האיזון המושלם בין ארה"ב לשאר העולם

מי שלמדו אצלנו או עוקבים אחרינו, כבר הבינו מזמן את החשיבות של פיזור גלובלי רחב בפלח המנייתי של תיק ההשקעות שלנו, כיוון שאף אחד לא יודע לחזות את המניות, השווקים והסקטורים שיובילו בכל תקופה. זה בעצם העיקרון הבסיסי ביותר של השקעה פאסיבית.

בפרט, פיזור גלובלי אומר לא להשקיע רק ב-S&P 500, שמייצג רק את שוק המניות האמריקאי, ואפילו לא את כולו אלא רק כ-80% ממנו.

יש הרבה סיבות טובות לא להשקיע רק ב-S&P 500, שאחת מהן היא העובדה שהשוק האמריקאי מתומחר מאוד גבוה ביחס לרווחיות האמיתית של החברות.

המשמעות של תמחור גבוה בהווה היא צפי לתשואות נמוכות יותר בעתיד, וזאת הסיבה שצופים לשוק האמריקאי תשואות חסר בהשוואה לשאר העולם בעשור הקרוב. יש גם מי שצופים לו משבר משמעותי בשנים הקרובות. אגב יכול להיות שהיפוך ההובלה כבר התחיל, כי ב-2025 שאר העולם הוביל על ארה"ב ב-15%.

הדרך הפשוטה והטבעית ביותר להשקיע בפיזור גלובלי היא באמצעות קרן סל שעוקבת אחר מדד מניות עולמי כזה או אחר. אבל מה עושים עם השקעה קיימת ב-S&P 500 בתיק ההשקעות שלנו ו/או בפנסיה  ובהשתלמות?

 

הבעייתיות במסלולי הפנסיה וההשתלמות המובנים

בפנסיה ובהשתלמות קיימים אמנם מסלולים בפיזור גלובלי, אבל המסלולים האלה אינם מסלולים פאסיביים טהורים, כי הם כוללים שילוב של מספר מדדים, והחברות המנהלות משנות את הרכב המדדים ואת המשקל שלהם מדי פעם, מה שהופך אותם ל"חצי פאסיביים, חצי אקטיביים". בנוסף הם גם קצת מתחכמים עם הטיה לפקטורים כמו Quality, Value ו-Momentum.

פנינו בעבר לרשות שוק ההון בהצעה להגדיר מסלול חדש עוקב מדד מניות עולמי פשוט ולא מתחכם, שבו למנהל ההשקעות אין שום שיקול דעת. ממש כמו מסלול עוקב S&P 500, רק בפיזור גלובלי.

בסופו של דבר הרשות נשארה עם ההגדרה העקומה שלהם למסלול עוקב מדדי מניות, שמחייב לפחות 3 מדדים (בשביל מה בעצם? מדד עולמי אחד יהיה מפוזר יותר מכל שילוב של 3 מדדים אחרים), הטילה עליו מגבלות בשביל להימנע ממסלולים טרנדיים ולא מפוזרים, רק כדי לגלות שהמגבלות החדשות לא הועילו בכלל והגופים המוסדיים מצאו דרכים עוקפות להציע מסלולים טרנדיים 🙃.

בשורה התחתונה – מי שמחפש השקעה פאסיבית בפיזור גלובלי רחב בפנסיה ובהשתלמות, שלא יבנה על הרגולטור שיגרום לגופים לייצר מסלולים כאלה.

האפשרויות היחידות שעומדות בפניו הן מסלול פאסיבי טהור שכולל את השוק האמריקאי בלבד (מסלול S&P 500 שקיים בכל הגופים), או מסלול בפיזור גלובלי שאינו פאסיבי טהור, שקיים בחלק מהגופים ומבוצעים בו שינויים מפעם לפעם לפי הגחמות של הגוף המנהל, גחמות שמונעות בעיקר משיקולים שיווקיים וטרנדיים.

 

הבעייתיות בשילוב בין השקעה ב-S&P להשקעה בקרן סל עולמית

מי שהפנסיה ו/או ההשתלמות שלו במסלול מחקה S&P 500 יכול לרכוש קרן סל עולמית בתיק הפרטי שלו. הבעיה כאן היא שבהסתכלות על התיק הכולל שלנו (הרי בעצם תיק ההשקעות שלנו כולל גם את הפנסיה וההשתלמות) יש לו משקל יתר לשוק האמריקאי.

