קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון

יעילות בהשקעות ובצרכנות איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון
 

כספים שאנחנו מושכים מתיק ההשקעות חייבים במס רווחי הון. אז האם כדי למשוך 3% מהתיק נטו (שיעור משיכה שמתאים לפרישה מוקדמת) נצטרך למשוך בעצם 4% ברוטו כדי שיישארו לנו ביד 3%, ולהסתכן שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן? התשובה היא לא. במציאות נשלם תמיד פחות מיסים מ-25%, לעיתים הרבה פחות, לעיתים הרבה הרבה פחות, ולעיתים ממש גורנישט – 0 עגול. אז כמה מיסים באמת נשלם במשיכות מהתיק בעת הפרישה? המשיכו לקרוא.

קיימים מספר גורמים שמאפשרים הקטנה של חבות המס על רווחי הון, בואו נעבור עליהם.

 

גורם #1: טעות בחישוב!

נתחיל מהעניין החשוב ביותר – מס רווחי הון משולם על רווחים בלבד. כאשר אנחנו מוכרים ניירות ערך רק חלק מהסכום שנמכר הוא רווח והחלק השני הוא הקרן, כלומר סכום ההשקעה המקורי שלנו, שהוא כמובן לא ממוסה.

זה אומר שתמיד, לא משנה מה, נשלם פחות מ-25% על הסכום שמכרנו (ומשכנו לחשבון הבנק). בואו נראה כמה דוגמאות:

  • מכרנו ניירות ערך ללא רווח: לא נשלם בכלל מיסים כי כל הסכום הוא הקרן המקורית ואין רווח כלל.
  • מכרנו ניירות ערך ב-25% רווח: למשל קנינו ב-80 ועכשיו המחיר עלה ל-100. במקרה כזה על כל 100 שקלים שנמכור נשלם 25% מס מ-20 שקלים רווח, שהם 5 שקלים. כמה זה 5 שקלים מהסכום שמשכנו? 5% בלבד. רחוק מאוד מ-25%.
  • מכרנו ניירות ערך ב-100% רווח: למשל קנינו ב-50 ועכשיו המחיר עלה ל-100. במקרה כזה על כל 100 שקלים שנמכור נשלם 25% מס מ-50 שקלים רווח, שהם 12.5 שקלים. כמה זה 12.5 שקלים מ-100 שקלים? 12.5%, ולא 25%.
  • השקענו לאורך 20 שנה, והשגנו תשואה ריאלית ממוצעת של 7% לשנה (אני בכוונה לוקח תשואה ריאלית כי המיסוי הוא על הרווח הריאלי). במצב כזה השגנו 287% תשואה, כלומר הכפלנו את הכסף פי 3.87, בואו נעגל לפי 4. במקרה כזה על כל 100 שקלים שמשכנו, 25 הם הקרן המקורית ו-75 הם רווח, כלומר נשלם 25% מס על 75 שקלים שהם 18.75%. גם זה לא 25%.

אז ראינו שגם בתיקים שצברו רווחים נאים לא נשלם 25% מס, ובשיעורי רווח נמוכים יותר המיסוי עוד יותר נמוך. ככה שמי שמכוון לשיעור משיכה של 3% אף פעם לא יצטרך למשוך ברוטו 4%, אבל כן יותר מ-3%. כמה יותר? תלוי ברווח שצבר.

בכל אופן, מעבר לטעות בחישוב, יש עוד דרכים שמאפשרים להקטין את חבות המס, אז בואו נמשיך.

 

גורם #2: קיזוז נקודות זיכוי

מה שלא רבים יודעים, זה שניתן לקזז נקודות זיכוי בלתי מנוצלות כנגד רווחי הון! סך נקודות הזיכוי ממס לגבר הם 6,345 ₪ לשנה ולאישה 7,755 ₪ לשנה, נכון לשנת 2023.

לשם הדוגמא, בואו נניח שאנחנו מושכים מהתיק 20,000 ₪ לחודש, ונלך לפי התרחיש של 100% רווח שראינו קודם. בתרחיש זה חבות המס על המשיכות מהתיק היא 12.5%.

