קייס סטאדי לתיק מנוהל– שאלון לבניית תיק אוטומטי של וידאה

כל השגיאות והבעיות שזיהיתי בתיק

1. הפרופיל שנבחר עבורי הוא פרופיל "נועז", ולמרות שבחרתי בהשקעה ארוכת טווח, בלי יעדים ספציפיים לכסף, ותוך סיבולת סיכון גבוהה, נבחרה חשיפה מנייתית של 79% בלבד. זוהי הטעות המשמעותית ביותר בתיק, ובעצם לפי התשובות שבחרתי התיק יכל להיות בחשיפה מנייתית הקרובה מאוד ל-100%. אפילו Videa עצמם ציינו בכתבה שפירסמו שב-50 השנים האחרונות לא נצפה ולו מקרה אחד של השקעה ל-15 שנה בו התקבלה תשואה ריאלית שלילית. סחבק בדק את העניין לאורך כל שנות ההיסטוריה (כ-150 שנות היסטוריה מאז 1871), והדבר נכון לכל אורך ההיסטוריה, כולל במשבר הגדול של 1929. אז מדוע להקצות חשיפה מנייתית נמוכה כ"כ כאשר יעד ההשקעה הוא לשנים רבות?

2. בהתאם לחשיפה המנייתית הנמוכה, גם התשואה שהתקבלה ב-17.5 השנים האחרונות היתה נמוכה למדי, תשואה נומינלית שנתית של כ-6.54% בלבד. לצורך ההשוואה, ה-S&P 500 השיג באותה תקופה תשואה של 10.08% בממוצע לשנה (בחישוב מדויק עם דיבידנדים שמושקעים מחדש).

3. השקעה של 20% מהתיק, או 25% מהאפיק המנייתי בתיק, במניות המקומיות, היא רעה חולה של רוב בתי ההשקעות והגופים המוסדיים הישראלים. למה להשקיע דווקא במדינה קטנה ולא הכי יציבה במזרח התיכון רק בגלל שבמקרה אנחנו חיים בה ומכירים בשם את המניות שנסחרות בה? השוק הישראלי מהווה כ-0.5% מהכלכלה העולמית, ולהקדיש לו 23% מהווה הימור לא פרופורציונאלי לחלוטין. גם אם ישראל היא אחת מ-23 המדינות המפותחות, והכלכלה שלנו בסה"כ במצב לא רע, זה לא אומר שכדאי להשקיע בשוק הישראלי מעבר למשקלו בכלכלה העולמית. בפרט, לכל מדינה יש את היתרון התחרותי שלה, ואצלנו זה ההייטק. אבל האם חברות ההייטק הישראליות מיוצגות במדד ת"א 35 למשל? כמעט ולא. מרבית חברות ההייטק והביוטק הישראליות מנפיקות בנאסד"ק, שבה ישראל היא המדינה עם הכי הרבה הנפקות אחרי ארה"ב (לא ביחס לגודל האוכלוסייה, אלא באופן אבסולוטי!). כל זה גורם למדד שלנו להיות מעוות סקטוריאלית, עם חשיפה גבוהה מדי לסקטור הפארמה למשל, ולהשמיט את ההייטק – הקטר של המשק.

4. התיק ככל הנראה אינו כולל כלל מדדי מניות קטנות. בתיק לטווח ארוך מומלץ להקצות חלק מסוים למדדים אלו, אשר מניבים בממוצע תשואה שגבוהה בכ-2% ממדדי מניות גדולות.

5. כ-11% מהתיק מושקע באג"ח ממשלת ישראל, וזאת למרות שכל האג"חים הממשלתיים בעלי משך חיים של עד 16 שנה מייצגים תשואה ריאלית שלילית (וגם הארוכים יותר מציגים תשואה אפסית)! השתמשתי בפורטל "לאומי טרייד" בשביל לראות את הנתונים הללו (שימו לב לשתי העמודות האחרונות בטבלה מטה).

באמת שלא ברור מדוע להשקיע 10% מהתיק באפיק שבהגדרה מפסיד כסף ריאלית (נומינלית הוא בכל זאת מרוויח קצת, כלומר זה מעט יותר טוב מלהחזיק כסף בעו"ש).

6. האפיק הקונצרני הישראלי מקצה 5% מהתיק ל"קשת רחבה של תשואות לפדיון ורמות סיכון". הטעות בחלק זה היא לא בהקצאת האחוזים (בהחלט סביר גם בתיק לטווח ארוך להקצות כרית ביטחון קטנה באפיק סולידי), אלא בבחירת האג"חים. המרכיב האג"חי בתיק צריך להיות סולידי ואין טעם בהגדלת סיכון ע"י הכללת אג"חים רבים בסיכון גבוה, שעשויים לשקף אובדן מוחלט של הכסף במקרה תספורת. בשביל תשואה גבוהה נועד האפיק המנייתי בתיק, ואין טעם לחפש הרפתקאות באג"חים בסיכון.