למשל, מי שיש לו 200,000 ₪ בקרן הפנסיה, 200,000 ₪ נוספים בתיק הפרטי ו-100,000 ₪ בקרן ההשתלמות, והפנסיה וההשתלמות במסלול עוקב S&P 500, אז 60% מהתיק הכולל שלו בשווי חצי מיליון מושקע ב-S&P.

וכיוון שהמדד העולמי כולל בעצמו את ארה"ב, שתופסת חלק מאוד גדול ממנו עם כ-63%, אז בעצם החלק בתיק הכולל שלו שמוקצה לשוק האמריקאי הוא 85%.

הבעיה מחריפה אצל משקיעים רבים נוספים שהשקיעו גם בתיק הפרטי בקרן סל עוקבת S&P 500 – כי זה מה שהם הכירו בתחילת הדרך, או כי הם לא הבינו את החשיבות של פיזור גלובלי. ואם בפנסיה או בהשתלמות עוד ניתן לשנות מסלול ללא אירוע מס, בתיק הפרטי אם ירצו להחליף את הקרן עוקבת S&P 500 בקרן עולמית זה יגרור אירוע מס בעת המכירה.

 

אז מה הפתרון?

קודם כל חשוב לציין שבקרן ההשתלמות כדאי מאוד מאוד לעבור לניהול אישי ב-IRA. הסיבה היא שדמי הניהול הגבוהים שרוב האנשים משלמים בקרן ההשתלמות (אפילו במסלול מחקה מדד שזה בכלל אבסורד!) גוברים על הפטור ממס רווחי הון, כך שבמקרים רבים עדיף להם למשוך את הכסף אחרי 6 שנים ולהשקיע אותו בקרן סל זולה בחשבון חייב במס.

אבל זה לא מה שבאמת כדאי לעשות 😊.

מה שכדאי לעשות זה לנייד את קרן ההשתלמות ל-IRA, לחסוך משמעותית בדמי הניהול, וליהנות מכל העולמות: גם דמי ניהול מוזלים וגם פטור ממס רווחי הון.

בנוסף, בניהול אישי יש כמובן גמישות השקעה גבוהה יותר שלא מגבילה אותנו רק למסלולים המובנים. בפרט, זה מאפשר לנו להשקיע בקרן סל עולמית.

 

גם את כספי הפנסיה ניתן לנייד לקופ"ג IRA אבל בפנסיה זה דווקא לא כדאי. למעבר הזה יש השלכות ביטוחיות, יש לו השפעה על המקדם בפרישה, ובעיקר בגלל שדמי הניהול בפנסיה, בניגוד לקה"ש, דווקא נמוכים יותר בהשוואה ל-IRA. לכן בפנסיה כדאי להתמקד בשיפור תנאים, ולא בניוד ל-IRA.

אז את הבעיה בקרן ההשתלמות פתרנו עם הניוד ל-IRA, אבל בפנסיה מי שרוצה מסלול פאסיבי טהור חייב להישאר במסלול עוקב S&P 500.

ובתיק הפרטי כאמור אף אחד לא מגביל אותנו מלהחליף השקעה בקרן עוקבת S&P 500 לקרן סל עולמית, אבל אירוע המס יהיה כואב למי שצברו רווחים משמעותיים.

 

הפתרון הנוסף – קרן עוקבת שאר העולם

באמצעות השקעה בקרן סל שעוקבת אחרי שאר העולם (World ex US) ניתן לאזן את החשיפה הקיימת שיש לנו לשוק האמריקאי בפנסיה / תיק פרטי / קה"ש.

כאמור נכון למועד כתיבת הפוסט, השוק האמריקאי תופס כ-63% משוק המניות העולמי, אז שאר העולם אמור לתפוס כ-37%.

אם נחזור לדוגמה שראינו קודם (200,000 ₪ בפנסיה, 200,000 ₪ בתיק הפרטי ו-100,000 ₪ בקה"ש), נוכל לבצע למשל את החלוקה הבאה להגעה לפיזור גלובלי כולל:

• 100,000 ₪ בקה"ש IRA יושקעו בקרן סל עולמית. את המעבר ל-IRA כאמור כדאי לעשות בכל מקרה, וזה מוציא את קרן ההשתלמות ממשוואת האיזונים, כך שאת האיזון נבצע בין הפנסיה לתיק הפרטי.
• 200,000 ₪ בפנסיה יושקעו במסלול עוקב S&P 500.
• 200,000 ₪ בתיק פרטי יתחלקו כך:
  • 117,000 ₪ בקרן סל עוקבת World ex US כאיזון לפנסיה (חלוקה של 63%/37% על 317,000 ₪).
  • 83,000 ₪ בקרן סל עולמית.

