קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

השגיאה הנפוצה בחישוב תשואות – התעלמות מדיבידנדים

מיתוסים שחשוב לנפץ השגיאה הנפוצה בחישוב תשואות – התעלמות מדיבידנדים
 

ב-30 השנים האחרונות תשואת הדיבידנד הממוצעת של ה- S&P 500 היתה כ-2% לשנה, כלומר כ-20% מהתשואה חולקה בחזרה למשקיעים בדמות דיבידנדים, ו-80% מהתשואה באה לידי ביטוי בעליית מחירי המניות. כאשר מסתכלים על תשואות, זו כמובן טעות חמורה להסתכל רק על גרף המחיר של הנכס/המדד אותו אנו בוחנים. הסתכלות זו מתעלמת מחמישית מהתשואה.

אבל בעצם השגיאה חמורה אף יותר, בגלל עניין הריבית-דריבית. אם ההשקעה שלנו הניבה תשואה בשנה מסוימת, ולא מימשנו את התשואה אלא הנחנו לה להישאר מושקעת בעצמה, התשואה שהרווחנו באותה שנה צברה בעצמה תשואה בשנה העוקבת, ובשנה שאחריה וכן הלאה. כך, במידה ולא נממש את התשואה – קצב הגידול ביחס להשקעה הראשונית יילך ויגבר. הגידול הוא אקספוננציאלי ולא לינארי.

בהשקעה במדדי מניות, האסטרטגיה הנבונה ביותר היא להשקיע מחדש את הדיבידנדים. כך הם ימשיכו לצבור תשואה בעצמם ויגדילו את אפקט הריבית-דריבית. נכון שזה נחמד לפעמים לקבל כסף מזומן לחשבון, אך צריך לזכור את מטרת ההשקעה מלכתחילה – לתת לכסף שלנו לצמוח כמה שיותר. זה קצת כמו להגיד לחברות שמחלקות דיבידנדים "לא תודה, אני לא זקוק לכסף שהרווחתם, תנו לי במקום עוד קצת מניות כדי שיעשו בשבילי עוד יותר כסף". לכן, כאשר בוחנים תשואות מהשקעה לא מספיק פשוט להוסיף לתשואה את הדיבידנדים שחולקו, אלא להכניס לחישוב השקעה מחדש של הדיבידנדים.

ועכשיו לתרגיל: פתחו את Yahoo! Finance, חפשו את מדד ה-S&P 500 (מסומל כ-GSPC^), הגדילו את הגרף למסך מלא, התמקדו בתקופה מסוימת ובחנו את התשואה באותה תקופה. גרף זה הינו גרף המחיר בלבד, ללא התייחסות לדיבידנדים. עכשיו הוסיפו את הסימול ^SP500TR שמציג את התשואה הכוללת של המדד (Total Return), כלומר עם דיבידנדים שהושקעו מחדש, ושימו לב להבדל המשמעותי בין הגרפים.

אם תרצו גם לחשב תשואה שנתית ממוצעת לתקופות שונות עם ובלי דיבידנדים, ועם או בלי התחשבות באינפלציה, המחשבון המצוין הזה יעשה את העבודה. אם ניקח למשל את התקופה של העשור האחרון (ינואר 2013 – ינואר 2023), נראה שתשואת המחיר היא 167.54%, המגלמת תשואה שנתית ממוצעת של 10.34%. לעומת זאת, חישוב שכולל את הדיבידנדים מושקעים מחדש מראה כ-222% תשואה, המגלמת תשואה שנתית ממוצעת של 12.4%. כל התשואה העודפת הזאת כלל אינה באה לידי ביטוי בגרף המחיר!

 

אז איך משקיעים בצורה נבונה עם השקעה מחדש של הדיבידנדים?

קודם כל לא באמצעות קרנות אמריקאיות, שמחויבות רגולטורית לחלק דיבידנדים (וגם חשופות למס עיזבון).

