  3. דמי ניהול מעט נמוכים יותר (0.25% לעומת 0.3%).
  4. עלות רכישה זולה יותר (לא צריך להמיר מט"ח ועמלת הרכישה בארץ זולה מאשר בחו"ל).

הקרן של SPDR, שנסחרת בדולרים בלונדון תחת הסימול USSC וכן בגרמניה ביורו תחת הסימול ZPRV, תהיה צמודה לדולר/ליורו לצורך חישוב מס רווחי הון, וכיוון שהיא קרן פיזית היא ממוסה ב-15% על הדיבידנדים.

יחד עם זאת, ע"ס העבר, הפרש התשואות בין Small Cap Value ל-Small Cap  כמכלול צפוי להיות גבוה יותר מהפער במיסוי ובדמי הניהול. לכן בעיניי יש עדיפות ל-USSC, אבל גם הקרן עוקבת ראסל 2000 של אינבסקו היא בהחלט אפשרות השקעה ראויה.

בנוגע לעלות הרכישה – ברכישה בחו"ל יש עמלת מינימום גבוהה, אבל חשוב לזכור שעלויות קניה והמרת מט"ח הן עלויות חד פעמיות על הסכום הנרכש בלבד, לעומת התשואה (ודמי הניהול) שמחושבים מכל הסכום, כל שנה (ראו כאן להרחבה). ככה שלטווח הארוך עלות הקניה הגבוהה יותר היא זניחה.

בנוסף, מי שיפתחו חשבון מסחר באקסלנס עם העמלות הזולות ביותר בארץ יוכלו לרכוש את הגרסה הדולרית של הקרן (USSC) בעמלה נמוכה במיוחד של $5*, שהם כ-18 שקלים, וכיוון שהעמלה מתקזזת עם דמי החשבון החודשיים בגובה 15 שקלים, יוצא שמשלמים על הקניה 3 שקלים בלבד.

* לשם קבלת העמלה המוזלת יש לבחור במערכת המסחר הגלובלית Global Extrade עבור המסחר בחו"ל.

 

כמה מהתיק להקצות למדדי מניות קטנות?

זה כבר תלוי בהעדפה האישית של כל משקיע/ה.

  • מי שרוצה פשטות ולהימנע מאיזונים ישקיע רק בקרן אחת אפילו אם היא לא משקיעה במניות קטנות.
  • מי שרוצה להיצמד לשוק המניות האמריקאי/עולמי יקצה למניות הקטנות את משקלן היחסי (כ-15%).
  • ומי שרוצה להגדיל את התשואה ומוכן לספוג תנודתיות רבה יותר יכול לשקול להקצות למניות הקטנות משקל יתר מסוים בתיק. בעיניי לא כדאי לסטות יותר מדי מתיק השוק העולמי, אבל שכל אחד ואחת יעשו את השיקול שלהם.

 

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

מה משפיע על תשואות ומחירי האג עקרונות מנחים להשקעות

להבין את התנודתיות: מה משפיע על תשואות ומחירי האג"חים

אג"ח למי שלא מכיר זו איגרת חוב, או במילים אחרות הלוואה שניתנת למדינה (אג"ח ממשלתי) או לחברה (אג"ח קונצרני). לרוב כאשר הממשלה או חברה כלשהי מנפיקות אג"ח, בהנפקה משתתפים הגופים המוסדיים וגופים פיננסיים גדולים שרוכשים מהחברה את האג"ח, כלומר נותנים לה הלוואה.

להמשך קריאה
100%-equity-from-birth-to-100 תכנון התיק

100% מניות מגיל 0 עד גיל 100

ישנן דרכים רבות לבנות תיק השקעות ע"י שילוב בין אפיקי השקעה שונים: מניות ומדדי מניות, אג"חים, נדל"ן, קרנות ריט, זהב, קריפטו ואפיקים נוספים. בפוסט הזה ננסה להבין למי יכול להתאים תיק שכולל 100% מניות, ללא שום אפיק אחר, מגיל צעיר, ולכל החיים. נתחיל מהמוטיבציה – למה בכלל ללכת על תיק 100% מנייתי? הסיבה היא שמדדי המניות הוא האפיק הרווחי ביותר עלי אדמות, רווחי יותר מאג"חים, קרנות כספיות ופיקדונות, וגם רווחי יותר מנדל"ן. כמובן שניתן להרוויח יותר מהמדדים באמצעות השקעה במניה ספציפית, או בפרויקט יזמי ספציפי, אבל מדובר בהשקעות בסיכון גבוה, שכוללות אפשרות לאובדן מוחלט של הכסף, אפשרות שפשוט לא קיימת בהשקעה במדדי מניות בפיזור גלובלי רחב.