 

דרך אגב, חלופה נוספת להשקעה גלובלית שמאפשרת איזון מול ה-S&P 500 היא באמצעות מה שמכונה "השילוש הקדוש", שכולל שילוב של השקעה ב-S&P 500, באירופה ובשווקים המתפתחים.

חוץ מזה שהחלופה הזאת בעיקר עושה כאב ראש, היא גם לא באמת חלופה אמיתית, כי היא לא מכסה את כל העולם. היא נולדה בכלל כאילוץ שהצגתי לתלמידים שלנו לפני מספר שנים, כשלא היו בכלל קרנות סל בפיזור גלובלי רחב בדמי ניהול סבירים שנסחרות בארץ בשקלים. היום כשקיימות חלופות לקרנות גלובליות זולות, ואפילו לקרנות World ex US, אפשר לדעתי להשליך את "השילוש הלא קדוש" הזה לפח האשפה של ההיסטוריה.

 

מהן אלטרנטיבות ההשקעה בקרן עוקבת World ex US?

לפני שניגשים לחפש קרנות סל, חשוב קודם כל להבין מהם סוגי הקרנות הקיימים ומה ההבדלים ביניהם. משקיעים פאסיביים ישראלים יכולים לבחור בין קרנות איריות, אמריקאיות וישראליות, שההבדלים המשמעותיים ביניהן מפורטים במדריך הקרנות שלנו.

לצורך מציאת הקרנות הרלוונטיות, חיפשתי את כל סוגי הקרנות של מדדי World ex US באתר מאי"ה עבור קרנות ישראליות, באתר justetf עבור קרנות איריות ובאתר etf.com עבור קרנות אמריקאיות, ונטרלתי כל מיני התחכמויות (קרנות סקטוריאליות, פקטוריאליות, ירוקות, ממונפות וכיוצ"ב), כדי להישאר עם מדדים פשוטים בלבד של העולם מחוץ לארה"ב.

בחיפוש באתר מאי"ה מצאתי קרן נאמנות ישראלית אחת של IBI שעוקבת אחרי המדד MSCI All Country World ex US שכולל את כל העולם פרט לארה"ב.

מדובר בקרן חדשה שהושקה ב-6.5.26, מנוטרלת מט"ח, ודמי הניהול שלה הם 0.023% בלבד (0% דמי ניהול, 0% דמי ניהול משתנים, ו-0.023% דמי נאמן). לפי התשקיף שלה היא רשאית לשנות את דמי הניהול הרגילים ו/או המשתנים ב-1.1.27, וניסיון העבר מלמד שקיימת סבירות גבוהה לעליית דמי ניהול.

 

לא קיימות קרנות איריות שעוקבות אחרי מדדי World ex US שנסחרות בארץ בשקלים, אבל כן קיימות קרנות כאלה שנסחרות בבורסות זרות. בחיפוש באתר justetf, מצאתי 4 קרנות סל איריות צוברות זולות למדי, כולן בדמי ניהול 0.15%.

שלוש מתוכן (של Amundi, iShares ו-Xtrackers) עוקבות אחרי מדד MSCI World ex US שכולל את השווקים המפותחים מחוץ לארה"ב, אבל ללא השווקים המתפתחים, אותם ניתן להשלים בקרן נפרדת.

קרן נוספת של Xtrackers, גם היא חדשה (הושקה ב-8.4.26), עוקבת אחרי מדד FTSE All World ex US שכולל את כל העולם מחוץ לארה"ב.

 

בחיפוש ב-etf.com, מצאתי 5 קרנות אמריקאיות בדמי ניהול של 0.04-0.32%. חשוב רק לזכור שהחסרונות של הקרנות האמריקאיות במיסוי דיבידנדים ובחשיפה למס עיזבון עולים משמעותית על היתרון של דמי ניהול מעט זולים יותר. באופן כללי ניתן לומר שמבחינה מיסויית קרנות אמריקאיות הן האפשרות הגרועה ביותר למשקיעים ישראלים שאינם בעלי אזרחות אמריקאית. מדריך הקרנות שלנו מרחיב על הנושא.

 

איך משקיעים בקרנות הללו?