גם לא באמצעות קרנות ישראליות, שאמנם צוברות את הדיבידנדים, אבל מדד הייחוס שלהן הוא מדד ה-NTR המגלם ניכוי מס במקור על הדיבידנדים.

הפתרון הוא באמצעות קרנות איריות, שמשקיעות מחדש את הדיבידנדים בחבות מס מופחתת.

 

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

פעילות ציבורית

הסוף למסלול הנאסד"ק – לקראת מסלול עוקב מדד עולמי חדש?

אז כמו שכבר ציינו, הבכיר ברשות איתו שוחחתי הסכים שהמסלולים הספציפיים המוצעים כרגע תחת מסלול עוקב מדדי מניות חוטאים לכוונה המקורית של הגדרת המסלול, ואמר שהם יעשו התייעצות פנימית אצלם. בינתיים נראה שהמאמצים החלו לשאת פרי, ורשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על "מסלול עוקב מדדי מניות" הקיים: מגבלת חשיפה לכל מדד של עד 50% לכל היותר. על המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר.

להמשך קריאה
מה עושים כשהשווקים סוערים

יושבים על הגדר

לאחרונה רבים שואלים אותי מה כדאי לעשות עם הכסף בזמן הזה? יש אינפלציה, יש עליות ריבית, שוק ההון בירידות, שוק הנדל"ן מראה סימנים של הצטננות. אנשים מעדיפים לשבת על הגדר ולחכות, במיוחד שגם ככה יש עכשיו הוצאות גבוהות בגלל חופשת הקיץ והאינפלציה. בסקר שערכנו בקהילת המשקיעים הפאסיביים שמחתי לגלות שרוב מוחלט של משתתפי הסקר לא משנים את התכניות שלהם בהתאם לתנאי השוק (אינפלציה/דפלציה, גאות/משבר), וחלקם אף שוקלים להשקיע יותר מהרגיל (כי פחות משתלם לצרוך בתקופת אינפלציה גבוהה, וכי השווקים כבר ירדו לא מעט).

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

המרדף אחרי התשואה האבודה

כתבה בדה-מרקר הראתה שבית ההשקעות אלטשולר שחם איבד 41 מיליארד שקלים למתחרים שלו מתחילת השנה, בעקבות ביצועים חלשים בתקופה האחרונה, ושהמרוויח העיקרי הוא בית ההשקעות מור, שגדל מאוד בהיקף הנכסים שלו. בפוסט הזה נראה למה כל הסיפור הזה הוא חרטא ברטא אחד גדול. מי שעוקב אחרי הקהילה זמן רב, או קרא את המדריכים שלנו, כבר יכול לתת את ההסברים למה הניסיונות לקפוץ מבית השקעות אחד לאחר הם בזבוז זמן אחד גדול, ומתמקדים בטפל ולא בעיקר.

להמשך קריאה
למה מנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל פנסיה ופרישה מוקדמת

למה מנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל

בפוסט הקודם הבנו מה ההבדל בין משיכה עצמאית מתיק ההשקעות לבין קצבת הפנסיה. בפוסט הזה ננתח מספרית את ההבדלים, ונבין למה מנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל. לצורך הניתוח ניקח השוואה בין שני זוגות פנסיונרים: בצד אחד של ההשוואה יש לנו את בני הזוג כהן שחסכו עד פרישתם לגמלאות 4.8 מיליון ₪ בתיק ההשקעות שלהם שמושקע במדדי מניות, ואין להם בכלל פנסיה. הם בחרו למשוך מתיק ההשקעות למחייתם לפי שיעור משיכה של 3% מההון בעת הפרישה, וזאת למרות שהם יכולים אפילו למשוך 4% בבטחה כפי שכבר ראינו, כיוון ש-4% הוא שיעור משיכה מתאים לפרישה בגיל +60.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

לגדר (מט"ח) או לא לגדר – זאת השאלה

משקיעים רבים חוששים מההתחזקות האחרונה של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות העולמי. השקעות בנכסים מחוץ לישראל, ובפרט במדדי מניות עולמיים הן השקעות במט"ח, והתחזקות השקל שוחקת את הרווחיות שלהן. אז האם יש סיבה לחשוש מהתחזקות השקל והאם כדאי לגדר את ההשקעות שלנו? בפוסט הזה נעשה סדר.