בתרחיש שבו מושכים 20,000 לחודש מתיק שעשה 100% רווח, אז בעצם נשלם מדי חודש 25% מס על 10,000 ₪, שהם 2,500 ₪ לחודש או 30,000 ₪ לשנה. קיזוז נקודות הזיכוי מאפשר להקטין את חבות המס ב-21% לגבר, וב-26% לאישה. כלומר מ-12.5% מס ביחס לסכום הנמשך ירדנו ל-10% מס לגבר, ול-9% בלבד לאישה.

יש להדגיש כי בית ההשקעות ינכה 25% מס במקור, אך לאחר הגשת דו"ח מס שנתי יתקבל החזר מס.

 

גורם #3: בני 60 וטוב להם

לאחר גיל 60 חבות המס על רווחי הון נקבעת לפי מדרגות מס שולי ועד גובה מס רווחי הון, כלומר:

  • 10% עד 6,790 ₪ לחודש
  • 14% בין 6,791 ל-9,730 ₪ לחודש
  • 20% בין 9,731 ל-15,620 ₪ לחודש
  • רק במדרגה של 31% מ-15,621 ₪ לחודש ישולם 25% על רווחי ההון

מדרגות המס הנמוכות הן בנוסף לקיזוז נקודות הזיכוי הלא מנוצלות שציינתי קודם! נמשיך עם הדוגמא מהסעיף הקודם: אדם בן 60 המושך 20,000 ₪ לחודש מתיק שצבר 100% רווח (שיעור מיסוי של 12.5% לפני גיל 60).

חבות המס המחושבת הינה (לפי 10,000 רווחי הון בחודש):

10%*6,790 + 14% * (9,730-6,791) + 20% * (10,000-9,731) = 1,144.

מדובר בשיעור מיסוי זניח של 5.72% מהסכום הנמשך בלבד!

בנוסף, 1,144 ₪ לחודש הם 13,728 ₪ לשנה, ואם נקזז מהם את נקודות הזיכוי לגבר, חבות המס תהיה 7,383 לשנה או 615 לחודש בלבד. מדובר על בסה"כ 3% מס.

אפילו אם ניקח את הדוגמא הנוספת בה השקענו לאורך 20 שנה והכפלנו את הכסף פי 4 ריאלית, המיסוי עדיין יהיה נמוך מאוד. לפני גיל 60 מדובר על שיעור מיסוי של 18.75%, בואו נראה כמה זה יהיה אחרי גיל 60.

במקרה זה על משיכה של 20,000 ₪ לחודש יהיה מדובר ב-15,000 ₪ רווחי הון. חבות המס המחושבת היא:

10%*6,790 + 14% * (9,730-6,791) + 20% * (15,000-9,731) = 2,144.

מדובר בשיעור מיסוי של 10.72% מהסכום הנמשך.

בנוסף, 2,144 ₪ לחודש הם 25,728 ₪ לשנה, ואחרי קיזוז 6,345 ₪ בנקודות זיכוי, חבות המס השנתית תהיה 19,383. זה כבר מקטין את שיעור המס ל-8% בלבד מהסכום הנמשך.

גם בסוגיה זו אדגיש שבית ההשקעות / הבנק מנכה 25% מס במקור, ויש להגיש דו"ח מס שנתי כדי לקבל החזר מס.

 

גורם #4: מכירה בשכבות

תיק ההשקעות שלנו לא נבנה מהשקעה חד פעמית שנחזיק לטווח ארוך, אלא מרצף של השקעות קטנות בהן רכשנו מספר יחידות של קרן סל, כשכל השקעה כזו צברה רווח שונה. עפ"י רוב, ההשקעות הוותיקות יותר הן אלה שצברו את הכי הרבה רווח, ואילו ההשקעות החדשות יותר צברו מעט רווחים.

אם נמכור את כל התיק בבת אחת, כל יחידה של קרן הסל תמוסה לפי הרווח שצברה, ואין משמעות לסדר. אבל בעת הפרישה לא נמכור כמובן את כל התיק בבת אחת, אלא נמכור במנות. לצערנו מכירת ניירות ערך בבנקים ובבתי ההשקעות בארץ מבוצעת לפי FIFO, כלומר היחידות הוותיקות (שצברו לרוב הכי הרבה רווח) תימכרנה קודם.