להמשך קריאה
איך חסכנו 34,000 ₪ במיסים על קניית רכב? יעילות בהשקעות ובצרכנות

איך חסכנו 34,000 ₪ במיסים על קניית רכב?

בישראל משלמים המון מיסים, יותר מדי אם תשאלו את רוב הציבור. ענף הרכב הוא תחום בו המיסוי גבוה במיוחד: כ-100% מס על מחיר של רכב חדש, ומיסוי דומה על דלק. השבוע רכשנו רכב, והצלחנו לחסוך כ-34,000 ₪ במיסים! איך עשינו את זה ואיך ניתן לחסוך אפילו יותר? המשיכו לקרוא

להמשך קריאה
איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון יעילות בהשקעות ובצרכנות

איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון

כספים שאנחנו מושכים מתיק ההשקעות חייבים במס רווחי הון. אז האם כדי למשוך 3% מהתיק נטו (שיעור משיכה שמתאים לפרישה מוקדמת) נצטרך למשוך בעצם 4% ברוטו כדי שיישארו לנו ביד 3%, ולהסתכן שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן? התשובה היא לא. במציאות נשלם תמיד פחות מיסים מ-25%, לעיתים הרבה פחות, לעיתים הרבה הרבה פחות, ולעיתים ממש גורנישט – 0 עגול. אז כמה מיסים באמת נשלם במשיכות מהתיק בעת הפרישה? המשיכו לקרוא. קיימים מספר גורמים שמאפשרים הקטנה של חבות המס על רווחי הון, בואו נעבור עליהם.

להמשך קריאה
תכנון התיק

הון חופשי – כספים ללא צורך מוגדר שנרצה "לנעול" ולתת להם לצמוח

כספי ההון החופשי הם כספים שלא נופלים תחת אף אחת מהקטגוריות האחרות – הם לא נדרשים ככרית ביטחון, הם לא כספים שישמשו אותנו למטרות ספציפיות, והם גם לא כספים שנדרשים לפרישה. בעצם הכספים האלה לכשעצמם לא מעניינים במיוחד – אלה כספים שאנחנו יכולים “לנעול" לטווח ארוך ו"לשכוח מקיומם" כדי שיגדלו בערכם. כיוון שהייעוד המרכזי שלהם הוא גידול בערכם, נשקיע אותם באפיק המוכח הרווחי ביותר עלי אדמות – מדדי מניות כמובן. מה שמעניין יותר לגבי הכספים האלה זה השימוש העתידי שנעשה בהם, בין אם נמיר אותם למטרות ספציפיות ובין אם לכספים לפרישה.

להמשך קריאה
פעילות ציבורית

האם רווחי החברות כלואים וצריך לשחרר אותם?

בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר הצעת חוק בנוגע למיסוי רווחים "כלואים" בחברות, ופרטי ההצעה נידונים בסדרת דיונים בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר בהצעת חוק שלמיטב ידיעתי היא חסרת תקדים בעולם המערבי, משנה באופן מהותי את מבנה המיסוי של חברות בישראל, ועלולה לייצר נזקים ארוכי טווח. בפוסט הזה אתאר את הצעת החוק ואת הפעילות שלי בנושא – מגיבוש הצעה חלופית, השתתפות בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ושיח מול אנשי המקצוע באוצר, נציגי המגזר העסקי וחברי הכנסת. מנסים לשנות.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

יש לי סכום גדול – האם כדאי להשקיע אותו בבת אחת או למצע

גם אם התחלנו להשקיע במועד גרוע ביותר, רגע לפני משבר ממושך, שהשוק התאושש ממנו רק אחרי שנים רבות, במידה ומדובר בהשקעה במנות הנפילה תהיה פחות כואבת וההתאוששות הרבה יותר מהירה. מכאן עולה השאלה: במידה ויש לי סכום גדול להשקעה, האם כדאי להשקיע אותו בבת אחת או במנות? יצאנו לבדוק. קצת סמנטיקה בפוסט הקודם נתנו מספר דוגמאות להשקעה במנות – למשל הפקדת כספים כל חודש לחיסכון הפנסיוני ולקה"ש שלנו, וכן רכישת קרנות סל בתיק הפרטי ממה שחסכנו בנטו באותו חודש. בעוד שדפוס השקעה מסוג זה הוא אכן השקעה במנות, לא מדובר ברצון לייצר מיצוע באופן מלאכותי, אלא מיצוע שמתרחש באופן טבעי.

להמשך קריאה