ניתן לרכוש קרנות איריות, אמריקאיות וישראליות מכל בנק או בית השקעות בארץ, וזה נכון גם לקרנות שלא נסחרות בבורסה בארץ. כדאי מאוד לקרוא את המדריך שלנו למציאת חשבון המסחר הזול ביותר לכל תרחיש, כולל התרחישים של מסחר בארץ, מסחר בחו"ל, אזרחים אמריקאים וחיסכון לילדים.

המדריך מבוסס על הצעות ייחודיות של בתי ההשקעות לחברי הקהילה והתלמידים שלנו, שלא ניתן להשיג בפנייה עצמאית.

בפרט, כאשר מדובר בקרן זרה, כמו קרן אירית שלא נסחרת בארץ בשקלים או בקרן אמריקאית, העלויות בבתי ההשקעות המקומיים גבוהים יותר מאשר בארץ – הן בעמלות הקניה, ובמיוחד בהמרת המט"ח.

האפשרות הזולה ביותר למסחר בחו"ל היא באמצעות פתיחת חשבון באינטראקטיב ישראל, שכוללת את העמלות הזולות ביותר, המרת מט"ח לפי שער רציף וללא מרווח שער, פטור מדמי חשבון, הוראת קבע לרכישה, וניכוי מס במקור (אופציונלי) בדומה לבתי ההשקעות הישראלים.

 

איזנתי את ההשקעה ב-S&P 500 עם קרן עוקבת World ex US ונשאר לי כסף פנוי – מה כדאי לעשות?

גם אחרי שמגיעים לאיזון מול ההשקעה הקיימת בשוק האמריקאי, נרצה להמשיך עם העיקרון של פיזור גלובלי רחב. האפשרויות העומדות בפנינו הן:

1. המשך השקעה בקרן עוקבת S&P 500 יחד עם קרן World ex US, תוך שמירה על איזון בין החלק האמריקאי לשאר העולם.
2. השקעה של הכסף העודף אחרי האיזון בקרן עוקבת מדד עולמי מלא, או בפיצול לקרן שווקים מפותחים יחד עם קרן שווקים מתפתחים שמאפשר לחסוך בעלויות.

לא משנה באיזו אפשרות נבחר, כדאי רק לזכור שבבחירת הקרנות יש עדיפות לבחור קרן שצמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.

 

זקוקים לסיוע בתכנון השקעה פאסיבית מפוזרת זולה ויעילה של כל החסכונות שלכם?

אנחנו כאן לשירותכם!

יש לנו שני מסלולים מרכזיים שיובילו אתכם לאותה תוצאה:

1. הראשון הוא תכנית הליווי שלנו, השקעות ופנסיה ביעילות ובפשטות, שכוללת שיעורי וידאו מעולים, פגישה אישית עם מתכנן פיננסי, מעטפת תמיכה וליווי מקיפה, ואלפי בוגרים מרוצים.
2. השני הוא תכנון פיננסי בו אנחנו מסייעים לכם יד ביד מההתחלה, במספר פגישות אישיות, לבנות את תמהיל התיק ואת תכנית הפעולה שהכי מתאימים לכם, ומתייחסים לכל הסוגיות הייחודיות לכם. גם לתכנונים הפיננסיים יש לנו מאות בוגרים מרוצים.

בשתי האפשרויות תקבלו גם לימוד והבנה, וגם תכנית פעולה ותמהיל השקעות שמתאימים בדיוק 🎯 לצרכים שלכם.
ההבדל הוא שבתכנית הליווי לומדים יותר ויש קצת פחות יחס אישי, ובתכנון לומדים פחות אבל יש יותר יחס אישי.
ככה שתוכלו לבחור את הכיוון שאתם יותר מתחברים אליו.

בשתי האפשרויות העלות היא חד פעמית, עבור ידע וכלים שישרתו אתכם כל החיים,
במקום לשלם דמי ניהול גבוהים שנה אחרי שנה אחרי שנה.

 

אז מה דעתכם על הרעיון של איזון השקעה ב-S&P 500 יחד עם שאר העולם?

האם חשוב לכם לאזן גם אם זה מוסיף מורכבות מסוימת לתיק של מעקב ואיזונים?

או שאתם מעדיפים קרן עולמית אחת ביחד עם השקעה קיימת ב-S&P 500 גם אם זה אומר שמדובר במשקל יתר לשוק האמריקאי?

שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓

• 
•