להמשך קריאה
השקעה בקרנות איריות: החלופות למשקיע הישראלי קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

השקעה בקרנות איריות: החלופות למשקיע הישראלי

למשקיעים פאסיביים ישראלים קיימות שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד – קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות. החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין שלושת החלופות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונבין בו למה השקעה בקרנות איריות היא לרוב החלופה הטובה ביותר למשקיעים ישראלים. המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

יכולת או מזל? דוגמת 10,000 האנליסטים – וידאו פוסט

אני אוהב לתת את דוגמת 10,000 האנליסטים מתוך הספר תעתועי האקראיות, אותה תוכלו לראות בווידאו הבא

להמשך קריאה
כששר האוצר מקשיב, רושם הערות, ומתבדח על קרנות השתלמות פעילות ציבורית

כששר האוצר מקשיב, רושם הערות, ומתבדח על קרנות השתלמות

לפני שבוע בדיוק השתתפתי, יחד עם עוד 9 בלוגרים ומנהלי קהילות פיננסיות, בדיון במשרד האוצר בירושלים. הדיון, בראשות שר האוצר, ובהשתתפות יועצים בכירים ממשרדו, עסק בתקציב הדו-שנתי לשנים 2023-2024. רוצים לשמוע מה עלה בדיון ומה מתוכנן להמשך? המשיכו לקרוא. בפתח הדיון כל אחד מהמשתתפים הציג את עצמו. בדיון השתתפו מנהלי קהילות מתחומי שוק ההון, נדל"ן, כלכלת המשפחה, השקעות impact, קידום נשים בתעסוקה, שילוב חרדים בכלכלה, מדיניות ציבורית, ועוד. כשהצגתי את עצמי, כבעלים של חברת להשקיע נכון, להדרכות בתחום ההשקעות והפנסיה והמייסד של קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, שר האוצר צחק איתי שעד היום אין לו מושג מה הולך עם קרן ההשתלמות שלו. כמו שאומרים, הסנדלר הולך יחף, ואני משוכנע שיש לו דאגות גדולות יותר.

להמשך קריאה
יעילות בהשקעות ובצרכנות

יש לי דמי ניהול זהים בקרן מחקת מדד ובקרן מנוהלת – במה כדאי לבחור?

משקיעים ששמעו על יתרונות ההשקעה הפאסיבית יודעים כבר לציין שרוב ההשקעות המנוהלות יפגרו בתשואות מול מדד הייחוס שלהן. קביעת מדד הייחוס הוא מה שמאפשר לנו להגדיר את ההשוואה הנכונה בהתאם לאפיק ההשקעה, כלומר להשוות תפוחים לתפוחים

להמשך קריאה
למה קופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע? יעילות בהשקעות ובצרכנות

למה קופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע?

קופת גמל להשקעה הוא מכשיר השקעה שהופיע בשנת 2016 ומשווק בצורה די אגרסיבית. בגדול מדובר במוצר שמהווה תחליף לחשבון השקעות פרטי (ולא לחיסכון הפנסיוני), ויש לו 3 יתרונות מרכזיים על הנייר, בין היתר הטבות מיסוי. השיח ברשת מתמקד לצערי, כמו בנושאים רבים אחרים, דווקא בשאלות הלא נכונות – כמו איזה גוף מציע את התנאים הטובים ביותר לקופת גמל להשקעה ומי משיג את התשואות הגבוהות ביותר. הנחת היסוד של אותם דיונים היא שקופת גמל להשקעה הוא מוצר מוצלח, וכעת נותר רק לבחור בין הקופות השונות והמסלולים השונים.

להמשך קריאה