7. כ-5% מהתיק מושקעים באג"חים זרים. כאמור – המרכיב האג"חי בתיק אמור להיות סולידי ולהקנות יציבות ע"ח תשואה גבוהה. הבעיה בהשקעה באג"חים בחו"ל היא החשיפה למט"ח: אם האפיק הסולידי מיועד לזמינות לטווח קצר ומראש מניב תשואה נמוכה, סביב ה-1-4% נומינלית, אז מה ההיגיון בלהסתכן בתנודות מט"ח שיכולות בקלות להיות גבוהות הרבה יותר מהתשואה? בהשקעות אמור להיות מתאם בין תשואה לסיכון, ובאפיק הזה יש חוסר איזון ברור בין התשואה לסיכון.

8. אם כבר התפשרנו על התשואה בכ-3.5% לשנה שלא לצורך, למה לא לדחוף עוד 0.6% דמי ניהול, בתיק שמטרתו להיות פשוט ופאסיבי? (לא שבתיק בניהול אקטיבי יש הצדקה לגביית דמי ניהול כאלה, כאשר מרבית הסיכויים שהתיק לא יכה את המדד).

9. בכל האפיקים לא ברור כלל אם מדובר בהשקעה פאסיבית במדדים או בבחירה סלקטיבית של נכסים, ואם כן השקעה במדדים – האם משולמים דמי ניהול נוספים לקרנות סל?

10. "ניהול תיק פטור ממע"מ" זה משהו שממש העלה בי גיחוך. ממתי המע"מ זה אישיו? במקומות אחרים מוסיפים מע"מ על דמי הניהול? זה קצת כמו מסך העשן בתחום המזון, למשל למכור ממתק שמכיל המון זבל (טונות של סוכר, צבעי מאכל, חומרים משמרים וכו') אבל לציין על האריזה "דל נתרן".

11. מלבד דמי הניהול של 0.6%, אסור לפספס את האותיות הקטנות: חשוב לציין, "בדומה לכל שירותי ניהול תיקים המנהלים כספים בבנקים, יתכנו עלויות נוספות, כגון עמלות קניה, מכירה ודמי משמרת, אותן גובה הבנק". מדובר בעלויות נסתרות רבות, ובפרט העמלה השערורייתית הנגבית בבנקים וקרויה "דמי משמרת" שמהווה אחוז מסוים מהתיק. מדובר בשריד היסטורי לתקופה שניירות ערך היו ניירות פיסיים ונשמרו בכספות, ובטח שאינה רלוונטית לתקופה שניירות ערך נשמרים כרשומה במסד הנתונים של הבנק.

12. בעיה נוספת שכלל לא מופיעה כאן היא תשלום מס מיותר על דיבידנדים, הנובע מכך שהגופים הישראלים נחשפים למדדי מניות בחו"ל באמצעות חוזים עתידיים המגלמים ניכוי מס במקור של 30% על הדיבידנדים.

13. בעיה נוספת שגם היא לא מופיעה ישירות בתיק המוצע, מדברת על תשלום מס מיותר על קניות ומכירות תכופות. המומחים של Videa ודאי יבצעו שינויים כאלה ואחרים בתיק ויבצעו איזונים תקופתיים כדאי להגיע לאותו "איזון קדוש" (ולא יעיל) שהם קבעו ברוב חוכמתם הרבה. מה לעשות שעל כל פעולת מכירה ברווח משלמים מס רווחי הון.

לסיכום, במעבר זריז יחסית מצאנו 13 בעיות בתיק ה"אופטימלי" שהוגדר עבורנו ב-Videa. אז מה הפתרון? לנהל את התיק בעצמנו! תחילה יש להגדיר מטרות ויעדים לכסף, להקצות כרית ביטחון אג"חית סולידית, להקצות כספים למטרות ספציפיות לטווח קצר-בינוני, ואת כל היתר להשקיע במדדי מניות גלובליים רחבים, רצוי עם חשיפה מסוימת גם למדדי מניות קטנות. את הכסף ננהל בבית השקעות, בלי דמי משמרת ועוד כל מיני עמלות נסתרות, נרכשות קרנות איריות שמשקיעות מחדש את הדיבידנדים בחבות מס מופחתת, ולא נמכור כדי לבצע איזונים, אלא נאזן את התיק ע"י רכישות חוזרות בלבד.