אם היתה לנו אפשרות למכור תחילה דווקא את היחידות שצברו פחות רווח (לרוב היחידות החדשות ביותר, כלומר LIFO), אז נשלם עליהן חבות מס נמוכה ביותר, ממש אפסית (ביחס לסכום הכסף שמכרנו).

"אבל רגע", תשאלו אותי, "אם בסופו של דבר, לאורך שנות הפרישה, נמכור בהדרגה את כל התיק, מה משנה הסדר? הרי בין כה נמכור גם את היחידות הוותיקות וגם את החדשות וחבות המס תהיה זהה".

זה נכון, אבל לא ממש רלוונטי. הסיבה היא שבמרבית המקרים לא נמכור את כל התיק, ולרוב התיק ימשיך לצמוח יותר מההון בעת הפרישה, למרות המשיכות. ככה שאם נתמקד בלמכור את השכבות הרווחיות פחות, נקטין משמעותית את חבות המס, ובהתאם נקטין גם את שיעור המשיכה.

בנוסף, גם אם בהמשך הדרך נמכור יחידות ותיקות יותר שצברו הרבה רווח, מכירה של היחידות הפחות רווחיות בשנים הראשונות תשפר את סיכויי השרידות של התיק! הסיכון המרכזי לכך שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן נובע מפרישה בתזמון גרוע, רגע לפני משבר ממושך. במקרה כזה, ככל שנקטין את שיעור המשיכה בשנים הראשונות – כך נסייע לתיק להתאושש, להחזיק שנים רבות, ובשאיפה אף לשמור על ההון ההתחלתי ולהגדיל אותו. בהמשך כשתגיע ההתאוששות – יהיה פחות נורא למכור יחידות וותיקות יותר במיסוי גבוה יותר, גם במחיר של הגדלת שיעור המשיכה.

אז איך מוכרים קודם את היחידות הכי פחות רווחיות?

בבית ההשקעות IB ניתן לעשות זאת באופן מובנה, וגם מי שמנהל חשבון מסחר בתנאים מעולים בבית השקעות ישראלי, ומשקיע בו בקרנות איריות, שזו האפשרות הטובה ביותר לרוב אזרחי ישראל, יוכל בעת הפרישה להמיר את הקרנות האיריות לגרסה זרה שלהן (למשל בבורסה בלונדון או בגרמניה), לנייד את התיק ל-IB, ואז למכור בשכבות.

אפשרות נוספת היא לעשות טריק בשימוש בשני חשבונות תחת אותם בעלים, למשל חשבון בבית השקעות וחשבון בבנק. זה עובד כך: נגיד שיש לי 100 יחידות שנקנו ב-10 מנות של 10 יחידות ואני רוצה למכור את ה-10 החדשות ביותר (והרווחיות פחות). מה שאוכל לעשות זה לנייד 90 יחידות לבנק, שיעברו לפי FIFO, ומה שיישאר בבית ההשקעות אלה 10 היחידות החדשות ביותר, ואותן אמכור.

ממה ששמעתי, האפשרות הזאת כבר לא אפשרית כיוון שבעת ניוד של ניירות ערך מחשבון לחשבון, היחידות עוברות עם שער קניה ממוצע של כל השכבות. אם מישהו התנסה בנושא – אשמח לשמוע.

דרך נוספת לדמות LIFO היא באמצעות רכישה של קרנות סל אחרות (אבל דומות) בשנים שלקראת הפרישה, מתוך מטרה למכור אותן תחילה. נניח אם השקענו בקרנות של בלאקרוק נוכל לקנות קרנות של אינבסקו למשל, או ההיפך.

 

גורם #5: חסכונות פטורים ממס

תיק ההשקעות שלנו הוא לא רק התיק בחשבון המסחר החייב במס. בעצם, יש לנו תיק השקעות אחד, שכולל את תיק ההשקעות הפרטי, החיסכון הפנסיוני וקרן ההשתלמות.

