בפוסט הקודם ראינו את הנתונים ההיסטוריים של אפיקי השקעה שונים – התשואות וסטיות התקן הממוצעות. בנוגע לסטיות התקן, ברור לנו שסטיית תקן גבוהה יותר משמעותה שמדובר באפיק השקעה תנודתי יותר. בפוסט הזה ננסה להבין לעומק את המשמעות מבחינת התשואות הצפויות כל שנה.
אני מניח שרובכם נתקלתם בגרף המצורף מתישהו בחייכם – מדובר בגרף של התפלגות נורמלית, והוא רלוונטי להמון נושאים בחיים ובטבע, למשל התפלגות הגבהים באוכלוסיה.
מקור התמונה: https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8c/Standard_deviation_diagram.svg
הגרף מראה שבמדגם שמתפלג נורמלית מרבית התצפיות נמצאות קרוב לממוצע, וככל שמתרחקים מהממוצע כך הסבירות למצוא תצפיות כאלה הולכת ופוחתת. בהתפלגות נורמלית כ-68% מהתצפיות נמצאות במרחק של עד סטיית תקן אחת מהממוצע, וכ-95% מהתצפיות נמצאות במרחק של עד 2 סטיות תקן מהממוצע.
מהי התשואה ה"נורמלית" של מדדי מניות?
עכשיו בואו ניקח כדוגמא מדדי מניות של חברות גדולות, שראינו שמניבות תשואה ממוצעת של כ-10% לשנה עם סטיית תקן של כ-20%, ונבין מה צריכות להיות הציפיות שלנו לתשואות של מדדי המניות. בהתאם להתפלגות הנורמלית, ב-68% מהשנים (שהן התצפיות במדגם) התשואה תהיה בטווח של 20% מעל או מתחת לתשואה הממוצעת של 10%, כלומר תהיה בטווח של 30%+ – 10%-. אם נלך לטווח של שתי סטיות תקן אז התשואה תהיה בטווח של 40% מעל או מתחת לתשואה הממוצעת, כלומר בטווח של 50%+ – 30%. במילים אחרות, זה בהחלט נורמלי שבשנה מסוימת השוק יעלה ב-30% או יירד ב-10%, וזה אפילו נורמלי שהוא יעלה ב-50% או יירד ב-30%, קצת חריג אבל עדיין בגדר הנורמלי.
איך המידע הזה מועיל לנו?
קודם כל בתיאום הציפיות ובנטרול המאניה-דיפרסיה. לא צריך להתלהב מעלייה חדה בשנה ספציפית – זה קורה אבל זה רחוק מלהיות הממוצע ולכן לא צריך לצפות שתשואה כזאת תחזור על עצמה בעקביות, ומנגד לא צריך להיכנס לדיכאון מירידה חדה בשנה ספציפית, כי גם זה נורמלי והשוק תמיד מתקן את עצמו ויחזור לעלות בעתיד, פשוט כי הכלכלה צומחת ומתפתחת. כשמודעים לנתונים האלה אפשר לפעול בשיקול דעת ולא להיכנס לחמדנות יתר או לחששות מוגזמים שיובילו למכירה בפאניקה בירידות.
אבל למרות המודעות, האלמנט הרגשי עדיין משחק תפקיד ונצטרך לשאול את עצמנו האם אנחנו מסוגלים לספוג ירידה (זמנית ועל הנייר) של 50% ועדיין לישון בלילה בשקט. אם התשובה לכך היא לא – כדאי לשקול לשלב אפיקים סולידיים יותר כמו אג"חים בחלק מהתיק, ולבנות תמהיל שמתאים לנו. עוד על כך בהמשך.
האם קיימת דרך נוספת למדוד סיכון?
סטיית התקן היא מדד חשוב לסיכון, אבל היא לא המדד היחיד ולטעמי גם לא המדד המרכזי לסיכון. נתון אחר שבעיניי הרבה יותר חשוב למדידה הוא משך זמן ההתאוששות ממשברים. הסיבה היא שירידה חדה שמלווה בעלייה חדה תוך פרק זמן קצר (כמו למשל במשבר הקורונה) לא אמורה להטריד אותנו במיוחד. לעומת זאת, משבר שלוקח לשוק זמן רב להתאושש ממנו הוא בעל השפעה הרבה יותר משמעותית.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