לחיסכון הפנסיוני יש הטבות מס משמעותיות, בין היתר קצבה פטורה ממס של כ-5,800 ₪ לחודש לפורשים אחרי 2025, ואולי אפילו יותר למי שיש קצבה מוכרת. הקצבה הפנסיונית היא אמנם לא הדבר הכי יעיל בעולם, אבל ניתן לבצע שילוב של קצבת פנסיה צנועה יחד עם משיכות מהתיק הפרטי למיקסום הטבות המס. נרחיב על כך בפוסט נפרד.

קרן ההשתלמות שלנו, וגם קופות גמל ותיקות (כספים לפני 2008) שיש לחלקנו, הם אפיקים פטורים ממס, כך שאם נמשוך מהם לא נשלם מס בכלל, ונקטין את חבות המס הכוללת של המשיכות. אז חשוב להכיר את האפשרות הזאת, אבל עוד יותר חשוב לדעת שעדיף קודם כל למצות את החסכונות החייבים במס, ורק אם "חיסלנו" לחלוטין את התיק הפרטי כדאי להתחיל למשוך מקרן ההשתלמות והקופות הוותיקות.

הסיבה היא שמשיכה מקרן ההשתלמות / קופה ותיקה אמנם לא תהיה חייבת במס, אבל היא תפגע בתשואה העתידית, עם ריבית-דריבית, שתהיה כולה פטורה ממס.

 

לסיכום – מה ראינו

  1. חבות המס על הכסף שאנחנו מושכים תמיד תהיה נמוכה מ-25%, כיוון שהמס מחושב על הרווח בלבד, ולא כל שקל שנמשוך הוא רווח (בניגוד לדיבידנדים למשל).
  2. קיזוז נקודות זיכוי מקטין עוד את חבות המס.
  3. בני 60 זכאים לחבות מס מופחתת עוד יותר לפי מדרגות מס שולי, בנוסף לקיזוז נק' הזיכוי.
  4. מכירה בשכבות של היחידות הכי פחות רווחיות תקטין דרמטית את חבות המס, במיוחד בשנים הראשונות, ותסייע לשרידות התיק עבור פרישה בתזמון גרוע.
  5. התיק שלנו כולל עוד חסכונות שפטורים ממס או זכאים להטבת מס.
  6. כל אלו ביחד מקטינים משמעותית, ובמקרים מסוימים אף מאפסים, את חבות המס על רווחי הון בעת הפרישה. אם תמכרו בשכבות אחרי גיל 60, תקזזו נקודות זיכוי ותנצלו חסכונות פטורים ממס – סיכוי טוב שתאפסו את חבות המס כמעט לחלוטין.
רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

האם כדאי להשקיע בשווקים המתפתחים?

שווקי המניות בעולם מתחלקים לשווקים המפותחים (23 מדינות מפותחות, ישראל ביניהן) ושווקים מתפתחים (24 מדינות מתפתחות). מה עם יתר המדינות בעולם? בלי להעליב יותר מדי, אפשר להגדיר את רובן "מדינות פח". בעוד שארה"ב ושאר העולם המפותח מהווים את עיקר שוק המניות העולמי, השווקים המתפתחים מהווים 10% ממנו בלבד, וזה כשאותם שווקים כוללים מדינות ענק, ובראשן מדינות ה"בריק": Brazil, Russia, India, China. מה שמבחין בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות הוא שעד לא מזמן הכלכלה שם לא היתה חופשית ונשלטה לחלוטין ע"י הממשלה.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

האם קרנות פאסיביות הן בועה? תגובה למייקל ברי

לפני כחודש צוטט בהרחבה בכלי התקשורת הפיננסיים ריאיון שבוצע עם מייקל ברי, מנהל ההשקעות המפורסם שזיהה מבעוד מועד את משבר הסאב-פריים בשנת 2008 והרוויח הון מביצוע שורט על CDOs (מוצרים המאגדים יחד תיק של מס' משכנתאות מלווים שונים). באותו ריאיון, טען ברי, שדמותו הופיעה בסרט (ובספר) "מכונת הכסף" שהבעיה הגדולה בשווקים היא קרנות הסל, אשר מעוותות את מחירי המניות וגורמות לבועה. כאשר משקיע כ"כ חכם ורציני, שלא מרבה להתראיין, טוען טענה כזאת, היא זוכה להדים רבים. לאחר שנתקלתי בנושא במס' דיונים בקבוצות פייסבוק פיננסיות, החלטתי להתייחס לטענות שהעלה ברי, ולהסביר מדוע אני לא חושב שהוא צודק במקרה זה.

להמשך קריאה
האם השקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד? מיתוסים שחשוב לנפץ

האם השקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד?

לאחרונה שמעתי ממספר חברים בקהילה חשש מכך שההשקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד, שהיא מדינה עויינת לישראל, בתקופה האחרונה במיוחד. האם יש ממש בחשש הזה? אז חשוב להבין שהתרומה לכלכלת אירלנד היא ממש זניחה. מתוך דמי הניהול (הנמוכים ממילא) שהקרנות האיריות גובות, אחרי ניכוי ההוצאות שלהן נשאר לחברות (בלאקרוק, אינבסקו, ואנגארד) רווח מסוים. על הרווח הזה הן תשלמנה לאירלנד מס חברות. אבל מס החברות באירלנד נמוך (הלוואי ויאמצו את זה גם אצלנו – זה יתרום רבות למשק ולכלל הצרכנים!), זאת אחת הסיבות שמלכתחילה הן בחרו להנפיק שם. ממש כמו שגוגל ומטה קבעו את ה-headquarters שלהן באירלנד.

להמשך קריאה
100%-equity-from-birth-to-100 תכנון התיק

100% מניות מגיל 0 עד גיל 100

ישנן דרכים רבות לבנות תיק השקעות ע"י שילוב בין אפיקי השקעה שונים: מניות ומדדי מניות, אג"חים, נדל"ן, קרנות ריט, זהב, קריפטו ואפיקים נוספים. בפוסט הזה ננסה להבין למי יכול להתאים תיק שכולל 100% מניות, ללא שום אפיק אחר, מגיל צעיר, ולכל החיים. נתחיל מהמוטיבציה – למה בכלל ללכת על תיק 100% מנייתי? הסיבה היא שמדדי המניות הוא האפיק הרווחי ביותר עלי אדמות, רווחי יותר מאג"חים, קרנות כספיות ופיקדונות, וגם רווחי יותר מנדל"ן. כמובן שניתן להרוויח יותר מהמדדים באמצעות השקעה במניה ספציפית, או בפרויקט יזמי ספציפי, אבל מדובר בהשקעות בסיכון גבוה, שכוללות אפשרות לאובדן מוחלט של הכסף, אפשרות שפשוט לא קיימת בהשקעה במדדי מניות בפיזור גלובלי רחב.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

5 חסרונות נסתרים מן העין בחשבונות מנוהלים

בהמשך לפוסט שהסביר מדוע, בהתבסס על מחקרים אקדמיים שכללו אלפי אנליסטים ומנהלי השקעות ונמדדו על פני עשורים רבים, השקעות מנוהלות מניבות תשואה נמוכה יותר מהמדד לאורך זמן, בפוסט הזה אני רוצה לדבר על 5 חסרונות נוספים, שלרוב נסתרים מן העין בנוגע לחשבונות מנוהלים.

להמשך קריאה
איך בונים תיק לפרישה פנסיה ופרישה מוקדמת

איך בונים תיק לפרישה

בפוסט הקודם הבנו איך חיים מתיק ההשקעות, הבנו למה ממוצע התשואה ההיסטורי של שוק המניות לא רלוונטי למשיכות שוטפות בפרישה, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו ששיעור משיכה של 4% מתאים לפרישה בגיל +60 וששיעור משיכה של 3% מתאים לפרישה מוקדמת. בפוסט הזה ניכנס יותר לעומק לבחינת שיעור המשיכה הבטוח ובניית התיק לפרישה – נבחן תקופות שונות, הרכבי תיק שונים, ושיעורי משיכה שונים, ונראה מה היו התוצאות בתרחישים הטובים, הגרועים והממוצעים.

להמשך קריאה